פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

אברי שלום רב ושנה טובה.

התחליף הגנרי אושר על ידי משרד הבריאות כמכיל את החומר הפעיל באותו מינון כמו הפלביקס המקורי. אפילו במרכז הרפואי תל אביב בחלק גדול מהמקרים אנו משתמשים בתחילף הגנרי. אין צורך להצמד לתרופה המקורית.

טובי

שירה שלום רב ושנה טובה.

מפרצת באאורטה הבטנית היא אחת מהביטויים של טרשת עורקים אך במקום הצרות של העורק היא גורמת לחלושה של הדופן והרחבה של האאורטה. הסכנה היא מפני התנקבות ( קרע) של האאורטה שהוא אירוע מסכן חיים. הטיפול בטווח המידי מכוון לאיזון לחצי הדם כדי להקטין את הלחץ הפנימי באאורטה הגורם להרחבה של האנוריזמה. במידה וקוטר האנוריזמה ממשיך להחמיר והיא מתרחבת קיימת גם התוויה להתערבות ניתוחית. הניתוח המקובל בעבר היה החלפה של האאורטה בשתל דקרון- ניתוח גדול וסקולרי. כיום בחלק גדול מהחולים ניתן לטפל על ידי החדרת סטנט אנדוסקולרי. מדובר בסליל תומך המוחדר בצנתור דרך הרגל ומקבע את דופן האאורטה. הפעולה מבוצעת ברוב בתי החולים על ידי מנתחי כלי דם ובחלקם על ידי רדיולוגיים פולשניים. בכל מקרה המעקב הוא על ידי כירורג כלי דם ( מעקב אחר האאורטה) ורופא פנימי לאיזון לחצי הדם.

קוטר של 3.9 ס''מ לא מחייב התערבות כיחרורגית אלא מעקב ואיזון לחצי דם סביב 130/80 לכל היותר.

שוב שנה טובה ואיחולי בריאות לשנה זו הבאה עלינו לטובה ולכל השנים אחר כך עד 120

טובי

בעקרון הדקירה נעשיית תחת הרדמה מקומית . לא ברור לי מדוע כאב לך כל כך היות וההרדמה המקומית אמורה היתה לשכך את הכאב. יתכן כי הדקירה של המחט להרדמה מקומית גרמה לכאב במקרה כזה ניתן לעמעם את התחושה על ידי שימוש במשחת אמלה EMLA אותה יש למרוח מספר שעות לפני הדקירה.

מניסיון שלי לא זכור לי חולה שנזקק למשחה הנ''ל

טובי

גד שלום.
הכאב הנגרם במהלך דקירת העורק בצנתור הינה אינדיוידואלית וחלק גדול ממנה אינו תלוי ברופא המבצע ולא בחולה המטופל. נקודת הדקירה יכולה להיות קרובה יותר או פחות לעצב העובר ליד העורק, וחומרת הכאב הינה פונקציה של מרחק זה. כנ"ל לגבי דקירת העורק הפמורלי ברגל. באופן עקרוני, יש להשתמש במספיק חומר הרדמה, ולהשהות את דקירת העורק מספיק זמן לאחר ההרדמה עד שדוקרים את העורק עצמו.

טוב מה השאלה?

IHD הם ראשי תיבות של המונח ''מחלת לב איסכמית'' כלומר מחלה הגורמת להצרויות בעארקים הכליליים המסינים את הלב וגורמת לקיםפוח בזרימת השדם ללב באופן הפוגע בתפקודו הן על ידי גרימת תעוקת חזה ( כאב חזה במאמץ) והן על ידי הגבלה ביכולת לבצע מאמץ.

מה אתה מריך לדעת על צנתור?

בדיקה פולזנית המבוצעת בדיקור של עורק גדול ביד או במפשעה דרכה מחדירים צנתר עד לעורקי הלב ומצלמים את העורקים בשיטצת אנגיו- כלומר הדגמה של העורקים על ידי הסרקה יוד לתוכם שמאפשר המיית רנטגן שלהם.

הפעולה יכולה להיות טיפולית אם אכן קיימות הצרויות משמעותיות. כמו כל פעולה פולשנית יש בה סיכונים שסבירותם והארעותם נמוכה אך לא זניחה.

בהצלחה

עקרונית חודש של טיפול בפלביקס לאחר שימוש בבאלון משחרר תרוןפה מספיק ואין חובה לקחת אותו זמן ממושך יותר.בכל זאת למרות הבדיקו שעברת שהיו תקינות מומלץ כי תמשיך בתרופה עוד שבוע עד שתגיע לקרדיולוג שככל הנראה יפסיק את התרופה. את הקרדילוק מומלץ לקחתץ זמן ממושך יותר.

לסטיבן שלום

האם צריך מצנתר מיוחד?

בערך 10% מהצנתורים היום מבוצעים בחולים שעברו בעבר ניתוח מעקפים. צנתור של חולה לאחר מעקפים לא מחייב ניסיון מיוחד שאין לכל המצנתרים הרגלים ולכן איו צורך במצנתר מסוים.

האם צנתור בחולה לאחר מעקפים דומה לצנתור רגיל?

צנתור בחולה לאחר ניתוח מעקפים דומה לצנתור רגיל בהבדל אחד עקרוני. בחולה רגיל אנחנו בודקים את שתי המערכות של העורקים הטבעיים שהם העורק השמאלי הראשי והועורק הימני. בחולה לאחר ניתוח מעקפים יש צורך לבדוק גם את המעקפים ולכן צנתור כזה ארוך יותר וכרוך ביותר קרישנה וחומר ניגוד אך לא בצורה מסוכנת אלא אם כן אתה סובל מאי ספיקת כליות במקרה כזה יש צורך בהכנה מיוחדת.

האם אפשר להכניס סטנט במעקפים?

אם קיימת הצרות משמעותית באחד המעקפים בהחלט ניתן להכניס סטנט למעקף.

האם ניתן לבצע את הצנתור מהיד?

על פניו התשובה חיובית אך קיימת הסתייגות. אם בניתוח נעשה שימוש במעקפים הקוריים LIMA וגם RIMA צנתור דרך היד מאד מורכב ועדיף צנתור מהמפשעה. אם נעשה שימוש רק במעקף אחד מעקפים אלה ניתן לבצע את הצנתור מאותה יד. LIMA וגם RIMA הם מעקפים שמקורם בעורק היד ואם נעשה שימוש בשניהם קשה מאד להעביר את הצנתר מיד אחת ליד שניה ואילו בגישה מהרגל ניתןל הגיע לשניהם.

מקווה שקבלת תשובה לכל השאלות.

בהצלחה

טובי

אתה בהחלט צודק.
יש לעשות כל מאמץ להגיע לרישום מדויק ככל האפשר של הרקע הרפואי. מאידך בחלק גדול מהמקרים אין תיעוד מלא על כל הצנתורים. חלקם לעיתים מבוצע במוסדות שונים.

אין לי את תהיעוד המלא של דו''ח הצנתור אך לעיתים העובדה שהמטופל עבר מספר צנתורים מספק כדי להעביר את המסר שיש לו מחלה כלילית טרשתית מואצת ( לכן הצנתורים החוזרים) במקרה כזה למספר הצנתורים המדויק אין חשיבות אלא רק למספר הכללי וממצאי הצנתור האחרון.

מעבר לכך יש לי שאלה.

למה אתה לא שואל אותם בבית החולים בו בוצע הצנתור?

לאריה שלום רב
צר לי אך עינינך אינו בתחומי הקרדיולוגיה אלא רדיולוגיה או מחלות כלי דם. אנא פנה לפורום מתאים.
טובי רסין

שאלה קשה. קודם כל אל תפסיק. חיי מין פעילים זה מאד חשוב.

אתה זקוק להמשך ברור על ידי בדיקת מאמץ או בדיקה דומה כמו אקו לב במאמץ או מיפוי.

טובי

ליהודה

בדיקות הדם שלך מראות כי שומני הדם אינם תקינים. יש לך הפרעות קלות ברמות הקולסטרול הטוב HDL שהוא מעט נמוך מהרצוי וערכי הקולסטרול הרע LDL מעל ערכי המטרה שהם 130. בנסיבות אלה והיות ויש לך ערכים גבוליים לא בהכרח נדרש טיפול תרופתי אלא בעיקר שינוי בהרגלי חיים כלומר אכילה נכונה ומאוזנת בשילוב פעילות גופנית. אם עדין לאחר שינוי זה עדין יהיו הפרעות ברמות שומני הדם יהיה מקום לשקול טיפול תרופתי.

יהודה שלום.
רמות הכולסטרול שלך גבוהות יחסית (LDL גבוה מדי), ולכן יש יוצר בהורדת הכולסטרול בעזרת דיאטה, ובמידה וזה לא מצליח, יתכן שצריך טיפול תרופתי. מעקב ערכי כולסטרול אחת ל-6 חדשים בלבד. פרט לכך, מומלץ לעשות פעילות גופנית.

על לא דבר.

אלי שלום.
הדקירות שאותן אתה מתאר בבית החזה אינן קשורות לצנתור או ללב. מהן אתה יכול להתעלם. לגבי החולשה, היא יכולה לנבוע מן הארוע הלבבי אותו עברת, מן התרופות החדשות אותן אתה נוטל, או מתגובה לחומר הניגוד שאותו קיבלת במהלך הצנתור. במידה והתחושות הללו לא חולפות או נחלשות בהדרגה בימים הקרובים, רצוי לפנות לרופא המטפל, לקרדיולוג המטפל או ל מצנתר שלך.

דני שלום.
באופן עקרוני, במידה והטיפול בפלביקס הוכח אצלך כחסר יעילות, בהחלט הייתי ממליץ להמשיך את הטפול באפינט ולא בפלביקס. אכן, קופת חולים אינה מממנת את הטפול באפינט. בהצלחה. אריק.