פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

חולים לאחר צנתור טיפולי מקבלים טיפול משולב על ידי שני תכשירים נוגדי איגור טסיות ( מניעת קרישת דם). בנסיבות כאלה והיות והטיפול עלול לגרום לדמם ממערכת העכיול מצב שעלול להיות מסכן חיים בחולה המטופל על ידי נוגדי קרישה מקובל לתת גם טיפול נוגד הפרשת חומצה בקיבה כדי להקטין למינימום את הסיכון לדמם. התרופה לנסוזפרול היא בדיוק למטרה זו.

הערה חלק גדול המרופאים לא חושבים שטיפול כזה נדרש בחולים שאין להם בעיה ראשונית במערכת העיכול.

טובי

שלום רב
תודה על התשובה המהירה
איתן

על פניו הנזק העיקרי שעלול להגרם בצנתור דרך היד ולכאבים ביד הינה פגיעה בעורק דרכו בוצע הצנתור. מרגע שרופא המשפחה מצא י יש דופק תקין (כלומר העורק לא חסום) אין מקום להתערבות נוספת ובכל זאת כל עוד הכאב קיים ואפילו מחמיר כשאי שיבדק על ידי הרופא המצנתר.

על פניו הנזק העיקרי שעלול להגרם בצנתור דרך היד ולכאבים ביד הינה פגיעה בעורק דרכו בוצע הצנתור. מרגע שרופא המשפחה מצא י יש דופק תקין (כלומר העורק לא חסום) אין מקום להתערבות נוספת ובכל זאת כל עוד הכאב קיים ואפילו מחמיר כשאי שיבדק על ידי הרופא המצנתר.

דניאל שלום רב

לא מוכר לי תכשיר המשמש ברפואה הקונבנציונלית ל''ניקוי '' כלי דם או הסרת הרובד הטרשתי. האספירין אינו משמש לניקוי כלי דם אלא למנעית הווצרות קרישי דם דרך השפעתו על טסיות הדם. הטיפול היחיד שנמצא יעיל במניעה ורגרסיה של טרשת עורקים הן התרופות הסטטיניות להורדת שומני הדם.

טובי

לאחר צנתור טיפולי הטיפול המקובל כולל שני נוגדי איגור טסיות כלומר אספירין ופלביקס או תרופות דומות. האספירין כחומר חומצי עלול לגרום להתפתחות כיבים בקיבה. בנסיבות אלה נוהגים להוסיף טיפול כדי להגן על הקיבה מהתפתחות כיבים שתחת השפעה של נוגדי הטסיות עלולים לגרום לדמם ממערכת העיכול.

את הפלביקס שאינו חומצי ניתן לקחת גם ללא קשר לאוכל מאידך האספירין שהוא חומצי רצוי לקחת אותו מיד לאחר הארוחה כדי להגן על הקיבה מהשפעותיו השליליות. ההגנה על ידי נטילת האספירין לאחר האוכל היא חלקית בלבד שכן חלק מההשפעות של אספירין אינן מקומיות אלא סיסטמיות.

טובי

צפי שלום רב

אכן המצב שאת מתארת מתסכל. מצד אחד בעלך חייב להמשיך לקבל טיפול בשני נוגדי איגור טסיות בשל מצבו הלבבי ומצד שני סובל מאירועי דמם מהאף. ברוב המקרים הדמם מאף לא נגרם בשל נוגדי איגור טסיות (אספירין ופלביקס) אלא בשל לחצי דם גבוהים ויובש בריריות. נוגדי איגור הטסיות גורמים לכך שדמם קל מהאף במקום להיות קל ונשלט הופך להיות דמם רב ומתסכל.

מי שאמור לטפל בבעיה הם רופאי א.א.ג. לזהות את מקור הדמם ולשקול מריבה שלו. הצריבה אמורה לגרום להרס כלי דם קטנים הנמצאים במחיצת האף שעשירה בכלי דם ובכך להקטין את הסיכון לאירועי דמם קשים בעתיד.
אנא זכרי כי מדובר באירוע מפיחד אך בדום פנים ואופן לא מסכן חיים. כמו הדם שניתן לאבד דרך האף היא שולית. לחץ מקומי יעיל בעצירת הדמם עד להגעה לעזרה רפואית אם הטיפול המקומי וקררו אינם מספיקים.

טובי

אבירם שלום רב

ממצאי הצנתור מלמדים כי אתה סובל מטרשת עורקים עם פגיעה בעורקי הלב. אין דרך מוכרת לקבוע אילו מההצרויות בעורקים הכליליים עלולה להתקדם ולהתפתח לאוטם ואיזו לא. הטיפול התרופתי שאתה מקבל הכולל ללא כל ספק נוגדי איגור טסיות כמו אספירין, פלביקס ותרופות דומות יחד עם טיפול בסטטינים (תרופה להורדת רמת הקלוסטרול) ותרופות נוספות כמו קרדילוק או חוסמי בטה אחרים מקטינים את הסיכון להתפתחות של רובד טרשתי קיים לאוטם.

טיפול בסטטינים ושינוי באורח החיים (אכילה נכונה, פעילות גופנית סדורה וכו) יכולים לגרום אפילו לרגרסיה של הרובד הטרשתי.

בעקרון בצנתור נבדקים כל העורקים הכליליים ולכן אם אלה הממצאים שנמצאו וטופלו כפי שתארת ואם אתה מקבל טיפול תרופתי ובמעקב רפואי סיכוייך לאירוע לבבי נוסף נמוכים ובלבד שתקפיד על הטיפול המעקב יחד עם שינוי אורח החיים.

טובי

לבלה שלום רב.
PAS הן פעימות עליותיות מוקדמות ממצא שכיח ביותר גם באנשים צעירים ובריאים. התדירות במקרה שלך מעט גבוהה וכיולה לנבוע ממספר סיבות רובן כלל לא לבביות.

בכל מקרה לא מדובר בהפרעות קצב מסכנות חיים . מומלץ הלמשיך ברור על ידי רופא קרדיולוג כדי לאתר את הסיבה ולמנוע המשך הפעימות.

טובי

קשה לי לענות לך על השאלה מכיוון שלא סיפקת מספיק מידע.

צנתור של הלב יכול להיות צנתור של העורקים הכליליים ואז אפשר לבצע אותו דרך היד ברוב המקרים המוחלט. בעשרה אחוז מהחוליטם הצנתור דרך היד לא אפשרי.

צנתור של החדר הימני ומערכת כלי הדם של הריאות לא ניתן לבצעה דרך היד אלא רק דרך המפשעה.

טובי

התסמינים והסמנים שאת מתארת אופיניים לאי ספיקת לב. התוןמכן היה אמור לשפר את המצב אך לא בהכרח תמיד כך קורה. ככל הנראה מהתיאור החלקי של האירועים כפי שאת מביאה אותו אביך אושפז עם אוטם שריר הלב . אחד הסביוכים של אוטם הינה אי ספיקת לב כרונית לעיתים רבות בלתי הפיכה.

אני מציע לך לפנות לקרדיולוג במסגרת אמבולטורית ולבקש הפניה למרפאת אי ספיקת לב להערכה נוספת יסודית של מצבו.

טובי

ראשית מבקש להשתתף בצערך.

לעניין שהעלת. טיפול בו זמנית בשני עורקים כלילים על ידי באלון וסליל תומך בהחלט מקובל ושכיח. לאחרונה פורסם מחקר המלמד בעקיפין כי חולים עם אירוע של אוטם חד בשריר הלב שבצנתור שלהם מצאו שני עורקים מוצרים עדיף טיפול בו זמנית בשני העורקים ולא פטצול של הצנתור (פיצול הכוונה להרחבה של עורק אחד וזימון החולה לצנתור נוסף עתידי תוך מספר שבועות לפתיחה של העורק השני).

סביר מאד להניתוח שלא זו הסיבה לפטירתה של אוחתך זמן כה קצר לאחר הצנתור. מתיאור העובודת כפי שאת מתארת אותן קשה לי להעריך מה סיבת המוות האפשרית. תופעה מסוכנת שהיא אחת מסיבות המוות השכיחות זמן קצר לאחר צנתור טיפולי היא חסימה של הסליל התומך על ידי קריש דם מצב הקרוי instent thrombosis. אין קשר בין מצב כזה למספר העורקים שהורחבו.

ממליץ לך לפנטות עם סרט הצנתור לקרדיולוג מומהח לצנצתורים לנסות לברר מה סיבת ההלם שהביא למות אחותך. יש לזכור שסיבות נוספות שכיחות יכולות להיות תגובה אלרגית ליוד (חומר הניגוד בצנתור הוא אלרגני ומבוסס על יוד) או אפילו התנקבות של כלי דם בעת הצנתור הטיפולי.

יש כמובן סיבות נוספות שלא את כולן אפשר לתאר וחלקן לא רלוונטיות לאור התיאור שלך.

ושוב שלא תדעו עוד צער.

טובי

ממליץ לך לפנטות עם סרט הצנתור לקרדיולוג מומהח לצנצתורים לנסות לברר מה סיבת ההלם שהביא למות אחותך. יש לזכור שסיבות נוספות שכיחות יכולות להיות תגובה אלרגית ליוד (חומר הניגוד בצנתור הוא אלרגני ומבוסס על יוד) או אפילו התנקבות של כלי דם בעת הצנתור הטיפולי.

יש כמובן סיבות נוספות שלא את כולן אפשר לתאר וחלקן לא רלוונטיות לאור התיאור שלך.

ושוב שלא תדעו עוד צער.

טובי

ראשית הפורום הנ''ל הוא פורום צנתורים ולא פורום טיפול נמרץ או פנימי.

במהלך תיאור האירועים הזכרת רמת טרופונין גבוה. עליה ברמת טרופונין היא מדד רגיש לקביעת נזק לבבי למעט בחולים עם אי ספיקת כליות אז רמת טרופונין גבוהה עשויה להיות ממצא חיובי שגוי. כלומר לא להראות על בעיה לבבית. מעבר לכך מדובר במקרה מאד מורכב ואיני חושב שזו הדרך לברר אותו.

טובי

ליסמין

מהתיאור שאת מציגה מדובר ככל הנראה בצנתור של הורידים ולא העורקים. מעבר לכך מדובר בצנתור של כלי דם באגן תחום שהוא ממלא לא בתחום ההתעסקות של רופאים קרדיולוגים.

בלי קשר לכך צנתור היא בדיקה פולשנית עם חשיפה לקרינה מיננת (רנטגן ) ושימוש בחומר ניגוד רנטגני שעלול להיות בעייתי בחולי סוכרת וחולים במחלות כליה.

הבדיקה עצמה למרות היותה פולשנית היא בסיכון נמוך מאד עם שכיחות סיבוכים קשים של שברי אחוזים.

טובי

דיאטה דלת שומנים דווים ( הפחתה בכמות הבשר האדום) חיונית לבריאות אבל חריגות מעת לעת ואפילו פעם בשבוע אכילה בכמות לא גדולה של בשר אדום כמו אנטריקוט לא מזיקה לבריאות ובלבד שמדובר בחריגות מדיאטה מאוזנת.

טובי

כפי שציינתי מדובר במקרה מאד מורכב שלא ניתן להכנס לפרטיו בשל המורכבות. חסרים נתונים מקצועיים רבים כדי הלגיע לאבחנה ממה סבל ולכן אענה באופן כללי.

1.האם העובדה שתשע שעות הוא נשם עם מאמץ קשה מאוד בכוחות עצמו, עם דופק של 145 גרם לנזק לריאות? ללב (עומס על הלב, התקף לב)?
לשרירי הריאות? או לשרירים אחרים?

מאמץ גופני חריג עלול לגרום לאוטם שריר הלב אבל במקרה כזה האוטם יופיע כסיבוך ועדין צריך להסיבר מדוע מראש פתח קוצר נשימה . סביר להניח שזו היתה הבעיה היסודית וגם אירוע לבבי יכול לגרום לכך.

2. האם העומס הנ"ל זו הסיבה לנפילת הלחץ הדם וקריסת הכליות? או הספסיס?

לא. נפילת לחץ דם וקריסת כליות משקפת מצב הקרוי ''הלם''. מצב זה יכול לנבוע עקב התקף לב גדול או עקב אלח דם (ספסיס) יש גם אטיולוגיות נוספות אבל הן לא בדיוק רלוונטיות כמו תגובה אלרגית קשה וכו

3. האם העובדה שהוא מתקשה בנשימה ונושם מהר, זה בגלל התמטים והליחה? או עקב פגיעה בשרירי הנשימה? ניתן לבדוק את זה? יש משהו לעשות במקרה של פגיעה בשריר?

ברוב המקרים זה נובע מפגיעה בריאות או בלב ולא מפגיעה בשרירי הנשימה. שרירי הנשימה יתכן ויתעייפו לאחר נשימה מאומצת ממושכת ואז יהיה צורך בהנשמה. אבל הם לא הגורם לקוצר הנשימה הראשוני

4. יש סיבה לחשוד שקוצר הנשימה הוא על רקע לבבי? במיוחד לאור השעות הארוכות במיון עם דופק גבוה מאוד ומאמץ נשימתי גדול.

שוב אתה כבר פונה לתוצאה. יתכן והמאמץ הממושך של נשימה החמיר את מצב הלב אבל עדין צריך לברר מדוע נכניס מלכתחילה למצוקה נשימתית ולטפל בה.

5. יש סיכוי שיחזור לנשום כמו שצריך וללא חמצן?

כן אם מדובר בבעיה זיהומית טיפול במחוללי המחלה והתאוששות של הריאות יביא לשיפור קליני. כך גם אם הסיבה היתה לבבית אלא שבמקרה כזה ישאר נזק קבוע עקב הפגיעה הלבבית וחוסר יכולת של הלב להתאושש. בכל מקרה עם טיפול ניתן יהיה לשפר את מצבו

טובי

ההמלצות לאיזון שומני דם מדברות על ערכים של עד 130 מ''ג אחוז כערך תקין בחולים ללא מחלת לב כלילית וללא סוכרת. אין התייחסות לטרשת בעורקי התרדמה. כלומר הערכים שלך הם בהחלט בתחום המומלץ.

אם נקבל את ההנחה הנכונה כי טרשת בעורקי התרדמה היא ביטוי דומה לזה של מחלה כלילית ערכי המטרה של LDL על פי משרד הבריאות צריכים להיות מתחת 100 מ''ג אחוז וגם על תנאי זה אתה עונה.

אם נלך לחומרה ונתייחס להמלצות של האיגודים הקרדיולוגים המתייחסים לחולים לאחר צנתור טיפולי או ניתו חמעקפים ערכי המטורה צריכים להיות מתחת 70 וגם כאן אתה בחלק מהבדיקות עונה על התנאים.

לציין כי בבדיקות שלך ערכי HDL גבוהים. צריך לזכור כי לערכי HDL נמוכים מ-45 מ''ג אחוז יש משמעות חזקה יותר כגורם סיכון מאשר לערכי LDL גבוהים. וכאמור ערכי HDL שלך גבוהים וטובים ולכן ההמלצה שלי היא לא לעשות דבר נוסף למעט נקודה אחת שלא התייחסת אליה והיא ''האם אתה עושה ספורט?''.

אם התשובה חיובית מצבך מעולה.

אם לא יאללה לעבודה.

טובי