פורום זאבת, לופוס - יש לך שאלה?

הטיפול בהחלט אמור להפחית או אף להעלים את כאבי המפרקים. יש לזכור שטיפול במטוטרקסאט משפיע לאט, ופעילותו המירבית באה לידי ביטוי לאחר כ - 6 שבועות. אם עד אז אין שיפור במצב יש לשקול עלייה בבמינון או מעבר לתרופה אחרת. ברוב המקירם אכן ניתן להפחית את הכאב בצורה משמעותית ולנהל אורח חיים תקין.

לא בהכרח. ישנן מחלות מפרקים דלקתיות (דלקות מפרקים) ומחלות מפרקים שאינן דלקתיות - כמו המחלה השכיחה אוסטאוארטירטיס (שחיקת סחוסים).

אבי שלום
התסמינים שאתה מתאר עשויים להתאים לתסמונת הפיברומיאלגיה. מצב זה, שאינו מצב דלקתי, אינו מאופיין בבדיקות דם חריגות ואכן משתפר עם פעילות גופנית. כדאי להתייעץ עם ראומטולוג לגבי שאלה ספציפית זו. אם זה המצב זריקות סטרואידים בדרך כלל אינן עוזרות במיוחד. הטיפול כולל פעילות גופנית, הידרותרפיה (טיפול במים) טיפול תרופתי וכן שינוי באורחות חיים ודרכי התמודדות. בהצלחה!

אשרף שלום
מבטרה היא תרופה יעילה לדלקת מפרקים שגרונתית אם כי בדרך כלל עוברים לתרופה זו רק לאחר כשלון של תרופות אחרות כמו מטוטרקסאט ותרופות בילוגיות מקבוצת האנטי TNF.
התרופה נחשבת בטוחה אם כי ידוע כי היא גורמת לדיכוי מסויים של מערכת החיסון (מה שכמובן נכון גם לגבי תרופות כמו פרדניזון ומטוטרקסאט - אך במקרה של מבטרה מדובר בהשפעה לטווח ארוך - חודשים רבים).
בכל מקרה כאשר מדובר בהשתתפות במחקר נסיוני צריך לקרוא ההסבר המופיע בגוף המחקר ולהבין את הסיכונים והסכויים המפורטים בו ועל פי הצורך לבקש הסבר מהרופא ש"מגייס" את החולה לנסוי. החתימה על ההשתתפות צריכה להתבצע רק לאחר שמבינים את כל המידע הנ"ל.

אורית שלום
הממצאים שאת מתארת מרמזים על בעייה הנובעת מלחץ על עצבים מסויימים בדרכם לכפות הידיים. אם עיקר הבעייה היא בזרת ובקמיצה סביר יותר לחץ על העצב האולנארי באיזור המרפק - ולא על העצב המדיאני - אשר נגרם על ידי תסמונת התעלה הקרפאלית. בכל מקרה ניתן לבדוק את הנושא על ידי בדיקת הולכה חשמלית בעצבים - בדיקת EMG.
השינויים הניוניים ב - CMC הראשון הם ממצא שכיח מאד המתפתח עם הגיל ונובע משחיקה של הסחוס. לא מדובר בטרשת או ניוון שרירים.

ליאור שלום,
השאלה היא האם הכאב ממנו אתה סובל נובע מפעילות של דלקת המפרקים, הנמשכת למרות הטיפול באנברל, או מסיבות אחרות, כמו למשל כאב הקשור לפגיעה עצבית אשר שכיחה אצל חולי סוכרת. התשובה לשאלה זו יכולה להנתן בהתבסס על הבדיקה הגופנית (המראה סימני דלקת במפרקים) וכן על סמך בדיקות המעבדה אשר מראות סימני דלקת (שקיעת דם וכו). אם הדלקת עודנה פעילה יש לשקול החלפה של הטיפול לטיפול ביולוגי חלופי כמו למשל רמיקייד או מבטרה. אך אם הכאב נובע מסיבות שאינן דלקתיות הטיפול צריך להיות מכוון לסיבות אלו. כך למשל יש מגוון תרופות המועילות לכאבים עצביים הקשורים לסודכרת, ביניהן ליריקה, גבפנטין ועוד.

שלום ד"ר תודה על התיחסותך, הכאבים הם חד משמעי ממחלת פרקים( אותם כאבים באותם הפרקים שבהם הדלקת הייתה פעילה) לפעמים הכאבים מלווים בנפיחות ולפעמים ללא כול סימן לדלקת. מה דעתך בעיניין המטותרקסת?

ניתן לשלב מטוטרקסאט במינון נמוך או בינוני (7.5-15 מ"ג לשבוע) יחד עם הטיפול הנוכחי, אם כי כאמור לדעתי אם האנברל לא מספיק יש לשקול את החלפתו בתרופה ביולוגית אחרת.

שיר שלום
אנשים הסובלים מדלקת מפרקים בהחלט יכולים לחיות חיים נורמאליים באיכות חיים טובה בתנאי שהם מקפידים על הטיפול ועל ידי כך מונעים היווצרות נזק בלתי הפיך למפרקים. כמובן יש צורך גם במעקב רפואי מסודר על מנת למנוע תופעות לוואי של התרופות ולשנותן על פי הצורך. המונח רעל אינו נכון בהקשר זה. מדובר בתרופות יעילות אך לכל תרופה עלולות להיות גם תופעות לוואי - שרבות מהןן ניתנות למניעה בעזרת מעקב נכון.

שיר שלום
טיפול בסטרואידים עלול לגרום לתופעות לוואי רבות ובין היתר לחולשת שרירים. חומרת תופעות הלוואי תלוייה במשך הטיפול ובמינון. אם כעת את נוטלת מינון נמוך (5 מ"ג) ובקרוב תפסיקי טיפול זה יש להניח שלא תסבלי עוד מתופעות לוואי משמעותיות.
פלקווניל היא תרופה אשר ניתן ליטול לתקופות ממושכות (שנים) בתנאי שעוקבים אחרי מצב העיניים כיוון שבמיקרים נדירים עלול להגרם נזק לרשתית העין.
דלקת מפרקים היא מחלה שלרוב דורשת טיפול קבוע על מנת למנוע היווצרות עיוותים במפרקים. בין התרופות האפשריות, פלקווניל היא אחת הקלות אשר גורמת למעט תופעות לוואי.

למשה שלום
הבעייה שאתה מתאר היא בטוי קלאסי של מחלת בכצ'ט הנקראת תופעת Pathergy: היווצרות דלקת (או אף מורסה) באיזורים של דקירה ובדיוק כמו שאתה כותב, אין לה קשר לחומר הניתן בעירוי אלא לדקירה עצמה. במיקרים קיצוניים יתכן צורך להחדיר ערוי מרכזי קבוע לצורך מתן תרופות תוך ורידיות, דבר שמתבצע על ידי רנטגנולוג המתמחה בפרוצדורות כאלו (בפעולה של אנגיוגרפיה). עליך להתייעץ עם הראומטולוג המטפל לגבי אפשרות כזו המתבצעת בדרך כלל במסגרת של בית חולים.

תודה רבה על התשובה דוקטור, אבל אני לא מתכוון לתגובה מקומית במקום הדקירה אלה ממש לדלקת כמו פלביטיס בכלי דם עצמו. לא רק הבליטה של הבכצט. לחצתי על הרופא שלי לשים חיבור מרכזי (כי גם האחיות באשפוז יום ובמחלקה ביקשו בגלל הקושי) והוא לאורך כל הדרך אמר שזה רק יגרום לדלקת יותר קשה. מה דעתך ? אולי כדאי לפנות למומחה לכלי דם ? אתמול הלכתי בוקר לבדיקות דם בקקופה לקראת הטיפול הבא ואחרי חצי שעה הם הרימו ידיים ואמרו שלא מוצאים וריד אפילו לבדיקות דם. האחות שם אמרה שברגע שהיא נכנסת לוריד היא מרגישה שהוא מתפוצץ.. ובוריד לונפלן - עירוי זה עוד הרבה יותר מסובך.

משה שלום
אני נוטה לחשוב שערוי מרכזי עלול באמת להיות מקור לצרות נוספות כמו זיהומים והיווצרות קרישים או דלקות חמורות. נראה שצריך למצוא בעלי מקצוע (רופא או אחות) עם מיומנות גבוהה בתחום לקיחת הדמים והכנסת הערויים, כמו אחות אונקולוגית למשל (אשר בדרך כלל הם המנוסות ביותר בתחום הזה). לפעמים גם מי שהוא עם נסיון בלקיחת דם מילדים יכול להתמודד בהצלחה עם "ורידונים" קטנים וחמקמקים במיוחד....

Hi
Lupus (SLE) is a multi system disorder which involves many organs. It can cause many types of rashes, mainly in the face and areas exposed to sun. It also causes arthritis and pain in joints. It can affect the kidneys in many different ways and to different degrees of severity. It can cause hematological problems (anemia low platelets etc). It can cause neurological problems. And so on and so on. The diagnosis depends on the symptoms, the sign on physical examination and lab tests including ANA anti DNA, anti Sm etc.
In any case where lupus is considered a rheumatologist should be consulted.

נתי שלום
אם בדיקת ה- PPD שלילית פעמיים זה בהחלט מספיק. יש לציין גם שהסיכון לחלות בשחפת נמוך יותר בטיפול באנברל יחסית לתרופות אחרות מקבוצת האנטי TNF. בכל מקרה בכל מקרה של ספק מומלץ להתייעץ עם רופאי הליגה למלחמה בשחפת (מלש"ח) באיזור המגורים.

מטוטרקסאט אמור להשפיע לאחר כ - 5-6 שבועות. תמיד קיימת אפשרות שיש צורך במינון גבוה יותר - ויש לצערנו גם מיקרים בהם טיפול זה אינו מספיק ויש צורך בטיפול אחר או נוסף כמו למשל טיפול מקבוצת תרופות האנטי TNF. צריך לחזור לראומטולוג ולשקול את האופציות הללו.

סקלרודרמה ופולימיוזיטיס הן מחלות שיש בינהן נקודות דמיון ולעיתים קשה להבדיל ביניהן בתחילה. יש גם מיקרים שממשיכים ליפול בין הכסאות כלומר כוללים מרכיבים חלקיים של סקלרודרמה ושל פולימיוזיטיס. בכל אופן פולימיוזיטיס היא מחלה דלקתית הפוגעת בשרירים וככזאת היא שונה מאד מניוון שרירים. היא אינה מתפתחת לניוון שרירים אך אם אינה מטופלת בהחלט יכולה לגרום פגיעה קשה בשרירים. באון כללי לא ניתן לקבוע שהמחלה קשה יותר מסקלרודרמה - כל מקרה לגופו. הטיפול בפולימיוזיטיס יעיל ברוב המיקרים ומתחיל עם סטרואידים. בהמשך על פי הצורך ניתן להוסיף טיפול נוסף כמו IVIG (אימונוגלובולינים הניתנים תוך ורידית) ופלזמפרזיס (טיפול באמצעות מכונה המבצעת "החלפה" של הפלזמה של הדם וכך מסלקת את הנוגדנים הפוגעים בשרירים).
מידע על המחלה ניתן לקבל מאתרים שונים - אני ממליץ על האתר UPTODATE (באנגלית) - במידע לפציינטים.

ד"ר שלום, האם יש טיפול מהיר בתופעת תכיפות במתן שתן והכאבים הנילווים, אך יותר הטירדה הזו? מעבר לטיפולים אלטרנטיביים ועיסויים למינהם שאני עושה בשבוע וגם מעבר לליריקה, טיפול פוריות- משתדלת לא לקחת תרופות מספר פעמים . האם יש כדור ספציפי, או טיפול ספציפי שמונע, לקחתי גם ספאזמ..- כדור נגד עיוותי בטן , לא רציני, אודה לך מאוד מירי

טובה שלום
מטוטרקסאט היא תרופה יעילה מאד לטיפול בדלקות מפרקים כמו Rheumatoid arthrthritis ואכן ניתנת במינון נמוך מאד בהשוואה לשימוש בה בכמותרפיה. מטוטרקסאט אינה טיפול מקובל לאוסטאוארטריטיס וסביר להניח שאם רשמו לך תרופה זו הרושם היה שמדובר ב- Rheumatoid arthritis או במחלה דלקתית אחרת ולא רק באוסטאוארטריטיס. כדאי לברר נקודה זו עם הרופא המטפל. כדאי להדגיש שגם כטיפול ב - Rheumatoid arthritis תרופה זו (וכן תרופות אנטי דלקתיות אחרות) אינן מביאות לריפוי שלם אך מונעות התקדמות של המחלה, היווצרות עיוותים וכמובן גם מונעות כאבים.

תודה על התשובה, ואכן בסיכום המחלה נכתב. סימני דלקת במפרקים הבין גליליים המקורבים מטקרפופלאנגיאלים ושורש כף יד דו-צדדי בעיקר מימין, בבדיקות ריומטויד פקטור נאג CRP 0.79.

מיקה שלום
האבחנה של דלקת מפרקים מתבססת קודם כל על הקליניקה - הסיפור שאת מספרת והבדיקה הגופנית. בהתאם לאלו הרופא צריך לשקול איזה בדיקות לשלוח - לרוב הבדיקות תכלולנה שקיעת דם, CRP, RF ו - ANA ובדיקות נוספות בהתאם לאפשרויות שעלו. בדרך כלל יש מקום גם לביצוע צילומים רלבנטיים כמו צילומי כפות הידיים על מנת להעריך בהמשך אם יתפתחו שינויים בעצמות אלו.