פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

אתי שלום.
התרופה E5555 הינה תרופה ממשפחת מעכבי הקרישה, הפועלת במנגנון של עיכוב ישיר של פקטור הקרוי טרומבין, וגורמת במנגנון זה למניעת קרישה, ועקב כך מניעת ארועים לבביים, שקרישי דם הם אלו שגורמים להם בד"כ. תופעות הלוואי של התרופה הינן כמו אלו של כל אחת משלל התרופות נוגדות הקרישה (אספירין, פלביקס, הפרין וכו'), שהן דימום יתר. אבל מדובר בתופעת לוואי קלה יחסית, שביטויה ברוב המקרים הינה סימנים כחולים על פני העור בלבד. פרט לכך תופעות לוואי הינן נדירות.

דניאל שלום.
התשובה לשאלתך איננה חד משמעית, והיא אמורה להתבסס בעיקר על צפיה בסרט הצנתור שעברת. באם אתה מעוניין בחוות דעתי בצורה יסודית, דאג להעביר לי את סרט הצנתור כדי שאוכל לצפות בו, ואז אשמח לאמר לך את דעתי.
דבר עם מזכירתי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב): 03-697-3395 (רביטל).

לד"ר פינקלשטיין שלום, אני מצוי מספר שעות לאחר הצנתור הנוסף שעבר בהצלחה ומבקש לעדכן אותך . למותר לציין שההמלצה החיובית שלך היתה בעלת משקל רב עבורי. ד"ר חיים ד'ננברג מחזיר לך ד"ש ומדבר בשבחך. אין לי מלים להודות על הנכונות יוצאת הדופן לבחון סרט צנתור ללא כל תמורה.

יוסי שלום.
אין ספק שהסיפור שלך דורש בירור מלא.
אני עצמי רץ מרתון, ומבין היטב ללבך בצורך להמשיך ולעשות ספורט למרות התחושות וסימני השאלה. דבר איתי. 052-4266855.

ההסבר מדוע את סובלת מתחושת פלפיטציות ( דופק מהיר ) לאחר שינוי תנוחה תלוי בסוג הדופק המופיע לאחר שינויי התנוחה. בחלק ניכר מהמקרים מדובר בעליה של הדופק משנית לזרם הדם החוזר ללב לאחר שינוי התנוחה. במקרים אחרים מדובר בהפרעת קצב קלה משנית למאמץ הנדרש לשינוי התנוחה.

כדי שנוכל לדעת בודאות מה הסיבה לכך ולטפל בה אם הדבר מצדיק טיפול יש צורך בביצוע בדיקת פשוטה לא פולשנית ושאינה כרוכה בחשיפה לקרינה. הבדיקת נקראת הולטר א.ק.ג. במהלכה את מחוברת למכשיר קטן בגודל טלפון סלולרי המתעד את קצב הלב ברציפות משך 24 שעות. במהלך התקופה בה את מחוברת למכשיר את צריכה לציין באיזו שעה הרגשת את הדופק המהיר ואז הרופא המפענח יוכל להגדיר את סוג הדופק ולפי זה להבין את המנגנון והסיבה. אם הדופק הוא מסוג סינוס ( דופק תקין) מדובר במנגנון הנובע משינויים בזרימת הדם עקב שינוי התנוחה . אם מדובר בהפרעת קצב יש להמשיך ברור רפואי ולהבין סיבתה.

טובי

לימור שלום.
הפרעות הקצב מהן את סובלת הן קרוב לוודאי הפרעות קצב עלייתיות, עם פעימות מוקדמות חדריות ועלייתיות, שהן הפרעות קצב שאינן מסכנות חיים, אולם גורמות להפרעה קשה באיכות החיים, כמו זו שיש לך: דפיקות לב מוגברות ומואצות, ותחושת פחד שבאה כתוצאה מכך.
הטיפול בהפרעות קצב אלו יכול להיות תרופתי בעזרת תרופות כמו דרלין ודומיו, או על ידי צריבה של מסלולים חשמליים בלב, שדרכם נגרמות הפרעות הקצב האלו.
הטיפול בהפרעות מסוג זה נעשה על ישי אלקטרופיזיולוגים, שהם קרדיולוגים בעלי תחום מומחיות ספציפי להפרעות בקצב הלב.
לגבי המקרה הפרטי שלך, אין כל טעם להתייעץ ולשאול לדעתו של קרדיולוג שאיננו מומחה לאלקטרופיזיולוגיה, משום שהשאלה עוסקת בדקויות שהן בתחום אחריותם בלבד.
לסיכום, תתייעצי עם האלקטרופיזיולוג שאליו הופנית, או עם אלקטרופיזיולוג אחר שיכול לייעץ לך.

מפניתך אני מבין שאת סובלת מתחושת מודעות לקצב הלב עם אירועים של תחושת דופק לא סדיר. התופעה בשפה הרפואית נקראית ''פלפיטציות'' ופירושה תחושת מודעות לקצב הלב. ברוב המקרים המוחלט הדבר נגרם בשל פעימות מוקדמות ממקור חדרי או על חדרי ( מהעליות) . מדובר בתופעה מאד שכיחה שקיימת למעשה אצל כולם ושכיחותה עולה עם הגיל. קיימים שלושה גורמים חיצוניים המעלים את שכיחות התופעה והם קפאין, ניקוטין ואלכהל. התופעה שכיחה גם באנשים ללא שימוש או צריכה של חומרים אלה. בנשים יש קשר לעיתים למחזוריות החודשית.

הטיפול הרפואי ממוקד בברור הסיבה לתסמינים. אם אכן הממצא היחיד הוא של פעימות מוקדמות בתדירות רגילה כאשר הלב הוא במבנה ותפקוד תקינים ( נבדק על ידי אקו לב) בדרך כלל אין צורך בטיפול וברוב המקרים הטיפול יותר מסוכן מהתופעה. התרופות היחידות הבטוחות הן חוסמי בטה כמו הדרלין שקבלת.

אם אכן עברה ברור רפואי קרדיולוגי ונאמר לך שהממצא היחיד הוא של פעימות מוקדמות ממליץ לך להסתפק בטיפול שכבר קבלת. אבלציה אינה פתרון אפשרי בכל מקרה . בהחלט יתכן שאחרי תקופה מסוימת של טיפול התופעה תחלוף ולא תחזור תקופה ארוכה גם ללא טיפול. לעיתים הידיעה שאין בעיה רפואית מרגיעה את החולים ומאפשרת להם לחיות עם התופעה בשקט ובשלווה.

טובי

מאיה שלום.
צנתור לא פולשני הינו בדיקת CT של הלב וכלי הדם. הבדיקה נותנת תמונה של העורקים הכליליים בדומה לצנתור, אולם בדרגת דיוק נמוכה יותר, ולכן במקרים בהם קיים חשד סביר עם סיכון גבוה לקיום היצרויות בעורקים הכליליים, ההעדפה הינה לבצע צנתור פולשני, כדי שלא להסתכן בדיוק שאינו 100% רק בשל הרצון שלא לבצע בדיקה פולשנית. את הצנתור הווירטואלי מבצעים בעיקר כאשר רוצים לשלול קיום מחלת לב כלילית באדם עם סיכון נמוך יחסית לקיום מחלה זו.

על פי התיאור אני מניח ( מניח כי התיאור קצת שונה) כי לאחר הניתוח לתיקון המסתם המיטרלי נותר דלף קטן ( קרע מתחת למסתם) שגורם לדלף ולהרס של כדוריות דם אדומות וכך להמוליזה ( המוליזה- הרס של כדוריות הדם) ואובדן דם ואנמיה. ללא קשר לכך חמך סובל גם מרגישות לקומדין שבאה לידי ביטוי בדמם ממערכת העיכול מה שמחמיר את האנמיה עקב ההמוליזה.

התוכנית הטיפולית של צנתור לסגירת הדלף בהחלט נראית הגיונית. בבית החולים בילינסון יש רופא מומחה לתחום ואני מניח שהוא יבצע את הסגירה של הדלף בצנתור. כך שבעיה זו תפטר בהצלחה אני מקווה.

האופציה האחרת של ניתוח חוזר לסגירת הדלף לא נראית הגיונית לאור גילו של חמך והעובדה שרק לפני 5 חודשים עבר ניתו חלב פתוח. בהחלט שווה לנסות את הסגירה של הדלף בצנתור שהיא פעולה קלה בהרבה.

לעניין הקומדין
בעקרון לאחר ניתוחים לתיקון המסתם המיטרלי אין צורך בטיפול ממושך בקומדין מעבר למספר שבועות. כך גם לאחר סגירה של דלף בצנתור. במקרים אלה ניתן במקום קומדין לתת תרופות אחרות לדלול קל יותר של הדם וגם הם באופן זמני.

מקווה שהצלחתי לענות על שאלותיך. אם לא אנא חדד יותר את הפרטים הרפואיים

טובי

יוני שלום.
לא תאמין, אבל נדע לענות...
תיקון המסתם המיטרלי נעשה מזה שנים רבות בניתוח לב פתוח מורכב יחסית. ההצלחה בניתוח זה גבוהה והא משפר את תוחלת החיים ואת איכות החיים של המטופל.
בשנים האחרונות הלכה והתפתחה לה שיטה חדשנית לתיקון המסתם בדרך מילעורית (כלאמר דר החדרת צנרת ולא בניתוח לב פתוח), או במילים פשוטות באמצעות צנתור. שיטה זו נעשית במספר מרכזים בעולם, אך עדיין בשלב מחקרי-קליני מוקדם ולא כטיפול ראשוני מומלץ. השיטה מיושמת בעיקר בחולים קשים עם סיכון ניתוחי גבוה, ולא כטיפול סטנדרטי בחולים עם מחלת המסתם המיטרלי.

רוב מערכות הגוף שלנו בנויות עם רזרבה גדולה. למשל יש לנו שתי כליות אבל בהחלט אפשר לחיות חיים טובים ובריאים עם כליה אחת בלבד מה שמאפשר תרומת כליה. דבר דומה קורה עם הכבד וכפי שאמרתי מערכות גוף רבות . אותו דבר קורה גם ען העורקים. העורקים בלבד בנוים כך שיוכלו לספק דם ללב גם במצבי קיצון ולכן הצרויות של עד 50% מקוטר העורק מוגדרות בשפה הרפואית כ ''לא משמעותיות מבחינה המודינמית'' כלומר אינן גורמות לקיפוח ביכולת אספקת הדם גם במאמץ. כלומר אם בעורק הקדמי היורד LAD יש לך הצרות של 25-50 אחוז היא לא משמעותית המודינמית ואינה פוגעת בתפקודיך.

מדוע בכל זאת לא לטפל כדי שההצרות לא תתקדם הלאה? הטיפול על ידי באלון ו/או סליל תומך כרוך בסיכון מסוים נמוך מאד אבל בכל זאת קיים. מצד שני כשמשתילים סליל תומך יש גם סיכון של התפתחות הצרות חוזרת שעומד על 40% בקירוב לטווח של חצי שנה בסליל רגיל ופחות מ-10% בסליל מצופה תרופה. בהצרויות של פחות מחמישים אחוז הסיכון הזה לא מוצדק ולכן לא טופלת וטוב שכך.

אל תשכח שעליך להיות במעקב רפואי כדי לראות שההצרות שטופלה בצורה כה טובה בעורק הימני RCA תשאר פתוחה. הטיפול מעבר לנטילת התרופות כולל בנוסף לפלביקס גם פעילות גופנית סדירה וטיפול בגורמי סיכון נוספים.

טובי

צר לי לאכזב אותך. מבחינה רפואית פרופר אפילו עישון פאסיבי מזיק לבריאות ולא רק ללב אלא למערכות רבות אחרות ואני לא מתכוון רק לסרטן הריאות ומחלת ריאות כרונית אלא גם למחלות גידוליות רבות אחרות כמו למשך סרטן שלפוחית השתן וכו. אם עישון פאסיבי מזיק על אחת כמה וכמה עישון אקטיבי אפילו של סיגריות בודדות.

מצד שני. בניגוד לכל עמדה רפואית מקובלת וסטנדרטית. אני אישית חושב ( לאו דוקא כקרדיולוג) שלא כל מה שאנחנו עושים בחיים הוא בריא וחלק מהדברים שאנחנו עושים בהחלט גורמים לנו נזק ןלמרות זאת אנחנו ממשיכים לעשות אותם. אני אישית לא מעשן וחושב שמדובר בהרגל רע מאד ולא מצליח להבין איך אפשר להנות ממנו. אבל אם עישון של שלוש סיגריות ליום גורם לך כל כך הרבה עונג ואת במודע מעדיפה להמשיך לעשן אני בהחלט מבין אותך. הנזק מעישון הוא מידתי ( מילה חדשה שבזמן האחרון ממש נפוצה) כלומר יש יחס בין מידת החשיפה לסיגריות והסיכון הנובע מהן. ככל שמעשנים יותר הנזק גדול יותר. כל עוד את זוכרת כלל זה בכל זמן שבו את מדליקה סיגריה אני בטוח שתהיה בסדר.

טובי

קראתי את הדו''ח המפורט על התסמינים אותם את מציינת והבדיקות המקיפות בעברת. הסיכוי שאת עוברת התקף לב בנוכחות בדיקות כה רבות שכולן תקינות שואפת לאפס.

כאבים בחזה לא בהכרח נובעים עקב בעיה לבבית. יש עוד אברים בחזה ובבטן העליונה שיכולים ליצור תסמינים ואפילו סמנים דומים להתקף לב. עקב החשיבות והסכנה הנובעת ממחלת לב בכל מקרה של כאבי חזה מקובל לעבר קודם כל ברור לבבי. הברור הלבבי שעברת היה מקיף ביותר לא חסכו לא אמצעים ולא מאמצים. אני בהחלט חושב ובטוח שהסיבה לכאבים שלך אינה מחלת לב ויש לחפש את המקור לכאב במקום אחר. שילוב של בדיקות דם חוזרות לרמת טרופונין ( הבדיקה המיוחדת ללב שביצעת בחדר המיון) יחד עם אקו לב וצנתור וירטואלי שכולם היחו תקינים עושה את הסבירות למחלת לב למאד מאד אבל מש מאד נמוכה.

מציע שתפני לרופא המפטל כדי לברר מקור אחר לכאבי החזה כמו מערכת העיכול ( ושט או קיבה) ואפילו בעיות גב

טובי

שלום.
אכןו מבוצעים בימים אלו צנתורים להחלפת המסתם האאורטלי. לא לכל החולים פעולה זו מתאימה, אולם במידה ואת מעוניינת, אשמח להיפגש איתך ועם אימך לבדוק את האופציות הטיפולויות במסתם האאורטלי שלה. בתקופה הקרובה יגיע למרכז הרפואי תל-אביב מומחה עולמי בעל הנסיון הרב בעולם בפרוצדורה זו, לביצוע מספר מקרים. צרי איתי קשר לטלפון. 052-4266855.

פאר שלום.
בהחלט יתכן. שריר הלב יכול לעבור התאוששות לאחר פגיעה שאינה משמעותית, ואינה על רקע צלקת אלא על רקע פגיעה רגעית קצרה בלבד. אין כאן כל טעות באבחנה. אגב, פעילות גופנית תשפר עוד יותר את לפקוד הלב שלך ובמקביל תמנע ארוע לבבי נוסף.

ירון שלום.
באופן עקרוני, אין כל בעיה בנטילת נרות נקסין לאדם לאחר אוטמי שריר הלב, בתנאי שלא מדובר בנטילה כרונית תקופה ארוכה יומיומית.

משה שלום.
באופן עקרוני, אין כל בעיה בנטילת סיאליס או ויאגרה, בתנאי שאינך נוטל תרופות ממשפחת הניטרטים (ניטרוגליצרין, קורדיל, מונוקורד, מונוניט, מונולונג וכו'), ובתנאי שמצב הלב שלך יציב ואינך סובל מכאבים בחזה במאמץ קל או במנוחה.