פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

שלום

הטיפול נתן בהוראה לאפילפסיה על ידי נוירולוג. עקב התקפים אפילפטיים.
התגובה: עייפות שכחה, ולעיתים בלבול עלולות להיות גם על רקע אפילפטי ולא בהכרח פסיכיאטרי. אדגיש אילו יותר תופעות לוואי על רקע אפילפטי. ולכן ראוי להתיעץ עם נוירולוג ילדים...

רפואה שלמה
ד"ר סמואל אליהו

שלום

מתנצל על האיחור במענה.

אמא הרביצה אינו במשמעות המילונית של להרביץ ממש. לילד היה כנראה כוונה לומר שהוא לא מסתדר עם האימא והיא מבקרת אותו.
הפירוש המילוני של להרביץ אינו מדויק בהכרח. היה כנראה כוונה לילד להשמיע אמירת המבטאת מצוקה. מאחר והמילה מצוקה אינה שגורה ובכיה מדברים על הכאה אז זה היה סגנונו.

אין ספק שלילד תחושה או חוויה של כאב נפשי . ולפעמים כאב נפשי דרגתו עולה על כאב פיזי של הכאה.

אין כוונת הפורום לעשות פסיכולוגיה על רגל אחת. חיוני לפנות לאיש מקצוע שהוא פסיכולוג קליני או פסיכיאטר המבין בפסיכוטרפיה ולבדוק את עולמו הרגשי של הילד ומצוקותיו ולהציע פתרון.

מוטב מוקדם אשר מאוחר.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

תודה על תשובתך. קבענו תור לפסיכולוגית. אני מסכימה עם כל מילה שלך ...מרגישה רגשי אשמה ובוכה המון....הילד שלי במצוקה , אני אשמה בכך ולא ידעתי. איך כל זה קרה?
עקב ארועים חוזרים של איבוד הכרה ,בוצע EEG בני אובחן עם התקפים אפילפטיים והתחיל לאחרונה טיפול בדפלפט. לאחר כשבועיים מתחילת הטיפול התחלנו להרגיש שינוי לטובה גם בהתנהגות- מילד עקשן הפך לילד רגוע ונוח. מקשיב ללא התפרצויות כעס. האם יש קשר לדפלפט או להתקפים האפילפטיים?או סתם מקריות?בכל אופן כל האווירה בבית השתנתה לטוב. זה קצת מעודד אותי שאנחנו בכיוון הנכון. מקווה שלא גרמנו לו נזק לטווח הרחוק ביגלל שלא ידענו איך להתנהג איתו...

האוירה זה הדבר הנכון. ונזק לטווח ארוך....????? כלל וכלל לא.

דר סמואל

לאנונימי שלום

הכוונה להפרעת אופי - עם אישיות לא מגובשת והפכפכה. ומדי פעם תחת לחץ יש משבר של תגובה של אובדן בוחן המציאות לפרק זמן קצר.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום מעין.

אינני רופא.

לדעתי, מה שצריך לעשות, זה פשוט לתת זריקה במקום כדורים במקרה כזה, ואז השאלה עד כמה זה מסוכן כבר לא תהיה רלוונטית. עד כמה שידוע לי רוב התרופות האנטי-פסיכוטיות ניתנות גם בזריקה.

עם זאת, זה ממש לא פתרון אופטימלי, וצריך לנסות לבחון גם גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים שיכולים לגרום לניסיונות האובדניים כדי לבדוק האם ניתן לטפל גם בהם.

כל טוב ושנה טובה.
שמוליק.

שלום

באם היא אובדנית בדרגה כזאת- כנראה שהטיפול לא מספיק. ואם היא ביפולארית כלומר דו קוטבית - כנראה שכרגע היא במצב דיכאוני....
סיכוני האובדנות של ביפולארים כלל לא נדירים, ובמיוחד במעבר ממצב למצב.

הסרוקוול לא קטלני ברמה מרוכזת - אבל ראוי שלא תקח כמות רבה מעל למספר גרמים. כלומר 5-10 כדורים....אגב כל אחד ותגובתו כך שהתשובה לא מדויקת כלל.

אגב היכן הוריה???

בהצלחה,
דר" סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער

שלום רב.

אינני רופא, בינתיים אני סטודנט לפסיכולוגיה שנה א'.

הדברים שכתבת נראים בעיניי הגיוניים.

הטיפול הכי בסיסי למחשבות חיוביות הוא טיפול התנהגותי המבוסס על התניה אופרנטית (אל תיבהל מהמושג הזה). המטרה היא לקבל חיזוקים בכל פעם שאתה חושב מחשבה חיובית כדי להתרגל לחשוב מחשבות חיוביות. יכול להיות שניתן לשלב גם טיפול קוגניטיבי שהבסיס שלו הוא לבדוק את אופן החשיבה ואם הוא אינו תואם את הציפיות שלך אז לנסות לשנות את אופן החשיבה. היתרון של טיפול כזה (C.B.T.) הוא ביעילות שלו ובכך שאין צורך לחפור ולהבין את הסיבה יותר מדיי.

במקרים שטיפול קוגניטיבי התנהגותי לא משיג את התוצאות הרציות תוך זמן סביר, ניתן לשקול טיפול פסיכודינמי שבו אמורים לחפש את הסיבות לכישלון בלא מודע.

מקווה שעזרתי, וכמובן שאין בכך תחליף לתשובה מהרופאים. הם ישמחו לענות כפי שהם תמיד עונים :-)

כל טוב,
שמוליק.

שלום

אני מקווה שאתה לא רובוט .
מדובר ברגשות שלא ניתן בהכרח לכוונם כמו שמכוונים דמויות וירואליות.
לא הכל עובד לפי הגיון לצערנו...

רק אבחנה מתאימה יכולה לתת התבוננות ליכולות שאתה מבקש.

אין להתבייש באיש מקצוע שיעשה זאת ואני מתכוון לפסיכיאטר ילדים ונוער.
וזאת גם חובה. חבל לסבול אם יש פיתרון קל ויעיל.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום רב חשוב ביותר לקרוא את כל חוות הדעת הנוירולוגיות שקיבלתם. אני מבין שאתם כבר נבדקתם אצל הרבה רופאים ובהחלט מצב לא פשוט. איני יכול לקבוע במסגרת יעוץ אינטרנטי מבלי לבדוק באופן רציני את הקשיים של הילדה ולקבוע מאיזה הפרעה פסכיאטרית סובלת הילדה. גם אם המקור אינו חרדה בודאי המצב שנמצאת הבת שלכם מעורר חרדה לא פשוטה אצלה ואצל ההורים. אם אתם בכל זאת לא שקטים עם הטיפול אותו היא מקבלת תוכלו לפנות לפסכיאטר ילדים לחוות דעת שניה במסגרת קופת החולים. זאת כדי שתהיו בטוחים ויהיה לכם אימון מלא בטיפול אותו מקבלת. בהצלחה

על פי נסיוני רק פסכיאטר רשאי לאבחן מצבים התנהגותיים ולןקבוע אבחנה מדוייקת .

שלום רותה.

אני עברתי ארבעה אישפוזים. הראשון היה בגיל 18, ושאר השלושה (שאפשר לאגד אותם יחד לאותה תקופת משבר).

בלי שום צל של ספק, מדובר באירועים טראומתיים, אבל אפשר לומר שהחיים שלי די טובים. באופן חד משמעי אני אומר שאפשר להתמודד ולנצח. אחרי שאנשים מתמודדים, הם מגלים משמעות לחיים.

לגבי המשמעות של אישפוז להמשך החיים, אז רוב הסיכויים שהצבא ייתן אי-כשירות, אבל עדיין לא מדובר באופן חד משמעי. תלוי מה יהיה המצב אז, וחוות דעת עדכנית תוכל לעזור.

לגבי רשיון נהיגה, אני התחלתי ללמוד נהיגה אחרי האישפוז שהיה לי בגיל 18, ולא עשו לי שום בעיות. גם אם יהיו אי אילו בעיות - ניתן להתגבר עליהם ע"י טיפול וחוות דעת עדכנית.

לגבי מציאת עבודה, במיוחד אם מדובר במגזר הפרטי - לא צריכה להיות בעייה מיוחדת; לא מצד האישפוז ולא מצד פטור מהצבא (אם בכלל).

אם ישנן עוד שאלות - אשמח לעזור.

כל טוב,
שמוליק.

אין כמו ניסיון של מטופלים שכותבים ומתארים את ההסטוריה הטיפולית והאישפוזית שלהם. בסופו של דבר השיקול אם לאשפז הוא אך ורק טובת הילד. אם לא ניתן לטפל מחוץ לאשפוז באופן אמבולטורי כדאי לשקול אשפוז כי בהחלט יש סיכוי שלאחר האישפוז מצבו של הנער ישתפר. בהצלחה

שלום רב לך קרין
התופעות שאת מתארת מחייבות התייחסות איבחונית בשלב ראשון ובהתאם לתוצאות האיבחון התאמה טיפולית. פסכיאטר ילדים מתמחה בתופעות שאת מתארת וחשוב לעשות אבחנה מבדלת בין הפרעת חרדה להפרעה קשה יותר כולל תופעות של בלבול דמיון ומציאות. אני מקווה שתוכלי להעביר את המסר להורים לקחת את הילד לבדיקה. בהצלחה

שלום רינה.

אינני רופא.

קודם כל, מרפאה בעיסוק איננה בת סמכא לקבוע אבחנות כאלו, גם אם יש לה הבנה מעמיקה בתחום.

אני מניח שהעניין קשור לפסיכיאטריה, בין אם יש לכך גורמים רגשיים-פסיכולוגיים ובין אם יש לכך גורמים פיסולוגיים, שהרי סוף כל סוף פסיכיאטריה היא ענף ברפואה.

בין כך ובין כך - כמי שעבר ארבעה אישפוזים - חשוב לי לומר שצריך ואפשר להתמודד. נראה שאת אם אחראית ואיכפתית, וזה אחר מהגורמים המשמעותיים להצלחה בהתמודדות.

כל טוב,
שמוליק.

לרינה שלום

החלוקה שאת מנסה לעשות קשורה לסטיגמות.
ובוודאי שלכל מקצוע יש נגיעה בנושא.

החלוקה נפשי , פיזי כבר מזמן חלפה מן העולם.
הראשונים שתיארו את התופעה היו מרפאים בעיסוק.
אנו מציגים את כל הנושא כנושא המעובד בצוות מקצועי רב מערכתי.
ולכל איש מקצוע יש את האמירה שלו. כך גם ויסות חושי מתבטא בנושאים פסיכיאטרים
של הגוף והנפש.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאורן שלום

השאלה כמובן בגילו המנטאלי של הילד - לא בגיל הכרונולוגי.
יש הבדל בין מודעות לאחר ובין מודעות לעצמו כמובן.


לא ניכנס לנושאים תיאורטיים אולם הנושא תלוי בהרבה פרמטרים שאין מקומם להיות מפורטים בפורום בהעדר מידע.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום סי.

אינני רופא.

כיוון שהיה לי באופן אישי נסיון לא טוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות, אני מבין את החשש שלך. אכן יש להן תופעות לוואי שהן גם קשות וגם די שכיחות.

עם זאת, חשוב לציין, שכל מטופל מגיב אחרת לתרופות, ומצד שני, אם הטיפול נחוץ - אז אין ברירה אחרת; הימנעות מטיפול עלולה לגרום לנזקים למוח. לכן, צריך לעשות את שיקול הדעת הנדרש ולשקול את התועלת מול הנזק.

במקרה שלי, אחרי ארבעה אישפוזים, אודות לטיפול פסיכולוגי טוב - הגעתי למצב שבו אפשר היה להפסיק את הטיפול התרופתי.

לדעתי, כדאי לברר את העניין מול פסיכיאטר ילדים ונוער, שגישתו הכללית היא להעדיף טיפולים פסיכולוגיים, ויהיה ניתן להיעזר בחוות הדעת שלו.

כל טוב,
שמוליק.

תודה

לסי שלום

באם מדובר במינון ריספרדל נמוך דהיינו עד 1.5 מ"ג ובפיקוח רפואי צמוד, אין חריגה מנוהל רפואי תקני.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

תודה רבה

בשאלה כתבתי דיפרקסה בטעות. אז התכוונתי שילוב של ריספרדל עם קונצרטה. 7311

שלום שרון.

אינני רופא.

O.C.D. כמו שאר מחלות הנפש יש להם גם מרכיב תורשתי וגם מרכיב סביבתי. אם לבן הזוג שלך אין הפרעה פסיכולוגית - אז הסיכויים להעביר את ההפרעה בתורשה קטנים עוד יותר.

ב 9.12.14 מישהי כתבה את ההודעה הבאה בפורום של המבוגרים והיא בהחלט שווה ציטוט:

"אולם גם אותי הטרידה השאלה בדיעבד, האם הורשתי לילדי את הרכיב הגנטי לפגיעה הנפשית ממנה אני סובלת. במקרה שלי מדובר בהפרעות באישיות ולא במחלת נפש, אך גם בה יש רכיב גנטי של אגו פגיע (=רגישות יתר). גם אם כן, הורשתי להם עוד דבר חשוב: שבבעיות מטפלים וטיפול נכון מאפשר תפקוד מיטבי ואיכות חיים. בעצם היות בעלך מטופל הוא מעניק לילדיו דגם להורה הדואג לבריאותו ואבא יציב ומתפקד, במילים אחרות, סביבה בריאה להתפתחותם.

"רק טוב

"נאוה".


כל טוב,
שמוליק.

לשרון שלום

החדירה הגנטית אינה גבוה. את יכולה ללכת ליעוץ גנטי.
אף איש מקצוע לדעתי לא ימליץ על הפלה בשל סיכון לתורשה של הפרעה כפייתית.

יש כיום טיפולים מצוינים ויעילים ולכן אין טעם לחשוש.

בברכה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום לד"ר סמואל,

ראשית , תודה על תשובתך
אחדד כי אנני בהריון, מאחר ובן זוגי מאוד רוצה ילד , חולפות בראשי מחשבות אייך אביא ילד שיתכן וישא את המחלה, ולשם כך אני מתיעצת איתך
לבן זוגי אין הפרעה שכזאת ( נהפוך הוא , הוא אדיש , ורגוע מטבעו) מנגד לא נראה לי שהוא מבין מה זה אוסידי, אם הוא אומר לי , שאין לו בעיה שהילד יהיה עם אוסידי , יש הרבה יותר דברים גרועים מאוסידי, לטענתו
ולכן אני חוששת אייך נתמודד עם יצא לנו ילד עם אוסידי,

אשמח אם תנחה אותי איזה בדיקות גנטיות אני יכולה לעשות בעניין והיכן

תודה רבה,
שרון

שאלתך ברורה למדי.

1. אין בדיקה גנטית לOCD בתקופתנו.

2. אף רופא גניקולוג סביר לא יבצע הפלה בשל מרכיב גנטי של OCD , להפרעה יש גם צד סביבתי. החדירה הגנטית אינה מלאה, להפרעה אופי לא קבוע ( תקופות טובות ופחות) , יש כיום טיפולים מצוינים להפרעה- ובטח יתפתחו טובות יותר. בכך שאת מכירה את התופעה יש יתרון בהתמודדות עם ההפרעה.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו

לשרון שלום

ההפרעה בעלת מרכיב גנטי אולם לא מלא.
יש עוד פרמטרים כמו נהול סביבתי ורמות לחץ.

אין כיום שום מבחן גנטי להפרעה. אין המלצות להתערבות גנטית.

אפשר לפנות גם לפורום גנטיקה.

בהצלחה

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילידם ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ליעל שלום

הדבר אינו שכיח.
הוא יכול לקרות אבל לרוב הדרגה פחותה וזה חולף.
זאת אחת הסיבות שיש להיות במעקב אצל הרופא המטפל.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ליניב שלום

מדובר בתלונה שמי שמטפל בה הוא מומחה לכלי דם.
אני מציע שתפנה לרופא משפחה... ילדים?
והוא יפנה אותך. תלונה דומה יש לנשים בתקופת המעבר, שם לרוב המטפל הוא גניקולוג.
שם מדובר בגלי חום והסמקה.

יתכן ויש לך גם דיכאון, את זה יכולה הפסיכאטרית לומר.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו