פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

בני בן שנתיים ומזה כחצי שנה הוא פונה לילדים אחרים שאינו מכיר בסיטואציות חברתיות שונות על ידי הכאתם באופנים שונים. הוא יכול לדחוף, לשרוט, להחטיף.
בקליטתו בגן היה מרבה לנשוך אבל זה עבר ובגן יש מעט מקרי אלימות.
כיום אני חשה קושי לצאת איתו למפגשים חברתיים בנוכחות ילדים אחרים צעירים ממנו או בני גילו מבלי שאצטרך להשגיח עליו כל רגע. אני נמנעת מג'ימבורי ומפעילויות דומות מסיבה זו.
לאחר שהוא מכה הוא מבין כי פעל בצורה שאינה מקובלת. אנו מגיבים בחריפות ובדרך כלל הוא יושב בצד או מיד לאחר מכן ניגש איתי לילד או הילדה ומבקש סליחה.
הוא גם מגיב באשמה לאחר שעה או שעתיים בכך שמספר על ילד שבכה כי הוא נתן מכה.
אני אובדת עצות כיצד להפסיק התנהגות זו.
אני מגיבה בעקביות, מסבירה לו שזה לא נעים לילד והוא בוכה, אך אין שיפור.
מה ניתן לעשות?
חשוב לי לציין כי בני הוא ילד עליז מאד, מלא שמחת חיים, מרבה לחבק ולנשק ופעמים רבות חולק את צעצועיו וחטיפים על ילדים אחרים בשמחה. אך יש מצבים "שהשד" בו.
האם הוא זקוק לעזרה מקצועית?

האם מניסיונכם ראיתם בעיות אצל תינוקות או ילדים שנולדו לאמהות שנטלו ציפרלקס בהריון?

האם מספר מטפלים בתינוק (בכל יום מטפל אחר: אמא, אבא, סבים וסבתות) יכול להזיק או לבלבל? מדובר בתינוק בן 4 חודשים עד 8 חודשים.

הנכד הגדול שלי בן 7 ומפחד מחושך, גם אם לא ממש חשוך, גם בתוך הבית . הוא לא יילך מחדר לחדר בלי ליווי מבוגר שידליק לו את האור. גם לחצר הבית הוא לא ייצא בערב, גם אם החצר מוארת. "אני מפחד" זה משפט שגור אצלו. מה עושים?

הנכד שלי בן 9 חודשים. לא מתיישב, לא זוחל וכשמרימים אותו הוא מקפל את הרגליים. האם יש מקום לדאגה?

שלום רב
אנחנו הורים לילד מקסים ופיקח בן ארבע שהתפתחותו המוטרית והשפתית התעכבה מעט ובשל כך מטופל אצל קלינאית תקשורת ואמור להתחיל טיפולים בריפוי בעיסוק בקרוב. אסף הולך, רץ, מדבר, משחק תוך הפעלת כל איברי הגוף ונראה שהתפתחותו תקינה אם כי מעט מתעכבת. העניין שבגינו אנו פונים בשאלה היא העובדה כי בהתנהלותו היומיומית של אסף יש מאפיינים מעט מוזרים, שלאחרונה מתבטאים ביתר קיצוניות במהלך חופשת הקיץ. אסף מתחמק לרוב ממשחקים קונבנציונאליים לגילו ובמקום זאת מעביר את הזמן בבהייה עמוקה בפעולת מכונת הכביסה הביתית – הוא מסובב את הכפתורים, מפעיל בעצמו את המכונה ובמשך 40 דקות הוא מביט בפעולת המכונה (מאחורי דלת שקופה כי הוא מפחד לעמוד קרוב אליה) עד שהיא מסיימת את פעולתה – הוא לא עוזב את המכונה לרגע. אז בשמחה הוא מבשר לכולם שהמכונה סיימה את פעולתה. זאת ועוד, בקניון, במקום העבודה ובכל מקום שיש מעלית הוא עומד ובוחן את פעולתה, לוחץ על הכפתורים, עולה ויורד במעלית. ההתרגשות והשמחה גדולה כאשר המעלית שקופה ואז הוא יכול לבחון את כל המכניקה הפנימית של המעלית. כך גם לגבי המזגן הביתי. הדרישה הראשונה שלו כשהוא קם בבוקר זה להדליק את המזגן, לעלות ולהוריד את התריס, להסתכל בעניין על תנועת המאוורר של המזגן ביחידה החיצונית. אלה הדברים המעניינים את יומו הממוצע של אסף. אגב גם בגן התנהגותו אינה קונבנציונאלית ושם הוא עסוק בענייניים טכניים אחרים.
כל זאת נשמע חיובי. גם אנחנו שמחים מהרעיון שהילד יגדל להיות מהנדס מהשורה הראשונה אך אנו מוצאים בהתנהגותו אלמנטים כפייתיים ולא רגילים המעכבים, אולי את התפתחותו בשטחים אחרים. יתר העניין בפעולה של מכונה, דגש לסיבוביות, בהייה ארוכה בפעולה ותו לא, חוסר עניין מודגש כלפי משחקי קופסא התפתחותיים המאפיינים את גילו (הוא מסכים לשחק רק מעט עם קלינאית התקשורת שלו) ועוד – כל אלה מעט מדאיגים. היינו שמחים לשמוע את דעתך בנושא.

שלום

אני מעוניין לדעת באיזה גילאים מתחילים ילדים לזהות עצמים המוקרנים באמצעות מסך מחשב, ומהי יכולת ההבנה של מה שהם רואים.

תודה
קובי

שלום רב,

בני בן שנתיים,ילד מקסים וחייכן,מדבר כמעט שוטף.משחק עם אחיו הגדולים כבר מגיל צעיר ולאחרונה במסגרת הגן התחיל ליזום גם משחק עם חבריו.
שמתי לב שבעת שהוא רוצה ליזום אינטראקציה הוא פונה לחבר כמו"בוא תראה" או "בוא תתפוס"(את הכדור).במידה והוא לא נענה היות ולעיתים החבר לא רוצה או לא משתף פעולה הוא חוזר על הבקשה שוב ושוב עד שנסוג.האם זה אופיני לתחילתה של תקשורת.

שלום רב,
בני בן שנה ו11 חודש היפוטוני עם גמישות יתר
נעמד בתמיכה הולך סביב רהיטים מטפס על רהיטים
הולך כשנותנים לו יד אחת
כשעוזבים לו את היד נעמד שנייה וישר חוזר לישיבה
אני רואה עליו שהוא מתוסכל שעדיין לא הולך עצמאית
האם ההליכה העצמאית קרובה
הוא טופל בהתפתחות הילד מגיל שנה
תודה רבה

שלום, בני בן שנתיים וחצי, יש לו רגישות תחושתית, ויזואלית ושמיעתית בעיקר והוא אובחן עם SPD. סך הכל הוא ילד מאוד תקשורתי ושמח שמחפש קרבה כל הזמן ואוהב לשחק עם חברים בגן. ישנה תופעה שמטרידה אותי, נראה כי אין לו יכולת אמפתיה, כשרואה ילד או דמות בוכה בטלויזיה הוא בדרך כלל מחייך ולא מביע אהדה לבכי או לעצב. גם כשאני או בעלי משחקים איתו ואומרים לו שיתן לנו משהו כי אנחנו עצובים (בצחוק) הוא כאילו נהנה מזה שמישהו לא מבסוט. בגן הוא לפעמים בוכה כשילד אחר בוכה, אבל לאחרונה זה בקושי קורה. ממה זה יכול להיות והאם יש משהו מדאיג בכך?

בני בן 3 ותשעה חודשים. גמול זה שנתיים אך לא בלילה.
הוא עושה הרבה פיפי בלילה (החיתול מלא).
לפני כחודש נולד לו אח ובספטמבר נכנס לגן חדש.
האם זה הזמן לגמול אותו? ייתכן שהוא לא מוכן פיזיולוגית?
עד מתי נחשב "נורמאלי" לגמילת לילה?
ושאלה אחרונה- האם במצב שהחיתול מלא, כדאי בכל זאת להוריד חיתול ולהתחיל בגמילה?
אני מודאגת כיוון שכבר נראה לי מוזר לשים לו חיתול וגם הוא שואל מדי פעם למה צריך חיתול.
תודה.

שלום ברצוני לשאול יש לי נכד בן שלוש ושמונה חודשים
הוא לא הולך עומד רק עם תמיכה לפי הרופאים יש לו היפוטניה חלשה עשו לוmri כביכול בסדר
הרגליים שלו כשאני רואה אותו ניראות ממש כאילו בלי שרירים כמו ילד נכה
הוא עושה פיזיוטרפיה ולא רואים שום תוצאות חיוביות
יכול להיות שהרופאים טועים?
כמו כן הוא רק חוזר על משפטים ולא מדבר חופשי
מקווה לקבל תשובה
בתודה מראש סבתא דואגת

שלום..
בני חגג לא מזמן את יום ההולדת 3..מגיל 0 מתעניין בהמון דברים יודע לדבר מגיל שנה בערך די ברור..עשה הכל מוקדם..כיום בן 3 ומגיל שנתיים וחצי בערך התעניין בפאזלים..אפשר לומר שדי תפס את העינין מהר כי הוא מרכיב לבד 100 חלקים כבר בקלות...הוא גם התחיל לרשום אותיות(מבקש ממני לעבוד על זה )
האם אני עושה טעות שאני "זורמת" איתו? הוא מבקש הכל מהכל..רוצה הכל לדעת מספרים גם יודע מגיל מאד צעיר.(ומבקש כבר להמשיך הלאה בספרות וללמוד לכתוב אותם) .האם תקין? האם אני צריכה קצת "להאט" איתו?

תודה מראש:)

שלום ביתי בת 4 התפתחות נורמלית הכל עשתה לפי הספר לי ולבעלי יש תחושה שהיא רוצה תשומי היא כל פעם תשתמש במשהו אחר על מנת לקבל זאת לאחרונה מטריד אותי שהיא המון מדברת לעצמה זה יכול גם לקרות בגן .הגננת אמרה לי שהיא לא ילדה בישנית בגן ויש לה דרך משלה כלומר ילדה מובילה ולא נגררת אך אם הקבוצה לא מסכימה איתה אין לה בעיה לשחק עם עצמה ולדבר המון עם עצמה הגננת אומרת שכל דבר אצלה זה במידה מבחינה חברתית אך שמתי לב לפעמים שהיא יכולה לספר משהו ולהוסיף מהדמיון בגוזמנות האם זה נורמל ? חוץ מזה ילדה חכמה ומקסימה שמחבקת המון ונותנת אהבה מעצמה אך האם זה נורמלי לדבר עם עצמה

היי , שמתי לב שביתי בת 1.3 לאחרונה מתקשה להשתלב בחברה ההמונית. לראשונה לקחתי אותה לג'ימבורי, והיא פשוט לא הפסיקה לבכות. היתה מאוד חרדה וכאילו נלחצה מהמקום ומכמות האנשים שהיתה שם ולא היתה מוכנה לשחק!
בכלל לאחרונה היא מאוד דביקה אליי ולבעלי ולא מוכנה ללכת לאנשים אחרים. כאילו יש לה חרדת נטישה מוגזמת. אני חייבת לציין שהיא לא היתה כך.
אני מאוד חוששת כי כיום היא נמצאת במשפחתון במסגרת של 5 ילדים ובתחילת שנת הלימודים אני עתידה להכניסה לגן. האם זוהי תגובה נורמלית???