פורום קרינה סלולרית, סרטן - יש לך שאלה?

הסיכון הוא רק משדה מגנטי חזק, שעובר קירות כמו היו אוויר.
כאן קח בחשבון מה נמצא מעבר לקיר, לא לשים שם מיטה.
מרחק בטיחות הוא כ- 60 ס"מ, אבל ליתר ביטחון הייתי שומר מאחורי המסך אפילו מרחק של 1 מטר.
מלפנים השדה המגנטי מגיע גם כן כמו לאחור, אולם בגלל הצפייה במסך, כדאי לשמור לפחות 3 מטר.
כל טוב,
זמיר

ארון חשמל משרה שדה מגנטי ניכר, ולפעמים חזק, שעובר את הקיר כאילו היה אוויר, אבל, הוא דועך במהירות, ולאחר כ- 60 ס"מ השדה המגנטי כבר כמו הרקע. לכן לא להתנחל קרוב לארון החשמל. להקטין את הקרינה הכי טוב, וזול, להתרחק, כמה שאפשר. יתר האמצעים, מיסוך בסגסוגת מתכות, או היפוך פאזות, או הצבת מגן חיצוני המייצר פאזה הפוכה (שהומצא במכון הטכנולוגי בחולון) , יקרים מאד, ולא מעשיים לדירת מגורים.
שקע חשמלי, הוא חלק ממערכת תילי חשמל בקירות. בדרך כלל השדה המגנטי ממנו נמוך, אבל השקעים לא קוראים את הספר. מכשירי חשמל המחוברים, ומכובים, משרים שדה חשמלי (המבוסס על הפרש מתח), ולא שדה מגנטי (המבוסס על שטף זרימת אלקטרונים=זרימה חשמלית).
כל טוב,
זמיר

והיה וההקירות כן פולטים קרינה, לאיזה מרחק מדובר? סנטימטרים בודדים או מטר? להוציא את פליטת הרדון. כלומר, אם לא מצמידים מיטה לקיר ולא נשענים עליו האם הוא עדין מסוכן?

לא ברור אם קרינת הרקע בבית היא עם מכשירים חשמליים, עם מנורות עובדות, עם חשמל זורם, או כשהבית ריק והחשמל כבוי.
לא ברור מה עוצמת השדה המגנטי בחדר השינה של הילדה. היכן נמדד השדה האם בכל הבית או רק במקומות מסוימים.
בכל מקרה הייתי נותן למומחה למדוד את הקרינה בבית, ובנוסף בודק את הארקה ואת תקינות המערכת החשמלית בבית, כמובן על ידי חשמלאי מומחה.
בברכה
ד"ר דני וולף

כאשר בדקתי את הרקע בבית זה המקרר היה כבוי לגמרי (המקרר נמצא צמוד לאחד החדרים) ושאר המכשירים החשמליים היו מחוברים לשקע אבל לא דלקו. במידה ונחליט לעבור לבית הזה כנראה הרקע לא יקטן כיוון שנשתמש בעוד חשמל ובעוד מכשירים. בחדר של התינוק הרקע כמו בכל הבית בסביבות 0.4-0.5 מיליגאוס. אולי זה ככה בגלל שהבית דיי ישן (שנת 1979). אני מתכננת להביא בודק שיבדוק את כל הבית והוא אומר שכיוון שהכבלי חשמל מוחבאים מתחת לאדמה אז לא ניתן לראות מה הולך שם וגם לא ניתן לראות מה הולך בתוך הקירות. הוא אמר שהוא יבדוק אם המונה חשמל לא רופף ואם החוטי חשמל בארון חשמל לא שרופים. מקווה שזה יעזור. יש לי שאלה... עצה אישית אם אפשר לבקש. מה היית עושה במקומי.... מתפשר על ה0.4-0.5 מיליגאוס וקונה את הבית כיוון שהעיצוב שלו ממש נחמד. או מחפש בית עם 0.1 מיליגאוס (ראיתי כמה כאלה) ומתפשר על דברים אחרים כמו למשל חדרים קטנים יותר.

ממדידה שעשיתי ברכב הראה שבמקום שבני התינוק יושב על הסלקל הקרינה היא 10 מיליגאוס (במושב האחורי ליד הנהג) והמושב מקדימה ליד הנהג הקרינה עולה מעל 20 מיליגאוס... האם זה מסוכן שבני ישב שם מאז היוולדו במושב האחורי היכן ש10 מיליגאוס. וכאשר הייתי בהריון איתו ישבתי במושב הקידמי ליד הנהג שהקרינה שם עולה יותר מ20 מיליגאוס? האם כל רכב ככה או שזה חריג?

עלית כאן על מוקש רציני: יש דגמים בהם שדה מגנטי חזק לייד הנהג, ואפילו מאחור, בגלל מערכות חשמל באיזור המנוע, הקרובות לתא הנוסעים. כבר מדדתי ברכבים שונים שדות מגנטיים יותר חזקים ממה שאת מצאת, והגיע גם ל- 40 מיליגאוס. במכונית היבריד לא מדדתי, ואני מאד חושש ממה שאמצא שם. אין ספק ששדות כאלה אינם מוסיפים בריאות, אולם בנסיעות קצרות, הסיכון נמוך.
כל טוב,
זמיר

לפי מה שאת מציגה, המצב בבית בכלל לא רע.
חבל להביא מודד: חבל על הזמן ועל הכסף. יתכן כאן שרקע זה ניגרם על ידי תנאים אטמוספריים, שבחורף כבר הגיע לייד ביתי ל- 5 מיליגאוס !! יכול להיות שבמדידה נוספת אכן יהיה 0.1 מיליגאוס. ראיתי מקרים רבים כאלה.
כדאי גם לבדוק את ההארקה, אולי היא הגורם כאן.
כל טוב,
זמיר

אז אין חשש בלקנות את הבית אני מבינה. החשש היחיד שלי היה שמדדתי בבית זה 0.4-0.5 מיליגאוס וחצי שעה אחרי מדדתי בשני בתים אחרים ששקלתי לקנות 0.1 מיליגאוס. תודה לכם על התשובה

מסכים עם כל שנאמר על-ידי ידידי המלומד הד"ר שליט"א רק לחדד שני דברים:
א. בשביל לדעת אם יש הארקה טובה לא צריך לחפור בקירות, צריך להגיע לנקודת הקצה - לשקע - ולראות אם כל שקע בבית מגיע עם הארקה עד.... לנקודת הארקה ראשית שמובילה לברז הראשי של הבניין כולו למטה בחצר. זה התקן וכך צריך לבנות כל נקודת חשמל בבית, ואם זה לא כך כדאי לחבר הארקה בייחוד במקומות עם קרינה חזקה. ושוב, לא צריך לחפש בקירות, צריך למדוד בנקודות הקצה.
ב. קרינה אלקטרומגנטית, שדה מגנטי, וכיו"ב לזמן קצר לא מהווים נזק משמעותי.
בברכה
ד"ר דני וולף

תודה רבה עלכם על התשובות! לפי טענתכם בנסיעות קצרות אין בעיה אך בנסיעות של 3 שעות למשל? פעם בשבוע (ביום שישי) אני ובני מאז שהוא נולד היינו נוסעים לקניות ולכל הסידורים ברכב וזה היה לוקח לנו בערך 4 שעות. רוב הזמן הוא היה נשאר ברכב עם בעלי כאשר הרכב עבד ואני בינתיים הייתי רצה לבנק וכאלה. זאת אומרת הוא היה נטו 3-4 שעות ברכב. האם זה נקרא חשיפה לזמן קצר ואין בכך סכנה?

אף אחד בעולם לא יכול להגיד אם זה הרבה או קצת. מדובר על נזק שקורה כשגרים בסביבות כבלי מתח גבוה כלומר רוב שעות היממה, במשך שנים רבות. הייתי אומר שהזמן שהתינוק שהה בשדה המגנטי שבאוטו לא נכלל בהגדרה זו ובכול מקרה אין טעם לבכות על חלב שנשפך.
לילד השני, השלישי, הרביעי והחמישי תהיה יותר מודעת.
בברכה
ד"ר דני וולף

תודה רבה עלכם על התשובות! לפי טענתכם בנסיעות קצרות אין בעיה אך בנסיעות של 3 שעות למשל? פעם בשבוע (ביום שישי) אני ובני בן החצי שנה מאז שהוא נולד היינו נוסעים לקניות ולכל הסידורים ברכב וזה היה לוקח לנו בערך 4 שעות. רוב הזמן הוא היה נשאר ברכב עם בעלי כאשר הרכב עבד ואני בינתיים הייתי רצה לבנק וכאלה. זאת אומרת הוא היה נטו 3-4 שעות ברכב. האם זה נקרא חשיפה לזמן קצר ואין בכך סכנה?

רגישות לקרינה קיימת אבל נדירה מאוד מאוד. הייתי אומר, שאם אתה חש תחושות אילו רק בבית, ולא חש זאת במקום העבודה, ששם הקרינה בוודאי גבוהה יותר, ולא חש את אותן התחושות כשאתה מדבר בסלולר אז כנראה לא מדובר ברגישות לקרינה אלקטרומגנטית.
הרגישות לקרינה אלקטרומגנטית קיימת, אולם היא נדירה מאוד מאוד, ואולי על כל כמה מאות שמתלוננים על כך 90 אחוז זה פסיכוסומטי, פסיכולוגי, ופחות מעשרה אחוז באמת רגישות לקרינה אלקטרומגנטית. אי אפשר לבדוק רגישות כזו בשיטות מעבדתיות, אולם יש שיטה אחת נהדרת לבדוק את התופעה הזאת: ניסיון ותהייה. הנבדק עומד עם עיניים סגורות, ומפגיעלים לידו מכשירי חשמל שונים, מדליקים ומכבים מסך מחשב, מדליקים ומכבים אור, או טרנספורמטור, או פלאפון, או מכשירים חשמליים אחרים והנבדק צריך לזהות את הזרם.
זו הדרך הטובה והפשוטה לבדוק רגישות לקרינה אלקטרומגנטית.
על פניו,, נראה לי שעליך לחפש את תחושותיך, שהן בהחלט אמינות ואמיתיות במקורות אחרים, או פסיכוסומטיים, שגם הם קיימים ומחכים כל מחלה בדייקנות רבה.
בברכה
ד"ר דני וולף

קודם כל תודה על התשובה. מה שאני שואל, האם יכול להיות עוד גורם חוץ מקרינה סלולארית או קרינת חשמל שגורם לתחושת כאב ראש וחוסר ריכוז - זה בדוק - ברגע שאני מתקרב לאיזור הרחובות של מקום מגורי. נ.ב - טלפון סלולארי אכן גורם לי לתחושת כאב ראש, חוסר ריכוז,פגיעה בזיכרון לטווח קצר ואף למצב רוח ירוד יום שלם לאחר שימוש בו (שיחה עם קירוב לאוזן למשל \ או ישיבה מקדימה לאורך זמן ברכב בו מחובר סלולארי לדיבורית). זה בדוק, הכאב הוא מוחשי ועשיתי את בדיקת העיניים המכוסות בעבר עקב בקשה של חבר. אינני מדמיין.

גם אני רגיש לקרינה.
אתה מוזמן ליצור קשר במייל [email protected]
אני ממליץ לך לצמצם חשיפה ככל הניתן, להשיג מדי קרינה ולנטר את סביבתך, לי זה מאוד עזר.


עמיר

אני מניח שההרגשה שלך איננה בשל גורמים חיצוניים אלא בגלל מתח העבודה שלך, אולם תמיד יכולים להיות תנאי סביבה שירגמו לכך, בייחוד לאילו שרגישים, גורמים כמו גזים נדיפים, ריחות, פריחות של עצים שאתה רגיש להם, ערפיח באזור מגוריך, גזים מתעשיות שונות וכיו"ב
בברכה
ד"ר דני וולף

אם מדובר בכבלי מתח עליון (לא מתח גבוהה) אז רצוי לא לשהות במרחק של 200 מטרים מכבלים אלו. כמובן, שמדובר שהייה של מרבית שעות היממה, או לפחות של שינה בקרבת כבלים אלו, ולאורך זמן. שהייה קצרה לא מזיקה בכלל.
בברכה
ד"ר דני וולף

ראשית-תודה רבה, אך לא ברור לי מהם "כבלי מתח עליון" ? במקרה שהצגתי מדובר על שבעה כבלים חשמליים המחוברים לעמודי מתכת גדולים (העמודים הינם בגובה של כ20 -30 מטר להערכתי). הקו הזה "רץ" לאורך של כמה מאות מטרים.

קו מתח עליון נחשב מעל 161 KV . (יש גם קל מתח על שהוא מעל 400KV)
לדעתי הפתרון שלך הוא ל...מ...ד...ו...ד... את השדה המגנטי באזור
בברכה
ד"ר דני וולף

ראשית תודה. בעניין אזור התעשייה ברמת החייל, הייתי שמחה לקבל מידע נוסף. כיוון שמדובר במספר רב של אנטנות ברדיוס של 500 מ"ר, חלקן 500 מ"ר וחלקן 200 מ"ר (כ-6 אנטנות ברדיוס זה ואני מאמינה שיתרבו....) האם יש חשיבות כלשהי למספר האנטנות או המרחק הוא הנתון היחיד שיש להתייחס אליו, לא משנה מה מספר האנטנות ?

אתה יכול להוריד כוננות ספיגה: הצלחת מיועדת לקליטה ולא לשידור.
כל טוב,
זמיר

אני לא מכיר את המודד הזה, אולם אני מכיר את השיטה, של שידור קצר של הנתונים מדי כמה דקות.
אני מקווה שזה המקרה. זה שהוא מחובר לקולט סולרי, פשוט נותן לו את הזרם הדרוש לפעול.
לגבי הקרינה, זו תחנת שידור סלולרית, שאת שידוריה קולטת אנטנה של החברה, ומעבירה את הנתונים למחשב מרכזי בעיר. השידור אמור להיות כמו טלפון סלולרי רגיל.
לא נראה לי מסוכן יותר מטלפון סלולרי רגיל, ואין לחשוש מזה.
כל טוב,
זמיר

אני צילמתי את המכשיר אם זה יעזור לך למרות שזה בסלולרי והאיכות גרועה

אנא שלחי לי את הצילום לדוא"ל שלי: [email protected] תודה זמיר

הטוב ביותר אוזנית עם צינור אוויר, בקרוב תגענה לארץ.
בלוטוס BLUETOOTH מקרינה באופן קבוע כל הזמן, קרינה חלשה מאוד 1 מיקרוואט לס"מ בריבוע. זו קרינה חלשה מאוד, אולם אם הולכיים כל היום עם האוזנייה באוזן, זה מצטבר, ומקרין ישר לתוך האוזן ולתוך המוח, כי לקרינה אין לאן לברוח. אם מרכיבים את האוזנייה רק כשמדברים, זה הפתרון העדיף, ואסביר מדוע.
אוזניה רגילה, מפחיתה מאוד את הקרינה אולם עדיין מעבירה 5-10% מהקרינה, תלוי בגורמים רבים. אם מדברים בסלולרי במקום שהקליטה חלשה עוצמת השידור עלולה להגיע לכמה עשרות מיקרוואט לס"מ בריבוע, ו- מספיק 5% מזה ייתן כ- 2-6 מיקרוואט לס"מ בריבוע, ובהתחשב בזה שהקרינה נמצאת ישר בתוך האוזן וקרוב למוח, וגם אין לה לאן לברוח, זה המון.
אז מה היה לנו: הטוב ביותר אוזנית עם צינור אוויר, עדיין אין בארץ (למרות שהומצא ופותח בארץ) הכי בטוח יעיל וטוב.
דיבור עם רמקול - מצוין אין קרינה לראש.
דיבורית בלוטוס מצוין אם מלבישים רק לצורך דיבור לא מומלץ אם הולכים כל היום עם האוזנית תקועה באוזן.
דיבורית רגילה, עדיף על דיבור בלי דיבורית, אולם כדאי לקצר בשיחה בייחוד במקומות עם קליטה נמוכה.
בברכה
ד"ר דני וולף

ומה לגבי בניינים שנבנו בלוחות בטון כקירות חיצוניים ? וחדרים בתוך הבית הבנויים מבלוקי גבס ?

קירות בטון פולטים ראדון גם פנימה. באשר לקירות בטון, יש לאוורר את הבית,
כדי שהראדון יצא החוצה.
מחיצות גבס אינן פולטות ראדון.

כל טוב,
זמיר

אם אין אלפסק, מרחק מטר מספיק, גם אם יש ראוטר, וכל שאר האביזרים. אם יש אלפסק, שני מטרים רצוי

אוזניית בלוטוס מקרינה כל הזמן, אבל חלש מאוד.
לעומת זאת אזניה חוטית מעבירה חלק קטן מהקרינה של הפלאפון אולם אז ישירות לתוך האוזן והגולגולת. לכן כשהמכשיר קורן חזק, כשמדברים בזמן קליטה לא טובה הקרינה דרך דיבורית עלולה להיות משמעותית. בסך הכול, אני הייתי מעדיף דיבורית חוטית, ולקצר בשיחות בייחוד כשהקליטה חלשה.
והכי טוב, דיבור עם מיקרופון במכשיר, או דיבורית עם צינור הארכה, ייתכן ויחזרו בקרוב לארץ.
בברכה
ד"ר דני וולף

דיבורית bluetooth מצוינת אבל דווקא לרכב לא כדאי וכל כך למה:
דיבורית bluetooth מקרינה חלש מאוד אבל כל הזמן. היא מצוינת כשאין אפשרות לדיבורית אחרת כמו ברכב. דווקא ברכב יש לך אפשרות לדיבורית רגילה עם רמקול ואז, א. אין כמעט קרינה ב. אתה גם לא סוגר אוזן אחת בזמן נהיגה, יותר מרוכז, ויכול לשמוע מוסיקה בשתי האוזניים.
בברכה
ד"ר דני וולף