פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

סיון שלום.
לפי תיאור הבדיקה, אין צל של ספק שכדי לאמת את הממצאים ולנסות לטפל בהם יש לבצע צנתור. באופן עקרוני, בשל מיקום ההיצרויות החשודות, ההתוויה לבצע צנתור היא חד משמעית.

רפי שלום.
באופן עקרוני, אין ספק שגיל מהווה גורם סיכון בצנתור, אולם עדיין הסיכון בצנתור בגין 80 הינו נמוך ביותר. העניין הוא לא גודל הסיכון, אלא האם ההתוויה לצנתור אכן נכונה, והאם הצנתור אכן נחוץ. במידה והוא באמת נחוץ, הרי שהסיכון בצנתור, גבוה ככל שיהיה, עדיין נמוך יותר מן הסיכון שלא לבצע צנתור.

דימום מהמפשעה הוא סיבוך שכיח לאחר צנתור בעיקר אם הצנתור היה טיפולי או אם ניתנו תרופות לדילול הדם כמו אלה שאביך קיבל. אם הדימום אכן פסק כפי שמלמדות בדיקות הסורק הממושחב שציינת הסיכון לנזק קבוע אפסי. ההחלמה איטית היות ואביך ממשיך לקבל תרופות לדילל הדם.

נזק לפרק מאד , אבל מאד לא סביר.

בברכת החלמה מלאה
טובי

למוטי

צר לי על הסבל שנגרם לאמך. אנסה לענות כמיטב יכולתי על השאלות ששאלת ותחילה לעניין הצנתור לאוכולוסיה בסיכון. צנתור היא בדיקה פולשנית הכרוכה בסיכוני תחלות ותמותה . נמוכים אמנם אבל במחקרים נמצא כי לא היתה תועלת בביצוע בדיקות צנתור לאוכלוסיה בסיכון אלא רק לכאלה עם תסמינים וממצאים בבדיקות עזר מקדימות כמו בדיקות מאמץ וכו.

לעניין הטיפול לו זכתה אמך. לצערי הרב אתה לא מפרט מה היו בדיקות שבוצעו אלא רק אילו בדיקות לא בוצעו ולכן אין לי אפשרות לענות בצורה מקיפה לשאלתך. בעקרון אקו לב אינה בדיקה שגרתית הנעשיית במיון לחולים עם כאבי חזה היות והיא לא יכולה לאבחן ''אוטם מאיים'' אלא רק כאשר האוטם כבר נגרם.

אם יש לך ספק לפיו היתה רשלנות בטיפול באימך וקיים רושם כזה מהתאירו של העובודת כפי שאתה מעלה אותם אני מציע לך לפנות לעורך דין המחמחה בתחום כדי שיכוון אותך

טובי

לציפי

בעלך עבר ככל הנראה השתלת סליל משחרר תרופה. במצב זה ההמלצה לטיפול בפלביקס היא לפחות לשנה ורצוי יותר. ההמלצות בסל הבריאות הן לשנה לבד ואילו האיגודים הקרדיולוגים ממליצים למספר שנים. הרופא שלך נוהג לחומרה הוא ככל הנראה יודע למה. בכל מקרה הסיכון לאירוע שחייב צנתור יורד ככל שחולף יותר זמן.
טובי

לדניאל
את הטיפולים בתיארת הכוללים טיפולי שורש, סתימות וטיפולי חניכיים ניתןל בצע תחת טיפול בפלביקס. במהלך הפעולה יהיה דימום קל יותר מהרגיל בהשוואה לחלולה שלא מקבל פלביקס אבל הטיפול עדין בטוח. המקרה היחיד בטיפולי שיניים שבו יש לשקול הפסקת הפלביקס הוא בטיפולי עקירה. חלק מרופאי השיניים יודעים לעשות פעולה זו ללא הפסקת הפלביקס אבל רוב רופאי השיניים בקהילה דורשים לבצע הפסקה כזו. במקרה כזה יש להספיק התרופה שבוע לפני העקירה. ההפסקה נדרשת שבוע מראש היות והשפעת התרופה היא לארבעה עד חמישה ימים. כלומר ברוב התקופה בה אתה לא נוטל את התרופה אתה עדין תחת השפעת התרופה. הסיכון במקרים כאלה לא גבוה. מיד לאחר העקירה ניתן לחדש את התרופה וכדי להשיג השפעה מידית יש לקחת ארבעה כדורים יחד.

בחולים שבהם הפלביקס ניתןל בשל מצב לאחר השתלת סליל תומך יש לדחות את טיפול השיניים במידה והדבר ניתן למספר חודשים.

במקרים בהם נדרש ניתוח מורכב יותר במיוחד אם מדובר בניתוח מציל חיים שלא ניתן לדחות אותו אין ברירה אלא לקחת את הסיכון בבחינת בחירת הרע במיעוטו.

טובי

לדניאל

פלביקס ניתן לקחת בשילוב עם אנטיביוטיקה או עם תרופות ממשפחת NSAID אם כי תתכן השפעה משולבת שלהם על הטסיות אבל היות ושילוב של אספירין ופלביקרס מותר ניתן באופן לא כרוני לקבל גם שילוב של פלביקס ו NSAID. בתיק מצוין כי אתה סובל גם מרפלוקס ומטופל בזנטק. תרופות מקבוצת NSAID עלולות להחמיר צרבות והשפעת חומצה על הקיבה והושט.

לגבי אפנוטין צר לי אך אין לי מספיק ניסיון עם התרופה. למיטב ידיעתי אין תגובה צולבת עם NSAID אך זהו דבר שאתה צריך לבדוק עם הנוירולוג שלך.

טובי

במקרים נדירים בלבד, בהם הפרעת הקצב נגרמת עקב הפרעה באספקת החמצן לשריר הלב (עקב היצרות או סתימה בכלי דם כליליים), צנתור והרחבת העורקים הכליליים יכול לפתור את הבעיה. ברוב המקרים, אין כל קשר וצנתור לא יפתור את בעיית הפרעת הקצב, שהיא תחום התמחותם של קרדיולוגים אלקטרופיזיולוגים ולא מצנתרים.

ליצחק

כאשר ממצאי המיפוי מלמדים עם איסכמיה באזור האספקה של העורק הימני ההחלטה אם לצנתור או לא אינה כדי ''להציל'' חיים אלא כדי לשפר את תחושותיו של המטופל. במילים חארות אם אתה סובל מכאבי חזה במאמץ ובמהלך הבדיקה לאחר הזריקה היו לך כאבי זחה כדאי לטפל. מאידך אם אתה מרגיש טוב מסוגל למאמץ ללא כאבי חזה אין כל היגיון רפואי בביצוע צנתור.

בלי כל קשר לשאלה צנתור כן או לא? אתה זרור לטיפול תרופתי באספירין ובתרופותץ לאיזון רמות שומני הדם כך שרמת הקולסטרול הרע תהיה מתחת 70 יש גורמי סיכון נוספים כמו סוכרת או יתר לחץ דם יש לטפל בהם במקביל. וכמובן פעכילות גופנית במידת האפשר.

שתהיה שנה טובה ובריאה.
טובי

המיפוי מצביע על איסכמיה משמעותית בחומרתה ובגודל בינוני באזור אינפריורי עם חשד לאוטם לא חודר ובגודל קטן באותו אזור(מחלה של RCA?)
למה הכוונה?! האם יש צורך בצינתור?!והאם צינתור ייפתור את הבעיה?!

כאמור בתשובתי הקודמת. העורק הימני הוא הקטן מבין שלושת העורקים הכליליים (עוראקי הלב) והוא מספק את הדופן התחתנה. ההחלטה במקרים בהם המיפוי מלמד על איסכמיה תחתונה באזור האספקה של עורק ימני אינה על פי ממצאי המיפוי. כלומר על פי גודל האיסכמיה אלא על פי הממצאים הקליניים. כלומר האם המטופל סובל מהגבלה תפקודית או כאבי חזה בשל ממצאים אלה. אם התשובה חיובית נדרש צנתור. אם התשובה שלילית והאדם אתסמיני. כלומר חופשי מכל הגבלה תפקודית הצנתור אינו מחויב המציאות.

שלום
להלן ממצאי הבדיקה:

ממצאי הפרפוזיה של שרירי הלב:
- הרחבת חדר שמאלי - אין מה לציין
- ארטיפקט - סרעפת
- פגם מילוי בחומרה קלה ובגודל בינוני באזור אינפריורי.אמצעי שלא ניתן לשלול שחלק ממנו נובע מאטונאציה של סרעפת.

ממצאי הבידקה תפקוד חדר שמאלי:
- תפקוד גלובלי ואזורי תקינים, מקטע פליטה 63%
- המיפוי מעורר חשד לאוטם קל עד בינוני אשר לא חודר באזור שמתאים למחלה של RCA.
לא ניתן לשלול שחלק מהפגם נובע מאטנואציה של הסרעפת.

שאלתי האם יש מה לעשות?
האם נדרש צינתור לאבחון טוב יותר?

בתודה מראש

האם אין זה ניגוד עניינים?

פרסומת למכבי?

ממש לא .

לא בגלל שאין לי אישית שום קשר למכבי (יש לי תפקיד ניהולי בקופה אחרת ואיני עובד עם מכבי בשום צורה או דרך ) למכבי יש יתרונות מסוימים שאין לקופות אחרות אבל גם חסרונות שאין בקופות אחרות.

טובי

ממצאי המיפוי מלמדים על איסכמיה קלה ביותר. אם אינך סובל מתעוקת חזה במאמץ. כלומר כאבי חזה המגבילים את כושר פעולתך אין צורך בברור נוסף.

טובי

תשובה דחופה

הצנתור אותו אביך אמור לעבור הוא מורכב אך לא בהכרח מסוכן יותר מצנתור רגיל. לאביך יש חסימה בעורק קדמי יורד. מסיבה זו עבר ניתוח מעקפים. בניתוח חובר מעקף מעורק טבעי שיוצא מאזור הצוואר ומתחבר לענף של העורק החסום אך באזור החיבור של המעקף לענף הנ''ל נוצרה הצרות שגורמת לקיפוח בזרימת הדם. היות ושאר שני העורקים של הלב ( הימני והשמאלי העוקף ) פתוןחים והיות והחלק הרחוק של אותו עורק חסום מקבל זרימה קולטרלית הוחלט להסתפק בטיפול תרופתי אלא שזה לא מספיק ולכן המצנתר יצטרך להתחבר למעקף שמוצאו בצוואר ודרכו להגיע לאזור החיבור לענף במקום בו יש הצרות ולנסות להרחיב אותה. כלומר הפעולה מרוכבת אבל לא מסוכנת כי לאביך יש שני עורקים פתוחים שנותנים תמיכה טובה ללב.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה ובשורות טובות.
טובי

לזיו
שאלה מורכבת אבל התשובה די פשוטה. ההתוויות ( הסיבות המצדיקות) לצנתור פולשני לא כוללות טיפול או אבחנה מונעת. הצנתור הפולשני מוצדק רק באותם חולים הסובלים מתסמינים של כאבי חזה במאמץ או כאשר בדיקה לא פולשנית מראה כי הם בסיכון גבוה לאירוע לבבי בעתיד הקרוב. כלומר קיום גורמי סיכון רבים ללא תסמינים וללא ממצא בבדיקות עזר לא מצדיק צנתור פולשני.

אני מציע לך ( וכך גם הייתי עושה אם הייתי במקומך) לפנות לרופא ולבקש בדיקה לא פולשנית להערכת הסיכון לאירוע לבבי ומחלת לב כלילית. הבדיקות המומלצות הן בדיקת מאמץ שהיא פחות רגישה או בדיקות אקו לב במאמץ או מיפוי לב במאמץ שהן בדיקות רגישות מאד שיוכלו לקבוע מה הסיכון שלך לאיחרוע לבבי לטווח זמן של מספר שנים. אם הבדיקות הללו שהן לא פולשניות יהיו חיוביות , כלומר יראו סמנים למחלת לב כלילית אז מוצדק יהיה לבצע צנתור פולשני כדי לזהות בדיוק היכן ההצרויות, דרגת חומרתן ואם אפשר כבר לטפל בהן על ידי הרבחה עם באלון וסליל תומך. אם הבדיקה תראה שאין לך הצרויות או ''איסכמיה'' ( הפרעה באספקת הדם) אין כל סיבה לבצע צנתור ואתה יכול להיות רגוע. רגוע אבל חייב לטפל בגורמי הסיכון ובעיקר לעסוק בספורט אירובי בקביעות כי הסוכר שלך מאוזן וכך גם לחץ הדם . לא ציינת מה קורה עם שומני הדם שחובה להוריד את הקולסטרול הרע במצבך מתחת ל-70.

שנה טובה בריאה ורגועה ואיחולי החלמה לאחיך.
טובי

למרגולין
בנך סובל מהפרעות קצב חדריות הגורמות לו תחושות לא נעימות במאמץ. דרוש ברור רפואי. בעקרון הברור מחייב בדיקה פולשנית שהיא בדיקה אלקטרופיזיולוגית במהלך מוחדרים, כמו בצנתור צנתרים ללב דרך המערכת העורקית ולעיתים גם הורידית. היות ומדובר בבדיקה פולשנית היא לא חפה מתופעות לוואי וסיבוכים אך אלה נדירים ביותר , נדירים אפילו מתופעות הלואי שבצנתור ( בצנתור מוחדרת צנתר דרכו מוזרק חומר ניגוד לצילום עורקי הלב ובבדיקה אלקטרופיזיולוגית מוחדריות אלקטרודות לרישום הפעילות החשמלית) .

דווקא בגלל גילו הצעיר של בנך והיות והוא סובל מתסמינים מאד לא הייתי ממליץ לדחות את הבדיקה.

בכל מקרה מאחל לך שנה טובה ושנת בריאות ושיהיו רק בשורות טובות.
טובי

תודה רבה ד"ר שנה טובה לך

האמת אין לי מושג כמה מערכות כאלה יש. למיטב ידיעתי לכל יצרן יש מערכת שלו. ממליץ כי תוועצו עם הרופא שהשתיל את הקוצב או זה שעורך את הביקורות התקופיות בבית החולים.

טובי

לעודד
צנתור וירטואלי הוא למעשה בדיקת CT של עורקי הלב. הבדיקה מחייבת מינון גבוה של קרינה והזרקת חומר ניגוד רנטגני. בצנתור וירטואלי אין כל אפשרות להתערבות מתקנת של העורקים הכלילים במקרה ואכן אובחנה בעיה ולכן בדיקה זו שמורה לאותם חוליםפ בהם הסבירות למחלה כלילית נמוכה אך מחייבת המשך ברור.

במקרה שלך הסבירות למחלה כלילית גבוה יותר בשל שילוב של גורמי סיכון, תסמינים (תחושת מועקה וכאבים בחזה במאמץ) וממצא בבדיקות מאמץ. כלומר קיימת סבירות גבוהה שאם תופנה לצנתור וירטואלי הבדיקה תהיה חיובית ואז תזדקק לעבור צנתור רגיל לצורך טיפולי. לעומת זאת אם תופנה מלכתחילה לצנתור פולשני באותו מעמד תעבור צנתור אבחנתי ואם הבדיקה אכן תהיה חיובית תעברו מיד השתלת תומכון.

הסיכון בצנתור אבחנתי הוא נמוך ביותר גם כאן כמו בצנתור וירטואלי יש צורך בהזרקת חומר ניגוד רנטגני ובקרינה. במידה והצנתור אבחנתי בלבד הוא כרטוך בצורך במנוחה ביום הצנתור ולמחרת. במידה והצנתור טיפולי יש צורך בתקקופה מעט יותר ארוכה של החלמה. אם אינך עובד עבודה פיזית הכרוכה בהרמת משאות כבדים וכו תוכל לזור לעבודה כבר לאחר שלושה ימים.

בכל מקרה שיהיו תוצאות ובשורות טובות.
טובי

דובי שלום.
נציחת מקטע ST מעל 2 מ"מ מהווה בדיקה חיובית (לא תקינה). צניחה מעל 3 מ"מ משמעותה בדיקה לא חיובית עם סיכון גבוה יותר להיצרות בעורק כלילי.