פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

נירה שלום.
הממצאים רובם ככולם הינם ביטוי לבעיה ריאתית, ועם הממצאים לא הייתי ממתין חודש. לא חייבים ללכת לרפואה פרטית. ניתן ללחוץ על הרופא המטפל שיקדם את התור אצל המומחה המתאים, או שיסביר לך בצורה ברורה מה משמעות הממצאים ואם יש צורך בהמשך בירור יתחיל אותו כבר עכשיו ללא המתנה לרופא המומחה.
לגבי הממצא של דלקת בקרום הלב: קרוב לוודאי אכן מדובר בדלקת של קרום הלב, והטיפול בפרדניזון הינו נכון, אולם החלק החשוב בכל העניין הוא לברר את הסיבה לדלקת, משום שלסיבות השונות משמעות שונה.

העורק המרגינלי הוא בהחלט עורק שמקובל לטפל בו על ידי הרחבה אנגיופלסטית כלומר השתלת תומך. למעשה כמעט כל העורקים הכליליים המזינים את הלב ניתנים לטיפול בשיטה זו . הפרמטרים העיקריים שקובעים אם ניתן לבצע הרחבה על ידי סליל תומך אינה שם או סוג העורק אלא הנגישות אליו כלומר דרגת הפיתול של עורקי הלב . ככל שיש יותר פיתולים עם זויות חדות כך הנגישות קשה יותר וקשה ולעיתים רחוקות ממש בלתי אפשרי להעביר את הסליל התומך עד לאזור ההצרות.

פרמטר חשובים נוספים הם קוטר העורק ואורך ההצרות. לא אלאה אותך בפרטים טכניים. מקובל ושכיח שמטפלים בהצרויות בעורקים המרגינליים.

לעניין סוג הסליל התומך. האם סליל תומך מתכתי או סליל תומך משחרר תרופה? מעבר להבדל בעליות שאין לו משמעות מבחינתך בבית חולים ציבורי ( בבית חולים ציבורי העלות היא על קופת החולים לעומת בית חולים פרטי ששם אתה עשוי להדרש לשלם על הסליל התומך משחרר התרופה).

סליל תומך מתכתי חסרונו בשכיחות גבוה של הצרויות חוזרות, כלומר סיכון גבוה יחסית שתצטרך צנתור חוזר תוך 6-9 חודשים עקב הצרות חוזרת שמתפתחת בסליל התומך. יתרונו בכך שאם לא פתחת הצרות חוזרת אתה לא זקוק ליטול תרופה לדלול הדם מסוג פלביקס ליותר משלושה עד 12 חודש.

סליל תומך משחרר תרופה. יתרונו בכך שהסיכון להצרות חוזרת נמוך אך יש להביא בחשבון שתצטרך לקחת פלביקס למשך מספר שנים ( התרופה בסל רק לשנה אחת) בעלות חודשית של 200-300 ש''ח ובסיכון קטן מאד אך בכל זאת קיים של חסימה חדה בעורק.

ההמלצה שלי היא שאם לא מדובר במחלה של מספר עורקים אלא רק בהצרות בעורק המרגינלי ולא מדובר בעורק גדול וחיוני עדיף הסליל התומך המתכתי. אם יש מחלה גם בעורקים אחרים או העורק החולה גדול וחיוני עדיף סליל תומך משחרר תרופה.

והעיקר. שיעבור בשלום ותרגיש רק טוב ועוד יותר חשוב. טפל בקולסטרול שלך כדי שלא תזדקק לצנתורים נוספים בעתיד עד 120

טובי

בלי שלום.
אישפוז בטיפול נמרץ לפני צנתור מקובל אצל חולים שסיבת הצנתור שלהם היא אוטם שריר הלב, או בחולים עם סיכון יתר בצנתור. אם לא כך הדבר, לא ברורה לי הסיבה שבגללה אישפזו את חברך בטיפול נמרץ לפני הצנתור.

ראה תשובה קודמת.

מירב שלום.
שאלתך היא בנושא גינקולוגי. זהוא פורום קרדיוגי וצנתורי לב. אין לי מושג ירוק לגבי התשובה לשאלתך. מצטער.

זה בתחום הגינקולוגי ולא קרדיולוגיה כלל וכלל.

מירב שלום.
מדובר בתחום שאינו חלק ממשי מן המקצוע בו אני עוסק. מדובר בקרדיולוגית ילדים (מומי לב מולדים), ולשם כך קיימים אנשי מקצוע ספציפים. אין לי כל כוונה להטעות אותך, ולכן אבקשך לפנות בשאלה זו למומחים לקרדיולוגית ילדים. איתך הסליחה.

ואם מדובר באדם בן 49 איזה סטנד אתה ממליץ?

רובם המוחלט של הסטנטים מושתלים במבוגרים. בעקרון יש חלוקה לסטנטים עם תרופה או כאלה ללא תרופה. ההחלטה תלןויה בגודל העורק ומיקום ההצרות. השאלה שלך כה כללית עד שלא ניתן לענות עליה.

אם זאת כדאי לזכור שבאף מחקר לא הוכח שבחירה של סטנט מסוים משפיעה על תוחלת החיים. כלומר שימוש בסטנט מצופה תרופה לא משפר את תוחלת החיים אלא חוסך צנתור נוסף לכל היור. לסנטים המצופים גם חסרונות שלא זה המקום לפרטם

טובי

אלי שלום.
באופן עקרוני הסיכוי לתמותה במהלך צנתור לב הינו נמוך ביותר ולא נמדד באחוזים אלא בחלקיקי האחוז. כמובן שהדבר מאד אינדיבידואלי ומיוחס לכל חולה בנפרד. לגבי אביך, במידה וקיים חשש גדול ביותר מצידו או מצידך, אני מוכן להיפגש איתו ולאמר לו מה הסיכון הקיים בצנתור ספציפית לגביו.

נירית שלום.
ממש לא. זה כבר בתחום הגינקולוגי, שמידת הידע שיש לי בו הוא מעט פחות משלך...

באופן עקרוני בהחלט יתכן צנתור לילדה בת 15, אולם מדובר בצנתור מסוג אחר, אשר יכול להיות או לתיקון מום לב מולד (כמו פגם במחיצה הבינחדרית), או צנתור לצורך טיפול בהפרעות קצב, שהינן על רקע הפרעה מולדת במערכת ההולכה החשמלית של הלב. הצנתור המדובר אינו אותו צנתור הנעשה באנשים בוגרים בשל היצרויות בעורקי הלב.

יובל שלום.
על שאלתך לא ניתן לענות בלי לדעת את ההתוויה לצנתור. קיימות התוויות דחופות יותר וכאלו שאינן דחופות. לצורך זה עלי לדעת את הסיבה לצנתור שלך.

מיכל שלום.
תודה גם לך על הברכה. שנמשיך להיפגש בפורום בלבד....

קיימים שלושה עורקים כליליים ראשיים. העורק כלילי השמאלי הראשי (LM) מתפצל לעורק הקדמי היורד (LAD) ולעורק השמאלי העוקף (LCX). בנוסף קיים העורק הכלילי הימני. (RCA)

יונתן שלום.
באופן עקרוני ניתן לבצע צנתורים עוקבים בתקופות זמן קצרות, אולם בשל החשיפה לחומר ניגוד העלול להזיק לכליות, רצוי לעשות הפסקה של בין 3 ל-5 ימים בין הצנתורים. אין כל קשר לכאבים או לקרינה.

באופן עקרוני, ניתן לבצע צנתור חוזר לאחר חזרת הקריאטינין לערכו ההתחלתי שלפני הצנתור האבחוני, אולם דווקא בחולים עם אי ספיקת כליות יש לשקול ברצינות ובכובד ראש את האפשרות של ניתוח מעקפים לעומת צנתור טיפולי.