פורום זאבת, לופוס - יש לך שאלה?

שלום רב
אין בהכרח קשר בין הפיברומיאלגיה לבעיות האורטופדיות אם כי יתכן שעקב פיברומיאלגיה בעיות אחרות יגרמו יותר כאב מאשר אצל אדם שאינו סובל מפיברומיאלגיה. המשמעות בכל אופן היא פשוט שצריך לטפל בפירומיאלגיה. מצב זה אינו עתיד לגרום נכות אן פגיעה במפרקים אך גורם לכאב שעלול להיות קשה ודורש טיפול - הן על ידי פעילות גופנית מתונה והן על ידי תרופות המקלות על התסמינים כמו אלטרול, סימבלתה וליריקה.

על פי מה שאת מספרת נראה שמדובר באוסטאוארטירטיס - מחלה שבעיקרה אינה דלקתית וקשורה לשחיקת סחוס. החדשות הטובות הן שבמצב זה אין צורך בתרופות נוגדות דלקת חזקות כמו סטרואידים, הגורמים תופעות לוואי לא מעטות. מצד שני אין טיפול תרופתי מאד יעיל למצב זה. ירידה במשקל יכולה לעזור, בעיקר לכאבים בברכיים ובירכיים. לכאב באצבעות הידיים אפשר להעזר באמבטיות של פרפין חם לכפות הידיים - טיפול הניתן במסגרת של פיזיותרפיה. תרופות כמו ART-50 (או דיאצרין בשמה הגנרי) עוזרות כדי להאט את קצב השחיקה במפרקים הגדולים אבל מדובר בטיפול ממושך.
סוג זה של בעייה עלול להתקדם באיטיות על פני שנים. בסופו של דבר עלולה להגרם פגיעה משמעותית במפרקים כמו מפרקי הברכיים אשר מצריכה ניתוח להחלפת המפרק.

אכן שאלות טובות...
המצב שאת מתארת אינו מאד חד משמעי. ממצאים ב - MRI כמו אלו שאת מתארת יכולים להופיע במצבים פתולוגיים שונים שמערבים את האיזור הזה. אחד מהם הוא המצב של Transient osteoporosis - מצב של אוסטאופורוזיס זמנית ומקומית (בניגוד גמור למצב הרגיל של אוסטופורוזיס) שמופיע לעיתים במהלך הריון (אבל לא רק). AVN הוא מצב אחר בו אספקת הדם לאזור מסויים (לעיתים קרובות ראש הירך) נקטעת מסיבה כלשהיא. זה קורה תחת טיפול בסטרואידים אך גם במצבים אחרים. מעבר לכך, המעורבות אצלך של מפרקים נוספים כמו מפרק ה - Sacroiliac הברכיים וכף הרגל יכולה להצביע על מחלת מפרקים דלקתית כמו Ankylosin spondylitis או Reactive arthritis - כאשר גם במצבים אלו ניתן לעיתים למצוא ממצאים דומים ברקמת העצם בבדיקת MRI (ממצאים המתוארים כבצקת של מוח העצם).
עכשיו אם מדובר במחלת מפרקים דלקתית חשוב לאבחן אותה ולטפל בה. אם מדובר ב - Transent osteoporosis יש סיכוי שזה יעבור בלי טיפול. אם מדובר ב- AVN הטיפול הוא תומך (פיזיותרפיה, הידורותרפיה, נוגדי כאב) אך לעיתים נדרשת התערבות אורטופדית ניתוחית. בשורה התחתונה, כרגיל, צריך להתייעץ פנים אל פנים עם רופא (ראומוטולוג). יתכן שכדאי גם להשיג את הדיסק של בדיקת ה - MRI ולהביאה להתייעצות אצל רנטגנולוג המומחה במחלות עצם כי הרבה תלוי בפענוח המדוייק של בדיקה זו. ולבסוף - כדאי להתייעץ עם אנדוקרינולוג לגבי הסיבה להיפוקלצמיה - שמא יש קשר בין הדברים.

תחילה תודה רבה על ההתייחסות...למעשה הכאב החל לי במהלך הריון ..שהסתיים בהפלה בשבוע 8 -עובר ללא דופק..אבל היה לי כאב כזה גם שלא בתק' ההריון..אולי זה פרט שיכול לשפוך אור...שאלתי היא איך יהיה ניתן לאבחן דלקת פרקים כרונית ?האם ניתן למנוע אותה ?וכן מה אעשה באשר להריון?האם הריון מגביר דלקת פרקים?האם יש סיכון לעובר?כ"כ ניתן להגיע אליך לבדיקות אני בקופ"ח כללית..שוב המון תודה..

את ה-MRI ראתה רנטגנולוגית מומחית לעצמות שטענה מבחינתה זה אוסטיאופורוזיס חולפת במקום ראשון ,ובמקום 8 AVN ...

האם דלקת פרקים יכולה להתמקד דווקא בעצם הירך...כי הכאב העיקרי שלי הוא שם?

דלקת מפרקים לרוב אינה מתמקדת רק במפרק אחד - אם כי גם זה קורה. במקרה שלך ישנם רמזים למעורבות של מפרקים נוספים - גם אם הכאב ממוקם יחסית. בכל אופן כפי שאמרתי המקרה הוא מורכב וחייבים לבחון אותו "פנים אל פנים" בפגישה עם ראומטולוג.

ישנן סיבות לא מעטות לכאב מפושט. למשל:
הפרעות אנדוקריניות - הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, בלוטת הפאראתירואיד ועוד.
הפרעות נוירולוגית
מחלות זיהומיות
דלקות מפרקים
השפעת תרופות שונות (תרופות להורדת כולסטרול למשל)

יחד עם זאת, פיברומיאלגיה היא סיבה שכיחה לכאב מפושט מהסוג שאת מתארת ואם לא מוצאים הסבר אחר בהחלט צריך לחשוב שוב גם על האפשרות הזו.
נראה שאם התלונות נמשכות כדאי לשוב ולהתייעץ עם ראומטולוג, לבצע את הברור הכרחי כדי לשלול סיבות מבין המתוארות לעיל וכן לשקול שוב את האפשרות של פיברומיאלגיה בהתאם למהלך הקליני.

תודה על תשובתך. אפנה שוב לריאומטולוג. אבל בכלל אני מאוד מתוסכלת. תחושה שכל רופא רואה את הנישה "הצרה" שלו ואם הוא לא מוצא משהו הוא לא מפנה אותי הלאה לברור אצל מומיחם אחרים, ואני עדיין סובלת! אני איננינ יודעת לאיזה כיווני בדיקה לפנות מעצמי. הזכרת למשל מחלות זיהומיות. איזה רופא בודק באמת אם המקור הוא לא זיהום כשלהו? האם צריך לפנות לרופא זיהומולוג או שאבחון כזה יכול להיעשות גם ע"י ריאומטולוג? האם רופא משפחה אמור לבדוק אם הבעיה זיהומית?

רופא משפחה יכול לרוב לבדוק את הסיבות הזיהומיות החשובות כמו EBV CMV הפטיטיס וכו. במקרים נדירים ריך לפנות למומחה למחלות זיהומיות. אבל ככלל ראומטולוג הוא הכתובת הנכונה לביצוע הבירור של כאבים במערכת השלד. ושוב - אם אין אינדיקציה ברורה למחלה ספציפית אחרת - פיברומיאלגיה בהחלט נשארת כאפשרות.

אז ככה: CRP לעולם לא יהיה 0. אם הוא בטווח התקין - זה בסדר גמור. אין הבדל בין ערכים כמו 2.2 או 2.3. הבדלים כאלה הם בטווחי הטעות של הבדיקה ואין להם משמעות.
לגבי הפקטור הראומטואידי: מה שחשוב בדלקת מפרקים שגרונתית, אשר שמה באנגלית הוא Rheumatoid arthritis, זה לקבוע אם הפקטור הזה קיים או לא. אם הוא קיים (אם הבדיקה חיובית), מדברים על דלקת "סרופוזטיבית" - כמו אצלך. לעובדה זו יש משמעות מבחינת מהלך המחלה וסיבוכיה, בהשוואה לאותם חולים (כ - 15% מהחולים במחלה) שאצלם הפקטור הזה אינו קיים ("שלילי"). מרגע שנקבע שלחולה מסויים אכן יש פקטור ראומטואידי חיובי, הרמה האבסולטית של הפקטור אינה חשובה כל כך ואין טעם לעקוב באופן סדרתי אחרי הרמה כמדד לפעילות המחלה. בכל מקרה מדובר בחולה סרופוזטיבי. זאת בניגוד ל - CRP אשר מבטא את רמת הדלקת הנוכחית ולכן רמתו כן יכולה להעיד על פעילות המחלה.

ראשית - אני חייבת לאמר לך המון תודה על הקשב, התשובות הרחבות, והרצון לסייע. זה לא טריווייאלי! שנית - למרות התשובה המאוד מעמיקה, אני עדיין מבלובלת: אם ערך CRP 2.2 הוא תקין ......ולעומת זאת יש לי דלקת פרקים, איך זה מסתדר? אני מבינה ממך שרק אם אעלה מעל הסקאלה (0-5) אז זה יבטא שיש דלקת הנוכחית ויעיד על פעילות המחלה???? שוב תודה ושבת שלום לך!

זאבת מתאפיינת ע"י התלקחויות והפוגות כחלק ממהלך המחלה. מטרת הטיפול היא להגיע להפוגה מתמדת. ללא טיפול, יכולה המחלה להיות מסוכנת לחיים. תחת טיפול ומעקב נכון, ותלוי בחומרת המחלה, אדם יכול לעבוד ולחיות חיים די רגילים. לזאבת אין ריפוי היום ולכן מוגדרת כמחלה ממושכת (כרונית). מצבי דחק יכולים לעיתים להחמיר את המחלה. חשוב להיבדק ע"י מומחה על מנת לאבחן זאבת כמה שיותר מוקדם ולפני נזק בלתי הפיך.

הבדיקות שציינת אינן ספציפיות - CRP מוגבר במידה גבולית ביותר (כבטוי לדלקת) ולא ניתן על פי זה לקבוע אם מדובר במחלה דלקתית או אחרת. אם האורטופד אינו סבור שהבעייה היא בתחומו כדאי להבדק על ידי ראומטולוג.

כולכיצין אכן נחשבת תרופה עם סיכון משמעותי לילוד (מוגדרת כסיכון D). בהחלט ניתן לשקול להפסיק תרפוה זו שאינה הכרחית בסקלרודרמה.
פרדניזון היא תרופה שאפשר ליטול בזמן הריון אם צריך למרות שכמובן רצוי תמיד להמעיט בתרופות ככל האפשר בהריון. שוב - אין כל הכרח לטפל בסקלרודרמה בפרדניזון (לעיתים תרופה זו עלולה אף להזיק במחלה זו) כך שניתן לבדוק עם הראומטולוג המטפל הפסקת טיפול זה.

בוקר טוב לפני כ-10 שנים בערך בעקבות כאבים בגב התחתון אובחנה אצלי סקוריאליטיס דו צדדית באגן שבעקבותיה הייתי במעקב של 2-3 שנים אצל ראומטולוג. טופלתי בתחילת הדרך בויוקס שעזר לי עם הכאבים. לפני כ-4-5 שנים אובחנה אצלי איריטיס כאשר מאז היו לי בערך כ3-4 התפרצויות (בערך אחת לשנה עד שנה וחצי) שטופלו ע"י טיפול בטיפות סטרואידיות. בחצי השנה האחרונה היו לי פעמיים כאבים בעין שהתלוותה אליה אדמומיות אבל כשהייתי אצל הרופא בפעמיים אלא לא נראתה כל פעילות של איריטיס. הבנתי שיש קשר בין שתי המחלות (מחלות אוטואימיוניות ?). בשנה האחרונה, מידי כמה חודשים יש לי כאבי גב שמתרכזים באזור האגן (כאב שדומה לכאב של מאמץ או מתיחת שרירים) וכאבים באזור הצלעות מאחור, כאב בצורה של דקירה די חזקה, הכאב מתגבר בזמן ישיבה בשירותים או על המושב ברכב או בזמן שכיבה לישון, לעיתים הכאב חד שגורם לי להפסיק לנשום לשניה כי נשימה עמוקה גוררת כאב חד. רציתי לדעת: * האם אכן יש קשר בין שתי המחלות והאם מדובר במחלות אוטואמיוניות ? * האם האיריטיס ו/או הם כרוניות והאם יכולה להיות החמרה במצב ומה ? * האם הכאבים שתיארתי באזור הצלעות יכול לנבוע עם מהסקוראליטיס והאם מרמז על החמרה ? * האם הבעיה עם שתי המחלות הללו היא שצריך להתרגל לחיות איתן או שיכולה להיות החמרה ותוספת של דברים חמורים יותר ? * האם עלי ללכת לרופא ראומטולוג, רופא המשפחה טוען שלא, ע"מ לבדוק את המצב באופן כללי ? * אני אודה לך על כל יעוץ, הכוונה ומידע בנושא. תודה רבה נ.ב. בשנה וחצי האחרונות אני סובל מעייפות רבה שמגיעה בלי קשר לשעה ביום ויכולה להמשך בין כמה שעות ליום שלם. בנוסף לעייפות עיניים כבדות הרוצות להיעצם וחולשה בגפיים (ידיים ממרפקים ומטה ורגליים מאזור הבירכיים ומטה). בדיקות דם כלליות תקינות, פרט לכולסטרול מעט גבוה וסוכר מעט גבוה. * האם יש קשר בין הדברים ?? תודה שוב

אכן יתכן בהחלט קשר בין הדברים. סקרואילאיטיס היא סימפטום מרכזי של המחלה מכונה Ankylosing spondylitis. מחלה דלקתית זו פוגעת במפרקי האגן ועמוד השדרה ובנוסף פוגעת לעיתים באיברים נוספים לרבות העין שם היא גורמת סוגים שונים של דלקת לרבות איריטיס, ואובאיטיס. תיתכן גם פגיעה באיברים נוספים. לפיכך מדובר למעשה בביטויים שונים של אותה מחלה ולא בשתי מחלות נפרדות. המחלה אכן עלולה להתקדם ולגרום נזק מצטבר בעיקר לעמוד השדרה לכן רצוי מאד לפנות לראומטולוג ולטפל בשלב מוקדם - והדבר אפשרי.

עד לאיזה מצב יכולה להתקדם המחלה ? מהו הטיפול שניתן למחלה, במה הוא מטפל ומה הצפי להתקדמות המחלה ? האם עייפות רבה וחולשה בגפיים יכולים להגרם גם ממחלה זו ? האם המחלה יכולה לגרום לתופעות נוירולוגיות כגון, מערכת עצבים מגורה, חוסר שקט וטיקים ? תודה על המידע

מחלות מסוג זה אם אינן מטופלות עלולות לגרום להתקשחות של עמוד השדרה עם איחוי הדרגתי של החוליות ואובדן טווחי תנועה. עייפות בהחלט יכולה להגרם על ידי סוגים רבים של דלקות מפרקים. חולשה אובייקטיבית בגפיים פחות צפוייה, אלא אם קיים נזק מבני הגורם ללחץ על עצבים מסויימים. גרוי כללי של מערכת העצבים אינה תופעה צפוייה במחלות אלו.
הטיפול הוא על ידי תרופות אנטי דלקתיות חדישות ובעיקר תרופות מקבוצת האנטי TNF אשר מפחיתות מאד את רמת הדלקת, את הכאב ואת הנזק.

ויולה שלום
סקרו-אילאטיס משמעותה דלקת של המפרק הסקרו - אליאקלי - מפרק המחבר את חלקי האגן זה לזה. מדובר במפרק אשר התנועות המתבצעות בו ביום יום הן מינימאליות - למעשה רק בזמן הלידה בנשים המפרק נפתח מעט ומקל על יציאת הילוד דרך תעלת הלידה. דלקת של מפרק זה איננה מחלה בפני עצמה ועלולה להופיע בקבוצה של מחלות ובראשן המחלה הנקראת Ankylosing spondylitis - אך גם בדלקת המפרקים המלווה מחלות מעי דלקיות, דלקת המפרקים המלווה פסוריאזיס ועוד. לרוב דלקת כזו מופיעה יחד עם מעורבות של חוליות של עמוד השדרה ולעיתים גם של מפרקים גדולים אחרים כמו הירכיים. התיאור של בדיקת ה - MRI אכן עשוי להתאים לסקרו אילאיטיס אם כי רצוי שרנטגנולוג המתמחה במחלות עצם ומפרקים יתייחס לשאלה הספציפית האם הממצאים אכן חד משמעיים.
אם אכן תאובחני כסובלת מסקרואילאיטיס צריך לנסות לאבחן את המחלה הספציפית הגורמת לתופעה וזה תפקידו של הראומטולוג. בסוף הדרך אכן יש טיפול יעיל למצב זה - תודות לתרופות הביולוגיות מקבוצת האנטי TNF הקיימות בשוק כמו רמיקייד והומירה.

מטוטרקסאט היא תרופה אנטי דלקתית יעילה - אני מניח שהמינון אותו את מקבלת הוא 10 מ"ג פעם בשבוע. התרופה ניתנת תמיד במינון חד שבועי.
לתרופה זו יש תופעות לוואי שצריך לעקוב אחריהן. יש לבצע בדיקה של תפקודי הכבד אחת למספר שבועות כיוון שלעיתים יכולה להיות פגיעה בכבד. אם מקפידים לבצע את הבדיקות ומפסיקים את הטיפול ברגע שיש עלייה מסוכנת ברמת אנזימי הכבד לרוב הנזק אינו הפיך. יחד עם זאת לאחר כ - 5 שנים של טיפול מקובל בכל זאת לבצע ביופסיה של הכבד כדי לשלול נזק שעלול להיות בלתי הפיך.
התרופה אכן משמשת גם ככמותרפיה אל זאת במינון גבוה הרבה יותר (מעל 500 מ"ג). מבחינת אורחות החיים רצוי להזהר בשתיית אלכוהול בזמן הטיפול עקב החשש לפגיעה בכבד. בנוסף אסור לחלוטין להרות תחת טיפול במטוטרקסאט ולכן יש להשתמש באמצעי מניעה. ישנן תרופות נוספות לטיפול בדלקת מפרקים כמו סלזופירין וערבה - לכל אחת תופעות הלוואי שלה כמובן.
לבסוף יש להקפיד על נטילת הויטמין חומצה פולית בזמן שמטופלים במטוטרקסאט - מומלץ ליטול את הויטמין למחרת נטילת המטוטרקסאט - לא באותו היום על מנת לא לפחית את יעילות התרופה.

לקבלת תשובה רחבה ומקיפה, יש להציג הודעה זו בפורום: [a href=SelectedForum.aspx?ForumID=215 id=link]תזונה קלינית[/a].

שלום לך מישהי
קיים טיפול תרופתי לתלונות היובש בתסמונת סיוגרן על ידי תרופה הנקראת Salagen. זאת בתנאי שאן אובחנת בודאות עם תסמונת זו.

ANA פירושו נוגדנים כנגד גרעין- בדיקה כללית לאבחון מחלה אוטואימונית. ANA יכול להיות מוגבר גם במצבים אחרים אך בד"כ בכייל נמוך לעומת בזאבת נמצא כייל גבוה. בזאבת- ANA חיובי ב-98% המקרים.

בפירוש אסור ליטול מטוטרקסאט בזמן נסיונות להכנס להריון, ודאי בזמן ההריון וגם בהנקה. למעשה יש להפסיק כל טיפול במטוטרקסאט לפחות 3 חודשים לפני ההריון. התרופה ידועה בודאות כמסוכנת לעובר.

מודה על התשובה החד משמעית והברורה.