פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

היי שלום, לפני כשנה חוויתי התקף חרדה ראשון בעקבותיו הגעתי לבית חולים והחלו בירורים והכל כמובן התפרש כהתקף חרדה, ההתקפים חזרו על עצמם במשך חודשיים באינטנסיביות והתחלתי טיפול תרופתי בסרנדה, יש לציין כי אני במהלך תואר וההתקפים לא שינו לי את מסגרות חיי אלא רק ממש הקשו עלי. יש לציין שלא נמצאה סיבה מיוחדת להתקפים אלא ככל הנראה לחץ כללי מאורח החיים... אני מטופלת בסרנדה כבר במשך שנה ואין לי התקפים כבר, אבל הדבר היחיד שנשאר הוא תחושת חולשה ( סוביקטיבית) בחצי פנים , יש לציין שזה היה הסימפטום העיקרי שהיה במהלך התקפי החרדה שחוויתי וכעת אין התקפי חרדה אבל הסימפטום הזה עדין נשאר! אני יכולה יום שלם להרגיש חולשה בחצי הפנים ( בצד ימין באופן קבוע) כמובן שאני כבר מבינה שזה חרדה אבל משהו קטן בי אומר שאולי יתכן וזה משהו פתולוגי בכל מקרה... ביקרתי פעמיים אצל נוירולוג שלא ראה שום צורך להמשיך לברר את המצב כי הבדיקה שלו הייתה תקינה
האם יתכן כי באמת התחושה הבעיתית הזאת בחצי הפנים היא " שאריות " של החרדה? האם יש עוד רופא מומלץ שאליו אפשר לפנות?

תודה

היי... יש לי רישיון כשנתיים וחצי לאחרונה מזה כחודש יש לי פחד לנהוג אני מרגישה שיש לי דפיקות לב מואצות ורוצה כבר לסיים את הנסיעה... הדבר גורם לי להפסיק לנהוג מחוץ לעיר יש לציין שאני הייתי מלאת ביטחון בנהיגה מה שממש מוזר לי איך זה קרה פתאום אודה לתשובה תודה?

שלום,
לפני בערך 4 שנים עברתי חצי שנה שנה לא קלה, שבמהלכה רזיתי מאוד וכנראה נכנסתי לחרדה מכל התקופה.
אחרי החצי שנה הזאת חזרתי לתפקד, עליתי שוב במשקל והכל הסתדר.
הבעיה שבראש דברים עדיין לא לגמרי הסתדרו, אני מרגיש שיש לי בראש מן ״מחשבות טורדניות״ שמציקות כל הזמן יש לי מלא מחשבות בראש לא תמיד נעימות וזה לא עובר, זה מאוד מפריע לי וזה גורם לי ללחץ ותסכול שזה לא עובר ואני לא יודע אם להתעלם מהו או להקשיב להן, אפילו שאני לא נלחץ מהן זה משגע אותי שהן לא עוברות כבר.
בנוסף אני מרגיש מן תחושת ניתוק כזאת מהסביבה ומהראש שלי, דברים שמתקשרים לחרדה לדעתי.
השאלה. מה אפשר לעשות כדי להעביר את שני הדברים האלה??
תודה

אני מאובחן כסובל מהפרעת חרדה כללית. לרוב אני מזהה כבר את החרדה ומתגבר עליה ללא כדורים וכו'. לפני כחצי שנה סבלתי מכאבים עזים בחזה ובאחד הלילות התעוררתי ואיבדתי את ההכרה ובבית חולים נאמר שזה נבע מהחרדה.
עכשיו אני שוב חש מועקה חזקה אך גם הלחץ דם לא תקין (146 על 44 ) . אני לא רוצה סתם ללכת לבית חולים ויגידו ל שוב שזה התקף חרדה אך מאידך קשה להתגבר על חרדה שאני לא מודע לה בכלל.

מה עושים?

בן 52. אחר מספר שנים של לקיחת ציפרלקס 10 מג פעם ביום ועקב התחלת נטילת אספירין יומי
לדילול הדם הגיע הזמן להפסיק.
גם בגלל שהבנתי שיש סכנה בשילוב הנל עקב חשש לדימום.
איך מומלץ לרדת במינון עד הפסקה?

שלום, אשמח לעזרה מה עושים במצב שלי. אני בת 26 ועדיין חווה חרדות מההורים שלי, החרדות התחילו מאז גיל 16 כאשר עשיתי מעשה שלא מצא חן בעיניהם והצורה שבה החליטו "לברר" ו"לטפל" גרמה לי לחרדות מהם שמאז אני תמיד מפחדת שאני עושה דברים לא טובים בעיניהם, מנסה לרצות אותם בכל דבר אפשרי ובכל תחום, דבר שפוגע לי באורח חיים שלי ובהחלטות שאני רוצה לקבל בחיי האישיים. הדבר שזה פוגע בעיקר זה בזוגיות שיש לי ובכל זוגיות שאי פעם הייתה לי. פחד שלא יקבלו את בן הזוג שלי, שעשיתי החלטה לא נכונה. התחתנתי לפני שבועיים ואני עדיין עם אותן החרדות שלא מניחות לי, שההורים לא אוהבים, פחד להגיד שאני הולכת לישון אצלו, פחד להגיד שהוא בא לישון אצלי כי אמא שלי לא אוהבת רעש ובלאגן בבית. יש מצבים שאני פשוט מדמיינת שהם חושבים עליי דברים רעים לפי הנימת קול שלהם אליי בטלפון ואז מתחיל ריב עם אמא שלי ואז היא מתעצבנת עליי ששוב אני עם הסרטים שלי. בבקשה אשמח לעזרה! אנע מיואשת! זה הורס לי את החיים והזוגיות שלי.

שלום
אני בת 21
בעלת הפרעות חרדה מגיל 8
נשואה כבר שנתיים
חויתי בעבר חרדות רבות מהקאות, פחדתי להקיא ושתהיה לי בחילה, באותם הרגעים בהם נכנסה לי לראש המחשבה על בחילה התחלתי להרגיש בחילה ואז החרדה לא שחררה אותי.
לפני כחצי שנה התחלתי לחוות חרדות בנוגע לזוגיות שלי, נכנסו לי מחשבות של פקפוק וספק - אולי אני לא אוהבת את בעלי? ברגע שנכנסו המחשבות לא הצלחתי לחוש את האהבה כלפיו.
חשוב לציין שברגעים שבהם הייתי רגועה ידעתי שהמצב תקין ושאני אוהבת אותו כמו שגם ידעתי שאין לי בחילה ואני לא אקיא.
מזה שנתיים אני עם וסטיבוליטיס שטופל, אבל העניין גרם לירידה בחשק המיני (אני עושה סקס ונהנית וגם מצליחה להגיע לסיפוק, אבל הרצון ליזום הרבה פחות מההתחלה, היו תקופות שלא היה בכלל רצון אבל אחרי הטיפול בוסטיבוליטיס זה עזר והתגבר מעט - עדיין לא באותה רמה)
עכשיו אני הולכת לחשוף משהו שקרה וזעזע את עולמי ואני מקווה לקבל עזרה ולא שיפוטיות.
אני כל החיים אוהבת ילדים, תמיד רציתי להיות אמא, תמיד עשיתי בייביסיטרים ומעולם מעולם מעולם לא היו לי מחשבות מיניות בנושא.
לפני כמה ימים עשיתי בייביסיטר לילדה בת 3, ופתאום נכנסה לי מחשבה לראש - "האם אני יכולה להתחרמן ממנה? למצוא משהו מיני?" ברגע שנכנסה המחשבה היא ננעלה בפנים וישר הרגשתי תגובה גופנית של חרמנות! כזו שלא הייתה לי כבר הרבה זמן רק בתחילת מערכת היחסים עם בעלי.
מאותו הרגע רציתי למות. לא הבנתי מה קורה לי ונבהלתי מאוד. לא הצלחתי להשתחרר מהמחשבה. הרגשתי מאוד לא בנוח והרגשתי חרמנית וכל דבר היה נראה לי נורא מחרמן ולא יכולתי לחיות עם זה. כבר דמיינתי בעיני רוחי את ההתאבדות - לא אוכל לחיות עם עצמי אם זה המצב.
לא ידעתי מאיפה זה בא
אני לא נמשכתי לבנות
תמיד לבנים, גברים,
ולעזאזל הילדה בת 3!!!
מאז אני ברכבת הרים
כמובן שדיברתי עם בעלי בפתיחות רבה , חשפתי בפניו את כל מה שהרגשתי כל מה שדמיינתי וכל מה שחוויתי.
הוא לקח את זה מאוד בקלות, הוא אמר שלכולם יש תקופות כאלה. גם הוא בנעוריו וחבריו חוו דברים דומים, בתקופת העוררות במינית אתה חוקר הכל והכל נשמע לך מגרה. הוא אמר שכגבר חרמן הוא יכול להתגרות מכל דבר, שגם לו היו פעם מחשבות דומות ושאני לא צריכה להילחץ מזה כי זה עובר. הוא לא מבין למה חוויתי זאת רק עכשיו ולא בתקופת ההתבגרות והעוררות המינית.

שלום רב,
אני בת 33 סובלת כבר 8 שנים מחרדות קשות הקשורות למצב הבריאותי.
מטופלת בויפאקס xr 300 מג ואלפרוקס 1 מג פעמיים ביום.
לפני כשבוע הופיע הפרשת חלב מהשדיים והמחזור החודשי הגיע בזמן אך בכמות מאוד קטנה.
לאחר קריאה וחפירות באינטרנט הגעתי לחרדות קשות בגלל הסיבות לכך, כמו גידולי מוח או גידולי ריאות ( אני מעשנת).
לאחר יעוץ מול רופא משפחה, גניקולוג, ומרכז ויעוץ תרופתי באסף הרופא, הוסבר לי שגם בויפאקס וגם באלפרוקס קיימת תופעה של הפרשת חלב מהשדיים.
חשוב לציין שזה כבר קרה לי בעבר אך המחזור היה תקין.
הומלץ להוריד בהדרגה את המינון של ויפאקס.
אני בחרדות קשות, כי כמו שזה אופייני לכל הסובלים מחרדות מסוג זה, אני חפרתי יותר מידי באינטרנט.
לא מפסיקה לבכות ובקושי מתפקדת.
לפני 5 חודשים עשיתי בדיקת פרולקטין עקב אותה בעיה עם הפרשת חלב וזה היה תקין 175.
רופא נשים לא ראה צורך בבדיקה חוזרת.
צילום ריאות לפני חודשיים תקין.
בדיקה אצל נוירולוג לפני שבועיים עקב סחרחורות- תקינה.
בנוסף יש לי שחלות פוליציסטיות.
הבנתי מהפסיכיאטר שרוב התרופות הפסיכיאטריות יכולות לגרום להפרשת חלב ושיבושים במחזור החודשי.
אשמח בבקשה לדעתך.
תודה רבה

אחותי בת שש עשרה ילדה בריאה לחלוטין ביום שישי שעבר היתחילה לאמר שיש לה לחץ בחזה ןלא הפסיקה ליצעוק קחו אותי למיון אני אומרת לכם יש לי משהו בלב ניסינו להרגיע אותה אבל היא היתה בשלה (לחוצה כאילו היא עומדת למות ח'ו)
לקחנו אותה למוקד ושם הרופא אמר שהכל בסדר ותקין.
מה זה יכול להיות אולי חרדות או משהו כזה ? אתם מכירים תופעה כזו?

אף פעם לא הייתי רזה,אבל אף פעם גם לא הייתי שמן,אבל בתקופה האחרונה קרה לי משהו שלא קרה לי בחיים,אני רעב כל הזמן,מפנטז על אוכל ורץ להשיג אותו,אין לי שליטה על זה,אני 1.72 ,תמיד שקלתי בסביבות 83 קילו,היום עברתי כבר את ה 100 קילו (!!!!!)חוץ מזה גם קשה לי מאוד לקום בבוקר,אני יושן המון שעות,ועוד משהו,אין לי חשק לעבוד,אין לי חשק לעשות ספורט,אין לי חשק לכלום,השתמשתי בעבר בפרפאנאן,והייתי כמו זומבי,הולך קפוא,תקוע במקום,ניסו לתת לי כדור ששכחתי את שמו שרוקחים אותו במעבדה ונוטלים אותו פעם בשבוע,וזה לא עשה לי טוב,התחלתי דרך הכללית ברמת חן להיות מטופל אצל רופאה חדשה ,רציתי לדעת אם יש לכם המלצות לתת לה על כדור אחר אפילו ישן,רק לא סרוקוול,אשמח לעזרה.
אני נוטל אחרי ארוחת בוקר 300 מ"ג פאבוקסיל בנוסף לסירוקוול

שלום רב

אני בן 58 רווק אחי ואחותי אינם בקשר איתי מבחירתם,הורי נפטרו לפני כ 20 שנה
הבריאות שלי היא לא משהו, ואני מתמודד עם בריאות לא טובה, אני סובל מתופעת אקסטרא סיסטולות שזה קרוי פעימות מוקדמות, התופעה אובחנה לפני מספר שנים ואני מאמין שהייתה קיימת עוד קודם אך לא ידעתי לקרוא לזה בשמו,
היות ואני בראדיקרדי[ דופק טבעי איטי ונמוך] קשה היה לטפל בחוסמי בטא בגלל הורדה נוספת לא רצויה בדופק
לפני שנה עברתי רפרוף פרוזדורים ומאז אני עם 2 תרופות לבעיה, טמבוקור וחצי מ1.25 קרדילוג שזו מנה ממש מיזערית של חוסם בטא,
יש לי ימים שאני לא מרגיש את התופעה הזו ויש ימים שזה מופיע, בניגוד לעבר כשזה בא לי , אני מרגיש חרדה ומתחיל לפחד שהנה יבוא עוד אחד ועוד אחד ותגיע פורענות שמי יודע למה תוביל, והמחשבות החרדתיות מאותה שניה מציקות לי שעות,
רופאת המישפחה נתנה לי לחרדה לשעת הצורך לוריוואן,
אני הולך גם לשיחות טיפוליות בבריאות הנפש,
אבל החרדה ישנה וקשה לי איתה וקשה לי בכלל במצבי האישי
אין לי ילדים, טיפלתי בהורים שנים על שנים, לא נישאתי, אחותי התנתקה מהמשפחה בנעוריה כיום היא סבתא בת 60+ ולא מעוניינת בשום קשר איתי,
אחי לא בארץ הוא מבוגר ממני ,חי את החיים שלו ולא שומר על קשר איתי ולא מיתעניין מה הולך איתי בקיצור "מישפחה על הנייר" שאין הרבה כמותה
שאלה, איך אני מיתמודד עם הפעימות האלה? עם הפחדים עם הכל?
יש בכלל פיתרון לזה? ניתן להגיע למוצא כלשהוא? או שחייב יהיה להמשיך כך ללא פיתרון, ! ?

תודה

שלום רב, שמי נוגה ואני בת 22. יש לי כבר בערך 5 שנים חרדה מלעזוב את ההורים, אני תמיד מרגישה שהם צריכים אותי (יש לי עוד אח אבל הוא בקושי בבית, ואמא שלי מובטלת שסובלת מקשיים נפשיים).
הדבר הזה מאוד מפריע לי בחיי היומיום, אני מבטלת מפגשים חברתיים, וכשאני כן קובעת אני משתדלת לקבוע את זה בזמן שההורים שלי באירוע מחוץ לבית וכו'..
אני יודעת שהפחד הזה לא רציונלי אבל איך משתחררים מזה? אני גם כנראה אתחתן בקרוב ואני ממש חוששת מזה, שכן אצטרך לעזוב את העיר (חבר שלי מאיזור אחר בארץ וכנראה נגור באיזור שלו), ואני מפחדת מלהיות רחוקה מהם ומה הם יעשו אם יזדקקו לי?
אשמח לסיוע מכם, תודה רבה.

היי לאחר תקופה של כמעט 3 חודשים ללא ציפרלקס שגרם לי אולי להקלה אבל הרגשתי שהוא מתנק ממני את הרגש הופך אותי לרובוט מרחף הרגשתי טוב הרגשתי שזהו חזרתי לעצמי החלטתי להפסיק בהדרגה ובאמת הכל היה בסדר רק דבר אחד לא עבר התחושה של חוסר מיקוד וריחוף כאילו הראש "מנותק מהגוף" ההייתי סבלני אמרתי עם הזמן זה יסתדר כי את החרדות למדתי פשוט נתתי להם את המקום שלהם והיו עוברים עד לפה סבבה אבל התחושה הזו של החוסר מיקוד והריחוף לא עוברת וזה מתסכל אותי וגורם לי לעצבות ומחזיר את המחשבות הרעות וחוסר השקט פשוט מועקה שלא עוזבת בעקבות הדבר הזה. כמובן שההייתי בטיפול פסוכולוגי ובאמת שיפר את המצב אבל התחושה הזו גם אז הייתה שם. אני בתוך הדבר הזה כמעט שמונה חודשים ואני מיואש.(מתחילת החרדה הראשונה ועד היום)
אני מרגיש שאם רק הדבר הזה יעבור אקבל את חיי בחזרה
מה אפשר לעשות עם הדבר הזה??

היי , אני כבר לא יודע למי לפנות ומה לעשות , אני כל הזמן מרגיש שאני לא בריא , לפני בחצי שנה סבלתי מתקופה של נימולים וכל מיני תופעות ובמשך בירור של כמה חודשים הייתי בטוח שיש לי טרשת (עברתי mri מקיף כל הגוף ונפגשתי עם המון מומחה בתחום שקבע שאין לי)
נרגעתי לחודשיים ובשבועות האחרונים אני סובל מסחרחורת (כמובן שבראש שלי זה הטרשת הארורה) סובל שוב מנימולים וכו׳ .
אני לא מצליח לתפקד בעבודה , חי בפחד מוות , לפני כשנה היה סיפור עם הבטן (שוב הגעתי עד למומחים ולסיטי וכו וכו) וסבלתי חודשים מכאבים עד שאמרו לי שתקין.
אני לא יודע מה לעשות , האם זה מחרדה ? אני באמת מרגיש את הדברים האלה , הכאבים אמיתיים הסחרחורת אמיתית.
כולם קוראים לי היפוכונדר , אני באמת בדכאון לא מצליח להבין מה יש לי .
אני בחור מצליח , נראה טוב ואני מרגיש אבוד עם המחלות האלה (מדומות או לא )
הצלחתי אפילו למצוא מחקרים שאומרים שmri לא בהכרח מראה .
מיואש . כל פעם זה משהו אחר אבל זה אמיתי .
יכול להיות שזה היפוכונדריה באמת ? מה לעשות ?

היי אני מטופלת בssri כבר 7 שנים. שנות 20.
מתחילת הטיפול יש סוג של חוסר שקט אקטיזיה רעד במיוחד באזור הגב התחתון וכמובן ההתעוררות מהכדור משינה. פעילות נוספת על מערכת העצבים.
איזה תרופות יכולות להועיל להפחתת התופעות שלא חולפות גם עם ניסוי של כמה סוגי ssri. זה מפריע לי מאוד. כי זה מפריע גם לטיפול הפסיכולוגי שנמצאת בו איני יכולה להירגע. הבנתי שיש כדור חוסם דופמין או סרוטנין איך נקראים וממי מבקשים מרשם? ומה בדבר דקינט?

אשמח לתשובה מפורטת על ההיצע תודה
גל