פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

אתה שואל שאלה שבספרות הרפואית אין עליה תשובה חד משמעית. נכון להיום קיימת הסכמה כמעט גורפת שדחק ( סטרס) מתמשך כמו זה אותו אתה מתאר לא גורם למחלות לב. הגורמים העיקריים למחלת לב כוללים יתר לחץ דם, עישון , שומני דם, סוכרת וסיפור משפחתי מובהק של מחלת לב כלילית. לא כתבת דבר אם אתה סובל מגורמים אלה וחבל.

בספרות הרפואית יש הסכמה כי אירוע חריג של סטרס נפשי גבוה או סרטס גופני יכול להגרום להתקף לב באדם שכבר מלכתחילה יש לו מחלת לב .

מאידך יש קבוצת מיעוט שמאמינה כי דחק (סטרס) נפשי מתמשך ובעיקר תסכול עלול לגרום למחלת לב. הבעיה שהרשויות כלומר ביטוח לאומי ומשרד הבטחון והכי חשוב בתי המשפט לא מכירים בכך שעבודה בתנאי לחץ מתמשך כמו זו אותה אתה עושה גורמת למחלת לב . כלומר גם אם תפנה לבית הדין רוב הסיכויים ( מעל 90% ) שתפסיד בתביעה? מניסיוני בתחום לא מוכרים לי מקרים בהם אלה שהגישו תביעה דומה לשלך ניצחו.


טובי

תומר שלום

לא פירטת האם אתה סובל ממחלת לב והאם עברת צנתור או אירוע לב. המיפוי מחשיד להצרות משמעותית בעורק ימני שמספק בערך שליש משריר הלב. הממצאים מלמדים על הצרות כה משמעותית עד שיש פגיעה בתפקוד הלב במאמץ ( ההרחבה של חדר שמאל שנצפתה).

בנסיבות אלה הייתי מציע שתפנה בהקדם לקרדיולוג או לרופא המטפל. אין בהילות ואין צורך בפנייה למיון אך כדאי שתגיע לרופא המשפחה או לקרדיולוג בטווח הזמן הקרוב ככל הנראה תזדקק לצנתור כל זאת בהנחה שאין לך ''רקע'' לבבי קודם.

בהצלחה

קצת קשה לענות על השאלה.
בעקרון הרוב המוחלט של צנתור הלב נעשה בשל חשד למחלה כלילית. חשד כזה ואפילו גורמי סיכון בלבד מצדיקים טיפול בנוגדי איגור טסיות כלומר מדדלי דם. אם אתה מופנה מופנה לצנתור בחשד למחלה כלילית ( כאיבח זה וכו) מומלצת נטילת תרופות אלה כגון אספירין או פלביקס או דומיהם כמובן בהתייעצות עם הרופא המצנתר.

אם הסיבה לצנתור אחרת כגון לפני הכנה לניתוח מסתמים הטיפול בנוגדי איגור טסיות אינו הכרחי ויש לשקול כל מקרה לגופו.

בהצלחה.

טובי

הישאם שלום.
התופעה עליה אתה מדבר קרויה "עורקים אקטטיים" או "אנוריזמה" של עורק כלילי. התופעה קיימת בכ-2" מן המצונתרים, ובהגדרתה היא הרחבה של עורק כלילי פי 1.5 מן הקוטר ההמשכי של אותו העורק. התופעה אינה מסוכנת בסה"כ, ונדיר ביותר שתיגרום להתקף לב או למוות.
לפי התמונות ששלחת, המקרה שלך הינו קל ביותר, וההרחבה של העורק אצלך הינה מינימלית.
רצוי שתיקח כדור אספירין 100 מ"ג ליום, תעקוב אחר שומני הדם (כולסטרול LDL בעיקר), ותעסוק בפעילות גופנית ספורטיבית. פרט לכך רצוי שתהיה במעקב קרדיולוג אחת לשנה או שנתיים.
ומעבר לכל, אתה יכול להיות שקט לחלוטין. תהיה בריא.

לא!

צנתור לחלוטין לא משפיע על רמות שומני הדם או רמות הכולקטרול בפרט.

הדרך היחידה להשפיע אל רמות שומני הדם הן:

א. פעילות גופנית.
ב. אכילה מאוזנת.
ג. טיפול תרופתי על ידי תרופות יעודיות לפי סוג שומני הדם שמעל ערכי הנורמה.

טובי

אריה שלום רב

לעניין שאלותיך. בצנתור בו משתילים סליל תומך לעורק הצוואר קיים סיכון של אירוע מוחי כמו בניתוח ואפילו מעט יותר. למעשה כאשר נערכה השוואה בין שני סוגי הטיפולים לניתוח היה יתרון קל אבל משמעותי. מאידך יש חולים בהם ניתוח מסוכן כמו חולי לב ולכן צנתור אצלם עדיף על פני ניתוח.

לשאלה השנייה הצנתור וירטואלי של הלב הוא למעשה בדיקת CTA אנגיו וזו הבדיקה שעברת בעורק הצוואר. אין בדיקה אחרת למעט MRA שזו בדיקת תהודה מגנטית של עורקי הצוואר. במקרה שלך לאור הסתירה בין ה''צנתור הוירטואלי'' כלומר CTA לבין הצנתור הייתי שוקל את ביצועה.

בהצלחה ובאיחולי ''בשורות טובות''

טובי

תודה על התשובה המפורטת והמהירה.
עדין נותרה לי שאלה אחת.
האם צינטור אבחנתי בעורק הצואר כרוך בסיכון לאירוע מוחי כפי שקיים בהתקנת תומכן

אריה

קיים סיכון גם בצנתור אבחנתי אבל הוא נמוך מאד מאד ואם המצנתר נוקט באמצעי זהירות הסיכון אפסי ( שואף לאפס ) ובהחלט להערכתי כפי שהצגת את המקרה שלך מוצדק.

טובי

אפי שלום.
אני חייב להודות שאין לי מושג מה מחיר הפלביקס בסל התרופות. קרוב לוודאי שזהו המחיר, משום שהתרופה בסל הבריאות והיא אינה במסגרת פטנט יותר.

אין הנחיות מיוחדות. קיימות שתי בעיות עיקריות בטיסות ובעיקר טיסות ארוכות.
א. חשיפה ללחצי חמצן נמוכים יחיסית. בעיה שהיא משמעותית רק בחולים עם אי ספיקת לב קשה. הפתרון היחידי הינו לקצר את הטיסה ואם מדובר ביעד רחוק לפצל את הטיסה עם חניית ביניים של לילה. אם אינך סובל מאי ספיקת לב קשה הנושא לא רלוונטי.

ב. נטייה לפקקת ורידים בעיקר ברגליים בעיקר בעת ישיבות ממושכות. הפתרון מידי שעתיים לבצע תרגול הליכה קצרה לאורך המעבר במטוס. משהו כמו חמש דקות. הדבר פחות רלוונטי בחולי לב שכן אלה מטופלים על ידי נוגדי איגור טסיות כגון אספירין או פלביקס אך ההמלצה בעינה עומדת גם לאנשים בריאים.

בקיצור סע לשלום ''המפתחות בפנים''
טובי

אני מבין לחלוטין את תחושתך וצר לי על קרוב המשפחה שלך מאידך אין זו סיבה לנהוג באופן לא רציונלי.
צנתור וירטואלי- בדיקה שיש לה מחיר רפואי ומשמעויות שקשה לנתח במיוחד באדם במצבך ולמה? המחיר הרפואי כולל חשיפה לקרינה מייננת כמו בצנתור רגיל כמו גם חשיפה לחומר ניגוד רנטגני במינון גבוה ( חומר שלא מוסיף בריאות לכליות אך גם לא צפוי לגרום נזק באדם עם כליות תקינות). עיקר הבעיה היא בעובדה כי צנתור וירטואלי, כמו צנתור רגיל היא בדיקה הדמייה של העורקים הלבביים. תדע אם יש טרשת ואם יש הצרויות ( אני מקווה שלא) אבל לא תדע מהי המשמעות ההמודינמית של ההצרויות כלומר האם זורם מספיק דם ללב. כל עוד אין תסמינים ( תעוקת חזה) אין הצדקה לא לצנתור וירטואלי ולא לצנתור פולשני.
עדיף במצבך לעשות שני דברים.
א. לטפל תרופתית בשומני הדם- קולסטרול LDL שאתה חייב להורידו מתחת 130 ורצוי אפילו מתחת 100. הדרך היחידה ככל הנראה תרופתית.
ב. בדיקה הדמייה תפקודית. כלומר בדיקה שתבדוק כיצד שריר הלב מקבל דם במאמץ. הטובה ביותר ( ללא קרינה וללא פולשנות) היא אקו לב במאמץ.
זכור גם רמה גבוהה של קולסטרול רע לא גורמת לטרשת עורקים מיד אלא לאחר כמה שנים ולכן אם היית מאוזן עד לאחרונה התערבות מניעתית היום יכולה לחסוך לך צרות בעתיד והכי חשוב פעילות גופנית. היא הבסיס המוחלט והאיתן ביותר לבריאות טובה.
בהצלחה

ירמיה שלום רב
תס מויה מויה היא תס' המתאפיינת בהצרויות בכלי הדם המזינים את המוח עם התפתחות קרישי דם בהם. כתגובה הגוף מצמיח כלי דם קולטרלים המשמשים כמעקפים טבעיים אך בעקרון הינם דקים ונוטים לדמם.
צנתור היא כל בדיקה בה מוחדר צנתר ( צינור חלול) לגוף לצורך הדמייה או טיפול. צנתור במשך השנים הפך לכינטוי מקובל לצנצתור של עורקי הלב אך למעשה צנתור הוא כל בדיקה בין היתר גם בדיקה של כלי הדם במוח נקראת צנתור. בתס' מויה מויה הצנתור מכוון לכלי הדם במוח. הצנתר מוחדר דרך עורק במתפעה או בזרוע וממנו מוחדר הצנתר לעורק המוח ושם מבוצעים הצילומים .

מדובר בפעולה פולשנים עם שיעור סיבוכים נמוך מאד יחסית.
בהצלחה
טובי

לקובי
קשה לי מאד לענות לך בצורה חד ערכית על התלונות אותן אתה מתאר. מצדאחד התיאור של ''ידיים כבדות'' במהלך מאמץ מחשיד לאפשרות של אירוע לבבי. בנסיבות אלה הייתי מצפה שגם במהלך פעילות בחדר כושר יחזקרו התופעות. הועבדה שלא קיימות מעלות אפשרות כי מדובר בבעיה אחרת.
היות ואירועי לבבי גם אם הסבירות לו לא גבוהה הוא חשוב יותר מבחינת ההשלכות העתידיות שלו יש להשלים ברור בהקדם.

אנא פנה לרופא המשפחה תאר את התסמינים. אתה זקוק לברור על ידי בדיקת מאמץ. אם היא שלילית יש לחפש את מקור הסתמינים במערכת אחרת למשל בעיות בע''ש וכו.

בהצלחה

טובי

שאני עושה גם הליכון בחדר כושר וגם הליכה בחוץ יש לי כאבים ביידים.
שאני עושה אופנים בחדר כושר אין לי כאבים.
לא הבנתי את המשפט האחרון שליך מה זה הראשי תיבות

ע''ש= עמוד שדרה.

בכל מקרה אתה זקוק קודם כל לברור לבבי כלומר בדיקת מאמץ

האם הבנתי נכון את שאלתך? האם יש סיכון להתקף לב בבדיקת מאמץ?

התשובה חיובית. הסיכון לכך נמוך מאד סביב 1:3000 וקיימותהוראות שאם מקפידים עליהם הדבר לא יקרה.

אחת מהוריות הנגד המוחלטות לביצוע בדיקת מאמץ מתייחסת לשאלה האם קיימים כאבי חזה תעוקתיים במנוחה. כמו כן טכנאי מיומן ידע לזהות שינויים קלים כבר בשלב הבדיקה הראשוני ולעצור את הבדיקה לפני התפתחות התקף לב.

העובדה כי קיים סיכון ל''חוטף התקף לב בבדיקת מאמץ '' משתקף גם בהוראות החוק המחייבות ביצוע הבדיקה רק בנוכחות רופא . הרופא, לאו דוקא קרדיולוגי חייב להיות נוכח באזור לא בחדר הבדיקה

מסיבה זו מומלץ לבצע את הבדיקה רק במכונים מוכרים.

טובי

ממצאי הבדיקות שנערכו מלמדים כי אתה סובל מטרשת, כלומר התפתחות רובד טרשתי בדופן העורק.. הנטייה להתפתחות רבדים אלה מואצת בהשפעת גורמי סיכון שונים כגון שומני דם גבוהים.

הרבדים במקרה שלך לא גורמים לחסימה או הפרעה לזרימה אך לאור גילך הצעיר הם עלולים והתפתח עד כדי חסימה. מכיוון שיש קשר הדוק בין רמות גבוהות של קולסטרול והתפתחות רבדים אלה והיות ובמחקרים שונים נמצא כי הורדת רמת הקולסטרול על ידי תרופות מקבוצת הסטטינים כמו זו שנרשמה לך עוצרת ואף מסובלת לגרום לנסיגה של הרבדים חשוב שתקבל טיפול זה. במקביל שמירה על אורח חיים בריא כלומר אכילה נכונה. פעילות גופנית מבוקרת יעילים לא פחות מהטיפול התרופתי ואפילו יותר אך קשה להקפיד עליהם לאורך זמן. בכל מקרה כדאי שתנסה לתקן גם גורמים אלה.

נסה ותהנה.

טובי

מרבית הרופאים בישראל מקובעים בהנחה שרמת כולסטרול חריגה גורמת לטרשת עורקים והתקפי לב.
מה שלא סיפרו לכם שלא כל ה-LDL הוא רע. תפקידו של ה-LDL להעביר כולסטרול ושומנים לרקמות החיוניות. ישנו כולסטרול רע שנקרא very small LDL אשר נוצר בכבד מחד סוכר פרוקטוז המהווה 50% מהסוכר שאנו צורכים ולא משנה אם הוא לבן או חום. במצבים דלקטיים LDL זה חודר לעורקים וגורם לטרשת.
נא בקשו מהרופא שלכם לבדוק את גודל החלקיקים של ה-LDL ע"י בדיקה מקבילה של LDL ישיר ו-Apo B 100. היחס בניהם יכול לחזות סיכון לטרשת..
המנעו מאכילת סוכר ומשמן חוץ משמן זית. שמני הבישול עתירים באומגה 6 הגורמים למצב דלקתי המאפשר לכולסטרול הקטן והניבזי לחדור לעורקים. אכלו מזון עשיר באומגה 3 שהוא אנטי דלקתי. איכלו פירות וירקות, המעיטו בפחמימות ואל תבהלו מחמאה או גבינות. איכלו ביצים נבט חיטה ועוד מוצרים שהם הבסיס לחיים.
בצעו בדיקת IMT גם באופן פרטי כדי לדעת האם יש לכם רבדים טרשתיים.
עשו ספורט, עשו אהבה ובידקו 100 פעמים לפני שאתם משתמשים בסטטינים שהנזק שלהם משפיע כל מערכות רבות בגוף.
חג שבועות שמח.
ד"ר ירמי יצחקי
מיקרוביולוג הומני
ביוכימאי קליני
ד"ר למדעים
מומחה למזון

אני מוכרח להודות שאני מסכים עם חלק ניכר של מההמלצות אותן ממליץ ד''ר ירמי יצחק, בעיקר אלו המתייסחות להרגל החיים והתזונה.

אני רק מבקש להזהיר כל מי שנוטל סטטינים ושוקל להפסיקם בשל המלצה חסרת אחריות זו של ד''ר למדעים ירמי יצחק (חסרת האחריות , כך ממש מכייון שד''ר ירמי יצחק בהנחה שהוא אכן אינו רופא לא ישא בתוצאות ולא באחריות של ההמלצה התלושה שלו) . מחקרים רבים מלמדים כי חולים שכבר לקו בטרשת עורקים יהנו מטיפול בסטטינים לא רק בשיפור איכות החיים אלא גם בהארכת תוחלת החיים (מניעה שניונית) כך גם לגבי אנשים בריאים הלוקים בסוכרת או ברמות שומני דם גבוהים ללא סוכרת. נטילת סטטינים כמניעה ראשונית משפרת איכות חיים ומאריכה חיים. ההמלצות של האיגודים הרפואיים בארהב ,אירופה וישראל ממליצות על נטילת התרופות בתנאים הנכונים כל אדם לפי מצבו תוך מעקב רפואי ומעבדתי סדור.

טובי

ד"ר טובי היקר
חבל שאתה מעוות את דברי.
קראתי את אשר כתבתי ולא מצאתי המלצה להפסיק סטטינים. כתבתי בידקו 100 פעמים לפני ....... בדיקה לפני ביצוע היא תמיד אסטרטגיה טובה.
ככלל איני ממליץ המלצות רפואיות משום שאיני רופא. אני לא רוצה לסקור כמה המלצות רפואיות של רופאים הביאו לתוצאות שליליות.
לסטטינים השפעות לווי לא רצויות ולמען מי שעוקב אחר אתר זה אפרט חלק:
סטטינים גורמי לסכרת Type 2. מיידע זה פורסם על ידי ה-FDA. סטטינים גורמים להפרעות בזיכרון, כאבי שרירים, פגיעה בכליות, פגיעה בעצב העין, פגיעה ב-Q10 , פגיעה בהורמוני המין. לא מספיק? אז מדוע לא לבדוק 100 פעמים לפני שמתחילים.
לרופאים סטטינים זו תרופה נהדרת. תוך פרק זמן הרופא מוכיח למטופל איך הוריד לו את הכולסטרול. מי קבע כמה כולסטרול צריך ומהיא הרמה הרצויה.
אגלה לכם סוד קטן. מי שרוצה להוריד לכם את הכולסטרול אילו חברות התרופות.
איך אמרו הגשש כסף רבותי כסף.
כל מה שאני ממליץ זה לבדוק ולהזהר.
כולסטרול זו לא מחלה וסטטינים אינם מרפאים אלא מתערבים במנגנונים הטיבעיים של הגוף.
רק בריאות
ד"ר ירמי יצחקי

האמת נמצאת בפרטים הקטנים. אתה מציג תמונה חד צדדית לחלוטין וגורם נזק לאנשים שאתה באמת לא אחראי על בריאותם.

סטטינים נמצאו יעילים במחקרים כפולי סמיות מונחי אינבו כמאריכים חיים. יש מעט תרופות בעלות אפקט דומה. סטטינים נממצאו יעילים במניעת טרשת כמניעה ראשונית וגם שניונית. כמו כל תרופה יש להן תופעות לוואי. יש לנטר תופעות לוואי אלה ולהגיב להן לפי הצורך.

לעניין חברות תהרופות. כן הן מעונינות לעשות כסף והרבה . אלוהים עדי שלי אין כל קשר לחברות תרופות ואיני מקבל מהן כל טובות הנאה. מאידך חברות התרופות אחריות לחלק גדול מפיתוחי התרופות החדשות והציוד הרפואי שהאריך חיים לאין ספור חולים ושיפר את איכות חייהם של אינספור אחרים. יש אלפי תרופות שפותחו ונגנזו בשלב הפיתוח כי לא היו יעילות או גרמו נזק. חברות התרופות לא שיווקו אותן ואינן משווקות אותן מסיבה זו. מי שמחליט הם בסופו של דבר הרופאים הקלינאיים (אלה שמטפלים בחולים ולא עוסקים במחקר בלבד) יש הגבלות רבות על מאמרים אם הרופא ההשתתף במחקר היה בעל עניין בחברת התרופה שפתחה אותה.

מדוע אתה נטפל לסטטינים מדוע אינך מדבר על תרופות אחרות הרי יש חילוקי דעות לגבי תרופות רבות אחרות שגרומות נזק כגון אספירין וכו מאידך איני רוצה לחשוב על חולה עם מחלה טרשתית שימנע מאספירין אם אינו סובל מבעיה רפואית אחרת המהווה התויית נגד למתן התרופה.

עם כל הכבוד מציע לך כמי שאינו רופא לשמור את דעותך האישיות לעצמך ולא לפרסמן בפורום שכן אתה הרי ממילא לא תישא באחריות אם מישהו ימצא לנכון לשמוע לעצת אחיטופל שלך

טובי

גאולה שלום.
התשובה היא בהחלט כן. חלק גדול ביותר מן המצונתרים הינם חולים סוכרת מסוג 1 או 2 אשר מהווה את אחד מגורמי הסיכון והסיבות החשובות לקיום מחלת לב כלילית.

על פניו לחץ הדם התייצב עם הטיפול בקרדילוק ולכן כבר מנקודת מבט זו לא כדאי להפסיקו. קרדילוק היא תרופה לאיזון לחץ דם אך גם לטיפול במחלת לב כליליתץ. במקרה שלך אתה מקבל אותו כנראה משתי הסיבות. האיגוד האמריקאי לקרדיולוגיה ממליץ כי כל החולים לאחר אוטם יטופלו על ידי קרדילוק דומיו למשך שנתיים. הסיבה היחידה להפסיקו היא אם יש תופעות לוואי.
לסיכום. לחץ הדם שלך מאוזן ככל הנראה בזככות הקרדילוק בין היתר וגם ללא קשר לבעית לחץ דם בשל האוטם שעברת וההגנה שקרדילוק נותן לאחר אוטם מומלץ שתמשיך את הטיפול אלא אם כן יש תופעות לוואי.

טובי

העקרון כן. תופעות הלוואי של קרדילוק כוללות ירידת לחץ דם וירידת קצב הלב. הפסקת ולחץ הדם כמו גם קצב הלב השתפרו.

למה בעקרון? ולא באופן מוחלט. חולים המטופלים עם קרדילוק ועקב כך יש להם קצב לב ירוד ולחץ דם מעט נמוך אך הם אתסמיניים כלומר לא סובלים מעייפות , חולשה , סחרחרות וכו לא חייבים להפסיק את הקרדילוק ואם הוא חיוני להם ניתן להמשיך אותו.

במקרה שלך אוטם שריר הלב לפני 10 שנים ללא אירועים מאז לא מחייב המשך טיפול בקרדילוק בכל מחיר ולכן טוב שהפסקת אך אנא דווח לכך לרופא המשפחה או לקרדיולוג המטפל.

טובי