פורום חרדה מהריון, פחד מלידה, טוקופוביה - יש לך שאלה?

אני נשואה כחצי שנה, וכבר הרבה שנים, מאז שאני זוכרת את עצמי, אני מפחדת מאוד מהרגע שבו אצטרך ללדת. אני נורא רוצה ילד אבל הפחד מפני הלידה משתק אותי ולכן עדיין לא קיבלתי החלטה להיכנס להריון. מה ניתן לעשות נגד הפחד הזה? בעיקרון אני החלטתי שאני רוצה ניתוח קיסרי כי זה קצת מרגיע אותי. מה דעתכם?

שלום רב, איני יודעת אם השאלה מתאימה לפורום זה: במגרת עבודתי עלי להרצות, לא אחת, בפני קהל. הדבר משתק אותי ואני מפחדת שלא אגיע לעבודה. עד כה עבדתי בעבודות שיש בהן הימנעו מעמידה מול קהל. פסיביאטר ששוחחתי עימו נתן לי כדור קסנקס. האם יש מצב שלמרות שאקח את הכדור יהיה לי התקף חרדה מול הקהל? כמו כן, אפשר לקבל המלצות לטיפולים אפשריים?. תודה רבה מראש

שלום רב, האם לדעתכן יש קשר בין עישון חשיש לחרדה? תודה רבה

שלום רב, לפני כשבועיים עברתי הפלה טבעית לאחר שהיה לי שק הריון ריק אני מאוד רוצה שוב לנסות אך מאוד מפחדת שזה לא יקרה שוב רציתי לדעת האם ההפלה קרתה מפני שלא לקחתי חומצה פולית? אילו בדיקות עלי לעשות טרם נסיון כניסה להריון שוב? (הרופא לא המליץ לי על שום בדיקות) לאיזה גורם עלי לפנות לטיפול בחרדה פחד בכניסה להריון נוסף? האם יש טיפול דרך קופ"ח כללית? תודה רבה

לד"ר ברק נועה שלום רב. אשמח לייסם את המלצתך בדבר הטיפול הרצוי עבור בעעיתי. למי אוכל לפנות בנושא. תודה מראש נעמה. נ.ב אני מתגוררת בכרמיאל.(בגליל בצפון הארץ. )

היי! אני בשבוע 11, וכבר הבטן התחילה לבלוט! אני ובעלי קיימנו יחסי מין והוא ללא כוונה לחץ לי עם כל הגוף על הבטן ( נשכב עלי)! לכמה דקות. כעיקרון לא הרגשתי כאב או משהוא, אבח אני מאד מודאגת האם זה יכול להזיק לעובר? תודה !

שמי נעמה אני בת 32 ונשואה מזה שנתיים. במשך כל חיי סבלתי מחרדה ואו סי די. למדתי לחיות עם זה ואני מטופלת בכדורים (כדור ליום). נראה כי אני מנהלת חיים מלאים . עם זאת נוצרה לי חרדה איומה מהריון. המחשבה על תקופת ההריון מעוררת בי תחושת חרדה עמוקה. נראה כי אני רואה תקופה זו כחוסר שליטה בחיי, בה אשמין ואולי אצטרך להימנע מפעילוויות מסויימות. החברה סביבי מגבירה את תחושת החרדה מכיוון שכולם דוחקים בי להיכנס להריון. איני יכולה אפילו לחשוב על זה. אני מאוד מעוניינית לטפל בנושא ואיני יודעת לאן לפנות אודה לך אם תוכלי לסייע לי. תודה מראש נעמה.

שלום רב, אני בת 28 בשבוע ה-36 להריון ,נוטלת כדור בשם סרוקסט מזה שנים. במשך שישה חודשים של ההריון הפחתתי למינון של חצי כדור והרגשתי נהדר לקראת החודש השביעי החלו סיפטומים של חרדה שלא ניתן לתארם במילים (משהו מפחיד). התייעצתי עם הפסכיאטר שלי והוא המליץ להעלות את המינון לכדור שלם(20 מ"כ). שאלתי היא האם תופעות של חרדה מתגברות לקראת הלידה עצמה? תודה רבה

לפני חצי שנה עברתי אובדן הריון בשבוע 28 ונפרדתי מהתינוק שלי בעצב רב..מאז טופלתי בין היתר בכדורים לדיכאון.. היום אני קצת יותר טוב...ומנסה להיכנס להריון אבל סובלת מפחד וחרדה נוראית, שאלתי היא האם בזמן הזה עד שאגלה שאני בהריון זה בסדר לקחת כדורים כמו וואבן, לוריוון ושינה?

לאחר דיכאון קשה לאחר לידה לפני שנתיים כמעט טופלתי בציפרלקס וקלונקס שנה וקצת עד שהחלטתי להפסיק. בתחילת ההריון הנוכחי (עכשיו שבוע 33) חזר הדיכאון בצורה חריפה והתחלתי לקבל לוסטרל או יותר נכון סרנדה במינון 200 מ"ג ליום וקלונקס לפי צורך. אני מבינה שיש סיכון/סיכוי להולדת תינוק עם תסמיני גמילה כאלה ואחרים (למרות שלפי הפסיכיאטרית והמכון הטרטולוגי זו תרופה בטוחה בהריון) אך למרות זאת ייתכן שננסה להוריד קצת מינון בעוד שבועיים. אתמול הייתי אצל רופא הנשים והוא ציין גם כן את מה שאני חשה - שזהו עובר פעיל ושמח במיוחד יחסית לשבוע (בעיניו זה דבר מצויין). שאלתי היא האם ייתכן כי "השתוללות" העובר נובעת מהטיפול התרופתי הנוכחי? יש לציין כי אינני נוטלת קלונקס כי אין לי צורך רק לעיתים נדירות וגם אז אני לוקחת רק חצי. מה דעתכם?

אני אחרי 2 הפלות נידחות . וכרגע אני שוב בהריון כל ההריונות הם של הפריה חוץ גופית . אני ממש חרידה שגם הריון זה לא יצליח קשה לי מאוד לישון להתרכז ולהישארלבד . אני גם מרבה לבכות ( רק כשאני לבד) לקראת בדיקת הדופק אני פשוט בלחץ לא נתפס . אני מפחדת לאכזב את הסביבה ואת עצמי . כולם אומרים לי אתחייבת להירגע אבל אני לא יודעת איך השתוקקות שלי לילד היא אבסולטית .. יש לכם פתרונות איך אוכל להעביר את כמה הימים עד הבדיקה ?

שלום רב . אני נמצאת בהריון ראשון שבוע 32 . סובלת כבר מס שנים מהתקפי פאניקה , חרדה וOCD בנושא מחשבות חוזרות ונשנות . אני מטופלת בויאפקס (אפקסור) 225 מ"ג ומשבוע שעבר, עקב החמרה במצב , לאחר התייעצות מול השירות הטרטולוגי ומול הפסיכיאטר המטפל 300 מ"ג(העדיף להעלות את המינון ,במקום לבחליף לתרופה חדשה עקב שבוע ההריון המתקדם). בנוסף התחלתי טיפול באיכילוב בשיחות במרכז לבריאות הנפש של האישה . מס שאלות : 1. האם בעצם העלאת המינון,עקב רגרסיה, אני צריכה להמתין לפחות שבועיים עד להשפעה\חזרה לשפיות?? אני סובלת בעיקר מהתסמינים הפיזיים של החרדה ( חוסר שינה, דופק מהיר, התקשות שרירים, אי שקט כללי ובכי...) וכמובן מהפחד שאני לא ממש מתאימה להיות אמא , למרות שאני מסתדרת נהדר אם תינוקות וילדים..... 2. פחד עצום נוסף שלי , הינו מדיכאון אחרי לידה ... האם יש טיפול מניעתי לכך?? האם בעצם העובדה שאני נוטלת את נוגדי הדיכאון ,זה מהווה מעין הגנה \מניעה לדיכאון אחרי לידה?? אודה לתשובה מהירה

זה לא קשור כלל להריון, אבל מאחר שאתם פסיכולוגים: אבי בן 60 היה אצל פסיכיאטר עקב ירידה במשקל והפסיק לאכול לא עקב בעיית אכילה אלא דיכאון. כרגע מקבל בבוקר חצי כדור ציפרלקס ושלוש פעמים ביום חצי כדור של קלונקס ובנוסף בלילה כדור שינה בונדורמיל. בנוסף התגלה השבוע חיידק הליקובקטר אצלו ומקבל טיפול אנטיביוטי. הבעיה היא שהוא לא מצליח לישון לא ביום ולא בלילה אולי שעתיים ביום וממש ממש עייף האם אלו תופעות של הכדורים ? האם יש לך המלצה? כמובן שאגש שוב לפסיכאטר רק רוצה חוות דעת נוספת. תודה רבה

שלום רב, הופתעתי לשמוע שיש פוביה מוגדרת ומוכרת כזאת ואף פורום בנושא. חייבת לציין שאנחנו משפחה רגילה ונורמטיבית לחלוטין בלי פתולוגיות מיוחדות, אבל ה"בעיה" שלנו היא כזו- אנחנו שתי אחיות במשפחה. אני הבכורה, נשואה כבר 18 שנה עם 2 ילדים ואחותי רווקה, שחגגה זה מכבר 36. עד כאן זו לא בעיה- יש יותר גרוע...:-) לאחותי ישנה תופעה, שאני לא יודעת איך לקטלג, אך הסימפטומים הם פחד מדם או פציעה או כאב. בכל פעם שהיא נחתכת- היא גם מתעלפת מזה...אף פעם לא הייתי מודעת לזה עד השנים האחרונות שהיא החלה לדבר על זה כבעיה מטרידה מאוד עבורה- כנראה שזה החריף. אימי ואני הסקנו מתוך שיכלול של לא מעט נתונים, שיתכן שבתוכה פנימה היא מונעת מעצמה קשר שיוביל לנישואים שיובילו להריון ולידה. כלומר- היא מפחדת בכלל להיכנס ל"משפך" הזה, למרות שהיא מאוד רוצה! חייבת להגיד שמדובר בבחורה יפהפייה, מצליחה, חברותית ומשפחתית שפשוט לא מאפשרת לעצמה קשר עם מישהו שיוכל להוביל אותה להקמת משפחה וכל המשתמע. בזמנו שכנענו אותה ללכת לטיפול פסיכולוגי והיא הגיעה לפגישה או שתיים שלא הובילו לכלום חוץ מכך שהיא "הוכיחה לנו" שהיא לא צריכה שום טיפול...רוצה לציין שבאופן שוטף אנחנו נמנעים מללחוץ עליה- אבל היא לחוצה ממילא ומפרשת כל ריאקציה של הסביבה כלחץ. מניחה שזה טבעי. השאלה אם זה עושה הגיון הקשר בין הפוביה שלה מכאב/דימום לבין אי הרצון המוסווה של יצירת קשר שיוליד משפחה... מה עושים? תודה גדולה

אני בהריון שני אחרי 7 חודשים מההריון הראשון, אחריו היה לי הריון כימי ועכשיו אני בשבוע 12. לאחר אולטרסאונד ראשוני לבדיקת דופק אין שום בדיקה עד השקיפות עורפית ומשום מה כנראה בגלל ההריון הכימי כי בהריון הראשון בכלל לא היו לי חששות אני כל הזמן דואגת מהפלה, בנוסף אני מקבלת מיקרופירין כי יש לי אנטיקרדיוליפין 13.7 . האם הדאגות שלי מוצדקות? והאם כל עוד אין לי כאבי בטן ודימומים אז סימן שהכל תקין? החרדות ממש גורמות אותי בימים האחרונים