פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

שלום.

אינני רופא, ולכן קחי את דבריי בעירבון מוגבל.

ניסיתי לחפש בגוגל את המושג "נפש עבריינית", ולא מצאתי משהו שנראה מאוד ברור, ולכן אני מרשה לעצמי להניח שלא מדובר באיבחון רישמי המופיע ב D.S.M.

אני יכול להניח שגם אם קיימת מחלה כזו, אז כמו כל המחלות הפסיכיאטריות יש בה מרכיב תורשתי וגם מרכיב סביבתי.

סביר להניח שניתן לטפל במחלה כזו; ישנו פיתגם ידוע שאומר שניתנה רשות לרופא לרפא, אך לא ניתנה לו רשות לייאש, וזה אומר שאפילו אם רופא הרים ידיים - לא צריך להתייאש, וקל וחומר כשעדיין לא ברור אם הרופאים מרימים ידיים...

יכול להיות שניתן לקבל איבחון כזה גם אצל פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני.

מן הסתם, טיפול אמור לכלול טיפול במרכיב הפסיכולוגי (שיחות C.B.T. וכיו"ב) ואולי גם טיפול תרופתי בהתאם להתרשמות המטפל.

גם אם המטפל אינו פסיכיאטר, ואינו מוסמך לתת תרופות - אם לדעתו צריך טיפול תרופתי - הוא יפנה לרופא לצורך כך (גם רופא משפחה יכול לתת תרופות פסיכיאטריות).

בכל אופן, אם את חוששת שיש לילד שלך דבר כזה - בשום פנים ואופן לא לפחד מהתמודדות, ולא לפחד מסטיגמה שיש על מי שהולך לטיפול; בעייה שאיננה מטופלת יכולה רק להחמיר, בעוד שכאשר הבעייה מטופלת ההתמודדות עם הסטיגמה היא פחות קשה מאשר התמודדות עם בעייה במצב חמור יותר.

כל טוב,
שמוליק.

לאימא המודאגת שלום,

המונח נפש עברנית אינו מוכר לי, מדובר קרוב לוודאי בביטוי ספרותי
קיימת תווי שהיא פסיכופתיה .
מדובר באבחנה הניתנת באופן יותר וודאי בגיל 18 ואילך.

לרוב התחום אינו מצוי ברמה הרפואית. הגוף שיש לו את הנסיון הרב ביותר הוא הקרימינולוגים. כמובן שקיימת תחלואה משנית לפסיכופאתיה אבל ברמה של מבנה האישיות.
יש תאוריות שונות וכנראה קיים מרכיב גנטי וסביבתי כמו לכל התנהגות מורכבת.
אני מסכים עם שמוליק לגבי הקושי עם התווית.
יש באמריה כגון זאת סוג של יאוש של אנשי המקצוע - וקביעה שהטיפול יתבצע דרך מסלול החוק, קרי שירות המשטרה והכלא....

בהצלחה

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאמא המודאגת שלום

יש דעות שונות.
מתנצל שאיני יכול להחליף את הרופא המטפל, שכן איני רוצה לבלבל אותך.
כל החלטה אינה קריטית, מדובר בניסיון וטעיה ולא מדובר בתשובה בעלת משמעות מתמטית.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכאנליזה בת זמננו

ליעל שלום

יש לי חידוש עבורך, קיים בשוק תקופה ארוכה ריספרדל נוזלי בעל אופי של סירופ.
רצוי לא לפורר את התרופה ולתת את התכשיר הנוזלי.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

האם נגרם נזק מכך שמפוררים את הריספונד במים? שמעתי שהסירופ לא טעים ואני חוששת שבני יסרב לקחת אותו.
אני מבינה שזה לא אידיאלי אבל אפשר בכל זאת לתת לו את הכדור כשהוא מפורר בתוך מים?

הצרה שאנחנו לא בטוחים לגבי דרגת הפעילות.
החברה יצרה את הסירופ למנוע את הבעיה.

אבל אם את מנסה בדרכך והתגובה הטיפולית טובה - אין כמו הנסיון המעשי.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו

לטלש שלום

מדובר קרוב לוודאי בתגובת הרגל habit disorder .
ההרגל מתווך ברגש חרדה. התגובה אוטומטית - לא מודעת.
התגובה חולפת לרוב ללא טיפול אולם יש גם טכניקות שונות לטיפול.
יש גישה המציעה מניפולציות פסיכולוגיות להכחדת התופעה- אולם אין ערובה שלא יכולו תופעות אחרות אליהם החרדה תתנקז.
יש גישה אחרת הנוטה לעבוד על מקור ההרגל - זה החרדה.

אין המלצה- לכל גישה יתרון וחסרון.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום נטשה.

אני מניח שהתשובה לשאלה האם הטיפול מתאים - התשובה שתקבלי היא שלא ניתן לענות דרך האינטרנט מבלי להכיר את הילד היכרות טובה יותר.

חרדה שאיננה מטופלת כראוי - כמובן שעלולה להיות התדרדרות.

אם רואים שמתחילה התדרדרות ניתן לחזור לפסיכולוגית; מה שהיא אמרה שלדעתה אין צורך להמשיך את הטיפול לאור ההשתפרות, זה אומר שזה המצב כעת.

אם את חושבת שצריך כעת טיפול, ניתן לפנות למטפל אחר על מנת לקבל חוות דעת נוספת.

כל טוב,
שמוליק

שלום

מדובר בחרדה כניסה לבית הספר.
דברי הפסיכולוגית אולי תואמים את דעת הארגון בו היא עובדת או את דעתה המקצועית אבל לא תואמים את דעתי.
כמובן שהמידע שבידי מועט. אולם אנו מצויים כ3-4 חודשים לתחילת השנה וההתקדמות שלו בנושא החרדה מחייבת השגחה ומעקב של איש מקצוע בכיר ובמקרה זה חייב להיות פסיכיאטר ילדים בתמונה. תרופה לא בהכרח.

גם הפעם אני מסכים עם שמוליק.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאור שלום

רוב הסיכויים שהמינון לא מספיק ולכן אין תגובה.
אבל כמובן ראוי להתיעץ עם הרופא המטפל כי הוא מרכז יותר פרטים אודות הילד ובני משפחתו.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאמא המודאגת שלום

אין בכוונתנו לחלוק על הרופא המטפל, מאחר ולרופא מידע העולה על זה של רופא הכותב באינטרנט.

אין אנו בגדר בורר או מגשר עם הרופא המטפל. מאחר ולא מדובר בסכנת מוות- אני מציע שתחזרי לרופא שלך או שתלכי לרופא אחר לצורך חוות דעת שניה.

בהצלחה,

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנלזיה בת זמננו

שלום.

סוליאן היא תרופה אנטי-פסיכוטית. עייפות היא תופעת לוואי שכיחה של התרופות מהמשפחה הזו.

לא ניתן לקבוע בוודאות האם העייפות היא תופעת לוואי של התרופה או שמדובר בסימפטומים שליליים של המחלה.

אני הייתי מטופל בתרופות אנטי-פסיכוטיות. סבלתי מעייפות חזקה כפי שאת מתארת, וזה היה ההסבר שקיבלתי: "סימטומים שליליים של המחלה". לאחר הפסקת הטיפול התרופתי, הסימטומים האלה פתאום נעלמו, והרבה פעמים טענתי שהמושג הזה הוא מושג מכובס ובאמת מדובר ת-מ-י-ד בתופעות לוואי, אך הפסיכיאטרית שאצלה אני מטופל העמידה אותי על טעותי, ואמרה שישנם חולים שאינם מקבלים טיפול תרופתי וסובלים מדברים כאלה, כך שלא ניתן להאשים את התרופות באופן סוחף וגורף, אך מאידך, ייתכן שמדובר בתופעות לוואי כפי שהיה אצלי.

אין זה אומר שמה שצריך לעשות זה להפסיק את הטיפול התרופתי. צריך תמיד לבדוק נזק מול תועלת. הפסקת הטיפול עלולה להחמיר את המצב.

מה שכן, טיפול טוב במרכיב הפסיכולוגי (כפי שנעשה אצלי), יכול להביא למצב שבו לא יהיה צורך בטיפול התרופתי. השאלה על מה לשים יותר דגש; על הטיפול הפסיכולוגי או על הטיפול התרופתי - זו שאלה שיש עליה חילוקי דעות בקרב הרופאים, וגם נדרש שיקול דעת של התאמה אישית לכל מטופל, ובכל אופן, מטופל שחושב שצריך להתרכז בטיפול הפסיכולוגי - שומה על הרופא המטפל להתחשב בדעתו ובגישתו.

כל טוב,
שמוליק.

שלום לאמא המודאגת

כאב באזור הצרבלום אינו ברור מאחר ופגיעה בצרבלום אינו גורם לכאב מקומי....
מדובר בכאב ראש כנראה. ומדובר בישנוניות.

האם הישנוניות קשורה לתרופה או לא ? זה עניין הקשור למינון וסוגיות סוביקטיביות ויחודיות לנוטל התרופה. הצעתי שתחזרי לרופא המטפל או שתפני לחוות דעת שניה.
אני מניח שלרופא המטפל נתונים נוספים שאינן יכולים להמסר דרך האינטרנט.

אגב אפשר למצוא מידע טוב על כל תרופה ותופעות הלוואי גם בויקיפדיה. לפי מחקר גרמני 30-40 אחוז מהרופאים נעזרים במידע המופיע בויקיפדיה...

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום ד"ר סמואל.

אני מצדיע לך על ההגינות.

בעבר הייתי מטופל בשלוותה, וסבלתי מעייפות חזקה שהייתה תופעת לוואי של התרופות (והראייה שהעייפות פסקה כחצי שנה לאחר הפסקת הטיפול התרופתי). לאורך כל הדרך הרופאים אמרו שמדובר ב"סימטומים שליליים של המחלה" ולא רצו לומר את האמת שיכול להיות שזה גם תופעות לוואי של התרופות. הייתי בהרגשה שלא איכפת לרופאים ממני, שכל מטרתם היא להגן על החברה הנורמטיבית מפני ומפני מטופלים אחרים...

אינני רוצה להכתים את המוסד, אבל אני חושב שחוסר השקיפות ב עניין מחבל באמון של המטופל במטפל, שכפי שכתבת - הוא ליבו של הטיפול.

יתר על כן, אני הצלחתי להשתקם אודות לרופאה פסיכיאטרית שהשקיעה ברצינות בטיפול הפסיכולוגי והביאה אותי למצב שכבר אפשר היה לוותר על התרופות.

אכן, לא אצל כל מטופל הטיפול הפסיכולוגי קוצר פירות. אבל לא נראה לי שאני יחיד, ושישנם מטופלים נוספים וצריך לומר שאפשר לנסות את הדרך הזו, ובמיוחד כשמדובר במטופלים שסובלים מתופעות הלוואי של התרופות (או שלפחות ייתכן שהם סובלים).

כל הכבוד על ההגינות, ועל כך שלא ניסית לקבוע נחרצות כי מדובר בסימטומים שליליים של המחלה.

שמוליק.

לקפיה שלום

צר לי אבל אין ברפואה הקלאסית שזה מקצועי תרופות טבעיות.
העקרון שכאשר מוצאים תרופה טבעית משפיעה , אנשי המדע מפרקים אותו ויוצרים את החומר הפעיל שבו. וכל זאת כדי לשלוט ברמת החומר הפעיל ולחקור את סגולותיו ביתר בהירות.
למעשה כל התרופות הטבעיות המוצלחות עברו אותו תהליך.
גם רשויות הפיקוח על התרופות מעודדות זאת.

המשתמע שכל מה שאנו מכנים אותו כיום תרופה טבעית בעצם אינו מוכח מדעית כמרפא, אחרת הוא היה עובר מחקר נוסף עליו הצבעתי.

אגב יש תרופה דומה לריספרדל כמו סרוקוול שהיא פחות משמינה.
גם תרופות מקבוצת ה ssri יכולות לעזור ובחלקן אף מרזות....


רפואה שלמה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום קפיה.

לכל בעייה נפשית ישנם ארבעה מרכיבים: אורגני (בעיות רפואיות "רגילות"), ביולוגי (חוסר איזון כימי במוח, שבו התרופות אמורות לטפל), פסיכולוגי וסביבתי.

אם מנטרלים את ההשפעה של המרכיב הפסיכולוגי - אז הבעייה מנוטרלת, וכשהבעייה מנוטרלת - הרי שאין יותר צורך בתרופות.

גישתם העיקבית של רופאי הפורום היא שטיפול המבוסס רק על תרופות שאמור להשפיע רק על המרכיב הביולוגי אינו מספיק יעיל, וצריך לטפל גם במרכיב הפסיכולוגי.

כמי שנטל תרופות סבל מתופעות הלוואי שלהן, השקיע יותר בטיפול במרכיב הפסיכולוגי, והפסיק את הטיפול התרופתי, אני אומר שיכול להיות שזה יצליח גם אצל מטופלים אחרים.

כל טוב,
שמוליק.

לרונה שלום

תחושות האשמה זה עוד סוג של מעידה. יש כוונות טובות וזה העיקר.

כפי שאת מתארת יש לך ילד עם קצת צרכים מיוחדים, לא מעט ילדים כאלה יש, אשר בסוף הם מסתדרים.
ללמוד כיצד לספק ילדים עם צרכים מיוחדים אנו לא לומדים בבית הורינו או שזה נמסר בגנים... את זה צריכים לקבל מאנשי מקצוע. ממש כמו שאנו נגשים לעורך דין כאשר קונים דירה וכך במקרים אילו. וזה לא אומר שאת טעית.
כל ילד ומינון החיבוקיםש הוא זקוק. את החיבוקים ונשיקות יש לדעת מתי לתת, איך לתת, וכמה לתת. הכמות חשובה פחות מהאיכות. ואת זה צריך ללמוד מהחיים ומטיפים של אנשי מקצוע.
הדברים שאתא מספרת צריכים עזרה מאיש מקצוע, אני מקווה שכך גם הילד יסבול פחות.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאור שלום

אפשר להרגע . לא קרה דבר. אפשר לדלג ולא לתת למחרת חצי כדור.
וגם אם לא אם נתת לא קרה דבר.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון הישראלי לפסיכואנליזה בת זמננו

לענב שלום

יש לי פיתרון ואפילו כמה פיתרונות אולם, לצורך ההצלחה את זקקוה לליווי והדרכה. אחרת בוודאי היית נגשת לחנות ספרים ומוצאת כמה ספרים טובים לנושא.
אני משוכנע שלצורך הפיתרון הנאות ובמיוחד שכבר ניסית מחייב ליווי של איש מקצוע.

יש הדגיש כי מצב זה אינו נדיר. הוא פתיר. וככל שמטפלים בו בהקדם כך הוא חולף הר יותר. ולכן הצעתי לפנות לאיש מקצוע בעל קבלות בנושא ולהתחיל לאלתר בטיפול. כל השהייה או מציאת פיתרונות זמניים עלולה להאריך את המצב וחבל.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום טל.

גם אני לקחתי ריספונד (ועוד תרופות נוספות) שהשמינו אותי, אבל זו לא הייתה תופעת הלוואי שהכי הפריעה לי. מה שהכי הפריע לי הייתה העייפות שלא איפשרה לי לתפקד.

חשוב לי להדגיש, שכל מטופל מגיב אחרת לתרופות, ולכן אין לקחת מסקנה סוחפת וגורפת ממה שקרה לי אישית.

אני אישית אכלתי הרבה כי ראיתי באכילה משהו מנחם, במיוחד בזמן שהייתי באישפוז. הארוחות היו בגדר פעילות בתוך ים של זמן משעמם.

אינני יודע מה התשובה לשאלה, הרופאים ישמחו לענות. לדעתי, צריך גם לקחת בחשבון האם ישנו גם מרכיב פסיכולוגי שמעורר תיאבון שגם הוא יכול להביא להשמנה מלבד התרופה.

כל טוב,
שמוליק.

לטל שלום

מדובר בתוספת קלוריות בשל תאבון יתר. לא מדובר בתופעה מטבולית של שינוי קצב המטבוליזם כמו שקורה במחלות מסוימות ובזקנה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום לאימא.

אינני רופא.

ריספרדל היא תרופה אנטי-פסיכוטית. לא שמעתי אף פעם שהיא אמורה לטפל בטיקים, אבל יכול להיות שהתרופה הזו יעילה נגד טיקים ואינני יודע על כך, וגם יכול להיות שישנם מקרים נדירים שבהם התרופה אמורה לטפל בטיקים. כדאי לברר את העניין אצל הרופא המטפל.

מתוך הערכה רבה לרופאים של הפורום, אני בטוח שהם יתנו תשובה מדוייקת יותר האם ריספרדל יכולה להועיל לטיקים.

על פי נסיון אישי כמבוגר, לקחתי ריספרדל אבל במינונים גבוהים יותר (4 מ"ג ליום), והתרופה הזו עשתה אותי זומבי; סבלתי בעיקר מעייפות חזקה שפגעה קשות בתיפקוד.

עם זאת, כל מטופל מגיב אחרת לתרופות, ולכן אין להסיק מכך מסקנות, ובוודאי כשמודבר בגיל מבוגר ובמינון שונה.

בכל אופן, תופעות הלוואי האלו חלפו כחצי שנה אחרי שהפסקתי את התרופה, ועד כמה שידוע לי תופעות הלוואי חולפות בדרך כלל אם מפסיקים את התרופה.

כל טוב,
שמוליק.

מדובר בילדה שנמצאת על גבול הספקטרום האוטיסטי (ועם רקע משפחתי של הפרעות בספקטרום -בתפקודים הגבוהים-בערך אספרגר) כך שצריך לקחת בחשבון את פרופיל התגובות השונה לתרופות לעומת התגובה באוכלוסיה הנוירוטיפיקלית.
בקיצור,
מה רמת הסיכון,
ומה תופעות הלוואי הצפויות במינון זה.
אין בעיות התנהגותיות או רגשיות דרמטיות נלוות .
מדובר בטיפול להפחתת טיקים מוטוריים קשים.
תודה רבה

לאמא המודאגת שלום

כל תופעות הלוואי הרשומות אפשריות.
אבל הסיכון קטן יחסית.

הבעיה עם הטיקים שהם גורמים לילד עגמת נפש ודחיה חברתית ובעקבות זאת יתכן גם צלקת נפשית מתמשכת. אגב באם הכללה זאת אינה נכונה אז אפשר לוותר על הטיפול.

יואר כי הטיקים חולפים ללא קשר למתן תרופות, כך גם באוטיזם קל או קשה.

יש לעשות את ההערכה מה היתרון לעומת החסרון.
אי אפשר לבצעה מעל דפי הWEB - בשביל זה יש רופאים במציאות
העוקבים ומטפלים בילד.

בכל מקרה אין טיפול בתרופות ללא טיפול נלווה נוסף.

בהצלהח,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

הפסיכיאטרית שהנוירולוגית הפנתה אותנו אליה,
החליטה לא לתת כרגע תרופות אלה לחכות עוד כמה חודשים לראות איך דברים מתפתחים,
והמליצה לנו שאם אנחנו יכולים נפנה ליחידה מסויימת להפרעות תנועה להערכה טובה יותר של המצב והטיפול האפשרי (זה כמה שעות נסיעה ממקום מגורינו-אבל נעשה את זה).
רק חשוב לי לאמר,
שאנשים (כולל אני)
מאוד פוחדים לפנות לפסיכיאטר כי ברור להם שהוא ייתן תרופות.
מסתבר שזה לא המצב, ומאוד שמחתי לגלות את זה.
מאוד שמחתי לגלות שהנוירולוגית שחשבה על תרופה מסויימת שהיא לא מורגלת בה, העדיפה להפנות לפסיכיאטר שמכיר יותר תרופות כאלה,
ושגם הפסיכיאטרית העדיפה לא לעשות משהו שהיא לא בטוחה בו.
ותודה גם לך שענית לי על שאלתי.

תודה על תגובתך

את מוקפת אנשי מקצוע מוסריים וטובים ואני שמח על כך.

חשוב רק לדעת שבעבר ייחסו את הטיקים לחלק אינטגרלי של הספקטרום או הפרעה מפושטת ולכן נמנעו לטפל בהפרעה זאת.
כיום הגישה אחרת.
כידוע התחום אינו סגור והמילה האחרונה טרם נאמרה.
כל מקרה לגופו , וכל איש מקצועו וניסיונו ודעותיו עימו.

עצתי העמוקה שהתגבשה ברבות הימים. שקשר משמעותי ומאמין עם הרופא המטפל זה לב הטיפול. הגישות שונות מרובות ואף קוטביות ,אבל בסיס האמון עם הרופא אחד והוא העיקר.

בהצלחה.

שלום ימית.

אם הילד נהנה מזה - אז עצם ההנאה אמורה להועיל.

אינני יודע לומר עד כמה הטיפול הזה אמור להיות טוב יחסית לטיפולים הסטנדרטיים, אך כיוון שנדרש שיקול דעת של כל מקרה לגופו - אם מחיר ההפעלה סביר - אפשר לנסות.

מתוך הערכה רבה לרופאים של הפורום, גם אותי מעניין לראות מה דעתם.

שמוליק.

שלום

יש לדעת שלא כל תוית אותה מכנים כטיפול זה באמת טיפול.

אנו נמצאים בעידן בו קיים פיקוח על תרופות בהוראת משרד הבריאות
לעומת זאת כל מיני חוויות וגימיקים הפכו גם הם לטיפול מסיבות מסחריות, אולם ללא כל פיקוח.

מה שהיה בילדותי כחוויה מהנה הופך היום לטיפול :).

כמובן שאם הילד יהנה אז אין לבטל את ההנאה - רק שלא ימכרו את המוצר כטיפול.
מי שמטפל צריך להחזיק גם רישיון טיפול מטעם משרד הבריאות.
ראו הוזהרתם.

כמובן שעלות טיפול יקרה מעלות סתם הנאה ויש לדעת זאת, כי לפעמים הדבקת התו טיפול מיקרת את החוויה ויש להיות ער לכך. אני מסכים עם שמוליק להערה חשובה זאת.

בהצלהח
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת ימינו