פורום זאבת, לופוס - יש לך שאלה?

דינה שלום
אכן מדובר בפרק זמן קצר כדי לאבחן את בעייתך כפיברומיאלגיה (או כבעייה אחרת). כמובן נוכחות של הנוגדן שציינת אינה אופיינית לפיברומיאלגיה (אך קיומו אינו שולל אפשרות זו). בראומטולוגיה בכלל לעיתים הזמן גורם לתמונה להתבהר יותר. נראה שכרגע את מקבלת הן טיפול המכוון לפיברומיאלגיה (אלטרול) והן טיפול פחות ספציפי (ארקוקסיה). אם כבר התחלת בטיפול באלטרול, כדאי לתת לו צ'אנס משך כ 4-6 שבועות כדי להעריך אם הוא אכן מועיל - בתנאי כמובן שתופעות הלוואי אינן מטרידות מידי.

אבי שלום
כל שעליך לעשות הוא לפנות למחלקת הרשומות הרפואיות בבית חולים איכילוב ולבקש את התיק - הם יצלמו אות ו ויעבירו אותו אליך (בתקווה שלא אבד עם השנים).
בהצלחה.

שלום רב,
השתלת מוח עצם נחשבת טיפול נסיוני לסקלרודרמה במיקרים קשים מאד. טיפול זה מבוצע לעת עתה רק במסגרת של נסויים קליניים במקומות שונים בעולם (באירופה ובארה"ב).
שמירה של דם טבורי היא אפשרות מעניינת אבל אין שום ביטחון שדם של העובר במקרה שלך יוכל לשמש להשתלה לאחותך - ובכל מקרה השתלה כזו אינה עומדת על הפרק בשנים הקרובות (גם לאור העובדה שאך זה אובחנה, גם לאור העובדה שהטיפול כל כך נסיוני). עם כל ההסתייגויות לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות שבעתיד השתלת מוח עצם תהפוך לטיפול מקובל יותר בסקלרודרמה ושלדם טבורי יהיה מקום בהקשר זה. כך שמדובר כרגע במין "ירייה באפילה".

לחסויה שלום
הנוגדן ה - RF לכשעצמו אינו נחשב מסוכן לעובר ואינו מצריך טיפול נפרד מהטיפול בדלקת עצמה.
נכון שדלקת מפרקים מסוג זה עשוייה להשתפר בהריון. לא הייתי מציע להפסיק את הפלקווניל כיוון שבכל זאת עלולה לחול התלקחות בדלקת תוך מספר שבועות - וזה ודאי לא רצוי אם כי שוב במחלה הספציפית הזו זה לא מסוכן באופן ישיר לעובר, אבל עלול להצריך מתן תרופות אחרות.
בהצלחה!

מה שאתה בעצם אומר זה להמשיך עם הפלאקווניל לכל ההריון גם אם ארגיש שמצבי טוב ואין כאבים? ומה לגבי הנקה? לא צריך להפסיק שלושה חודשים לפני ההנקה?

אין הכרח להפסיק את הפלקווניל לפני ההנקה וככל הידוע תרופה זו בטוחה לשימוש גם בזמן ההנקה - אם כי כמובן שהמידע הקיים בנושא אינו רב ביותר. לגבי תקופת ההריון, כפי שציינתי, עדיף לא להפסיק את הטיפול, כדי למנוע התלקחות בזמן ההריון. כמובן בכל מקרה כדאי להתייעץ גם עם רופא הנשים המטפל וגם עם הראומטולוג המטפל ולא להתבסס רק על יעוץ בפורום, שהוא כללי במהותו.

שלום רב
אוסטאוארטריטיס ניתנת לאיבחון על סמך הבדיקה הגופנית בה מרגישים חריקות שונות במפרקים וכן בליטות גרמיות אופייניות, על סמך אופי הכאבים ועל סמך בדיקות ההדמייה כאשר לרוב צילומי רנטגן פשוטים מספיקים לאבחנה. במקרים נדירים יותר צריך בדיקות הדמייה נוספות כמו MRI כדי לשלול דברים אחרים אבל לרוב בדיקות אלו מספיקות בהחלט. אוסטאוארטריטיס הוא מצב נפוץ מאד אשר מתקדם לאיטו על פני עשרות שנים. במילים אחרות לא מדובר במחלה המתדרדרת במהירות אלה בשינויים המתפתחים עם הגיל. ניתן להשפיע מעט על המהלך בעזרת התרופה ART-50 אשר מאיטה את הקצב. פעילות גופנית הדרגתית מומלצת וכן ירידה במשקל (אם קיים עודף משקל). במקרים מתקדמים יש צורך לפעמים בניתוחים של החלפת מפרק. לאמיתו של דבר אבחנה של אוסטאוארטריטיס היא לא סיבה לבהלה או לדיכאון. מדובר בחלק מהחיים אצל אחוז ניכר מהאוכלוסיה: עם הגיל יש שינויים במפרקים אשר עלולים לגרום לכאבים ולהגבלות בטווחי התנועה וצריך לשמור על כושר גופני ככל האפשר, לבצע התעמלות סדירה ולחיות "נכון". ממש לא להכנס לדיכאון!

מאיר שלום
תחושת שריפה בברך עשויה להיות תוצאה של לחץ עצבי במיקום כלשהוא (בעמוד השדרה למשל)
כדי לבדוק את הנושא כדאי לבצע בדיקת EMG וכן הדמייה של עמוד השידרה המותני.
המשך הטיפול תלוי באבחנה המדוייקת.

לאה שלום,
ראשית - לכאב כפי שאת מתארת עשויות להיות סיבות שונות. אוסטאוארטריטיס של מפרק הירך בהחלט יכול לגרום כאבים (כולל כאבים חזקים באיזור זה). לחץ על שורשי עצבים בעמוד השדרה המותני יכול לגרום כאב חזק הקורן לירך ועד לברך - ונגרם על ידי שינויים בדיסק או בחוליות עמוד השדרה עצמו. בעיות נוספות בירך יכולות להתרחש כמו למשל בעיה הנקראת AVN - ליקוי פתאומי באספקת דם לאיזור מסויים בראש הירך. מצב זה שונה מהמצב בו קיימת הפרעה כללית בזרימת הדם לרגל והאבחון הוא שונה. MRI יכול לעזור בחלק מהמצבים הללו כמו למשל ב - AVN. דרושה גם הדמייה של עמוד השדרה המותני (על ידי CT אם לא בוצעה בדיקה כזו קודם לכן. )
אם מדובר בסופו של דבר "רק" באוסטאוארטריטיס הטיפול הוא על ידי פיזיותרפיה, ירידה במשקל (אם קיים עודף משקל) פעילות גופנית מתונה ומשככי כאבים. במקרים מתקדמים יש צורך בניתוח (החלפת ראש הירך) אבל צריך לשקול פעולה זו על פי הגיל, המצב הכללי ומידת הסבל. תרופות כמו מגאגלופלקס מקילות במידה מסויימת והתרופה הנקראת ART-50 מאיטה את קצב השחיקה על פני תקופה ממושכת. אין לצערנו תכשיר (יקר או זול) אשר משנה באופן מהותי את מהלך המחלה באוסטאוארטריטיס ומתקן את הנזק.
הטיפול בבעיות מסוג זה נופל לרוב בתחום העיסוק של האורטופדים ומומחי כאב (מרפאת כאב) עשויים לעזור גם כן. בהחלט ניתן להתייעץ גם עם ראומטולוג אם יש ספק בקשר לאבחנה.

גלית שלום,
לצערי אין שום הוכחה לכך שפיברומילגיה קשורה לזיהום על ידי פרזיטים או שטיפול בזיהום כזה עשוי להועיל לחולי פיברומיאלגיה. לעיתים מחלות של דרכי העיכול יכולות להוביל להתפרצות של תסמונת המעי הרגיש, אשר כידוע מופיעה לעיתים קרובות יחד עם פיברומיאלגיה - אבל זה הקשר (העקיף) היחיד. לכן אין סיבה לבצע בדיקות לפרזיטים אצל חולי פיברומיאלגיה.

מיכל שלום
ראשית אם אכן את סובלת מתסמונת האנטיקרדיוליפין הטיפול אינו אספירין אלא תרופות נודגות קרישה כמו קומדין וקלקסאן. אם החליטו לטפל בך באספירין אני מניח מדובר בכך שרק מצאו נוגדנים לקרדיוליפין - אך ללא אירועים של קרישי דם או הפלות בעבר. (אבחנה של התסמונת מחייבת הן נוכחות של נוגדנים והן אירועים כאלו).
לגבי שאר שאלותיך - הן אינן בתחום ההתמחות של י וכדאי להתייעץ עם גניקולוג העוסק בנושא של הריון בסיכון גבוה. אציין רק שנושא הפיברומיאלגיה ככל הידוע אינו משפיע על מהלך ההריון ואינו מחייב טיפול מיוחד.

אבי שלום,
הדבר הראשון הוא לוודא אם אכן אתה סובל מסקרואילאיטיס - מצב שאינו אמור להעלם. אם אובחנת בעבר כסובל ממצב זה, יחד עם מעורבות עינית (שבהחלט תיתכן) צריך לבדוק אם האבחנה נכונה. אם צילום רגיל אינו מדגים את הממצא ואם הקליניקה מחשידה (על סמך הסיפור הקליני והבדיקה הגופנית) אזי כדאי לחשוב על CT של מפרק הסקרואיליאק. שאלה זו צריכה להשקל על ידי ראומטולוג שיבדוק אותך. יש לציין שגם השיעול יכול להיות ביטוי של אותה מחלה - ANKYLOSING SPONDYLITIS (לשעבר - מחלת בכטרב).
דבר שני, פיברומיאלגיה יכולה לבוא בחשבון (אולי גם משנית למחלה אחרת). גם את זה כדאי לבדוק אצל ראומטולוג. יתכן שחלק מהתופעות הנוכחיות קשורות לציפרלקס - ותופעות לוואי מופיעות לרוב דווקא בהתחלת הטיפול.

יום לפני שהתחלתי את לקיחת הציפרלקס הרגשתי לא טוב בצהריים, חולשהת הרגשה כמו של קשיי בליעה לפרקים (כאילו יש לי ליחה שמונעת ממני לבלוע - בליעה רגילה ללא אוכל או משקה). בארוחת הצהריים לא היה לי חשק לאכול והרגשתי כאילו אני לא יכול לקרב את האוכל לפה ולאכול, לאחר כמה דקות התגברתי מעט ואכלתי קצת. למחרת בבוקר התחלתי את לקיחת הציפרלקס, לאחר כשעה+ הרגשתי עייפות די גדולה שהשתפרה במהלך היום, כאשר ביום זה אכלתי צהריים בסדר, אבל לקראת הערב הרגשתי שוב חולשה רבה והתקף שיעול, זה נמשך כשעתיים לאחריהן הרגשתי טוב יותר. היום הרגשתי בסדר בבוקר, כאשר לקראת הצהריים התחלתי להרגיש כמו בחילות קטנות, מעין עויתות קטנות שהוציאו ממני את החשק לאכול בצהריים ואכן לא הלכתי לצהריים. מהצהריים מידי פעם היו לי הרגשות של בחילות כאלה, חולשה ולפעמים שיעול. (נמשך עד עכשיו) מבלי חשק לאכול בכלל. רציתי לדעת: * האם התסמינים האלה אופייניים למחלות שאובחנו ? (בכטרב, פיברומיאלגיה) ? * האם יתכן כי התסמינים הנ"ל מקורם בציפרלקס ? (יש לי בעיה עם זה שהיה לי משהו דומה יום לפני שהתחלתי את הטיפול בכדור). * האם לדעתך לאור התסמינים אני צריך להמשיך ולקחת את הכדור ? * האם התסמינים הנ"ל מתאימים לאבחנות אחרות ? אני חושב על דברים לא סימפטיים כפי שאתה מתאר לעצמך. תודה שוב

בשעה האחרונה הרגשתי שוב עייפות והתקפים של שיעול. עם מידי פעם הרגשה של כאילו בחילה. כאשר נשכבתי מעט התגברו התחושות שאני רוצה לפלוט משהו ובחילות ואכן מספר פעמים פלטתי רוק או ליחה שקופים אבל עם הרבה קצף לבן. לאחר מספר פעמים כאלה ההרגשה השתפרה מעט והרגשתי הקלה מסויימת. * האם יתכן כי הנ"ל נגרם מריפלוקס ? (סבלתי מזה בעבר - גם הלא רחוק). * האם יתכן ריפלוקס גם אם לא אכלתי כלום היום פרט למעט מים במהלך היום ? * האם אוסף התסמינים הנ"ל קשור ויכול להביא לאבחנה שמאחדת את כולם ? אודה על כל יעוץ ועזרה (אגב, ראיתי שהודעותיי הקודמות מוצגות באופן לא ברור ללא סימני פיסוק וחלוקה לפיסקאות שיכול להקשות על הקריאה, ככל הנראה בגלל הדפדפן בו השתמשתי - מקווה להבנתך)

ראשית ברצוני להבהיר שלא ניתן במסגרת כזו לפתור בעיות בזמן אמיתי אלא רק לתת יעוץ כללי.
הסימפטומים השונים שאתה מתאר (בחילות, עוויתות וכו) עשויים להיות תופעת לוואי של התרופה וכל מקרה אינם ספציפיים לפיברומיאלגיה וגם לא ל - Ankylosing spondylitis. לגבי הנושא של ריפלוקס - זה בהחלט יתכן וכדאי להתייעץ בנושא עם גסטרואנטרולוג.

הילה שלום
אין מניעה להשתמש באקמול - כמובן רצוי לא להגזים. כידוע, מטוטרסאט עלול לפגוע בכבד - ואקמול במינון גבוה מאד יכול לגרום לאי ספיקת כבד קטלנית. אבל במינון נמוך מידי פעם לא צריכה להיות בעייה. יש לציין שתחת טיפול במטוטרקסאט צריך בכל מקרה לעבור בדיקות של תפקוד הכבד אחת ל - 8-6 שבועות.

מיפוי עצמות היא בדיקה בלתי ספציפית אשר מגלה סוגים רבים של פתולוגיה במערכת השלד. החומר הרדיואקטיבי שמוזרק לדם מתרכז באזורים בהם קיים תהליך דלקתי, חבלתי או אחר. משום כך הממצאים במיפוי אינם חד משמעיים אבל אם הקליניקה מתאימה - הממצאים יכולים להתאים למחלת מפרקים דלקתית. לגבי האבחון הספציפי צריך נתונים נוספים - בדיקה גופנית, בדיקות מעבדה, צילומי רנטגן וכו.

דניאל שלום,
ברור שעברת כבר לא מעט בדיקות והתסכול שלך מובן מאד...
כמה נקודות לציון: ראשית, אם מדדי הדלקת היו תקינים בזמן ההתקף, הסבירות של FMF נמוכה מאד. בנוסף הבדיקה שאת אמורה לעבור היא כנראה ביופסיה של רירית הרקטום - בדיקה לאבחון עמילואידוזיס שהיא סיבוך של FMF המופיע לאחר שנים של מחלה. הסבירות לכך נמוכה מאד בגילך.
האם נעשו בדיקות כדי לשלול מחלת צליאק? מחלה זו יכולה לגרום לחוסר ברזל, כאבי בטן, יציאות רכות ואפילו כאבי מפרקים.
בדיקה נוספת שכדאי לבצע היא בדיקת ASCA - בדיקת דם שיכולה להעיד על מחלת מעי דלקתית - למרות שלא מצאו מחלה זו בקולונוסקופיה. בהקשר זה יש לציין את העיבוי של הצקום וטרמינאל איליום שהודגם ב - CT - ממצא שיכול להתאים למחלת מעי דלקתית מסוג מחלת כרון. במקרים מסויימים שווה לעבור מיפוי של המעי עם חומר רדיואקטיבי (מיפוי כדוריות לבנות מסומנות) כדי לחשוף מחלת מעי דלקתית "עדינה" שלא נמצאה בקולונוסקופיה. כדאי להתייעץ עם הגסטרואנטרולוג.
מחלת המעי הרגיש באה בחשבון אבל אינה מסבירה תופעות של חום וחוסר ברזל.

ראשית תודה על התשובה המפורטת- זה מחמם את הלב ההתייחסות הרצינית, למרות שאינך מכיר אותי. בכל אופן אני אבהיר את עצמי מעט יותר לפני כ-4 שנים לערך החלו כאבי בטן בהתחלה לא ייחסתי לזה משמעות- עד שבאחד ההתקפים החזקים ההורים שלי לקחו אותי למיון (איכילוב) שם התברר כי יש לי חום, אושפזתי ולאחר התלבטות של מס' ימים נותחתי בחשד לדלקת בתוספתן (לאחר הניתוח התברר כי התוספתן תקין אך היה עם: "הצרות חלקית של הלומן ע"י רקמה פירוטית"). עקב הימשכות הכאבים (שוב חשוב לי לציין כי הכאבים יכולים להיות יום/כמה שעות/ שבועיים- ועוצמתם משתנה) טופלתי במכון גסטרו בבי"ח. עברתי שלל של בדיקות אף אחת מהן לא בזמן התקף כאבים (קולונו', מיפוי לוקוציטים, בדיקות דם שונות FMF, פורפיריה, קפסולה,סיטי) והכל נמצא תקין. הוחלט שבזמן התקף אני אגיע למיון ואכן כך עשיתי. במיון היה לי חום מעל 38 עשו לי סיטי בשנית והתוצאות הינן מה שרשמתי בפנייה הקודמת- בדיקות דם היו בסך הכל תקינות (למעט חוסר ברזל קל). אושפזתי שנית באיכילוב ומנהנל מחלקה בדיון עם רופאים מתחומים שונים החליט לנסות את הכולכיצין (אני חושבת שמנהל המחלקה היה ראמטולוג אך אינני זוכרת את שמו, רק שהיה רופא מצויין). לאחר האשפוז השני (לפני 3 שנים) השתחררתי מהצבא ולכן נאלצתי לעבור לבלינסון. שם הוחלט להפסיק עם מתן הכולכיצין בעיקר עקב תופעות הלוואי. חזרתי על המיפוי לוקוציטים שיצא תקין (בזמן הבדיקה הייתי עם דלקת ריאות ולא סבלתי מכאבי בטן). כמו כן חזרו על הקולונוסקפיה (ללא ביופסיות) והיא יצאה תקינה- גם הפעם לא היה התקף כאבים. בנוסף בדקו צליאק ואת בדיקת הדם השניה שהצעת ושתיהן היו תקינות. לאחרונה (4 חודשים) חלה החמרה בתחושותיי (יותר כאבי בטן לעיתים גם בצד שמאל, התעורריות בלילה לשרותים או מכאבי פרקים, שילשולים עם ריר, דימום, ירידה קלה במשקל). בדיקות דם תקינות, (למעט חוסר בברזל ובי 12- שמוטפלים בפעם ה-3 השנה) בבדיקת רקטו' לא נראו טחורים או פיסורה. הרופאת גסטרו המליצה על הבדיקת הקולו' ל-FMF (אך אני מבינה כי מדובר בירייה באפלה). אני חייבת לציין שלמעט הרקטוסקופיה ובדיקות דם לא ביצעתי בדיקות "משמעותיות" כבר שנתיים. אני יודעת כי המקרה שלי מסובך, ואני לא מצפה שיהיה לך פתרונות קסם. האם אתה חושב שיש מקום להתייעץ בכלל עם ראמטולוג? ושנית בתור רופא ואדם- אתה חושב שיש טעם לפנות לרופאים או פשוט לקבל את זה שלעולם לא ימצאו ממה אני סובלת (הליכה לרופאים לא גורמת לי עונג- בלי להעליב). ולמען האמת הסיבה היחידה שבגינה אני פונה לרופאים נובעת מלחץ של הוריי שמאוד חרדים (אני ממזמן הרמתי ידיים). חשוב לי לציין למרות הכאבים אני מנהלת אורך חיים נורמאלי! ולא מוותרת לעצמי (יוצאת, לומדת, עובדת...)- אם כי בזמן התקף כאבים חזק אני נאלצת להשאר לנוח בבית (זה יכול לקחת גם שבועיים). תודה רבה, ומתנצלת על המגילה, מאחלת לך רק טוב.

תודה עבור התיאור המפורט והברור של בעייתך. מקריאת הדברים עולה שאכן עברת בירור מקיף ביותר אשר שלל את רוב הסיבות האורגניות לתלונותיך. (קיימת עוד מחלה נדירה אשר יכולה לבוא בחשבון והיא מחלת Whipple - אבל יתכן שרופאיך כבר בדקו גם את זה). אם כך הדבר יתכן שתסמונת המעי הרגיז (או הרגיש) עשוייה להיות סבירה יותר. יש לציין גם שהעובדה שהבעייה נמשכת כבר למעלה משנתיים בלי שהתפתחה מחלה קשה יותר - היא לכשעצמו סימן טוב ומעודד. בכל אופן ההתייעצות עם ראומטולוג מומלצת אם המרכיב של כאבים במפרקים ו/או בשרירים הוא משמעותי - וחשוב לזכור שקיים קשר הדוק בין תסמונת המעי הרגיש לבין תסמונת הפיברומיאלגיה אשר עשוייה להסביר כאבים כאלו.

תודה על התשובות. כאבי הפרקים הם אינם משמעותיים אלא בגדר מציקים (הפרקים שכואבים אלה בעיקר הברכיים ואצבעות הידיים- הכאבים אינם קשורים למאמץ). אתה צודק כי לא חלה החמרה משמעותית בשנתיים האחרונות. אך בחודשים האחרונים אני חשה החמרה: התעוררויות בלילה לשרותים ומכאבי פרקים (מה שמעולם לא קרה), ירידה קלה במשקל, דימומים ביציאות, וכן חום (מעל 38) בתדירות יותר גבוהה, כאבי בטן מאוד חזקים (יותר ממה שהיה עד כה), הקאות. זו גם הסיבה שהוריי חרדים לאחרונה (כי לדעתם אני "נראת חולה").אם כי בחודש האחרון יש הטבה מסוימת. אני מקבלת כי כנראה אני "רגישה" יותר מאחרים ואצלי תסמונת המעי הרגיז מופיעה בצורה מעט יותר חמורה (למרות שהרופאי גסטרו' טוענים שהחום הוא לא חלק מהתסמנות- אך מאידך אין הסבר אחר). ניסיתי ממגוון התרופות למעי רגיש ואף אחת מהן לא "העלימה" או "הפחיתה" את הכאבים. כרגע אני נוטלת פבברין בזמן התקף- מה שעוזר מעט, ולמדתי להמנע ממזונות שעושים לי רע (ירקות וחריף למשל). קראתי מעט על פיברומיאלגיה ואני לא ממש מזדהה עם הכאבים (אני לא עייפה, תשושה, או סבולת מכאבי שרירים ומעולם לא סבלתי מכאבי צוואר או ראש). אני יותר מזדהה עם תסמונת המעי הרגיש. בכל אופן תודה רבה, ומקווה עדיין שיום אחד "הסיוט" הזה ילעם מעצו. מאחלת לך רק טוב

הבדיקות שהבאת הן מתחןם הקרישה אבל אינן כוללות את כל הבדיקות שצריך לעשות אם מחפשים גורם לקרישיות יתר. כך למשל צריך לבדוק נוכחות של נוגדנים לקרדיוליפין מסוגים שונים. לאחר השלמת כל הבירור של קרישות יתר (שמתבצע לרוב על ידי האמטולוג) אפשר לשקול את הצורך בטיפול נגד קרישה - אספירין הוא טיפול מאד "עדין" שניתן לעיתים קרובות בהריון ללא הוכחה חד משמעית שהוא אכן נחוץ בבחינת "אם לא יועיל - לא יזיק". אני מציע להשלים את הבירור של קרישות יתר ואז להחליט, תוך התייעצות עם ההאמטולוג - וגם עם גינקולוג המומחה בסיכוני הריון.

גלית שלום
ראשית יתכן מאד שהכאב הוחמר על ידי תרופות להורדת כולסטרול ולכן הפסקת תרופות אלו אכן צריכה להביא הקלה. מבחינת האוסטאוארטריטיס - תרופות כמו מגאגלופלקס מקילות במקרים רבים (אם כי ההוכחות המדעיות לכך אינן חד משמעיות). פעילות גופנית הדרגתית, כולל פעילות אירובית וחיזוק של שרירים (למשל השריר הארבע ראשי בירך - כאשר הכאב בברך) תורמות לייצוב המפרקים ולהפחתת כאב. ירידה במשקל יכולה לעזור כאשר קיים עודף משקל. תרופות רגילות נגד כאב (כמו אקמול , אופטלגין ואלגוליזין) מקילות - ובמקרים קשים יותר תרופות אנטי דלקתיות כמו אתופן וארקוקסיה יכולות לעזור. זאת בעיקר לטווח קצר עקב תופעות הלוואי (כמו ההשפעה על לחץ הדם). במקרים קשים ניתן להיעזר בתרופות חזקות יותר נגד כאב כמו טרמדול. הזריקות שהזכרת יכולות להקל כאשר המצב חמור במיוחד במפרק אחד (לרוב בברך) ושוקלים החלפה של המפרק. הזריקה יכולה לעכב את הצורך בהחלפת מפרק במספר חודשים או יותר.