פורום צינתור, צינתור לב, צינתורים - יש לך שאלה?

מסתם אורטלי דו צניפי הוא מום הלב השכיח ביותר. שכיחותו מגיעה לכאחד אחוז מהאוכלוסיה. מסתם אורטלי דו צניפי נושא בחובו שתי סכנות.
א. פגיעה בתפקוד המסתם המחייבת ניתוח החלפת המסתם.
ב. סכנה של התפתחות קרע באאורטה (אבי העורקים).

לעניין הניתוח. בעבר נוסו טיפולים שונים להאטת התהליך שבו תפקוד המסתם נפגע. למעט תרופות מסוג קרדילוק ודומיו אף תרופה לא נמצאה יעילה. כאשר תפקוד המסתם נפגע ומגיע לערך סף מסוים הטיפול המומלץ הוא ניתוח החלפת המסתם בתותב מכני או ביולוגי. מסתם מכני מחזיק מעמד לצמיתות אך מחייב נטילת תרופות לדלול הדם. מסתם ביולוגי לא מחייב טיפול כזה אך אורך חייו מצומצם ונע סביב 10-15 שנה.
קיימת טכניקה של החלפת המסתם בצנתור. עדין אין מספיק ניסיון עם אורך החיים של מסתמים אלה ולכן מקובל להשתילם רק בקשישים מעל גיל 80 או בחולים עם מחלות רקע המונעות מהם לעבור ניתוח לב פתוח.
הסיכון בניתוח הוא קטן מאד כל עוד הניתוח מבוצע בזמן.הסיכון לחיים ולנכות חמורה פחות משני אחוז. מניסיון אישי אבי עבר את הניתוח בגיל 70 והמשיך לעבוד עד למותו בגיל 84 מסיבות אחרות.
רוב החולים נזקקים לניתוח בעשור השביעי לחייהם ולא בגיל 30-40 תלוי בקצב התפתחות הפגיעה המסתמית. פעילות גופנית מתונה הכוללת פעילות ארובית כגון הליכה , שחייה, רכיבה לא מאומצת על אופניים וכו בהחלט מטיבה את מצב החולים.
בסיכום הדבר הטוב ביותר שאתה צריך להקפיד עליו הוא שמירה על אורח חיים בריא עם פעילות גופנית ארובית. מעקב רפואי סדור עם בדיקות אקו לב אחת לשנה בשלב הראשון (בדיקה לא פולשנית ללא קרינה מיינת). הקפדה על נטילת אנטיביוטיקה לפני טיפולי שיניים או פרוצודרות פולשניות מסוימות (ברר עם רופא המשפחה).
מצבך אינו נורא אפילו לא במעט. לא צפויה מגבלה תפקודית משמעותית אלא רק עם התפתחות הפגיעה בשלבים מתקדמים. תוכל להנות מחיים מלאים ומהנים (אלא אם כן עיסוקך מחייב מאמץ גופני פיזי כגון הרמת משאות כבדים וכו). בתקופת הניתוח אם תזדקק לניתוח ( הדבר לא וודאי שכן הרפואה מתפתחת במהירות ( הטכנולוגיה הרפואית) תהיה מוגבל לתקופה לא ארוכה של מספר שבועות.בהחלט יתכן שתוך כמה שנים תהיה גישה להחלפת המסתם בצנתור בכל גיל. לכן הקפד על מעקב רפואי בניסיון לדחות את הניתוח ככל האפשר אך ללא סיכון בריאותך.
אני בטוח שתוכל להנות מחיים מלאים ומהנים ומינסיון שלי של מעל 20 שנות מרפאה וטיפול בחולים רבים עם מסתם אורטלי דו צניפי אני יכול להבטיחך שזו הפרוגנוזה (הצפי לעתיד) של כמעט כל הלוקים בבעיה זו.
טובי

שלום
אני בן 48 עברתי ניתוח לתיקון האורטה העולה לפני 4 שנים ולא הוחלף מסתם
שאלתי היא , האם כל מי שהינו בעל מסתם כזה יסבול בגיל מבוגר 50+ מדלף או שיש כאלה שלא יצטרכו טיפול תרופתי או התערבות כירורגית כלל?

תודה תראש

יגאל שלום רב

בעקרון חולה שעבר ניתוח להחלפת מסתם על ידי תותב מכני לא בהכרח יפתח בגיל מאוחר יותר דליפה או בעיה של המסתם והוא יכול לחיות עד 120 ללא צורך בטיפול מיוחד (למעט נוגדי קרישה בשל המסתם התותב המכני). חולים שעברו החלפה של המסתם במסתם תותב ביולוגי יזדקקו להתערבות חוזרת לאחר 10-15 שנה. זה החסרון של מסתמים ביולוגיים אורך החיים שלהם מסיבה זו נוהגים באנשים צעירים מגיל 70 לההשתיל מסתם תותב מכני ובמבוגרים יותר ( שתוחלת החיים שלהם סטטיסטית קצרה מעשר עד 15 שנה).

המקרה שלך שונה לחלוטין. לא עברת ניתוח להחלפת המסתם אלא רק של האאורטה. הפגיעה באאורטה לא היתה מלוה פגיעה במסתם ולכן על אחת כמה וכמה שהצפי הוא שלא תזדקק להתערבות טיפולית למסתם.

למרות כל הנאמר לעיל אני מבקש לזכור ממך למי נתנה הנבואה. מדובר בהערכה כוללנית ביותר וכל אחד עשוי או עלול (תלוי בהשקפה) להתנהג בצורה יחודית לו.

מקווה שעניתי לשאלתך. אם לא אנא חדד למה התכוונת.

טובי

שלום, אני בן 43 בריא ללא בעיות מיוחדות
המסתם האורטלי שלי הוא דוקוספידלי ודולף לפי האקו דליפה קלה-בינונית
האם מותר לי לשתות אלכוהול. אציין שאנו שותים לעיתים רחוקות (פעם בחודשיים)
אבל כששותים, שותים יחסית הרבה (6-8 כוסיות ויסקי / וודקה) אציין שאין לי כל קושי לשתות כזו כמות והדבר לא גורם לי הרגשה לא טובה או הקאה
האם אני גורם נזק למצב הקיים?
תודה

לרונן

מסתם אורטלי דו צניפיבי- דוקוספידלי מהווה גורם סיכון משמעותי לצורך בניתוח להחלפצת המסתם כמו גם קרע באבי העורקים.

שתית אלכהל מתונה של לא יותר ממנה ביום לא רק שלא מזיקה אלא ככל הנראה אפילו שומרת על הבריאות כל עוד מקפידים להמנע מביצוע פעילות מסוכנת כמו נהיגה תחת השפעת האלכל גם לאחר כוסית בודדת.

שתייהת אלכהל אקססיבית במנות של 6-8 כוסות גם אם היא לעיתים רחוקות ממש לא טובה לבריאות. אלכהל ברמות כאלה מעלה את לחץ הדם לרמות לא מסוכנות אך לחץ דם גבוה הוא אחד מהסיבות המחמירות שליפה של המסתם האורטלי. כמובן שההשפעה היא קצרת מועד ולכן בעקרון אתה לא מנוע ואינך מסכן את עצמך בצורה חריגה מאד מבחינה לבבית בשל שתיה כה אקססיבית כל עוד היא נעשיית לעיתים רחקות.

האם תרופות ללחץ דם משמינות או גןרמות להזדקנות?

אבי שלום רב

בקרדיולוגיה בעת ברור מחלת לב איסכמית ( המחלה ממנה אתה סובל בעטיה עברת ניתוח לפני 10 שנים) יש סדר של בדיקות. מתחילים עם בדיקת מאמץ שהיא בדיקה פשוטה בה בודקים רק את הכושר הגופני של החול, תחושותיו במאמץ (האם יש לו כאבים) . תגובת לחץ הדם למאמץ ( האם לחץ הדם עולה במאמץ- צריך לעלות באופן רגיל) ומצב הא.ק.ג.. כאשר בודקים פרמטירם אלה בלבד מגיעים לרגישות של 50%. כלומר הבדיקה יכולה לזהות חולי לב בכושר זיהוי של 50%. לו היינו מסתמכים על בדיקה זו בלבד מספר החולים שהיו מאובחנים כחולי לב היה עצום.
חולים אצלם היו ממצאים חשודים בבדיקת מאמץ מופנית למיפוי לב או לבדיקת אקו לב במאמץ שהן בדיקות דומות. במיפוי לב בנוסף לתחושות החולה, כושר גופני, תגובת לחץ הדם ושינויי א.ק.ג. בודקים גם אך אספקת הדם לשריר הלב על ידי הזרקת איזוטופ רדיואקטיבי לוריד . האיזוטופ ''נקלט'' רק על ידי שריר הלב חי. מזריקים את האיזוטופ בשיא המאמץ ומיד אח''כ מצלמים את הלב וחוזרים על הבדיקה אחרי שלוש עד ארבע שעות. אם האיזוטופ מגיע לכל חלקי שריר הלב במאמץ הבדיקה מוגדרת כתקינה. אם יש אזור לשא הגיע אליו האיזוטפ בשיא המאמץ בודקים מה קורה במנוחה. אזור שלא קלט במאמץ וקלט במנוחה הוא אזור איסכמי. אזור שלא קלט גם במנוחה הוא ''צלקת ישנה''. מיפוי לב אם כן היא בדיקה מדויקת יותר מבדיקת מאמץ רגישותה מגיעה ל-90%.
לכן חולה עם בדיקת מאמץ חיובית-פתולוגית) בהחלט יכול להיות עם מיפוי תקין. הבדיקה היותר מדויקת ורגישה היא מיפוי הלב ולכן אם בבדיקת מאמץ (השלב הראשון של המיפוי שבוע מסתכלים רק על הא.ק.ג. ) אמרו לך שיש חשד לאיסכמיה אבל בסיום הבדיקה אחרי בדיקת קליטת האיזוטופל אמרו שאין איסכמיה אתה יכול להבין מדוע.הבדיקה היותר מדויקת היא המיפוי ולכן במקרה שלך הסבירות לאיסכמיה היא נמוכה.
כאמור הרגישות של המיפוי היא 90%. לכן גם חולה עם מיפוי חיובי (פתולוגי) לכאורה מופנה לצנתור יכול להיות עם עורקים תקינים. זה קורה בערך בעשרה אחזו מהמקרים.

טובי

סליחה אבל מה השאלה? לא כל כך הבנתי.
לעניין מהירות התגובה. משתדלים לענות מהר ככל האפשר. בכל מקרה נעשה מאמץ לענות אפילו מהר יותר מיד עם קבלת דיווח על שאילתה באתר.
טובי

בעקרון הפורום הנוכחי הוא פורום צנתורים נושא שונה לחלוטין מהבעיה ממנה אתה סובל שהיא בעיה קלה של יתר לחץ דם.

הפרטים ששלחת מלמדים כי יש לך נטייה ליתר לחץ דם עם ערכים מעט גבוהים בחלק מהיממה. הערכים הממוצעים תקינים למדי ולכן לא בטוח שאתה זקוק לטיפול תרופתי ואולי רק שינוי באורחות החיים אלא שכדי לענות על כך באופן מדויק אני זקוק ליותר פרטים והדבר לא אמור להעשות דרך הרשת אלא בפגישה פרונטלית מול הרופא.

יתר לחץ דם הוא נושא שכיח מאד באוכלויסה והטיפול הראשוני בעיקר במקרים קלים ( בעיית יתר לחץ הדם שלך קלה למדי או כך לפחות משתקפת בבדיקות) נעשה על ידי רופא פנימי טוב או רופא משפחה מייומן.

מקרים מורכבים יותר מטופלים על ידי נפרולוגים או קרדיולוגים אבל לא קרדיולוגים פולשניים

טובי

העורק הראשי בו היתה הצרות קריטית שחייבה טיפול היה העורק השמאלי העוקף. זהו אחד משלושת העורקים העיקריים של חדר שמאל והשני בחשיבותו. במהלך הפעולה בעת השתלת הסליל התומך שהיה משחרר תרופה נגרמה חסימה של ענף קטן שיצא מאזור ההצרות. כל עוד הדבר לא גרם לכאבי חזה או ממצא בא.ק.ג. או בבדיקות דם אין לו כל חשיבות.

התופעה שבה טיפול בעורק חשוב גורמת לחסימה של ענף צדדי שכיחה. מקובל לנקוט צעדים לשמירה על ענף הצד כל עוד מדובר בעורק בקוטר גדול יחסית (מעל 1-1.5 מ''מ).

טובי

תודה כתמיד על התשובה המפורטת.

ברצוני להוסיף למה שקרה לאחר החסימה:
אחרי התקנת 2 התומכנים בcx הודגמה חסימת עורק m3 קטן עם כאבי חזה.אחרי הפעולה כאבי החזה נסוגו בהדרגה.אינזמי הלב עלו :טרופוטין עד ערך CPK , 0.92 עד ערך 739 .
אושפזתי בטיפול נמרץ לב יומיים ועכשיו אני 4 ימים אחרי ומרגישה טוב.
שאלותי:
האם זה היה התקף לב?
האם שרירי הלב נזוקו לאור חסימת m3?

שוב,תודה,אתה נהדר עם התשובות המפורטות שלך!!!

תודה על המחמאה.

לשאלה שהעלת.

צר לי אבל במהלם הצנתור בעת הניסיון לפתוח את העורק השמאלי העוקף נגרמה כאמור חסימה של ענף מרגינלי שלישי וכתוצאה מכך של אוטם שריר הלב על פי כל קריטריון מקובל. כלומר נגרם נמק של תאי שריר הלב. הדבר משתקף בבדיקות הדם. עליה של רמת טרופונין ואנזימי שריר הלב מלמדת כי היה אירוע של נמק.

לא ניתן לקבוע באופן מדויק מהי דרגת הנמק על פי רמת העליה של הטרופונין או אנזימי שריר הלב שכן אין קורלציה ברורה בין רמת העליה של המדדים (טרופונין ואנזימי שריר הלב) לגודל האוטם. כדי להעריך את דרגת הנזק דרושות בדיקות הדמייה אחרות כגון אקו לב אני בהחלט ממליץ שתעבור את הבדיקה אם לא נעשתה כזו עד עכשיו ככדי להעריך את דרגת הנזק שנגרם לך).

אני מצפה לאור גודל העורק ( הענף המרגינלי השלישי הוא בדרך כלל עורק קטן מאד )שלא יהיה מדובר בנזק משמעותי כפי שהוא בא לידי בדיקה באקו לב.

בכל מקרה אשמח אם תעדכן אותי לגבי ממצאי בדיקת האקו .

התופעה של אוטם שריר הלב כסיבוך של צנתור טיפולי מוכרת היטב אם כי לא שכיחה (תודה לאל) וכפי שציינתי בתשובה הקודמת לפעמים בלתי נמנעת בעיקר כאשר יש כוונה לשמור על העורק הגדול יותר ול''הקריב'' עורק קטן לשם כך.

מקווה שאתה חש בטוב וחזרת לתפקוד מלא.

טובי

תודה רבה על התשובה.
אעדכן אותך בהמשך.בינתיים חזרתי לשחות..

שרה שלום רב
צר לי אך אין כל אפשרות לקבוע אבחנה דרך אתרי מידע ותקשורת באינטרנט. לשם כך יש צורך בפגישה פרונטלית עם הרופא המטפל ורצוי רופא שמכיר אותך.
מאידך באופן כולל ולא פרטני התלונות שאת מציינת כמו גם הברור הרפואי הנרחב שעברת עושים אבחנת מחלת לב ללא סבירה אפילו מאד לא סבירה.
אני מציע שתמשיכי מעקב וטיפול במטרה להגיע למקור כאבי החזה שאת מתארת דרך הרופא המטפל ואם הוא לא נראה לך קשוב מספיק את תמיד יכולה לפנות לרופא אחר הן בקופה בה את חברה והן בכל מסגרת אחרת כגון ייעוץ דרך הביטוח הנוסף אם יש לך כזה.
טובי

בעקרון חסימה של מעקף לעורק חסום מלכתחילה עלולה לגרום לאוטם שריר הלב. אלא שבחלק גדול מהמקרים המעקף הורידי הוא לא לעורק חסום אלא לעורק מוצר מעבר לכך במקרים רבים מתפתחים קולטרלים ( מעקפים טבעיים ) ולכן ברוב המקרים המוחלט חסימה של מעקף ורידי שמתרחשת לאורך זמן לא גורמת לאוטם .

טובי

עוז היקר

אחרי שאני עונה לך על שאלותיך אני שולח אותך ללמוד רפואה.

לחץ הדם בגופנו תלוי בגורמים רבים אבל מבחינה לבבית הוא מושפע שני גורמים עיקריים.
תפוקת הלב- כלומר מהו נפח הדם שהלב מוציע בדקה וגורם זה תלוי בקצב הלב ובעוצמת ההתכווצות של החדר השמאלי.
ההענות של כלי הדם- כלומר היכולת של כלי הדם ל''קבל '' את הדם. לכלי הדם יש יכולת לעבור התכווצות או הרפיה. אם הם עוברים הרפיה זררימת הדם בהם מוגברת.

פעילות גופנית נחלקת מבחינה לבבית לשני סוגים
פעילות איזוטונית- כגון הליכה שחייה, רכיבה על אופניים וכו. בזמן פעילות כזו העורקים מתרחבים כדי לספק יותר דם לרקמת השריר. קצב הלב ועוצמת ההתכווצות של הלב עולים. מבחינת לחץ הדם רופאים עליה של לחץ דם סיסטולי ואילו הדיאסטולי כמעט לא משתנה ונע בטווח של 10 ממ'כ למעלה או למטה. זו פעילות בריאה ששפרת את תפקוד הלב והריאות.
פעילות איזומטרית- כגון הרמת משקלות וכו או מה שקורה זמן מתח נפשי. גם כאן עולים קצב הלב וכושר ההתכווצות של חדר שמאל אך העורקים לא מתרחבים. התוצאה לחץ דם סיסטולי עולה אך גם הלחץ הדיאסטולי וזה מקשה על הלב ועלול לגרום לו נזק.

פעילות גופנית ארובית אמורה להעלות לחץ דם יסטולי עם שינוייםקלים בלחץ דם דיאסטולי. עליה של לחץ הדם הסיסטולי בזמן פעילות ארובית מאסיבית עד 200 מ''מכ נחשבת תגובה נורמוטנסיבית- כלומר תגובה נורמלית ובריאה של הלב למאמץ.

מכאן אתה מבין מה ההבדל בין עלית הדופק בזמן מאמת גופני ארובי לזו של חרדה מתח וכו.

טופסי הרשמה לבית ספר לרפואה במייל הבא.

טובי

מאחל לכולנו שירבו רופאים כמותך:)

לצערי התשובה שלילית.

הן צנתור וירטואלי והן צנתור לב כלילי פולשני לא ניתנים לביצוע ללא הזרקת יוד.

לא ציינת מדוע אתה נדרש לעבור צנתור ולכן קשה לי ללהעלות לפניך בדיקות אלטרנטיביות ללא יוד. קיימת אפשרות לבצע בדיקת תהודה מגנטית של הלב אך היא לא רגישה לגילוי מחלה טרשתית. היא אופציה לצנתור (לא מחייבת הזרקת יוד) במידה והבעיה ניתנת לזיחהוי על ידי בדיקת זו.

טובי

אהד שלום

למיטב ידיעתי אין עדין טכניקה יעילה וטובה לתיקון של המסתמים התלת צניפיים (טריקוספידלי). הפתרון היחיד הקיים נכון להיום הוא ניתוח לב פתוח.

לא כל חולה עם קרע בבסיס המסתם התלת צניפי חייב ניתוח וקיימות אפשרויות טיפול תרופתיות בעיקר בחולים קשישים כמו אימך. מציע שתתיעץ עם קרדיולוג מומחה לבעיות מסתמים. בכללית ובמיוחד במרכז הרפואי רבין יש לא מעט מומחים כאלה.

טובי

איבון שלום
את עושה קצת בלבול במושגים. אסביר לך אותם בקצרה ואחכ אתייחחס לעניין של אימך.
צנתור אבחני- צנתור פולשני בו מחדירים דרך עורקים ו/או ורידים צנתרים ללב לבדיקות שונות של העורקים, תפקטוד החדרים ומדידת לחצים .
צנתור טיפולי-שלב מתקדם במהלך צנתור אבחנתי. כלומר גם הוא פולשני אך במקום לבצע בדיקות של העורקים והלחצים גם מטפלים בדרך כלל על ידי באלון עם או בלי סלילים צתומכים וכו.
צנתור וירטואלי- בדיקה לא פולשנית הנעשיית תחת הדמיית CT ולכן נקראת גם CTA. בבדיקה זו בודקים את העורקים של הלב. מבנה הלב והריאות אך לא ניתן למדוד לחצים.
את מתכוונת לבדיקה זו כשאמרת ''צנתור אבחוני''.

לגבי אימך. בשל העובדה שיש לה יתר לחץ דם ריאתי והיא נזקקת ככל הנראה גם לביופסיה הצנתור היחיד שמתאים לה הוא צנתור אבחוני. צנתור וירטואלי אינו אפשרי שכן לא ניתן למדוד בו לחצים וזרימות על פני הלב שהן חלק חיוני מההערכה של חולה עם יתר לחץ דם ריאתי.

מיפןי לב היא בדיקה מדויקת אך רק בשיעור של 90%. מראש הבדיקה מתוכננת בצורה כזו שאם יש חשד קל להחימה החולה יוגדר כסובל מחסימה כדי שלא יקרה מצב שבו לאחדם תהיה חסימה ובטעות יקבל תשובה שהכל אצלו בסדר ואז יהיה בסכנת חיים.

כתוצאה מכך קורה בערך בעשרה אחוז מהמקרים שחולה שקיבל תשובה שבבמיפוי יש לו חסימות בצנתור מוצאים שהכל תקין.

החסימות בכלי הדם נגרמות בדרך כלל ממשקעים של קוסטרול עליהם מתישבים קרישי דם. תרופות לדלול הדם יכולות להמיס קרישי דם אך לא את משקעי הקולסטרול ולכן לא סביר שטיפול על ידי נוגדי קרישה העלים את החסימות.

בכל מקרה כאשר יש פער בין הממצאים בצנתור לממצאים במיפוי הצנתור היא הבדיקה המדויקת יותר

המון שאלות אנסה לענות אחת לאחת.
1. יתר לחץ דם ריאתי הוא מצב המחייב צנתור לב כלילי וימני. לא ידוע לי מדוע מבוצע מהצוואר. הפרטיןם הרפואיים שמסרת לא מלאים ולא מאפשרים לי להעריך בדיוק למה הצנתור מבוצע מהצוואר ככל הנראה כדי לבצע הערכה של החלק הימני של הלב. צנתור דרך הצוואר מבוצע בעקרון כאשר צריך גישה נוחה לחדר ימין. מאידך צריך לזכור שאפשר להגיע ללב מכל עורק בגוף לפי הניסיון של המצנתר.
2. לעניין הקומדין. ההשפעה של קומדין נמשכת שלושה ימים עד שבוע. נוגדי הקרישה שנותנים בוריד פועלים רק 12 שעות ויש להם תרופה שסותרת מיד את השפעתם. במקרה של סיבוך של דמם לא ניתן לסתור מיד את השפעת הקומדין בועד שאת השפעת התרופות שנותנים בצנתור אפשר לסתור מיד. היות וכך מפסיקים קומדים כשבוע לפני הצנתור.
3. בצנתור יכולים להיות הרבה סיבוכים כולל פגיעה בכלי דם. הם נדירים מאד. בעקון רובם המוחלט של סיבוכים אלה ניתנים לתיקון ובחדר הצנתורים ובבית החולים יש את כל האמצעים הנדרשים לשם כך. מסיבה זו תמיד צנתור מבוצע רק בבית חולים עם גישה לאמצעים אלה ולא במרפאות חיצוניות.
4. הפרעות קצב הן שכיחות יחסית בצנתור וקוות מעת לעת אבל קל לטפל בהן במידי שכן החולה מחובר למוניטור ויש אפשרות למתן תרופות או מתן טיפול חשמלי במידי. נדיר מאד שנגרמת הפרעת קצב מסוכנת וכמעט בכל המקרים ניתן לטפל בה המידי.
5. הקרדילוק היא תרופה חשובה שאין להפסיק לפני הצנתוראלא בהוראה מפורשת של המצנתר.
מאחל לאימך צנתור קל עם בשורות טובות.
טובי

תודה רבה רבה !!!!!!!!!!!
איזה כיף שיש רופאים כמוך שעונים על שאלות.
אתה מקסים ! עודדת אותי !
ענית לי על השאלות באופן ענייני.
הרופאים באמת רוצים לבדוק חדר ימין שזורק דם לראות.
נראה לי שבחרו מהצוואר כי בעבר היו טרומבוזות ברגלים...