פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

רמי שלום.
את החולשה כל תרופה יכולה תיאורטית להסביר.
את החולשה והכאב ברגליים יכולה בהחלט להסביר התרופה סימווסטטין. פנה לרופא המטפל ושאל אותו.

מודה על תשובתך. בעיקבותיה פניתי לרופא והוחלף לי לפרבליפ
היום קבלתי תשובות לבדיקות הדם, ונראה כי ישנה חריגה בבדיקת ה UREA 56 mg/dl ' בקש את עזרתך בפיענוח התוצאה, האם עליי ךדאוג,, להזכירך אני 18 ימים אחרי צינתור עם 3 סטנדים.
מודה מראש
רמי

שלום, אני עברתי צינתור לפני שבוע. אחרי הליכה קלה אני מרגיש קור בגוף. ממה זה יכול להיות?! זאת הפעם השניה שקורה לי הדבר הזה.
אמיר
תודה

עינת שלום.
DES הינו קיצור של DRUG ELUTING STENT, או בעברית סליל תומך מפריש תרופה. ולעומתו BMS הינו קיצור של BARE METAL STENT, או בעברית סליל תומך "ערום" כלאמר ללא תרופה. הכוונה היא לתרופה הקיימת על חלק מן הסלילים התומכים מתוך מטרה למנוע את ההיצרות החוזרת הקיימת בחלק מן המקרים לאחר השתלת סלילים תומכים.

רונית שלום.
אין כל קשר לקצב הלב הבסיסי שלך.
העובדה שאביך עבר ניתוח מעקפים בגיל 50 מהווה ללא ספק גורם סיכון לגבייך.

שאלת הרבה שאלות לא קלות. אנסה לענות עליהן אחת לאחת.

א. האם הצנתור היה הכרחי? קשה לענות. הצרויות של 50-70 אחוז בדרך כלל לא גורמות לתסמינים כה קשים המחייבים אשפוז. אם לאחר הצנתור הכאב ממנו סבלת חלף ולא נשנה הצנתור בהחלט היה מוצדק ופתר את הבעיה ( לא ציינת אם הכאב חלף). מצד שני הצרויות של מעל 50% מצדיקות טיפול בעיקר אם ממוקמות בעורק גדול וחשוב. הטיפול במקרה כזה אינו דוקא שיפור התסמינים אלא מניעת הסיכון של אוטם. כלומר אם היו תסמינים ולאחר הצנתור חלפו הצנתור היה מוצדק כך גם אם ההצרות היתה ממוקמת בעורק כלילי חשוב. מכיוון שלא התייחסת לשתי נקודות אלה איני יכול לענות לך בצורה חד משמעית.
ב. כמה זמן לוקח עד שמתפתחת הצרות חוזרת אם בכלל? בסלילים רגילים לא מצופי תרופה מקובלת תקופת מעקב של תשעה חודשים. אם בתקופה זו לא מתפתחים תסמינים המעידים על הצרות חוזרת ככל הנראה גם לא תתפתח הצרות כזו. כלומר כתשעה חודשים.
מה הסיכון להתפתחות הצרות חוזרת. הסיכוי תלוי במשתנים רבים כמו קוטר העורק שטופל , אורך הסליל התומך ( במילימטרים) ואפילו מחלות רקע. ככל שהעורק שר יותר. הסליל התומך ארוך יותר ולמטופל יש סוכרת כך הסיכון להצרות חוזרת גבוה יותר ויכול להגיע ל-50% לתקופה של 9 חודשים.
ג. פלביקס רצוי לקחת תשעה חודשים לפחות והוא אכן בסל לתקופה זו כלומר קופת החולים חייבת לאשר לך את התרופה בעלות נמוכה של 15%.
ד. האם ניתן לבצע שתלים בשיניים? תלוי ברופא השיניים. בעיקרון שילוב של פלביקס ואספירין לא גורם לדימומים המונעים אפשרות של שתלים בשיניים. ניתן אפילו לבצע עקירות ( בעקירה הסיכון לדמם גבוה). מאידך תחת שילוב של אספירין ופלביקס הסיכון לדמם גבוה יותר ולכן אם לא מדובר בבעית שיניים דחופה רצוי לדחות אותה עד לאחר גמר הטיפול בפליקס. אין צורך בטיפול מונע על ידי אנטיביוטיקה בגין הבעיה בלב אלא רק אם יש במקביל גם בעיה בשסתומי הלב.
מקוה שעניתי על כל השאלות. אם לא אני כאן וניתן לשאול שוב או לחדד השאלות יותר.

טובי
ג.

לד"ר טובי רסין שלום רב. ראשית, תודה גדולה מעומק הלב על תשובתך המפורטת. א. כהמשך, רציתי לעדכן שבדוח הצינתור שלי נרשם: "בוצע צינתור שמאלי. נצפתה מחלה במערכת העורק LAD".בעורק דיאגנולי ראשון. איפיון המיקטע: "מבודד, פחות מ- 10 מילימטר, חלק" טופלה ב- PCI עם תומך BMS. האם מדובר בעורק כלילי חשוב? האם היה צורך בתומכן משחרר תרופה? מה פירוש המשפט האחרון. ב. בבדיקה קרדיולוגית נרשם "א.ק.ג. כעת קצב סינוס עם משיכות ST בחיבורים התחתוניים והצדדיים, ככל הנראה רפולריזציה מוקדמת". מה זה משיכות ST? ומה זה רפולריזציה? ST עם שינויים רציפרוקליים" - מה זה? ג. ושוב, בהנחה שאין תורשה בענין הלב, ואין סוכרת, השאלה מה הסיכון בהצרות חוזרת לאור נתונים אלו? המון המון תודה על תשומת הלב והתשובות המפורטות. בברכה חמה

אשמח אם תתייחס למה שכתבתי מיום 17.3.09. תודה.

לרונית שלום.

העובדה שהכאב היה מצד ימין עושה את האפשרות שמקור הכאב לבבי לנמוכה אך לא שוללת אותה לחלוטין. כך גם לגבי העובדה שאת אישה צעירה ללא גורמי סיכון למחלת לב כלילית שעברה בדיקת אקו לב במאמץ לפני חצי שנה שהיתה תקינה.

אם הכאב הופיע במאמץ רצוי מאד שתעברי ברור רפואי לפני שתחזרי לפעילות בחדר הכושר. ברור רפואי כמו בדיקת מאמץ רגילה בהחלט יכול להספיק. כדאי שבלי כל קשר לכך תזכרי הסיכוי שאכן מדובר בבעיה לבבית הוא נמוך מאד אבל בהחלט מחייב התייחסות.

ד"ר שלום תודה רבה לך על תשובתיך השאלה אם אבי עבר ניתוח מעקפים בגיל 50 האם זה נחשב לגורם סיכון? ואני בעלת דופק סינוס טכרדיה שלא מפריע לי תודה

התופעה של מיחושים או אי נוחות אך ללא כאב ממש בתקופה הקצרה שלאחר השתלת תומכון בהחלט מוכרת היטב בקרדיולוגיה פולשנית. הגבר קיים ומתואר גם אם לא שכיח אך בדרך כלל נמשך לא יותר ממספר שבועות בוודאי לא חצי שנה לאחר צנתור.

כאבי חזה לאחר צנתור טיפולי תמיד, גם במקרה של סליל תומך משחרר תרופה צריכים להעלות חשד לאפשרות של הצרות חוזרת אלא שבעיה זו מתאפינת בהקלה של התסמינים בתקופה המידית לאחר הצנתור , הופעתם המחודשת לאחר פרק זמן של לפחות מספר שבועות וקשר מובהק בין התסמינים למאמץ.

לא זה המקרה שלך. אתה מתאר אי נוחות בחזה הנמשכת ברציפות מרגע השתלת התומכון. הכאב לא קשור למאמץ אלא לאכילה דווקא. צירוף תסמינים זה שולל בסבירות גבוה אפשרות של הצרות חוזרת או טיפול שלא היה מוצלח עד סופו ( כלומר פתיחה לא מלאה של העורק). במקרים אלה יש לחשוב על אפשרות אחרת כמו למשל תגובה לפביקס אותו אתה מקבל בוודאי מאז הצנתור ( בשום פנים אל תפסיקו על דעתך בלבד) או תגובה לאספירין. ממליץ בשלב זה שתפנה לרופא המטפל כדי לשלול אפשרות זו.

יולי שלום.
קשה לי ולא אחראי יהיה לענות לך בצורה חד משמעית על שאלתך דרך האתר. במידה ואתה מעוניין לשמוע מה דעתי, אשמח להיפגש איתך (ללא תשלום כמובן) ולאמר לך את המלצתי לאחר שאבדוק את הבדיקות שביצעת ואשמע את תלונותיך. צור עימי קשר טלפוני 052-4266855.

ירון שלום.
אכן קיימת אפשרות לבצע צנתור בצורה לא פולשנית, הקרויה בשפת ההדיוטות "צנתור וירטואלי" ובשפה מקצועית CT-ANGIO וזהו בעצם CT של הלב בו מדגימים את העורקים הכליליים. הבעיה בבדיקה זו היא שהדיוק שלה אינו זהה לצנתור רגיל אלא פחות מכך, ובחולים עם חשד גבוה להיצרות בעורקים, בדיקה זו אינה מספקת. חסרון נוסף הינו, שבצנתור רגיל לאחר ההדגמה ניתן להמשיך לצנתור הטיפולי, קרי הרחבת העורקים הכליליים בעזרת בלון וסליל תומך, ובצנתור הוירטואלי זה לא ניתן לביצוע וצריך אז לבצע צנתור פולשני.

יעקב שלום.
התופעה בהחלט דורשת בירור, ויתכן שמבחן מאמץ "יפספס" ויהיה תקין למרות שקיימת בעיה. במקרה כזה, ניתן לבצע מיפוי לב עם טליום במאמץ שהיא בדיקה רגישה ומדוייקת יותר, ובמקרים אחרים צנתור "ורטואלי". כל זאת לאחר התרשמותו של הרופא המטפל, או הקרדיולוג בקהילה.

רחלי שלום.
ללא צפיה בסרט הצנתור שלך והכרת המקרה, אין כל אפשרות לענות על שאלתך בצורה אחראית. אני מציע לך לפנות לרופא המטפל שצנתר אותך ולעדכן אותו בהרגשתך.

צנתור כלילי פולשני או וירטואלי מלווים ומחייבים הזרקה של חומר ניגוד רנטגני ( נכון גם לבדיקות CT אחרות). חומר הניגוד הנ''ל בעל פוטנציאל לפגוע בכליות. הסיכון עולה בחולי סוכרת ובאנשים עם תפקוד כליתי לקוי.

למרות זאת צנתורים ובדיקות CT מבוצעים גם בחולים עם אי ספיקת כליות ואפילו חולים עם כליה אחת כאשר הכליה השניה לא מתפקדת או הוסרה בניתוח מסיבות שונות. לפני הצנתור יש ''להכין'' את החולה על ידי עירוי נוזלים ומתןם תכשיר המקטין את הסיכון לפגיעה בכליות. ההכנה נעשיית בתיאום עם המצנתר שמודע לעניין וידע להדריך אותך כדי להקטין למינימום את הסיכון לכליה. במידה ותפקודי כליה כפי שבאים לידי ביטוי ברמת קריאטינין ואוראה בדם תקינים ( מספיקה כליה אחת תקינה כדי לשמור על רמות אלה בטווח התקין) הסיכון לפגיעה בכליות בצנתור שואף לאפס ולא מחייב הערכות כלשהי.
טובי

לאחר צנתור טיפולי בו בוצעה סגירת העורק על ידי אנגיוסיל ההגבלה העיקרית היא לטווח של יומיים שלושה תוך המנעות ממאמצי הרמת משאות כבדים או העלאת לחץ תוך בטני ( כפיפות בטן וכו) כדי לא לגרום לפתיחה של אזור הדיקור.

במידה והצנתור לא בוצע לאחר אוטם שריר הלב ( במקרה של אוטם ההגבלה וחזרה לפעילות איטייים יותר ומושפעים מהאוטם ולא מהצנתור) מומלצת מנוחה , כלומר פעילות מתונה ללא מאמצים פיזים למשך שבועיים ולאחר מכן חזרה הדרגתית לפעילות. קצב החזרה תלוי בכושר הגופני שהיה לפני הצנתור במקרה שלך החזרה יכולה להיות די מהירה ולפי הרגשתך. בכל מקרה יש צורך לשמור על חזרה הדרגתית ולא לחזור מיד לאותה רמת מאמץ שביצעת לפני הצנתור.

טובי

לאחר צנתור צרבות אינן תסמין צפוי אך בהחלט אפשרי ויתכנו לכך מספר הסברים אפשריים.

א. השילוב של אספירין ופלביקס אותו מקבלים כל החולים לאחר השתלת תומכון עלול לגרום לתסמיני צרבת. במקרה כזה תרופה סותרת חומצה אמורה לפתור את הבעיה.

ב. לעיתים עצם ההרחבה של העורק על ידי סליל תומך גורמת לאי נוחות בחזה שעלולה להיות מפורשת כתחושה של צרבת. התופעה מתוארת לעיתים רחוקות ונמשכת לא יותר משבוע שבועיים.

ג. אפשרות שלא ניתן לדחות אותה על הסף שהסליל התומך מראה סמני סגירה. פחות שכיח במקרה של סליל מצופה תרופה כמו סייפר אך בהחלט יתכן במיוחד אם לא מקפידים על הטיפול התרופתי.

בכל מקרה הייתי ממליץ שאמך כן תפנה לרופא המטפל לברר את מקור התלונות. אם הכאב לא קשור למאמץ כלומר לא מחמיר במאמץ ובתרשים הא.ק.ג. אין שינויים בהשוואה לתרשים שבוצע מיד לאחר הצנתור לא מדובר ככל הנראה בבעיה משמעותית אך היא בהחלט מחייבת ברור במיוחד אם נמשכת.
טובי

דורית שלום רב.
גיל כרונולוגי לכשעצמו אינו סותר ביצוע בדיקות רפואיות או טיפולים אחרים. מאידך צנתור וניתוח להחלפת המסתם האורטלי שהוא ניתוח מורכב בהחלט אינו שכיח בטווח הגילאים שמעל 90 בוודאי לא 98.

ניתוח להחלפת המסתם האורטלי שהוא כאמור הטיפול המקובל כיום במחלות המסתם האורטלי מחייב שימוש במכונת לב ריאה פעולה שבגיל הקשיש מלווה בשכיחות גבוה של פגיעה נוירולוגית בלתי הפיכה ולכן הניתוח נשמר לאותם חולים במצב קשה שללא הניתוח איכות חיים או תוחלת חייהם הצפויה היא בלתי מתקבלת על הדעת

בשנה האחרונה פותח טיפול להחלפת המסתם האורטלי בגישה צנתורית ללא ניתוח וללא שימוש במכונת לב ריאה מה שמונע חלק נכבד מהסיבוכים בוודאי אלה הנובעים משימוש במכונת לב ריאה. שני המרכזים הראשונים שהכניסו את הטיפול לשימוש מעשי הם המרכז הרפואי שיבא והמרכז הרפואי תל אביב. למעשה בחודש הבא צפוי להגיע למרכז הרפואי תל אביב מומחה בעל שם עולמי כדי לבצע מספר טיפולים כאלה. במידה ואת חושבת שאביך עשוי להתאים או רוצה לברר אם הוא מתאים את מוזמנת לפנות למחלקה הקרדיולוגית בשיבא ( בשיבא איני יודע מי מטפל בכך) או למרכז הרפואי תל אביב לטלפון מס' 036973395 לבקש את רויטל ולהסביר לה את מבוקשך. מיותר לציין שהטיפול ניתן ( בינתיים ) ללא תשלום למרות שעדין לא הוגדר בסל הבריאות.

טובי

אלון שלום.
אין כל מגבלה לאחר צנתור והשתלת סליל תומך, אלא אם זה נעשה עקב אוטם שריר הלב. במידה ולא, אמך יכולה לחזור לחיים נורמליים כבר למחרת הצנתור, עם מגבלה של מאמצים פיזיים קשים בימים הראשונים כדי לא להזיק לפצע החדירה במפשעה. מבינת הלב ומחלתה היסודית, אין כל מגבלה.