פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

אתה כמובן יכול לנקוט בגישה של לשבת ולהמתין או מומלץ יותר לנקוט במספר אמצעים כדי לנסות למנוע מצב שבו תפתח מחלת לב כלילית בגיל צעיר.

בחלק גדול מהמקרים התורשה של הנטייה למחלת לב נעשיית דרך הפרעה גנטית ברמות שומני הדם. לא ציינת מה פרופיחל השומנים דלך. בדוק אותו כבר בגיל זה. מחקרים מלמדים כי איזון רמות שומני הדם כבר משנות העשרים מקטין את הסיכון למחלת לב.

בדוק גורמי סיכון נוספים בעלי קשר משפחתי כגון נטייה לקרישתיות יתר ( הברור נעשה דרך פניה להמטולוג בקופת החולים וספר לו את הסיפור של אביך וסבך).

מעבר לכך מומלץ על ביצוע מעקב בדיקות דם אחת לשנתיים שלוש כדי לאבחן אפשרות של התפתחות מחלת לב כלילית ( גם בהנחה שנקטת בכל אמצעי הזהירות לא בהכרח תמיד ניתן למנוע מחלת לב) בשלב של לפני הארעות אוטם.

בהצלחה

סליל תומך משחרר תרופה בא להקטין את הסיכון להצרות חוזרת לאחר השתלת סליל תומך. חולי סוכרת מועדים לכך במיוחד. בנגעים מסוימים שכיחות ההצרות החזורת לאחר השתלת סליל תומך משחרר תרופה יכולה להגיע ל-10%.

אין בהכרח צורך בניתוח מעקפים וגם במקרה של הצרות חוזרת ניתן הבצע הרחבה חוזרת עם סליל תומך אחר ולמנוע ניתוח. לעיתים ( בערך בעשרה אחוז מהמקרים) יש צורך בניתוח מעקפים.

ללא כל קשר לצנתור איזון סוכרת דרוש ככל האפשר.

קשה לי מאד לענות לשאלתך. על פניו תלונות כ=מו אלה שאתה מציין מחייבות ברור הכולל בדיקת הדמייה כגון אקו לב במאמץ. יתכן ושהות ממושכת בלחץ אטמוספרי נמוך גורמת לסוג של תעוקת חזה במאמץ. יש לחשוב גם על אפשרות של קיםפוח זרימת דם למעי עקב הצרות בעורק שאינו עורק כלילי כגון עורק מזנטריאלי.
מציע בכל מקרה שתפנה לקרדיולוג לברור.

לחלי שלום

קשה מאד לענות על השאלה בלי לראות את ממצאי הצנתור ( דיסק או דו''ח). חולים לאחר אוטם שריר הלב בעיקר אוטם גדול זקוקים לתקופת החלמה ממושכת. תופעה של כאבי חזה לאחר צנתור טיפולי גם היא שכיחה למדי בחלק מהמקרים עקב השתלת התומכון בעורק ראשי קיים קיפוח של זרימת הדם לענפים משניים , קיפוח שגורם לכאב.

אני ממליץ לך בחום להמשיך מעקב אצל רופא המשפחה או הקרדיולוג המטפל לראות האם מדובר בתקופת התאוששות רגילה לאחר אוטם גדול או שאולי קיימת בעיה על רקע הצנתור שמחייבת טיפול נוסף.

טובי

צדוק שלום.
לאחר צנתור בהחלט יתכן שיהיו כאבים, אולם בכל מקרה כזה יש לפנות לרופא שצנתר אותך ולברר את סיבת הכאבים. יהיה זה חסר אחריות לאמר שאין כל משמעות או סיכון בכאב שיש לך בלי להכיר את סרט הצנתור שלך ואת מצבך הכללי.

ליהוד.

בדיקת מאמץ ובדיקת אקו לב במאמץ תקינות ואינן מצדיקות כל ברור נוסף. בסבירות גבוהה מאד שאין לך מחלת לב כלילית פעילה.

לעניין העתיד או גורמי הסיכון. הקולסטרול הרע שלך גבוה במידה מתונה. הערכים המומלצים הינן עד 130 לך יש מעט מעל 140. היות וקיימים גורמי סיכון נוספים בנוסף למגדר ( סיפור משפחתי ) מומלץ על נקיטת צעדים להורדת הרמה מתחת 130. בדיקת המאמץ והאקו לב במאמת מלמדים על כושר ירוד במעט. מומלץ לכן שינוי בהרגלי חיים כלומר פעילות גופנית ושינוי בדיאטה עם פחות שומנים רווים. במידה ובדיקת ביקורת לאחר ביצוע שינויים אלה תראה עדין רמה גבוה של LDL יש לשקול טיפול תרופתי.

בברכה
טובי

צנתור ברוב המוחלט של המקרים נעשה בחשד לקיומה של מחלת לב כלילית כלומר הצרות בעורקי הלב. ניתן לחלק את הצנתור לשני שלבים. שלב ראשון אבחנתי בו נבדקים עורקי הלב. אם אכן נמצאת הצרות משמעותית ניתן לעבור לשלב השני הטיפולי בו מבוצעת הרחבה של ההצרות על ידי סליל תומך. אם בשלב האבחנתי לא נמצאו הצרות משמעותיות אין צורך בשלב השני.
כעת לאמך. אם בצנתור הממצאים יהיו כאלה שלא מחייבים טיפול על ידי הרחבה והתשלת סליל תומך אין כל בעיה וכבר מספר ימים לאחר הצנתור ניתן לבצע ביופסיה של השד שכן אין צורך בטיפול במדללי דם.
אם בצנתור של אמך ימצאו הצרויות משמעותיות יהיה צורך להרחיבן חובה על המצנתר להשתמש בסליל תומך מתכתי (לא מצופה שכן מצופה מחייב דלדול לשנה) המחייב טיפול במדללי דם לחודש בלבד ואחרי חודש ניתן להפסיקם ולבצע את הביופסיה מיד לאחר מכן. דחייה של חודש בביופסיה אינה משמעותית.

נקווה לבשורות טובות בביופסיה.

טובי

יהודית שלום.
מבלי להכיר את אביך ואת מצב הלב שלו, המיפוי שהעברת כאן אינו תקין ובהחלט דורש בירור נוסף, קרוב לוודאי צנתור.

כפי שכבר כתבתי לך, אין כל צורך במנוחה ממושכת לאחר צנתור אלא ימים ספורים בלבד.

עליזה שלום.
באופן עקרוני, ניתן לנוח עד שבוע לאחר צנתור טיפולי. אין כל סיבה אמיתית לחולשה שלך, פרט לשימוש בתרופות חדשות, ולעובדה שסביב ימי הצנתור לא היית פעילה. חיזרי לחיים רגילים מהר ככל האפשר.

ליאור שלום.
זה לא יהיה אחראי לענות לך על שאלה כזו בלי שאני מכיר היטב את הפרעות הקצב שמהן אתה סובל. VT זו מילה גדולה שבתוכה מספר רב של הפרעות קצב מבחינת מקורם. נא פנה לקרדיולוג המטפל שלך.

מלי שלום.
אין מדובר בניתוח, אלא בצנתור המבוצע דרך המפשעה בהרדמה מקומית בלבד. הפעולה מבוססת על צריבת עצבים בדופן עורק הכליה, האחראיים על יצירת לחצי דם גבוהים. הפעולה מבוצעת באופן שגרתי במספר בתי חולים בארץ, בהרדמה מקומית בלבד, לחולים שבהם טיפול תרופתי ביתר לחץ דם אינו עוזר. (אין תגובה מספקת לשילוב של 3 תרופות שונות).

משה שלום.
באופן עקרוני, את הפלביקס מפסיקים לאחר שנה באופן חד, אין צורך באופן הדרגתי, אולם קיימים מקרים בהם אנו ממליצים לקחת את הפלביקס יותר משנה, וזה תלוי במהלך הצנתור, ובאופן השתלת הסלילים התומכים. לצורך כך עלייך לשאול את המצנתר שלך, שמכיר את סרט הצנתור והוא יכול הכוון אותך אם ניתן להפסיק כבר את הפלביקס.

בדיקת מאמץ היא בדיקת סקירה שמטרתה לגלות חולים עם מחלת לב כלילית. הבדיקה בנויה כך שכל מקרה של חשד יוגדר כחיובי. כלומר לא יקרה או כמעט ולא יקרה שאדם עם מחלה יוגדר בבדיקה כבריא. בבדיקה נבדקים שלושה ערוצים במקביל הכוללים:
א. תחושות הנבדק במאמץ- האם יש כאבי חזה או תסמינים אחרים.
ב. שינויים בא.ק.ג. כאשר קיימים שלושה סוגי שינויים ( לא אפרט זה נושא מקצועי מידי להבנה במדיה)
ג. תגובת לחץ דם למאמץ- לחץ דם סיסטולי חייב לעלות לפחות ב-20 ממ כספית.

במקרה שלך לא היו כאבי חזה. תגובת לחץ הדם היתה תקינה אך היו שינויי א.ק.ג. קלים הכוללים צניחות במקטע מסוים של הא.ק.ג. שמלמד על סבירות נמוכה לאיסכמיה ( סבירות נמוכה להבדיל מבדיקה תקינה). בנסיבות אלה אם אין לך גורמי סיכון למחלת לב כלילית ( יתר לחץ דם, עישון. שומני דם, סוכרת, סיפור משפחתי של מחלת לב כלילית) לא הייתי מציע לך להמשיך בברור אלא אם כן אתה סובל מכאבי חזה במאמץ גם אם בבדיקה לא היו כאבי חזה.

בקיצור ולסיכום. הבד'יקה לא תקינה לחלוטין אך הסיכון לקיומה של מחלת לב כלילית נמוך מאד.

טובי

סימן כחול כביטוי לדמם תוך עורי הוא ממצא שכיח לאחר צנתור ובעיקר צנתור טיפולי מאידך לא בהכרח קיים. הסימן אמור לשנות צבע מכחול לירוק צהבהב לאחר מספר ימים ןלהערלם לחלוטין לאחר כשבועיים. בכל מקרה אם יש לך ספק אנא פני לרופא המטופל או למצנתר.
טובי