פורום ליקויי למידה, טיפול בקשיים רגשיים - יש לך שאלה?

אורית שלום,
ישנם אנשים המגלים קושי ברכישת שפה זרה ללא קושי בשפת האם.
בשלב ראשון נראה לי כי נחוצה לך (ולי, אם תרצי בהמשך ייעוץ) אינפורמציה נוספת, כגון מדוע הופנה ילד בכיתה כה נמוכה לסיוע פרטני באנגלית, האם ההורים רואים קשיים כלשהם ברכישת הקריאה בעברית או בתחומים נוספים, האם הילד קבל או מקבל סיוע בתחום אחר מעבר לשעורי האנגלית, וכדומה. בנוסף, חשוב לבדוק כמה זמן את עובדת עם התלמיד ובאיזו תדירות, לאור העובדה כי את מתארת התקדמות איטית בינתים. כחלק מתהליך הבירור עם ההורים ניתן לשקף להם את התהליך שעבר הילד עד כה. כאשת מקצוע הבדיקה שאת מתחילה כעת נראית לי אחראית מאד, אולם אין למהר להפנות לאבחון ללא מידע נוסף
אשמח לשמוע ממך שוב ולהמשיך לחשוב יחד, יעל

הילד בכיתה ב' עדיין לא לומד את האותיות באנגלית, אני מלמדת אותו בפרטי. העניין הוא שהוא יחסית לומד הרבה זמן (כמעט שנה) ועדיין מתבלבל בין האותיות ולא מחבר אותן למילה. ילדה אחרת שאני עובדת איתה (חברה שלו באותו גיל), כבר למדה לקרוא. בגלל זה עלה לי החשד שאולי יש לו לקות למידה. הוא לא היפרקטיבי בכלל ומאוד ממושמע. היום ניסיתי לשמוע איך הוא קורא בעברית וראיתי שיפה מאוד! אז אולי זאת לא הבעיה.

מה את חושבת?

תודה

אורית,
מן התיאור שלך עולה כי עשויה להיות בעיה, גם אם לא לקות למידה ממש. יתכן כי גם בעברית יש קושי, שהילד הצליח למצוא דרכים לעקוף אותו ולרכוש את הקריאה.
להערכתי חשוב ליידע את ההורים לגבי ההתקדמות המועטה ביחס להשקעה ולבדוק אתם האם נתקלו בכל שלב בהתפתחות בקושי כלשהו בתחום אחר (לדוגמא, האם היה קושי בהפנמת שמות הצבעים, בשיום אותיות ה-א"ב, בלמידת ספרות, בשליפת מילים וכן הלאה).
חשוב ליידע אותם לגבי האפשרות לערוך אבחון דידקטי, אבל לדעתי לא הייתי ממהרת לפנות לאבחון מבלי להתייעץ עם ביה"ס. נכון למה שידוע כעת המניע היחיד לעריכת אבחון הוא שיפור האפקטיביות של השעורים הפרטיים באנגלית, שכרגע את מתארת ביושרה ראויה להערכה כנמוכה מאד, ולא ברור כי זה מניע מספיק משמעותי עבור ההורים בשביל להוציא סכום נכבד על אבחון דידקטי.
בברכה,יעל

האם מדובר רק בהקלות וטכניקות? האם נותנים כדורים?

לגבי הילד שדיברתי עליו, האמת כשראיתי שהוא קורא יפה בעברית הייתי בטוחה שטעיתי וחשבתי שטוב שלא הלחצתי אותם סתם...אבל כשאת אומרת שהוא יכל למצא דרכים לעקוף את הלקות במידה ויש ,אז שווה לשים יד על הדופק. כי חבל, הוא ילד רציני ושקדן וחבל שהוא לא יצליח בגלל לקות שלא תתגלה ויקבל חוסר ביטחון. כי ראיתי שהרבה פעמים הוא צוחק ממבוכה שהוא לא זוכר את האותיות או לא מצליח לקרא, ואז הוא ממציא משהו. זה די עצבן אותי שהוא ממציא סתם הגיים לא קשורים למרות שהשתדלתי לא להראות לו שזה מרגיז, כי זה עדיף שהוא יגיד שהוא לא זוכר את הצליל.
לגבי צבעים האם באנגלית או בעברית?

ארז שלום,
ראשית, השימוש בריטלין, כמו כל תרופה אחרת, מצריך מעקב של איש מקצוע מתאים בתדירות סבירה. קיים כיום מגוון גדול של סוגי כדורים המבוססים על ריטלין, השונים זה מזה מבחינת המינון של החומר הפעיל וגם מבחינת מנגנון ההשתחררות שלו בגוף. לכל אדם עשוי להתאים סוג אחר, הן מבחינת היעילות בשימוש והן מבחינת תופעות הלוואי המופיעות וחומרתן. כמו כן, עלולים להתרחש שינויים פיזיולוגיים עם הזמן ותהליך ההתבגרות, המצריכים שינוי של סוג הכדור. במידה ולא היית במעקב אצל הרופא המטפל (פסיכיאטר או נוירולוג מומחה להפרעות קשב) בחודשים האחרונים, מומלץ כי תקבע תור למעקב ותשתף את הרופא במצב אותו אתה מתאר, על מנת לשקול האם הכדור שאתה נוטל אכן מתאים לך, ולהחליפו במידה ולא, ואתה מעוניין בכל זאת בהמשך טיפול תרופתי.
באשר לשאלתך השניה, מטרת הריטלין היא לסייע למוח לווסת טוב יותר תפקודי קשב ותפקודים אחרים כגון אימפולסיביות, על מנת לאפשר למידה. טיפול תרופתי אינו מספיק, ועליו להיות מלווה ברכישה של אסטרטגיות למידה והרגלי למידה ותפקוד, אשר ללא הריטלין אדם עם הפרעת קשב מתקשה לרכוש באופן יעיל או להפוך לאוטומטיים. השאיפה היא שבמקרים רבים יוכל האדם בבגרותו לתפקד באופן מרוכז ומאורגן יותר גם ללא ריטלין, ויוכל לצמצם את השימוש בתרופה רק למצבים מסוימים בהם עדין ישנם קשיים, בעיקר מצבים בהם האדם נדרש להתמודד עם עומס של גירויים או משימות (לדוגמא הכנה למבחן באוניברסיטה, נהיגה, מרכז הערכה לתפקיד חדש וכדומה).
חשוב שתבדוק עם עצמך האם קבלת סיוע מתאים, םרט לריטלין, כגון הוראה מתקנת, ליווי פסיכולוגי, אימון וכדומה, והאם אולי אתה חש צורך בסיוע נוסף כעת על מנת לשפר את התפקוד היום-יומי שלך, ללא קשר לשימוש בריטלין.
בהצלחה, יעל

דנית שלום,
הדוגמא שתארת עדיין אין בה כדי להצביע על בעיה או לקות.
ראשית, לא ברור לי עד כמה התופעה שתארת גורמת לך מצוקה או פוגעת בדרך כלשהי בתפקודך ביום-יום, עד כמה היא זמנית או קבועה. אם תוסיפי מידע זה, אשמח לנסות לבדוק איתך מה ניתן לעשות בנידון.
באופן כללי חשוב לומר כי בטרם מחשבה על לקות כלשהי חשוב לבדוק כי התפקוד הגופני הרלוונטי תקין. במקרה זה, לערוך בדיקת ראיה עדכנית כולל בדיקת מיקוד ראיה (יש לבקש זאת במפורש, זה לא חלק מהבדיקה השגרתית), על מנת לשלול ירידה בתפקודי הראיה שעשויה להסביר את התופעה.
יעל

איריס שלום
באופן כללי, אבחון פסיכודידקטי נותן תמוןנה רחבה ומדויקת יותר של היכולות והקשיים של התלמיד. בהקשר הנקודתי של התאמות בבחינות הבגרות חשוב לדעת כי התאמות נחלקות לשלוש רמות, ובמידה ונדרשות התאמות מרמה 3 לא ניתן להסתפק באבחון דידקטי אלא נדרש אבחון פסיכודידקטי.
במקרה של בתך יתכן כי, כפי שאת משערת, יימצא ליקוי בעיבוד מרחבי-חזותי ויוחלט להמליץ על מבחן מותאם במתמטיקה, על מנת שאפשר יהיה לפטור אותה מהשאלות העוסקות במקצועות ההנדסה. המלצה כזו ניתן לקבל רק על בסיס אבחן פסיכודידקטי, ולכן נראה לי כי מומלץ לפנות מראש לאבחון מורחב.
בכל מקרה, לאחר עריכת האבחון וקבלת הסיכום וההמלצות יש להעביר את הדו"ח לידי יועצץ השכבה בביה"ס, אשר באחריותה להגיש את התלמיד לאישור לועדת התאמות, פנימית של ביה"ס או מחוזית במשרד החינוך (_במקרה של התאמות מרמה 3).
חשוב לדעת כי לגבי בגרויות קיץ של כל שנת לימודים, חייבת היועצת לקבל את האבחון עד סוף דצמבר של אותה שנת לימודים, כלומר, אם בתך נבחנת במתמטיקה כבר בשנה הקרובה עליה לעבור את האבחון בקיץ הנוכחי או בתחילת שנת הלימודים.
יעל

מרי שלום,
שאלתך מאד כללית. כעקרון יתכן כי אדם יסבול בעת ובעונה אחת ממספר בעיות. כמו כן לעיתים סממנים של קשיי קשב יכולים להופיע כחלק מבעיה רחבה יותר. בכל מקרה, במידה ומדובר במקרה קונקרטי, מומלץ להתיייעץ עם פסיכיאטר בעל ניסיון בקבוצת הגיל הרלוונטית - מבוגרים, נוער או ילדים - לגבי אבחנה והמלצות להתערבות
יעל

חוה שלום
בתגובה לשאלתך בהחלט כן, כיון שכל מקצוע דורש הפעלה של מיומנויות ותהליכי עיבוד שונים, ולכן לקויות שונות יתבטאו באופן שונה בכל מקצוע. יחד עם זאת, בדרך כלל ככל שהלקות חמורה יותר, ובדרך כלל עם העלייה בגיל והעליה בדרגת המורכבות והקושי בכל מקצועות הלימוד, נראה השפעה מסוימת של הלקות ברוב תפקודי הלמידה.
אם יש לך שאלה ממוקדת יותר, נשמח לענות,
יעל

שלום דנה,

צר לי אינני יכול לענות לך על שאלתך זו.
גם בירושלים וגם בחיפה יש חוג איכותי וטוב ללימודים בתחום לקויות הלמידה.
באופן כללי ביותר, אוכל לייעץ לך לברר בכל חוג מהם הקורסים הנלמדים, מיהם המרצים, כמה שעות פרקטיקום ועבודה מעשיית יהיו לך וכמה שעות הדרכה על אבחון ועל הוראה מתקנת ניתנים בכל מקום ובאיזה מסגרת (פרטנית או קבוצתית)

שלום,

ראשית כל - כל הכבוד על האיתור המוקדם ועל ההתגייסות לטיפולים השונים. צר לי לשמוע כי לתרופה יש תופעות לוואי חריפות כל כך.
שנית, לא הרבה מטפלים יסכימו איתי, אבל בכל טיפול לאישיותו של המטפל יש תפקיד לא מועט בטיפול ובהצלחת הטיפול. מטופלים שלי המחליטים להפסיק טיפול שומעים ממני זאת. ייתכן ואני כמטפל אינו מתאים להם ולכן הם אינם חייבים להתייאש מהטיפול עצמו.
לכן, אמליץ לכם תחילה לבדוק אופציות של מטפל/ת חלופיים המטפלים בשיטת הביו-פידבק. לשיטה זו יש ממצאים אמפיריים (מחקריים) רבים התומכים בה.
שיטה חלופית, שרק חלק מהמחקרים תומכים בה, היא השיטה של מכון אלבאום - הממוקדת בתכלול חושי ותנועתי.

הרבה בהצלחה.

שלום,

באופן כללי, היועצות והיועצים של בתי הספר משתייכים לגוף ממשלתי שנקרא השירות הפסיכולוגי יעוצי, או בקיצור שפ"י. נסי לברר דרכם באמצעות האתר שלהם באינטרנט או השיגי את הטלפון שלהם באמצעות בזק.
באופן ספציפי - אני מסיק - ואייתכן שכלל אינני מבין נכון - כי את מעוניינת לדעת פרטים אילו מאחר ופנית/ביקשת מענה לילד שלך.
במידה ואכן כך, חשוב שתדעי כי כמות שעות העבודה של היועצת איננה רלוונטית - יועצות וגם פסיכולוגים חינוכיים העובדים תחת שפ"י אינם מחוייבים לקבל כל פנייה אליהם לטיפול פרטני או קבוצתי. גם היועצות וגם הפסיכולוגים החינוכיים עושים עבודה רבה בתחומים שונים פרט ליעוץ הפרטני ושניהם על פי רוב משמשים בעיקר כמו רופא בחדר מיון - כלומר, עושים הערכה ראשונים ומפנים למקומות טיפול אחרים.
לכן, בחלק גדול של המקרים הפניות (באופן ישיר של הורים ותלמידים או באופן ישיר דרך המורים בבית הספר) מקבלות הערכה ראשונית ומופנות להמשך טיפול של ההורים באמצעות בתחנות הקליניות של קופת החולים, באמצעות השירות הפסיכולוגי החינוכי או באופן פרטי - לפי שיקול הדעת של ההורים.

שלום,

צר לי, אך לא ניתן לבצע אבחון והערכה באינטרנט. זה יהיה בלתי מקצועי לענות לך על שאלתך.
כשמבצעים הערכה צריך:
1. להתרשם באופן ישיר,
2. לאסוף מידע ממספר מקורות (הורים, מחנכת, הנער/ה עצמם)
3. להעביר משימות אובייקטיביות שיש לגביהן נורמות גיל ומין כדי לערוך השוואה ולראות האם הביצוע שלך נמוך, תקין או גבוה לגבי כל אחד מתפקודי הקשב הריכוז והזיכרון.

רק אז ניתן לדעת אם היכולות הללו הן תקינות עם לקויות.
בכל מקרה, העצה שלי היא לפנות אל יועצת בית הספר לשאול לדעתה ולהתייעץ האם את זקוקה לאבחון.

שלום,

את מתארת תנועתיות וגם קשיי קשב וריכוז. ילד המסיים את עיתה א' כבר אמור לשבת ברציפות מבלי לקום ומבלי להתנוענע בכיסא לכל הפחות 30-45 דק'.
ייתכן והדבר מצביע על קשיי קשב וריכוז המלווים לעיתים גם בהיפר-אקטיביות. בכדי להבין מה מצבו כדאי לבקש פגישה עם המחנכת ועם יועצת בית הספר ואולי גם לשקול בדיקת קשב וריכוז אצל רופא נוירולוג

שלום,

תיארת שני סוגים של התייחסויות של מורה:
1. אי-הבנה של קשייו של תלמיד.
2. השפלה ושימוש בקללות.

העצה הראשונה שלי היא לברר. הדבר הוודאי היחידי הוא שבנך נפגע מיחס המורה. ייתכן אבל שהוא לא הבין את דבריה, שהוא מעצים את הדברים שהיו וישנן כמובן אפשרויות נוספות. לכן, דרוש בירור עם המורה רצוי ביחד עם היועצת של בית הספר ועם המחנכת של הכיתה.
לאחר בירור יהיה ניתן להבין דברים.
ייתכן שמה שאת ובנך מכנים 'אי-הבנה' של המורה את קשייו של הילד, זה בעצם דרישות לימודיות שהמורה חייבת לעמוד בהן, או לחילופין דרישות של המורה מבלי שתדע כי בנך זכאי להתאמות בדרכי ההוראה או בדרכי ההיבחנות.
ולבסוף, במידה ואכן המורה קיללה את בנך או השפילה אותו - ביכולתך לפנות אל המנהלת (לאחר הבירור) ולבקש ממנה להגיב לדבר זה ולפעול בנושא. במידה ותגובתה לא מקובלת עליך או אינה עיניינית ביכולתך לבקש את הטלפון של המפקחת על בית הספר או אף לפנות ישירות אל משרד החינוך באופן טלפוני או באמצעות האתר שלהם באינטרנט.

שלום

בגלאים צעירים כל כך, חלק מן ההתנהגויות שתיארת נחשבות לתקינות.
יחד עם זאת, אני מתרשם מהחשש שיש לך כאם רגישה ולכן אציע לך לגשת קודם כל לבדיקה ולהערכה של מרפאה בעיסוק בנוגע לשני תחומים: 1) תנועתיות ומוסחות, 2) שאלה של וויסות חושי.

שלום,

קיומה של לקות למידה בדרגה קלה עד בינונית אינו מונע מאדם מלהגיע להישגים אקדמאים.
כאשר יש ריבוי של לקויות למידה בו-זמנית, או כאשר יש לקות חריפה ביותר, או כאשר פערי הלמידה עצומים, או כאשר התסכול הלימודי גדול מדי יש מקום לשקול אלטרנטיבה של לימודים מקצועיים.
לימודים מקצועיים רלוונטיים גם כאשר אין כל לקות למידה, אך הם יכולים לסייע בפיתוח של יכולות וחוזקות טכניות, החשובות לא פחות מכישורים אקדמאיים.

שלום,

למרות שבתרבויות שונות נהוג להתחיל את הלימודים בגלאים שונים (למשל, 'בחדר' התחילו ללמד קריאה כבר בגיל 3), נהוג כיום להתחיל לימוד פורמאלי של קריאה כתיבה וחשבון בגלאי 6. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שקודם לכן טווח ההישגים גדול מאוד ולמרות שישנם ילדים המסוגלים לרכוש מיומניות יסוד אילו, ישנם ילדים רבים אחרים שאינם מסוגלים לעשות זאת - אף שהם אינם סובלים מלקות למידה.
באופן דומה, אבחון לקויות למידה נעשה במקרים דחופים ביותר רק באמצע כיתה א' ורצוי לא לעשותו קודם לכיתה ב'.
ניתן לחשוב על מוכנות לכיתה א'. לשם כך, ביכולתך לפנות לשירות הפסיכולוגי החינוכי של מקום מגוריך. ניתן לפנות אליהם באופן ישיר או דרך הגננת של הגן בו לומד בנך. ניתן לעשות זאת גם באופן פרטי, אך אז חשוב להתעקש שהפסיכולוג/ית יקבלו מידע מגננת הגן בנוגע להתרשמותה שלה.