פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

אני ממש לא רופאה. והסיפור שלי קצת שונה,אני בת 29 ועברתי צינתור בו הוכנסה לי מטרייה (זה כמו מסננת/סטנט) לווריד מרכזי בגוף -היא הוכנסה לי דרך הצוואר- זה היה בהרדמה מקומית,וטשטוש-שבו הייתי ערה, ההרדמה המקומית קצת לא נעימה 5 שניות וזהו! לא הרגשתי כלום מלבד פתיחת המטרייה-(במקרה שלי) הליך של 15-20 דק'. שמו לי תחבושת לחץ, זה קצת לא נעים בצוואר אחריי ההליך אבל באמת שלא נורא. מקווה שקצת עזרתי

יוסי שלום.
צנתור של חולים עם יתר לחץ דם ריאתי הינו צנתור שונה בתכלית מצנתור "רגיל" המיועד לבדיקת העורקים הכליליים. את הצנתור הזה עושים במרכזים מסויימים של אי ספיקת לב, דרך הצוואר, יש לכך נסיון רב, והסיכון אינו גדול יותר מצנתור רגיל. אין כל כוונה בצנתור כזה להכניס בלון או סטנט. ההחלמה כמו בצנתור רגיל. בהצלחה.

לליאן שלום
חייב להיות הסבר אלא שהשאלה העיקרית היא האם יש לנו הכלים והיכולת למצוא אותו.
סחרחורת היא תסמין שהמקור לו יכול להיות בתחום הקרדיולוגיה ( הפרעות קצב למשל). נוירולוגיה ( אטירוע מוחי ומחלות נוירולוגיות אחרות) או בתום א.א.ג כגון מחלת מנייר ובעיות אחרות באוזן הפנימית.
סבך סבל מהתסמינים עוד לפני הצנתור והמשיך לסבול מהן לאחר הצנתור ומתך חשש שעבר אירוע מוחי שהוא אחד מהסיבוכים המוכרים של צנתור עבר בדיקת סורק ממוחשב. העובדה כי בדיקת א.א.ג היתה תקינה והסורק הממוחשב תקינה לא שוללת סיבה נוירולוגית או א.א.ג או קרדיולוגיות.
מציע לך לפנות לרופא מומחה ברפואה פנימית שידע לכוון את הברור הרפואי.
טובי

את הצינתור להכנסת המטרייה עשיתי דרך הצוואר (פינקו אותי) ואת ניסיון ההוצאה עשו במפשעה ...... ועוד שאלה אני חודשיים אחרי לידה ואני בת 29- ביצעתי אקו לב(מתוך פחד שהמטרייה פגעה לי בלב, איכשהו, אני חרדתית) לפני כשבועיים וחצי וטרם הגיעה אליי תשובה (מקווה שאם יש משהו לא תקין שיודיעו לי), אני נושאת את בתי התינוקת על מנשא- ובגבי סוחבת תיק . האם ייתכן שאחוש כאבים (לאו דווקא בנשיאת כל הדברים יחדיו) באיזור בית החזה,הגב, ואיזור מפתח הלב...כאב לא מוסבר ללא קשיי נשימה וכו'..האם ייתכן והאקו תקין שמדובר בכאבי שרירים/שלד?? האם אני יכולה להסתמך על האקו שביצעתי לפני כשבועיים וחצי??? (אגב, חוצמזה בריאה ופעילה)

תיאורטית אפשר אפילו תוך כדי אבל השאלה האם זה באמת מה שאתה רוצה לעשות בזמן צנתור.

הצנתור עצמו אינו המגבלה לביצוע או אי ביצוע פעילות מינית אלא הסיבה לביצוע הצנתור ( המחלה הבסיסית בעטיה בוצע הצנתור) . במידה ולא מדובר בבעיה רפואית משמעותית אפשר כבר למחרת. במידה והבעיה יותר רצינית כגון אוטם שריר הלב וכו דרושה מנוחה של מספר ימים ולאחריה ניתן להתחיל פעילות מינית מתונה כאשר הצד החולה הוא יותר פאסיבי והצד השני יותר פעיל. בעבר היתה המלצה להמנע לאחר אוטם שריר הלב מפעילות מינית למשך שישה שבועות לפחות. כיום ההמלצה לא בתוקף אבל מומלץ לא להתאמץ יותר מידי לתקופת ההחלמה שנמשכת כחודש.

טובי

חזי שלום.
הכאב שאתה מתאר אינו טיפוסי לכאב שמקורו מן הלב, אל לכאב שמקורו בבית החזה או בריאות. אין לזה כל קשר ללב או לצנתור. כדאי להיבדק על ידי הרופא המטפל ולשלול בעיה ריאתית או אחרת.

אני לא בדיוק מבין את השאלה. חסימות בעורקי הלב לא נעלמות בוודאי לא כאלה שצמדיקות ניתוח מעקפים. לא ציינת גם אם עברת ניתוח מעקפים.
ברור של מחלת לב כלילית והצרויות בעורקים הכליליים ניתנת לביצוע על ידי מגוון בדיקות הדמייה כגון בדיקות מאמץ, אקו לב במאמת ומיפוי לב.
מציע שתתיעץ עם רופא המשפחה.
בהצלחה ובשורות טובות.
טובי

אכן עברתי ניתוח 3 מעקפים לפני כשנתיים היום אני מרגיש טוב ומתמיד בהליכה יומית של שעה כל יום ובמקביל מקפיד על אוכל בריא כפי שלמדתי והוסבר לנו בעת השיקום לאחר הניתוח ושוב שאלתי מופנית כאן למרות שאני מרגיש טוב האם רצוי לעבור בדיקות שהן לשלול ששוב יש אצלי סטימת עורקים בדר"כ לא מקובל ע"י הרופא המשפחתי לבצע בדיקות אקו לאחר מאמץ באם הפציינט לא מתלונן על מיחושים

בעקרון הרופא צודק. כל עוד אתה מטפל בגורמי הסיכון ומאזן אותם ואינך סובל מתסמיני תעוקה חדשים אין הצדקה לברור נוסף.

כל בדיקה רפואית נושאת סיכון מסוים. הסיכוי לטעות חיובית בתוצאה ( בדיקה םתולוגית כאשר אין באמת בעיה רפואית) נע סביב 5%. מסיבה זו לא מוצדק לבצע בדיקות אלא רק כאשר קיימים תסמינים מכוונים ורק כאשר יש משמעות טיפולית לבדיקה.

טובי

שלמה שלום.
מקרה כפי שאתה מתאר הינו אכן חריג יחסית. אין תשובה וודאית וחד משמעית לגבי המדיניות הטיפולית באדם כמוך, אולם לא תהיה זו טעות לבצע "צנתור וירטואלי" שהינו בעצם CT של הלב. לפי תוצאותיו, ניתן יהיה להחליט על מדיניות טיפולית במידת הצורך.

אדווה שלום.
כדי לענות על שאלתך, יש צורך להכיר את הצנתור ומהלכו. הייתי מציע לך לפנות לרופא המצנתר לצורך כך. כל תשובה או התייעצות עם אדם אחר תהיה חוסר אחריות. תודה וסליחה.

מנדי שלום.
תופעת הנפיחות ברגלים לאחר טיסה יכולה בהחלט להיות קשורה לבעיה הלבבית ממנה אתה סובל, אבל כדי לדעת את הקשר בבירור, צריך להכיר היטב ומקרוב את הבעיה שלך. לצורך כך יש עליך לפנות לקרדיולוג המטפל הקבוע שלך, ולברר אצלו את הפרטים הנוגעים לכך. התערבות מצידי בעניין זה תהיה חסרת אחריות. יתכן בהחלט שזה מבטא חוסר איזון בטיפול באי ספיקת לב במידה ואתה סובל מכך.

מיכל שלום.
ללא ספק לשילוב פלביקס ואספירין יש השפעה על תוצאות בדיקת דם סמוי בצואה. במידה והבדיקה אינה דחופה, והארוע הלבבי היה בשנה האחרונה והוא חייב לקחת את התרופות בחודשים הקרובים, רצוי לדחות את בדיקת הדם הסמוי בצואה, אלא אם מדובר בבדיקה דחופה.

האירוע היה לפני שלוש שנים ועפ"י המלצת המצנתר הוא צריך לקחת את הפלביקס ל-4 שנים.
הבדיקה מומלצת לאנשים מעל גיל 50 ולכן הוא רוצה לעשות את הבדיקה.

מה ניתן לעשות?

בתודה מיכל

המיפוי עצמו לא מהווה כל מגבלה. השאלה מה יהיו ממצאי המיפוי. אם המיפוי יראה שהכל תקין בוודאי שאפשר לטוס. אם יש בעיה רפואית חמורה יותר יש להיועץ ברופא.

כאמור עצם המיפוי אינו מגבלה. המגבלה אם בכלל נובעת מהמחלה עצמה שהיא הסיבה למיפוי.

טובי

הבדיקה הלא פולשנית מוצדקת רק בחולים עם גורמי סיכון או עם חשד נמוך למחלה כלילית. בחולים עם תסמינים אופיניים או דרגת חשד גבוהה למחלה כלילית עדיף צנתור פולשני שכן הצנתור הוירטואלי כמו זה המוצע על ידי מכון מור אינו טיפולי והוא דרוש כדי ''להוכיח בריאות'' אחרת אם יש חשד למחלה אתה זקוק ממילא לצנתור פולשני אז למה לעבור שתי בדיקות?
הבדיקה הוירטואלית אמנם לא פולשנית את מחייבת חומר ניגוד רנטגני שמסוכן בחולי כליה וחולי סוכרת כמו כן מחייבת מינון גבוה של קרינה מייננת.

טובי

בן 39. בבדיקות דם לאחרונה התגלו טרגליצירידים בערך גבוה (370), כולסטרול גבוה (110 LDL) כולסטרול טוב נמוך (37) וכולסטרול כללי גבוה (221.9), ויטמין D נמוך (7.4). כמו כן משהו כמו בלוטת התריס - גבולי.

אני ממש לא שמן אבל לדעתי זה אלה התוצאות של עישון כקופסא ליום + העדר פעילות גופנית אינטנסיבית + תקופות בהן לא נקפדתי על תזונה נכונה.

בפעילות גופנית יוצא שאני מתנשף. בעבר חשתי גם כאבים ביד כזו או אחרת + לפעמים יש איזה כאב קל בחזה, לאו דווקא בצד שמאל ולרבות כשאני מעשן. לא ייחסתי חשיבות כשזה קרה.

האם אני בגדר "חשוד" ששווה לו לעשות את הבדיקה במכון מור באופן יזום או שהיית ממליץ על בדיקות אחרות - אקו וכיוצ"ב מה שמקובל.... כמו כן, לאיז ה רופא לפנות?

תודה רבה מאד.

אתה בהחלט סובל ממספר גורמי סיכון בעיקר עישון ורמות טריגליצרידים גבוהים יחד עם ערכי HDL נמוכים. התסמינים שלך לא אופיניים למחלת לב כלילית. במילים אחרות אתה בסיכון אבל לא גבוה ( בעיקר בשל גילך הצעיר) ולכן בדיקת צנתור וירטואלי בהחלט יכולה וסביר תשלול טרשת עורקים.

אישית אני חושב שבדיקת צנתור ויטולאי היא מיותרת ועדיף ברור על ידי בדיקות לא פולשניות כגון בדיקת מאמת או אקו לב במאמץ. מאידך אם אתה רוצה להיות בטוח שמצבך תקין אתה יכול לעבור את בדיקת הצנתור הוירטואלי. אנא הבא בחשבון כי בחלק גדול מהמקרים של צנתור וירטואלי התשובה לא חד משמעית ומומלץ במקרה כזה להלשילמה על ידי צנתור מלא.

טובי

פלביקס הוא השם המסחרי של תכשיאר שנקרא קלופידוגרל. פלביקס הוא השם המסחרי של החברה שתפחה את התכשיר. לאחר מספר שנים של בלעדיות לכל חברת תרופות מותר לייצר את אותצו התכשיר בשמות אחרים. דרוש אישור של משרד הבריאות כי התכשיר תחת השם המסחרי החדש הוא אכן אותו תכשיר כימי עם אותה רמת פעילות. התכשירים שאושרו בארץ כוללים קלוד, קלופידרוגל קלופידקס וכו.

אפיאנט התכשיר אותטו קבחלת בהתחלה הוא תכשיר דומה מאד אבל ''חזק יותר'' שמאושר לשימוש לאחר אירוע כלילי חד לתקופה מוגבלת. מבחינה רפואית לאחר צנתטור טיפולי וסטנט מספיק פלביקס או כל תחליף גנרי כמו קלופידוקסל. במילים אחרות אתה מקבל טיפול בהחלט סביר לפי התיאור שלך.

העיקר הבריאות.

טובי

נא ראה תשובתי הקודמת לשאלה זו

מחלת לב כלילית נגרמת עקב גורמי סיכון הכוללים בין היתר עודף משקל, תורשה, סוכרת ,שומני דם גבוהים עישון ויתר לחץ דם אבל יש קבוצת מחלות שנקראת ''טרומבופיליה'' כלומר הפרעות במנגנות הקרישה עם נטייה לקרישתיות יתר. חולים אלה נמצאים בסיכון גבוהה לפתח קרישי דם בעורקים או בורדיים. הבדיקה שעברת מראה שככל הנקראה יש לך נטייה לכך. ממליץ לך מאד להיוועץ עם המטולוג ( מומחה למחלות דם) שמומחה בבעיות קרישה כדי לקבוע אם אתה אכן סובל מהבעיה ואם כן מהו הטיפול המומלץ האם חייב טיפול תרופתיו האם אספירין מספיק או נדרש טיפול אגרסיבי יותר.

טובי