פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

שטף דם במפשעה הוא סיבוך מאד שכיח. כה שכיח עד שקשה להגדירו כסיבוך היות ומופיע ברוב הצנתורים. הכתם הכחול לא רק משנה את גודלו אלא גם את מיקומו וצבעיו ומשתנה מכחול כהה לירוק בהיר ובהמשך צהוב. מדובר בתהליך צפוי כאשר מערכות הגוף '' סופגות'' את הדימום וממחזרות את הדם.

מתי לדאוג? תמיד אבל במינון הנכון. כל עוד לא מופיעה נפיחות חדשה במקום אין כל צורך לפנות לעזרה רפואית. אם מופיע במקום הדקירה גוש מורם שגדל יש לפנות בהקדם למיון כך אם יש כאב או שהכאב מחמיר.

טובי

שלום.
אין שום אפשרות לענות על שאלתך ללא בדיקה מעמיקה של החולה עצמו (אתה), ומעבר על סרטי הצנתור שעברת. זה בהחלט עשוי להיות קשור לצנתורים שעברת, אך ללא ספק יכול להיות קשור למערכות אחרות בכלל (שלד, מערכת העצבים וכו'). איתך הסליחה.

א. אין כל סיבה להיות מיואשים. יש טיפול בהחלט ניתן להקל על אביך. חשוב לעשות זאת בשיקול הדעת ובזהירות כל עוד אין דחיפות.

ב. ממחקרים שונים ידוע כי ניתוח מעקפים נותן יתרון לתקופה של 10-15 שנה לאחר מכן בממוצחע המחלה מתחדשת בין היתר בשל גורמים שלא ניתן לטפל בהם וגורמים להתחדשות ההצרויות.

ג. אביך עבר צנתור בו הושתלו לו תומכונים או בוצעה רק הרחבה על ידי באלון. ממחקרים שונים ידוע כי הרחבה על ידי באלון ואפילו השתלת תומכון כרוכה בסעכון של הצרות חוזרת תוך 6 חודשים. שימוש בתומכון מצופה תרופה כמו סייפר מקטינה את הסיכון לכך אך לא תמי אפשרית. כך שבהחלט יש הסבר מדוע אביך הרגיש שוב רע ונזקק לצנתור נוסף.

ד. כן בהחלט ניתן להרגיש שהסליל התומך עומד הסתם. סתימה כזו בא לידי ביטוי בכאבי חזה במאמץ ולכן אביך מרגיש פחות טוב וקשה לו לבצע מאמצים.

אני לא חושב שיש לשמור אותו במנוחה מוחלטת אבל מצד שני לא כדאי שיתחיל לבצע פעילות גופנית יזומה לפני גמר הברור הרפואי. אביך זקוק להערכה קרדיולוגית מחודשת. ממליץ שתפנו למצנתר שעובד גם כקרדיולוג בקופת החולים בה חבר אביך. אם תצייני מקום מגורים וקופת חולים אשמח להמליץ לך על הקרדיולוגים שיוכלו לטפל באביך.

ואל תשכחי, גם בלי להיות דתי '' ישועת השם כהרף עין''

טובי

ד"ר ריסין אני מאוד לך מאוד על תשובתך המפורטת.
אבי חבר בקופת חולים כללית בחדרה, אשמח להמלצה.
תודה מראש,
רעות

מצטער מאד לשמוע על אביך כל מה שאומר לא יקל על תחושתך ולכן אנסה להתרכז בעובדות.
א. קומדין היא תרופה שמדדלת את הדם ופוגעת במערכת הקרישה. השפעת הקומדין נמשכת מספר ימים. כדי שמערכת הקרישה תחזור לתפקד דרושים יומיים שלושה של הפסקת הטיפול. צנתור, כמו זה שעבר אביך מחייב דקירה של עורק. אסור וקיימת הוריית נגד מוחלטת לביצוע צנתור תחת קומדין עקב הסכנה של דימום מאזור הדקירה. כך שרופאיו נהגו באופן סביר כאשר דרשו יומיים לפני הצנתור את הפסקת הקומדין.

לעניין שמונה כדורי האספירין. אני חושש שאת קצב מבלבלת. לאחר צנתור טיפולי שבו מוחדר סליל תומך לעורק, מה שככל הנראה בוצע באביך בזמן הצנתור מקובל לתת 600 מ''ג של כדור הנקרא פלביקס שאף הוא מדלל את הדם. כל כדור הוא 75 מ''ג כלומר מקובל לתת שמונה כדורים יחד מיד בסיום הצנתור . זו התרופה שאביך ככל הנראה קיבל וכן זה הנוהל הרפואי המקובל בהנחה שעבר צנתור טיפולי

עניין נוסף שאני חושש שאת קצת מבלבלת הוא עניין הצנתור הוירטואל. אביך , עקב הפרפור לא עבר צנתור וירטואלי אלא בדיקה אלקטרופיזיולוגית שבא מבוצע ניסיון לצריבה של מוקד הפרעות הקצב.

מקווה שעניתי לשאלותיך. אם לא ענה שאלי שוב ובינתיים מקווה שאביך יזכה לרפואה שלמה.

טובי

התשובה בהחלט חיובית. לאחר סליל תומך- סטנט המטופל חייב לקבל תרופה הנקראת פלביקס או קלופידרוגל טבע. תרופה זו בהחלט עלולה לגרום תגובה אלרגית אך אין להפסיק אותה בשום פנים ואופן בשל סכנה של חסימה חדה בסליל התומך. אנא התיעצי עם הרופא המצנתר או עם רופא המשפחה בשאלה של מה לעשות.

במקרים רבים לאחר צנתור בו נמצאה הצרות שטופלה על ידי סליל תומך מתחילים לא רק פלביקס אלא גם תרופות נוספות כמו תרופות לאיזון שומני הדם כך שבהחלט יתכן ולא פלביקס היא הגורמת לפריחה.

טובי

הלו! זה רדיו? זו אמנם תוכניתנו ''הכה את המומחה'' אבל בתחומי התמחותו. אני חושב שכדאי שתפנה את הבעיה לפורום המתאים. למיטב הערכתי GIANT CELL ARTERITIS אינה בעיה בתחומי הקרדיולוגיה. ממליץ שתפנה לפורום של מחלות דלקליות- רוימטולוגיה או רפואת פה ולסת.
טובי

מאיר שלום.
היצרות בשיעור 70% הינה היצרות גבולית, והיצרויות בשיעור זה דורשות התערבות רק לעיתים כאשר קיימת הוכחה אובייקטיבית שההיצרות אכן מסכנת את החולה. (מיפוי טליום פתולוגי, מבחן מאמץ חיובי וכו'), אולם ברוב המקרים, היצרות בשיעור זה אינה מהווה התוויה להתערבות על ידי בלון וסליל תומך. לעניין, קשה לענות על שאלה זו ללא הכרת הפרטים הספציפיים הנוגעים למכלול מצבך ומחלתך, וללא הסתכלות בסרט הצנתור שלך.

מאיר שלום.
בעיקרון התשובה היא בהחלט שניתן לטפל בצנתור גם בהיצרות חוזרת בתוך סייפר, אולם לצורך תשובה וודאית אני חייב לראות את סרט הצנתור שלך. אם אתה מעוניין, הבא אלי את סרט הצנתור למשרדי באיכילוב, אני אצפה בו ואענה לך באם ניתן לפתוח את זה בעזרת צנתור או האם יש צורך בניתוח מעקפים כליליים. באופן עקרוני, היצרות חוזרת בתוך סליל מפריש תרופה מסוג אחד, ניתנת לפתיחה על ידי סליל תומך מפריש תרופה מסוג אחר (המשחרר תרופה אחרת בד"כ)

בצנטור הטיפולי שנעשה השבוע הוכנס תומכן מצופה תרופה חדש לתוך הסייפר הסתום שהושתל לפני 6 שנים. נאמר לי שאם תהיה היצרות נוספת אז אין אפשרות להכניס פעם שלישית תומכן נוסף, והפתרון יהיה בלון או מעקפים.
תודה רבה על תשובתכם

הסיבה לצנתור היתה תעוקה חדשה בזמן מאמץ .הסייפר הישן היה סתום 95%(LAD פרוקסימלי) הוכנס סטנט חדש משחרר תרופה .שאר העורקים ללא היצרויות משמעותיות.לאחר 4 ימים עדיין יש כאבים במאמץ.
איזה סיבות יכולות להיות לכך?
תודה רבה

עופר שלום.
קשה לי לענות לשאלתך בצורה זו בלי לראות את כל החומר. אני עצמי עוסק בספורט בצורה פעילה ביותר (מרתון וכו'), כך שקל לי להבין לליבך... אם אתה מעוניין תפנה אלי עם כל החומר ואשתדל לענות לך תשובה מבוססת יותר. (0524-266855)

גלי שלום.
קשה לי לענות על שאלתך ללא שבדקתי את אביך, אולם הדרך היחידה שניתן לקשור את התופעות המתוארות עם צנתור הינה קיום מאורע מוחי קל במהלך או בזמן הצנתור. אינני מעיז לקבוע בוודאות אבחנה זו בלי לבדוק אותו לפני ואחרי הצנתור, וללא ביצוע CT של המוח ובדיקת נוירולוג, אבל זו אפשרות בהחלט סבירה.

שרונית שלום.
המחלה הקרויה constrictive pericarditis הינה תופעה בה קרום הלב נהיה קשיח, ומפריע ללב להתרחב כדי לקלוט יותר דם אותו הוא אמור להזרים קדימה. המחלה נגרמת על ידי סיבות רבות, ביניהן לאחר ניתוח לב, דלקות שונות, זיהומים, ועוד. הטיפול במחלה ברוב המקרים הינו תרופתי, אך בחלק מן המקרים יש צורך לנתח את החולה ולקלף את הקרום הקשיח מן הלב. לפרטים נוספים הקשורים ספציפית לאביך, עלייך להתייעץ עם הרופא הקרדיולוג המטפל של אביך.

שלום.
התשובה היא בהחלט כן. חלק לא מבוטל מן הצנתורים הטיפוליים היום מבוצע במעקפים כליליים, רובם מעקפים וורידיים, וחלקם במעקפים עורקיים. התשובה לשאלתך הינה בהחלט חיובית.

דורון שלום.
באופן עקרוני, דרך הצנתור היא לפי בחירת המצנתר. ההעדפה לצנתור דרך עורק המפשעה הינה בשל העובדה שניתן להשתמש בצנתרים עבים יותר, וזאת לצורך התערבויות מורכבות יותר במידה וסוג ההיצרות מחייב שימוש בצנתר עבה יותר. אז צנתור דרך היד מוגבל לשימוש בצנתר דק בלבד. הסיבה השניה להעדיף צנתור דרך עורק המשפעה הינה שכיחות נמוכה יותר של ארוע מוחי, שהינו נדיר ביותר בשתי השיטות, אולם נדיר יותר בצנתור דרך המפשעה. באופן עקרוני, רוב המצנתרים מיומנים יותר בצנתור דרך המפשעה, וזו סיבה טובה כשלעצמה להעדיף צורה זו.

בני שלום.
התשובה לשתי שאלותיך היא בהחלט כן. אינני מכיר את המקרה, אולם בהחלט אוטם נרחב בעיקר לדופן הקדמית של שריר הלב, עלולה לגרום לאי ספיקת המסתם המיטרלי, ולהפרעות קצב. זה מצריך בשלב מסויים תיקון המסתם, ולחילופין מתן טפול להפרעות קצב או השתלת דהפיברילטור אוטומטי.

דר אריאל היקר!
אני מודה מאד על התיחסותך ותשובתך
והתודה כאמור מעוק הלב
עלה והצלח תמיד
בני

עינת שלום.
הצנתור מראה את האנטומיה של העורקים הכליליים, ואיל המיפוי הינו בדיקה פונקצינלית, המראה אזורים בלב שאספקת הדם אליהם לקויה. בניגוד לצנתור שהינו בדיקה בה הדיוק הינו 100%, במיפוי הדיוק הינו כ- 85% בלבד, עקב טעות המכשיר, וצללים שנגרמים על ידי איברים אחרים בגוף. בהחלט יתכן חוסר התאמה בין הצנתור למיפוי לכל כיוון.