פורום חרדות, טראומות, פחדים - יש לך שאלה?

אחת לכמה חודשיים בני בן 16.5 מתלונן על כאבי ראש , החולפים לאחר כמה ימים, תוך כדי לקיחת כדור לכאבים.
בכל פעם שזה קורה אני נכנסת ללחץ נוראי, סוג של התקף חרדה. מנסה לעבוד על עצמי ולא מצליחה. מיום א' בני מתלונן על כאבי ראש [לא כל יום] היום הכאב היה חזק, ועולמי כאילו חרב עלי.

בעברי הייתי בשיחות, כולל טיפול מהסוג שאתה מטפל בו. נטלתי תרופות כנגד החרדה. אבל דבר לא עזר. אני אדם חרד ברמות מפני מחלות הן לגבי בני, והן כלפי בני.

מרגישה שאני נמצאת בסטרס בלתי פוסק
אשמח מאוד לרעיונות

שלום רב,

אני בן 37 בריא בד"כ. לאחרונה הופיעו מספר תופעות מטרידות:

חולשה בשרירים, קפיצת שרירים, תחושה של שרירים תפוסים, כאבי ראש, חוסר סבלנות, עצבנות ועייפות.

לאחר בדיקות ע"י רופא משפחה, אורטופד, ונוירולוג נאמר לי שהבעייה היא מחרדה והומלץ לי לקחת טיפול תרופתי ברסיטל.

ברצוני לדעת האם תופעות אלו יכולים להגרם מחרדה?

אם כן האם הטיפול התרופתי יעזור?

אודה לתשובתכם המהירה,

א.א

דר שלום,
אחרי כמה שנים נפלאות עם לוסטראל, שהחזיר לי את השקט לחיים, נאלצתי להפסיק אותו עקב תסחיף ריאתי וטיפול תרופתי נוגד קרישה, שאסור לשלב עם נוגדי דיכאון. חודשיים אחרי ההחלמה מהתסחיף החלו החרדות לצוץ להן. אמנם קטנות יותר, אך בחוסר שקט תמידי מהחרדה הבאה. הרופאה נתנה לי לוריבן לטיפול רגעי במידה ואני בחרדה...ואני ממש חוששת להשתמש בזה כי זה עלול למכר וגם גורם לשינה.
בקרוב עליי לטוס טיסה של 4 שעות ואני ממש רועדת מהטיסה ועוד יותר חוששת לנסות את הכדור.
אשמח למילה מרגיעה - האם החששות שלי מכדור הלוריבן מיותרות או מוגזמות?
מה דעתך
תודה

שלום, זה 5 ימים שאני סובל מחרדה, אבל ביומיים האחרונים החרדה נהייתה איומה, ואני לא יכול לסבול אותה יותר, בקטע של לא מסוגל לתפקד, לא מסוגל לישון. לקחתי ואליום שלא עזר, שום דבר לא עוזר.
לפני כמה שנים נחשפתי למחלה נפשית בה אין האדם מעוניין באחת מהגפיים שלו, ונתקפתי חרדה איומה מזה. כמו זו של עכשיו, רק יותר חלשה, והיא עברה לאחר מספר חודשים באמצעות טיפול בצירפלקס ושיחות. המחשבות הנוראיוץ היו חוזרות מידי פעם אך מיד סילקתי אותן בידיעה שמדובר במחשבות ולא יקרה כלום הרי, וזה עבר כל פעם. אלא שמזה מספר ימים המחשבות פשוט חזקות מאוד, לא מצליח להפסיק לחשוב אותן ןאני מרוכז רק בהן כל היום, לא מתפקד, לא מרוכז, לא ישן. הבעיה כאן היא לא החרדה, הבעיה כאן היא אי היכןלת להתנתק מהמחשבות הללו, שמטבען מייצרות חרדה נוראית.
באופן כללי, בתוך המחשבות אני מרגיש שהיד והרגל לא יכולןת להיות שם והן חייבות לצאת ןחייבןת להיעלם, ההרגשה הזו כלכך חזקה שאני מתחרפן!!!!! בדרך כלל עד כה הייתי משלים עם זה שמדובר במחשבה וזה היה עובר, כרגע אני פשוט לא מסוגל. בבקשה בבקשה בבקשה תעזרו לי, אני לא מצליח...

שלום, אני בת 52, יש לי קוצר נשימה במשך שנתיים -לא יכולה לנשום נשימות עמוקות במיוחד בחדרים מחניקים .9672עשיתי בדיקות לב וראיות והם תקינות. השאלה היא אם זה יכול להיות בגלל חרדות ומה אפשר לעשות?אני לא מרגישה לחץ מיוחד בשלב הזה - רוב הלחץ הוא מקוצר נשימה שלא עובר.
תודה

יום ה' חוויתי לפתע מועקה בחזה חולש מיד נשכבתי על המיטה והירפתי את והתפללתי שזה יעבור. בתקופה האחרונה נפרדתי מחברה טובה, וסימפטומים ישנים של הידוק לסתות ומצוקה בבטן, התעצמו באופן שגרם לעסות את הבטן בחוזקה.
אחרי ההתקף שנמשך 10 דקות ,הרגשתי חולשה כללית בכל הגוף, היה לי קשה להטיל את מימי (גם כאב מאוד וגם יצאו כמה טיפות) ,תקפו אותי גלי חום (רועד מקור ואח" הזעה מרובה) לא יכותי ביומיים הבאים לא לאכול ולא לשתות ,ביום ה' התחלתי למדוד חום ובערב היה לי 39.3 ,למחרת ביום ו' הטמפרטורה נעה בין 38- 38.8 , החוויה הכללית הייתה שעברתי טלטלה ששיבשה לי את כל המערכות הבסיסיות, קראתי קצת באינטרנט ולא מצאתי תיאורים דומים לשלי, האם אני טועה באבחון הארוע שעברתי. עוד פרט מההיסטורי שלי אימי עברה דיכאון אחרי לידה כשהייתי בן שנה..

היי אשמח אם ץעזרו להבין מה קורה לי..
נטלתי פאקסט = סרוקסט חצי שנה לחרדות טעכשיו אני בסוף תהליך הגמילה ממנו ..(3 שבועות אורך הגמילה) בימים האחרונים כשאני ישנה צהריים אני קמה עם דופק ממש מהיר הזעה וחם לי למרות שאני ישנה עם מזגן. לוקח לי באזור הרבע שעה להרגע להתקרר ולהוריד דופק
חשוב לציין שזה קורה רק בשנת צהריים בלילה אני ישנה טוב
ולא זכורים לי חלומות מטרידים שיגרמו לי לקום בצורה הזו
אשמח אולי מישהו יודע מה זה ויוכל לעזור לי
תודה רבה

שלום שמי אמיר אני בן 30 וקצת .................................. ..........
אני סובל מזה 3 שנים מחרדה מלווה במחשבות שליליות והשתתקות פיזית של הגוף מלווה בצורך עז לפנות לשירותים וסחרחורות זיעה לחץ המרכז החזה מעין גולה בולטת החוצה אני מרגיש איבוד שליטה בגוף והתמוטטות הבעיה הקשה ביותר היא הצורך בשירותים מאחר ואני סובל ממעי רגיז הלחץ הזה מהר מפנה אותי לקיבה
זה קרה לי לאחר שבפעם הראשונה בחיי טסתי לחופשה בת שבוע ומאז לא טסתי שוב או נסעתי למרחק מהבית שלי במידה ואני לא הנהג זה פחות מרתיע אבל גם חוסר השליטה בהגה מלחיץ אותי אני מונע משליטה וכעת אני מרגיש חלש מאוד
בכל פעם שאני מנסה לצאת לנסיעה כזו אני מכין את עצמי מראש עם מחשבות למיניהם לפעמים זה מועט ולפעמים זה מתגבר ובלתי נסבל
ניסיתי לפנות מספר פעמים לפסיכולוג אבל זה לא צלח
כמו כן קיבלתי כדורים פאקסט ואומפרדקס וגם לא עזר אני מבין את הבעיה אבל מרגיש כאילו אין לי את הכלים להתגבר עליה
זה מונע ממני לטייל בהנאה
אודה לתשובה
????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????????>>????>|||

תודה על תשובתך שאלה אחרונה. אני יודעת שיש קשר בין גוף ונפש . אך האם פחד ממחלות או מתח נפשי ממש מדמה סימנים של מחלות אמיתיות? כמו מה שאני מרגישה? סחרחורות בחילות בבוקר כאבי ראש? ( אני מאד ספקטית )

שלום. בת 28 .בריאה . 5 חודשים לאחר לידה ראשונה. מאז ומתמיד הייתי טיפוס לחוץ וחרד לגופי. בהריון זה החמיר ( עברתי הריון גם לא פשוט ששיגעו אותי עםהרבה בדיקות. בסוף הכל היה בסדר) ועכשו לאחר הלידה אני מרגישה שהחרדות החמירו יותר. אני מוצאת את עצמי בחרדות יומיומיות ובעיסוק מופרז בגופי. מכל כאב, נפיחות, מיחוש אני חושבת שזה משהו חמור ועד שאני לא הולכת לרופא שאומר לי שלא מדובר במשהו גרוע אני לא נרגעת ואני ממש בלחץ.וכשאני מקבלת את האוקי שאני בסדר אני ממש מרגישה הקלה ואז זה חוזר שוב עם תופעות אחרות. לדוגמא בימים האחרונים אני מרגישה תחושה של חוסר יציבות בחילות כאבי צוואר ואפילו תחושה של נמלים ברגליים. נבדקתי על ידי ניורולוג מבחינתו הכל תקין אבל אני עם מחשבותיי חושבת שאולי הוא פספס משהו .אני מאד חוששת ממחלות. בעיקר ממחלת הסרטן.אך לא יתכן שאני אחיה בפחד תמידי שמא יש לי גידול או בעיסוק מופרז על גופי. זה מעסיק אותי יום יום . זה מתיש נפשית. איך אני יכולה לעזור לעצמי?אני גם לא רוצה להעביר את זה לילד האם יתכן שכל מה שאני מרגישה בימים האחרונים אלו תופעות פסיכוסומטיות?

שלום רב
אני סובלת מאו סי די . היתי במספרה.החופפת חפפה לי את השיער בזמן שהיא חפפה לי הספר החליט לשטוף את היד שלו במים בזמן שהראש שלי בכיור? התעצבני הרגשתי שזה לא מנומס .אחכ כדי לעצבן אותו .נגעתי לו בשיער ביד יבשה כדי להחזיר לו.שאלתי היא האם שהיד רטובה במים יש יותר חידקים מאשר יד יבשה? בבקשה תענה לי נקודתי תודה

שלום רב
בת 29 נוטלת מזה שנתיים וחצי ציפרלקס 10 מ"ג
לאחרונה התחלתי לחוש שוב חרדות ונפילות
האם יש אפשרות לעלות על דעת עצמי את המינון מ10 ל15 מ"ג
השאלה שלי האם ישנם תופעות לוואי לעלייה במינון
כי בתחילת דרכי עם הציפרלקס היו לי תופעות לוואי נוראיות

תודה רבה

בת 26 לפני 4 שנים סבלתי מדיכאון לא יצאתי מהבית שנה לאחר מכן התחלתי להרגיש מוזר התחלתי לדמיין כאילו יש רוחות בבית ולא הייתי ישנה כמעט בלילות שהייתי יוצאת ברחוב בעיקר בלילה היו לי פחדים יותר גדולים הייתי מדמיינת כאילו יש מאחורי רוחות שהייתי עולה על האוטובוס הייתי מרגישה עייפות רצינית בילבול היו לי פחדים נוראים הייתי מדמיינת כאילו כולם מפלצות הייתי מרגישה דופק עד כדי כך שהייתי עומדת להתעלף כשהייתי נכנסת לסופר היו הרבה אנשים סביבי לפני שהייתי נכנסת היה לי דפיקות לב הייתי בוהה באנשים והייתי מרגישה כאילו אני הולכת להשתגע ולעשות דברים עזויים והייתי מרגישה מנותקת מעצמי והיו לי כול מני מחשבות כאילו אני הולכת לגנוב למישהו כסף או ארנק או שאני הולכת להשתגע ולהתחיל לדבר שטויות כול הזמן שהיו שואלים אותי משהו הייתי מרגישה שחושבים שאני משוגעת זה הרבה קורה לי בראיונות עבודה או שאני מדברת עם אנשים אני תמיד מרגישה שהם חושבים שאני משוגעת או שמשהו עובר עלי שהייתי הולכת למשפחה אז יום אחד הייתה ילדה עם אמא תינוקת היו לי מחשבות כאילו היא ה
עושה משהו לתינוקת ובתחלתי לדמיין דברים הדופק היה בשמיים לאחר מכן עליתי למשפחה עוד פעם הדופק עלה והתחלתי להרגיש כאילו אני עוד שניה מתחילה לעשות לה דברים להרוס לה את כול הבית היה גם יום אחד שהייתי אצל אמא שלי התחלתי להרגיש מבולבלת היא אמרה לי להביא לה משהו והתחלתי להרגיש מן בילבול שלא ידעתי איפה המשהו הזה והתתחלתי לבכות בכי לא הבנתי מה קורא לי לא הצלחתי לתפקד שהרמתי את אחיינית שלי הרגשתי שעוד שניה היא נופלת ממני והיו לי דימיונות בראש שאני הולכת לעשות משהו אבל אף אחד לא הרגיש ושם לב שמשהו לא בסדר אצלי הייתי אצל הפסיכיאטר והיו לי הרבה אבחנות הלכתי לבד האבחנה הסופית שלי זה סכיזופרניה פראנואידית והטיפול ההתחלתי שהתחלתי זה רספרידל וולפורל אך לצערי זה לא עזר ומצבי הדרדר הייתי מרגישה מנותקת מעצמי והפחדים בלילה החמירו אז החליפו לי לסוליאן והמצב שלי עוד יותר הדרדר הייתי יותר תוקפנית והתופעות לוואי קשות יש לציין שאף פעם לא שמעתי קולות או רדיפות היו לי כול הזמן מחשבות שחוזרות על עצמן שהייתי לוקחת תסוליאן אז היה יום אחד ששמרתי על אחיינית שלי והיו לי מחשבות כאילו אני הולכת לעשות לה משהו עם סכין אבל זה לא קרה יש לציין שכול זה זה מחשבות אני לא הייתי עושה כלום ורק חושבת בגלל שהכדורים לא עוזרים וכול הזמן מעלים לי מינון וזה עדין לא עוזר אני כבר לא יודעת עם האבחנה בסדר או שלא האם יש לי סיכיזופרניה או זה משהו אחר ועם כן איך אפשר לעשות משהו אני סובלת כבר שנים ?????

שלום רב .

בת 44 חד הורית ואם לשניים .עובדת במקום עבודה הנוכחי כבר 5 שנים .בתחום 24 שנים.
החברה הנוכחית רכשה את החברה הקודמת ועברנו עם כל הלקוחות לכאן.
מאז המעבר -אני מרגישה ש"עושים לי טובה" שמעסיקים אותי , אני מרגישה יחס של עובדת סוג ב ולא ככלל העובדים שכבר היו בחברה זו. זה מתבטא בכך שלא העלו לי את השכר מספר שנים, בונוסים תמיד בין הנמוכים ,-מה שממש מוריד לי את כל הבטחון שמתייחסים אליי כך למרות שעם כל הצניעות אני מוכשרת ובעלת נסיון ומקצועית באלפי מונים מכל הצעירות שעובדות בחברה -ממש ילדות בנות 24-25 שזוכות ליחס מועדף.
הסיבה שאני פונה היא שאני עובדת מול יבואנית גדולה במיוחד -יש שם אשת קשר שפשוט מוציאה אותי מדעתי.היא ידועה כאדם מאד מאד קשה.אף אחת לפני לא הצליחה לתת לה שרות יותר מחודשיים ,ואני כבר "תקועה"מולה 3 שנים. אני תמיד בעמדת מגננה מולה .
לא משנה כמה שאתן לה שירות טוב ,היא תמיד תמצא על מה להתלונן .כשלא נראית לה התשובה שלי במייל היא מכתבת את כל המנהלים שלי שגם מכירים אותה שהיא כזו, ואז נוצר מצב שהם מתקשרים אליי ,אחרי שהיא מחממת אותם ופשוט "יורדים עלי"
אני עובדת בפחד תמידי מולה , לחץ נוראי שמתבטא בתחושת מגננה תמידית ,כמובן שבגלל זה אני גם לעיתים טועה.ניסיתי לדבר איתם שאני לא מעונינת יותר לטפל בה .
ללא הועיל - מרגיעים אותי לשבועיים וזה שוב חוזר על עצמו-אף אחד לא מוכן לטפל בה ואני הפכתי לקורבן.
חוץ ממנה ,הכל בסדר יחסית,אני נותנת שרות מעולה לכל הלקוחות ,ונוצר מצב שבגללה אני מותשת נפשית ,יש לי התקפי חרדה, וסטרס תמידי עד כדי רצון לעזוב את מקום העבודה הזה שמיותר לציין שזה מקור פרנסתי והשכר מעולה .ובטח לא רוצה לוותר על פיצויים

שאלתי כמובן -מה אני עושה איתה ?איך אני מתמודדת ? האם להציב להם עובדה שאני יותר לא רוצה לטפל בה ? אני לא רואה את עצמי ממשיכה בחרדות האלו ,וכמו שזה נראה היא תקועה שם עד הפנסיה ..

כל עצה תתקבל בברכה

נורית

שלום רב לכולם ,
אני בחור בן 31 שנוטל מאז גיל 18 בערך את התרופה פאקסט/סרוקסאט כטיפול להפרעות חרדה שהיו לי. התרופה הצליחה לחולל בי פלאים והצלחתי למצוא זוגיות, לפתח קריירה ועוד ועוד. לפני כשנתיים בערך החלטתי לנסות ולהוריד את מינון התרופה בצורה מדודה ומדורגת עד להפסקתה (הרגשתי טוב יחסית, וכתוצאה מעלייה במשקל הנחתי שזה יכול אולי להועיל לי), לאחר מכן החרדות חזרו ביתר שאת ולמעשה הייתי בבית בערך כחודש עד שחזרתי ליטול את התרופה וחזרתי לעצמי.
לפני כשלשה חודשים הורדתי מעט את המינון עד למצב שלקחתי חצי כדור סרוקסאט פעם בשלשה ימים. הרופא שלי אמר לי שזה למעשה כמו ״לא לקחת את התרופה״ ושזה ״לא מינון״, אך הרגשתי סה״כ בסדר. לפני כשבוע התחלתי להיערך לקראת שני פרזנטציות שעליי להציג והחרדות החלו לחזור. בהמשך הימים הדבר הלך והתעצם ולכן ביטלתי את השתתפותי בהן.
מאז ועדיין אני חווה תסמינים של חרדה, ולאחר התייעצות טלפונית עם הפסיכיאטר שלי (קבעתי כמובן תור גם להמשך) הוא הנחה אותי ליטול חצי כדור סרוקסאט מידי יום.
היום זהו היום השני שאני נוטל את התרופה והחלו להיות אפילו החמרות לעיתים - מעין ״גלים״ של חרדה - עולה ויורד. אני יודע כי עלולה להיות החמרה בתחילת טיפול וכי אני צריך להיאזר בסבלנות. התופעות הפיזיולוגיות שמופיעות אצלי הן בעיקר: דופק מואץ, זיעה בידיים וברגליים, סחרחורת ו״פרפרים בבטן״, לצד אלו יש גם מחשבות שליליות ותסכולים (שהופיעו גם בעבר במקרה דומה שתיארתי לפני כשנתיים) - חוסר תקווה, ייאוש, חשש שאולי לא אצא מזה ושאשאר ככה. מה דעתכם? האם אצא מזה? האם התרופה תוכל לעזור לי שוב? אני חושש מאוד שייתכן אולי שזה לא יעזור הפעם. אודה מאוד לעזרתכם ודעתכם !!!

נ.ב.
אני מיודע ומכיר כי ישנן שיטות טיפול נוספות כמו cbt וכד׳, אבל אני מחפש דרך לפחות כרגע שתפתור לי את המצוקה האדירה שאני נמצא בה עד שאוכל להתמודד בצורה נוספת. כרגע אני לא עובד (לקחתי ״חופש״ - אני עצמאי), וגם הזוגיות הטרייה שלי (כחודשיים) סופגת מזה לא מעט.

אשמח לדעתכם ועזרתכם - ותודה מראש !!!