פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

כדאי לבצע היסטרוסקופיה אבחנתית לראות אם המיומה דוחקת את רירית הרחם. היא גדלה עם הזמן, לכן לא נראתה בעבר.

לא ברור לי מאין שאבת את המידע שבארה״ב נשים שחורות מביאות ילדים ללא הסרת המיומה בניתוח. אמירה כוללנית, שגויה ואולי אף גזענית? ״מיומות״: באיזה גודל? וכיוב׳. שרירן בגודל 13 ס״מ הוא שרירן גדול הלוחץ על אברים אחרים ופוגע בבריאות הכללית. תאור המצב כגון: ״צירים מוקדמים, כאבים או אף לידה מוקדמת. אך האם לא מדובר בסיכונים הקיימים גם בנשים ללא מיומות?״ נשמע כנסיון שכנוע עצמי, שהרי אינך רוצה ניתוח. אכן, ניתוח לא עושים שלאחר יד. ניתוח עושים בגלל סיבה רפואית, אבל נסיונות שכנוע עצמי צריך להיות מבוסס. התחושה שלך ש... ״שהסיכון בניתוח בטן פתוח להוצאת המיומההוא גבוה יותר מאשר, הריון עם המיומה״ שגויה. לסכום, איני יודע מה הרקע, ההיסטוקיה, ומה חלופת הטיפול הנכונה עבודך, מה הסימפטומים שלך? וכיובק. מענה זה אינו בגדר ייעוץ רפואי, אבל נראה שאת משכנעת את עצמך.
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

1. בין כל הויכוחים והדעות השונות, על דבר אחד אין מקום להתווכח. בשנת 2017 לא צריך להיות ויכוח בין מומחים על גודל המיומה ומיקומה. את זה אין טעם או צורך לעשות במרפאת הרופא. לכל קופות החולים יש מכוני אולטרהסאונד מצויינים, עם טכנאים/ות מצויינים/ות, והתשובה חייבת להיות דומה בעל בדיקה כזו. את התמונות שאולי קיבלת צריך להשחית לפח האשפה, כי הן חסרות חשיבות א ל הדוח המסכם חייב להיות דומה. אח התשובות שקיבלת הן כת כך שונות, זו בעליה עליה עדיף שלא אנסה להסביר. ולכן הויכוח מה לעשות צריך להתייחס על נתון קבוע ברור ואחיד. 2. הקביעה שלמת על אברים פנימיים אינו מטריד אותך, מבטא חוסר הבנה על מדמעות הדברים. 3. הנסיון להשליך ממקרה אחד למקרה אחר הוא שגוי. ב 10 השנים האחרונות ראיתי כ 5,000 נשים עם שרירני רחם ועוד לא ראיתי שתי נשים עם אותה בעיה שהובילה לאותה החלטה. כן או לא תכניות ילודה. גיל. סימפטומים. מיקום הקרירה בדופן הרחם, ועוד ועוד. מגוון השיקולים המוביל להחלטה טיפולית מתבסס על מגוון רחב של שיקולים. ולכן לא רק גודל המיומה קובע. לסיכום: שמרי על בריאותך. זה הכי חשוב.

כמי שמתמקד בעשור האחרון בנושא שרירני הרחם ראיתי באותה תקופה אלפי נשים, כן: אלפי נשים, ועדיין לא ראיתי שתי נשים שהן בדיוק אותו דבר. למה כוונתי: או שגודל המיומה/וצת שונה, או שהמיקום שונה, או שהגיל שונה, או שתכניות הילודה שונות, או שקצב גידולן שונה, או שמבנה גופן שונה, או שהתזונה שלהן שונה, או שהגנטיקה שונה, ועוד, ועוד, ועוד... ולכל אלה יש השלכה חשובה על החלטות המעקב והטיפול המומלץ. נכון שבמקרים גבוליים יתכנו המלצות טיפוליות שונות, או יותר מחלופה רלוונטית אחת. מהמעט שהבנתי המקרה שלך אינו גבולי, אבל נראה שאת מתמקדת שדעות השונות יותר מאשר במכנה המשותף שלהן. (האם אני טועה?) . בעידן המודרני (מבלי להגדירו ....) מקובל ללמוד רפואה מהאינטרנט, ולחפש מכנים משותפים בין המקרים השונים. זו עלולה להיות התוצאה, כאשר מנסים להסיק מסקנות ממקרה אחד, או מ 50 מקרים, אשר ספק אם אפילו אחד מהם רלוונטי לעניינך. אשר לנשים אפריקאיות-אמריקאיות . אכן, השכיחות גבוהה יותר (גנטיקה, תזונה, חתך סוציו-אקונומי ונגישות לשרותי רפואה מתקדמים?) אבל כל זה כלל אינו רלוונטי לעניינך. ומה עושים כאשר מגיעים לרופא/ה בהריון עם מיומה? לפעמים זה נגמר טוב, ולפעמים זה נגמר רע. ברפואה המודרנית כדאי להמנע מהפתעות. לסיכום: בעידן המודרני טוב שנשים מודעות יותר, ומבינות יותר, אבל בכך יש גם בעייתיות בכל הקשור לקבלת החלטות מושכלות.
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

יש להפריד בין דעות שונות למקרים שונים, לבין דעות שונות למצב זהה. רפואה אינה מתמטיקה בה יש רק תשובה אחת נכונה. לפיכך, נכון להוועץ עם מספר מומחים, במקום בו יש דעות שונות למקרה אחד ולקבל החלטה מושכלת. את דעתי לדעות שונות אני מייחס להסקת מסקנות על פי אתרי אינטרנט, ממקרים שונים, ולהליט לפי זה על המקרה שלך. ולעניין אמוציות: הצדק איתך, יש להקפיד להיות שכלתן, קפדן, מקצועי, ומכבד. ועדיין, להגדיר מצב שנשים אפריקאיות יולדות עם מיומות ולא עוברות ניתוח זה לא אחר מאשר ״קשקוש״ או כל מילה נרדפת אחרת למצב שאין לו כל אחיזה במציאות. בהצלחה.

זו פעם שניה שאני קורא את דבר ההבל הזה, על נשים שחורות בארה״ב שיולדות עם שרירנים ללא ניתוח. יתכן וקראת את ״הקישקוש״ הזה משואלת קודמת, אבל לא קראת את תשובתי אליה. ובאשר לשאלתך, לא ניתן לתת מענה חד משמעי ללא היכרות עם פרטים נוספים על עברך הרפואי, המיילדותי, והסימפטומים של השרירן/ים שלך, או קצב גידולם. יש כיום גם אפשרות להקטין שרירן ע״י תרופה (באופן זמני). עקרונית ניתן לאמר שלהתחיל הריון עם שרירן בגודל זה, ואולי עוד יגדל עד ההריון, מומלץ להוציאו או לטפל בו לפני הריון ולא להרות איתו. הסכנות והסיבוכים להריון שמתחיל על שרירן בגודל כזה, ופגיעה במערכות גוף נוספות, גדול יותר.
פרופ. יונה תדיר

שאלתך ממחישה מצויין את האימרה: ״לא בגודל קובע״. שרירן בגודל 15 מ״מ הבולט לחלל הרחם, כגלו כגודל שליש מגודלו של חלל הרחם הבלתי הריוני. גדול הרבה יותר מגדלו של התקן תוך רחמי שנועד למנוע הריון. היסטרוסקופיה ניתוחית היא פעולה פשוטה ואם אכן, הגדיר/ה הרופא/ה שניתן להוציא את השרירן בגישה זו יש בהחלט הצדקה לבצע את הפעולה.
פרופ׳ יונה תדיר

רירית הרחם מעט מעובה ודגימת הרירית אינ דבר פשוט שאינו מצדיק התלבטות.

לא ברור מה גורם לך לבלבול וספק אל אוכל לפתור את כל שאלותיך. השאלה אם לבצע ביופסיה של רירית הרחם היא שאלה פשוט. יחסית. אם אירית הרחם מעובה, ו/או אח את סובלת מדימומים, אזי ניתן לבצע ביופסיה. זו בדיקה פשוטה, ללא הרדמה, ותשובתה תבהיר חלק בתמונה. השאלה היותר מורכבת היא שאלת שרירני הרחם, ותכניות הילודה.
פרופ. יונה תדיר

החשוב מכל, מה ניתן למישוש? וזה מחייב בדיקה גופנית. יתכנו מספר אפשרויות לשרירן הניתן למישוש דרך הנרתיק וזה משליך על חלופות טיפול שונות, חלקי פשוטות וחלקן יותר מורכבות. גם לגבי הקשר לפריון בטווח הקצר והארות לא ניתן יהיה להתייחס בדרך זו האמורה לתת תשובות כלליות להבנה אך לא מאפשרות בחירת טיפול. יהיה עליך לפנות למומחה בתחום. בהצלחה. פרופ׳ יונה תדיר

איני יכול לאמר לך אם יש או אין ממה לדאוג. בכל מקרה, אם את מתייחסת לבדיקת רופא במונחים כגון אלה (״לדחוף אצבע״), מן הראוי שתבחני מה מידת הרצינות בה את מתייחסת לייעוץ רפואי.
בהצלחה, פרופ׳ תדיר

כפי שהוסבר לך, השאלות איתן את מתמודדת מחייבות ייעוץ ע״י רופא/ה מומחה אשר יבחין תחילה מה מיקומו ומה משמעותו של השרירן הניתן למישוש. וזאת, בבדיקה גופנית וייעוץ משלים בהתאם. המינוח בו את עושה שימוש אינו רואי.

לא בהכרח. התשובה תלויה בסימפטומים כלומר ממה את סובלת. אם מדובר בממצאים מקרי ניתן לעקוב אחריו

תחילה, שכחת לציין מה גילך ? והאם הרית בעבר? וכמה זמן את מנסה להרות?
כללית, מדובר בשרירן לא גדול אשר לא אמור להפריע לכניסה להריון. פגם מילוי בקיר קדמי יכול להיות השרירן, רק שכחת לציין את עשית בקידת אולטרהסאונד (בבדיקה אצל הגינקולוגית) וכדי לבצע בדיקה זו במכון מסודר עם דו״ח סכום ברור.
פרופ׳ יונה צדיר

אין כל קשר. פרופ׳ תדיר

הגדרת מיקום המיומה קצת לא ברור, ונראה שיש בו (אולי?) קצת סתירה. אם אכן מדובר במיומה על גבעול אז הסרתה פשוטה ואינה משפיעה על גוף הרחם ו/או על ניתוח קיסרי עתידי. להערכתי יש הצדקה לבצע לפרוסקופיה אבחנתית ואם הממצאים אכן אלה, בקלות להסיר את המיומה על גבעול. מיומה כזו קלה להסרה. יש מקום לשקות גם בדיקת אולטרהסאונד חוזרת, לאימות הממצאים.
פרופ׳ יונה תדיר

לא ברור מדוע לקח הרופא ביופסיה מרירית הרחם למצב של שרירן רחם. אין שום קשר בין השניים, וביופסיה של רירית הרחם אינה אומרת דבר וחצי דבר על טיבו של שרירן הרחם. כדאי שתקבלי הסבר מהרופא על שאלה זו, ומה הוא (או את?) למדתם מתשובת אותה בדיקה? מיומה שגדלה בקצב של 1 ס״מ בשנה בגילך אינה דבר נדיר, אף כי יש הצדקה להתמודד עם שאלה זו, ולא דרך פורום ציבורי באינטרנט. יש לבחון את מיקומה המדוייק, ושאלות נוספות אשר עשויות להבחן כדי לקבל החלטה מושכלת.
פרופ׳ יונה תדיר

נשמחתי לקרוא שנרגעת, אולם נראה שלא הבנת את מלוא שובתי. מאחר ואין קשר בין ביופסיה של רירית הרחם, לבין נוכחותו או קצב גידולו של שרירן רחם, הרי שלא ניתן ללמוד דבר מביופסיה (דגימה) זו של רירית הרחם שנלקחה אצלך. אם היה בה חו״ח סמני גדיול ממאיר, היה בכך רק כדי ללמד על רירית הרחם. אולם במצב בו היא תקינה (כדבריך) לא ניתן ללמוד ממנה דבר וחצי דבר לגבי טיבו של השרירן. גם אם סביר להניח שהשרירן שפיר, דגימת רירית רחם אינה הבדיקה המתאימה למצב זה.
פרופ׳ תדיר

הדבר מאד ברור. דגימה רירית רחם אינה אומרת דבר לגבי מיומה ברחם, בין אם היא גדלה, ובין אם לאו. בין אם היא גורמת לדימומים ובין אם לאו. למיומה לא ניתן לעשות ביופסיה, וביופסיה מרירית הרחם (כפי שנקחה אצלך, כך הבנתי מדבריך) אינה קשורה למיומה ואינה מלמדת דבר על המיומה.

הביופסיה תהיה ב 99.99% תקינה מאחר ואין לך שוב בעיה ברירית הרחם. ה 0.001% שהותרתי, כי ברפואה אין אף פעם 100%, בשום דבר, וזו אינה סיבה שלא לישון בלילה. מאידך, עליך להחליט מה עליך לעשות עם המיומה, וכיצד כן לעקוב אחריה.

תחילה נכון יהיה להבהיר לך שאת מבלבלת מושגים בין ״מחזור״ ובין ״ווסת״. מדובר בשתי תופעות פיזיולוגיות שונות. ווסת היא חלק מהמחזור החדשי. לדוגמא: אם קיבלת ווסת לפני 12 יום, אז היום את נמצאת ביום ה 12 למחזור בין אם יש לך דימון ווסת ובין אם לאו. להבנת המושגים יש חשיבות גם בהבנת מצבים תקינים וכאלה שאינם תקינים.
פנייתך זו נעשתה לפורום ״שרירני רחם״, ושרירנים (מיומות בלע״ז) זה אחד המצבים בהם יש דימומי ווסת חזקים או תכופים. בגילך, סביר להניח שזו אינה הסיבה (אף כי זה נדיר ... ואפשרי) ואת זה ניתן לאבחן ע״י בדיקה אולטרהסאונד בגישה בטנית, ולא רק בגישה נרתיקית ( המתאים למצבך). מצבים אחרים שעלולים להיות הגורם לדימומים הם הורמונליים, ובכל מקרה, ייעוץ רפואי אמור לברר מדוע יש לך את מה שאת מתארת?!
פרום׳ יונה תדיר

איני יודע מי אמר? ומה אמר? פורום באינטרנט נועד להבהיר תהליכים, מחלות, ושאלות עקרוניות. אפשרויות דימום רבות ואיבחונן ברפואה המודרנית אפשרי, אבל להבדיל ״מציוצי טוויטר של פוליטיקאים, או רכילויות ״פייסבוט״ של ״החברים״, איבחון רפואי נעשה אחרת. שהרי אינך רוצה תאוריות, את מחפשת אבחנה ופתרון לבעייתך. הלא כן?
פרופ׳ תדיר

שכחת לציין מספר פרטים חשובים, כגון גיל, עבר מיילדותי, מתצי נבדקת לאחרונה?
שרירנים הדוחקים את הרירית עלולים להוות בעיה, ושוב, לא ניתן מהפרטים שציינת עד כמה הדחיקה משמעותית. שרירנים במיקום זה גורמים בד״כ לדימומים. מה קורה בכוון זה?
פרופ׳ יונה תדיר

סביר להניח שאל נועח ריבוי שרירנים , כמתואר, גם הדימומים וגם הקושי להרות מתחברים יחד למקום אחד. אם נוסיף לכך את הגיל כגורם לירידה בפוריות ניתן להבין שעליך לקבל החלטות בהתאם. אם לא הייתה לך כוונה להרות ניתן היה אולי לשלב טיפול תפרופתי חדשני שיש כיום, אולם לנוכח הכוונה להרות, והגיל, יתכן ויש הצדקה להוציא את השרירים בניתוח, ובהקדם. אין זה בגדר המלצה רפואית, מאחר ולא ניתן לתת המלצות על ניתוח או טיפול אחר בדרל זו, אבל זה בגדר חשיבה כללית. חלופות טיפול אחרות כגון צינתור, או חלופות אחרות, אינן לרוונטיות בשילוב הדברים במתואר.
פרופ׳ יונה תדיר

אני מזדרז להשיב, מאחר ואת רואה ״צילי הרים כהרים״. ההפניה להיסטרוסקופיה האבחנתית נכונה ואם ניתן יהיה להדגים את מיקום הממצא, ככזה הבולט לחלל הרחם, סביר להניח שתופני גם לאחר מכן גם להיסטרוסקופיה טיפולית, כדי להוציא את הממצא. זה יהיה מצב טוב גם כאבחנה וגם כטיפול למניעת דימומים. אני קורה לזה ״ממצא״ ולא ״גידול״, כי למילה ״גידול״ יש צילצול מפחיד. הסיכוי שמדובר בגידול ממאיר, על סמך התיאור, והגיל, קטן יותר מהסיכון שלך להפגע חו״ח בתאונת דרכים בדרכך לבדיקה. אז תזהרי בדרכך לבדיקה, ותוציאי לך מהראש באותה הזדמנות גם את כל האפשרויות המפחידות האחרות. את ״הממצא״ צריך יהיה להוציא, אם בולט לחלל הרחם, בעיקר כדי למנוע את הדימומים. וכל יתר השאלות האחרות על מה יהיה אינן רלוונטיות בשלב זה. ואם את כל כך רגישה לכאב, אז תוכלי לבקש אילחוש קל, על אף שהיסטרוסקופיה אבחנתית נעשית בד״כ ללא הרדמה או מניעת כאב. בקיצור, לכי לישון בשקט וחפשי לך ... ״סיבות אחרות לדאוג״. :-))
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

הוא אשר אמרתי - אין מה לדאוג.