פורום ליקויי למידה, טיפול בקשיים רגשיים - יש לך שאלה?

שלום לך,

ראשית כל, ברצוני להביע הערכה רבה על מאמציך לממש את עצמך.
ולשאלתך, קשיים בזיכרון יכולים לנבוע ממספר סיבות: החל במבנה נוירולוגי שונה של המוח הגורם לתפקודי זיכרון ספציפיים להיות לקויים, קשיי קשב וריכוז (הקשורים לפגיעה/שונות באונה הפרונטאלית), קשיים רגשיים (הגורמים לקשיי קידוד, למשל) וכיו"ב.
בנוסף לכך, חשוב לדעת כי הזיכרון נחלק למספר שלבים:
1. זיכרון העבודה - של חלקיי השנייה - מטרת שלב זה היא 'להחליט' האם המידע רלוונטי ויש להתייחס אליו.
2. שלב הקליטה - למשל שמיעת משפט.
3. שלב האחסון - תחת איזה קטגוריה ('מגירה') יש להכניס את המידע החדש.
4. שלב השליפה - למשל, בזמן מבחן, להצליח להוציא את המידע הרלוונטי מהמגירה הרלוונטית.
מטרת האבחון שהתחלת בו היא לבדוק בין השאר באילו שלבים יש לך קושי ואז להציע לך אסטרטגיות של קידוד, אחסון או שליפה בכדי לייעל את הזיכרון שלך.
מטרה נוספת של האבחון היא לבדוק חשד של קשיי קשב וריכוז הגורמים לכך שכל אחד מהשלבים שציינתי יהיו לא יעילים.
מדבריך, לא הצלחתי להבין האם סיימת את האבחון או מדוע את רוצה לגשת לאבחון נוסף.
באשר לקורס לטיפול בבעיות זיכרון - כל מורה להוראה מתקנת יכולה לסייע לך בכך. לכן, תוכלי אפילו לפנות אל יועצת בית הספר בו למדת ולשאול להמלצתה על מורת הוראה מתקנת או לגשת אל אחד ממכוני ההוראה המתקנת הפרטיים. צר לי, אך באתר הנוכחי איננו נוהגים להמליץ על אדם זה או אחר או על מכון זה או אחר.
הרבה בהצלחה

תודה על התגובה המהירה!
באבחון אמרו לי שאין לי בעיית קשב, אלא סוג של בעיית זיכרון. התחלתי בטיפול מקביל פסיכולוג פסיכיאטר. מהפסיכולוג חזרתי כל פעם מעורערת , לא הצלחתי להירדם, חזרנו לילדות ולכל מיני דברים ישנים, והקצבנו מספר מוגבל של פגישות בשל הגבלת הזמן שלי, והרגשתי שאני לא מגיעה איתה למשהו קונקרטי, אז עצרתי את זה. והפסיכיאטר, היה לא זמין עבורי לשאלות ולהתבלטויות על חוסר ההתקדמות.
אני יודעת שלא מפרסמים בפורומים שמות, אבל אולי כן שמות של מכונים שמסבסדים לסטודנטים טיפולים, כי , אמנם זה אל שיקול מרכזי, אבל העלויות בתחום הזה.. אני גם עובדת כרגע בארץ כי ההורים שלי, עם כל הרצון הטוב שלהם, מרגישה רע עם זה. הם אומרים שזה לא משנה אבל אני רואה איך הם מתנהגים וזה מקשה עלי קצת.

שוב תודה,
ואם יש מידע לגבי מרכזים מסובסדים לסטודנטים אשמח לדעת.

תודה על התגובה המהירה!
באבחון אמרו לי שאין לי בעיית קשב, אלא סוג של בעיית זיכרון. התחלתי בטיפול מקביל פסיכולוג פסיכיאטר. מהפסיכולוג חזרתי כל פעם מעורערת , לא הצלחתי להירדם, חזרנו לילדות ולכל מיני דברים ישנים, והקצבנו מספר מוגבל של פגישות בשל הגבלת הזמן שלי, והרגשתי שאני לא מגיעה איתה למשהו קונקרטי, אז עצרתי את זה. והפסיכיאטר, היה לא זמין עבורי לשאלות ולהתבלטויות על חוסר ההתקדמות.
אני יודעת שלא מפרסמים בפורומים שמות, אבל אולי כן שמות של מכונים שמסבסדים לסטודנטים טיפולים, כי , אמנם זה אל שיקול מרכזי, אבל העלויות בתחום הזה.. אני גם עובדת כרגע בארץ כי ההורים שלי, עם כל הרצון הטוב שלהם, מרגישה רע עם זה. הם אומרים שזה לא משנה אבל אני רואה איך הם מתנהגים וזה מקשה עלי קצת.

שוב תודה,
ואם יש מידע לגבי מרכזים מסובסדים לסטודנטים אשמח לדעת.

שלום,

בתיאור שלך ציינת כי בנך מקבל / קיבל טיפולים רבים וכי הוא נשאר לשנה נוספת בגן חובה. בדבריך גם עולה כי גם את וגם המורה חוות דבר דומה מול קשייו של בנך. שתיכן מרגישות כי הוא מתקשה מאוד וכי התקדמותו איטית. זאת ועוד, ציינת כי המחשבה על השארתו לשנה נוספת בכיתה א' מייאשת אותך.

לכן, נראה לי נכון לבקש פגישה של כלל הצוות החינוכי של בית הספר (מחנכת, יועצת, פסיכולוג/ית חינוכיים). כיום כמעט ולא מקובל להשאיר ילד לשנה נוספת בכיתה א', מה עוד שהמלצה שכזו בד"כ ניתנת בהמשך השנה ולא 4 חודשים לאחר תחילת השנה. ההמלצה להשארות לשנה נוספת מתקבלת על ידי צוות חינוכי בעיקר כאשר זמן נוסף יכול לסייע ולהביא לבשלות שקודם לכן לא התרחשה. במקרים של לקות למידה, הישארות איננה ההמלצה על פי רוב, מאחר ולקויות למידה אינן 'נעלמות' עם הגדילה. זאת ועוד, הטיפולים הרבים שבנך קיבל מראים כי ככל הנראה אכן מדובר בלקות ולא בפערי למידה שניתן לצמצם עם הזמן. ייתכן ובפגישה זו תועלה האפשרות לשקול את הצורך במסגרת חינוכית חלופית אשר תהיה מתאימה יותר לצרכיו - למשל כיתה קטנה לבעלי לקויות למידה.

נראה לי נכון להציע לך לקרוא וללמוד על נושא קשיי הקשב ולקויות למידה. אחד הספרים המומלצים הוא ספרה של רונית פלוטניק - 'לגדול אחרת'. ספר שני מומלץ מאוד הוא ספרה של עירית חגי - 'ילד שלי מיוחד'. שני ספרים אילו מתייחסים גם אל הנושא של מה זה להיות הורה לילד ל.קוי למידה וגם אל הנושאים הרחבים יותר פרט לנושא הלמידה בבית הספר.

שלום,
את מעלה בעצם שתי שאלות:
1. מהו אבחון פסיכו-דידקטי?
2. למה הוא משמש?

אבחון פסיכו-דידקטי הוא אבחון פסיכולוגי בנוסף לאבחון דידקטי. בחלק הראשון נבדקת רמת האינטליגנציה של בתך כמו גם היבטים רגשיים בתפקודה הלימודי והכללי. חלק זה נדרש בכדי לראות שבתך אכן מתאימה לרמת כיתה רגילה וכי אין בעיות קוגניטיביות או רגשיות המונעות ומפריעות ללמידה התקינה.
החלק השני, הוא החלק הדידקטי, נועד לשתי מטרות: הראשונה היא למיפוי של יכולות הקריאה, הכתיבה והחשבון של בתך. בתוך כל אחד מההיבטים הללו ישנם תתי היבטים שלא כאן המקום להכינס אליהם, אך הם נבדקים בדורה קפדנית במהלך האבחון. החלק השני נוגע למנגנונים האחראים על תפקודים אליו. המטרה היא למפות / למצוא מהם נקודות החוזק ומהם נקודות החולשה ביכולות הלמידה של בתך בכדי שיהיה ניתן לבנות עבורה תוכנית למידה אישית וספציפית.

מדבריך אני מבין כי בתך עברה ועדת שילוב וכי בכיתה ג' עומד להסתיים התוקף של ועדה זו. האבחון הפסיכודידקטי ישרת גם מטרה זו.
חשוב לדעת כי אבחון פסיכו-דידקטי אינו מהווה חלק מסל השירותים של השירות הפסיכולוגי-החינוכי (שפ"ח) של מקום מגוריכם. יחד עם זאת, ישנם ערים ומקומות שבהן ניתן לעשות אבחון מקיף זה דרך השירות הפסיכולוגי המשלים (שפ"מ) בצורה מסובסדת ומוזולת יותר מאשר לפנות אבחון זה באופן פרטי לגמרי. עליך לשאול את היועצת או את הפסיכולוגית של בית הספר בנוגע לכך.

שלום לדורית,

אינני בטוח אם תשובתי נכונה לגמרי.
למיטב ידיעתי באוניברסיטת חיפה נהוג כי אבחון והערכה של לקויות למידה ניתן לעשות רק לאחר לימודים מתקדמים בתחום זה (תואר שני בפסיכולוגיה חינוכית או תואר שני בלקויות למידה). אינני יודע אם גם בשאר המקומות מקפידים על דרישות גבוהות אלו.
למיטב ידיעתי, במחלקת החינוך של עיריית תל-אביב-יפו הונהג נוהל לפי כל מי שהיא מורה לחינוך מיוחד או להוראה מתקנת חייבת לעבור השתלמויות ולימודים נוספים בתחום אבחון והערכה של לקויות למידה. כלומר - בחלק ממקומות העבודה יש כיום דרישה ללימודים מתקדמים בתחום זה.

עליך לשאול את מקומות העבודה בהם תרצי לעבוד מהן דרישותהם.

לצורך הגדרת לקות למידה נדרש אבחון.
באופן פורמלי, תלמיד מוגדר כלקוי למידה כאשר יש לו פוטנציאל תקין וכאשר נמצא פער של שנתיים בין תפקודו הלימודי ובין המצופה מתלמיד בן גילו. לפיכך, לא מקובל להגדיר ילד כלקוי למידה לפני סוף כיתה ב' ו/או לפני שנערכה התערבות משמעותית, כגון הוראה מתקנת אשר תרומתה לא היתה משמעותית לשיפור התפקוד.
מומלץ כי תתייעצי עם הצוות הטיפולי-חינוכי של ביה"ס (מחנכת, יועצת, פסיכולוג ומורת שילוב) לגבי הצורך בפנייה לאבחון, לא רק כדי לאבחן האם הוא לקוי, אלא בעיקר כדי למקד את הקושי ולעזור בתכנון הסיוע הנדרש עבורו.
בהצלחה, יעל

מה אם הבעיה שלי היא לא בקריאה וכתיבה..?

שלום למשה,

צר לי על הקשיים שאתה עובר בלימודיך ובמציאת תחום עבודה שבו תוכל לממש את עצמך ואת יכולותיך.
אינני יכול, ואני סבור שגם יעל לא תוכל, לסייע לך מבלי לראות את ממצאי אבחון מת"ל ומבלי לראות את ממצאי ההכוונה התעסוקתית. לאינטרנט עם כל היתרונות יש את החסרונות של היעדר ספציפיות. לשם כך עליך לפנות לפגישה עם יועץ תעסוקתי או ארגוני ולאור האבחונים והערכות שנעשו לך לאתר ולהגדיר את התחומים הרלוונטים עבורך. באופן דומה, רק לאחר הבנת קשיי הלמידה שיש לך יהיה ניתן לסייע לך לבנות תוכנית למידה יעילה יותר.
אולי כדאי שתפנה אל מדור היעוץ במקום בו אתה לומד. אני סבור שתמצא שם אני מקצוע שיוכלו לסייע לך באופן פרטני וספציפי יותר מאשר ניתן לעשות באמצעות האינטרנט וללא היכרות אישית בסיסית.

קודם כל אני רוצה להודות לך על התגובה המהירה, אני מבין שקשה לקבוע דברים בלי לראות את האבחון ועוד דברים נוספים, אבל בכל זאת אני ישמח אם אתה או יעל תוכלו לתת לי המלצה על
יועץ תעסוקתי, אירגוני, או מישהו אחר שאתם מכירים שיוכל לעזור לי כי פשוט כמו שכתבתי ההייתי כבר ביעוץ תעסוקתי במכון לייעוץ שמתמחה גם בלקויות למידה ושילמתי להם בדרך לא דרך על 3-4 פגישות שלבסוף לא כל כך עזרו לי, כך שאני לא רוצה לזרוק עוד הפעם כסף שאין לי על מכונים לייעוץ שלוקחים הרבה כסף שאני לא יודע אם הם יוכלו בכלל לעזור לי.







אשמח להמשך תגובה ותודה מראש!!! משה.

שלום,

עד כמה שידוע לי מת"ל הינו אבחון ממוחשב שפותח בשיתוף המרכז הארצי לבחינות והערכה לאבחון לקויות למידה לצורך קבלת התאמות בהשכלה גבוהה. אבחון זה אינו כולל אבחון פסיכולוגי, אשר נדרש על ידי משרד החינוך לצורך מתן התאמות מרמה 3 (מותאם ובעל פה) הנדרש לצורך התאמות בבחינות הבגרות. מאחר ואתה לומד לימודים גבוהים כדאי שתברר עם מרכזת לקויות הלמידה בקמפוס האם בהמשך יהיה צורך בהשלמה של אבחון פסיכולוגי. אם כן, ייתכן ויהיה נכון לפנות מראש לאבחון פסיכו-דידקטי בכדי לצמצם את העלויות. במידה וכך, שאל את מרכזת הנושא מהם או מהם המקומות ובעלי המקצוע המורכים מבחינתם לעשות זאת.
בנוגע לעלויות - עלויות של אבחון הן יקרות מכמה סיבות. הראשונה היא שעת העבודה של המאבחן, השניה היא הכלים בהם הוא משתמש ואשר התיקנון והנורמליזציה שלהם היו ממושכים.
בנוגע לקשיים שתיארת - קשיי הכתיבה והעתקה נכללים לרוב תחת ההגדרה של לקות בכתיבה. לא ברור לי האם ישנו רק חלק גראפי בקשייך (המכונה לעיתים דיסגרפיה), או שישנו גם קושי בתפישה חזותית, או קושי שפתי (פונולוגי). בנוסף לעיתים במקביל לכך ישנם גם קשיי קשב וריכוז (ADD). הן האבחון הממוחשב והן אבחון פסיכודדקטי יוכלו לענות על שאלות אליו.

כרגע אני לומדת באוניברסיטה הפתוחה,(גם מתמטיקה)ומקבלת 50% זמן על פי איבחון שעשיתי ב5 שנים האחרונות.
רציתי לעבור שנה הבאה לאוניברסיטה רגילה ונתקלתי באותה בעייה.
גם הליך האיבחון באוניברסיטאות מתחיל רק אחרי שהתחלת לילמוד שם ולוקח חודשיים ׁ(לפחות בבן גוריון) והם רושמים שהם לא חייבים לקבל את המלצות האיבחון,
במידה ואתה מוצא מידע נוסף אשמח עם תוכל ליצור עימי קשר

רוית שלום,
קודם כל, חלק ממה שיש לעשות את כבר עושה ביוזמתך, כגון חלוקת הלימודים למנות קטנות, ולקיחת הפסקות להתרעננות. חשוב גם לחשוב על יצירת סביבת לימודים מופחתת גירויים, כיון שאת לטענתך מוסחת מאד מרעשים, למשל על ידי הרכבת אוזניות, למידה בחדר סגור שאינו פונה לרחוב, למידה בשעות מסוימות, וכדומה.
נשמע שיש מקום לשקול אבחון מסודר, על ידי נוירולוג, על מנת לבדוק האם אכן מדובר בהפרעת קשב, ולבחון אפשרות של היעזרות בטיפול תרופתי, כגון ריטלין. נשמע שאת עושה מאמצים אדירים על מנת ללמוד, ומפנה את רוב המשאבים שלך לעצם היכולת להתרכז במקום לחומר הנלמד, וחבל..
בהצלחה, יעל

שלמה שלום,
פעמים רבות הורים מגלים דרך ילדיהם קשיים ולקויות שאף הם סבלו מהם. לדעתי יש טעם לבצע אבחון כעת במידה ויש לך קשיים בתפקוד היום-יומי שאתה מעוניין לטפל בהם באמצעות טיפול תרופתי. במידה ולא, לא ברור שיש סיבה לפנות כרגע לאבחון. בכל מקרה תוכל להיעזר באיש מקצוע מתאים - פסיכולוג או מאמן אישי - על מנת לעבוד על טכניקות התמודדות עם נושאים אשר מפריעים לך ואתה מעוניין לשפר, כמו למשל עמידה בזמנים, התארגנות וכדומה.

שלום ליעל,

צר לי לשמוע על הקשיים שאת עוברת ועל כך שהאוניברסיטה אינה באה לקראתך.
הדבר הראשון שאני רוצה להגיד לך הוא - שאין סיכוי שאת 'מטומטמת'. עצם העובדה שהגעת ללימודים באוניברסיטה מראה זאת. הדימוי שאני נותן להורים לאחר שאבחנתי את ילד/תם הוא של ילד במרוץ 2000 מטר, שנמצא 10 או 20 מטר אחרי כולם ונדרש להגיע לאותם הספקים ותוצרים.

דבר שני שאני רוצה להדגיש הוא שהדברים שתארת נקראים אומנם 'לקויות-למידה' אך הכינוי הזה מטעה. הוא 'כאילו' אומר שהקשיים הללו קשורים רק לבית הספר או רק לאוניברסיטה. אולם, המבנה המוחי שיוצר את קשיי הלמידה בסביבה החינוכית גם גורם לקשיים בהבנה או בפעילות בסביבה החברתית והבן-אישית, כל זאת מבלי להזכיר את כדור השלג שנוצר לנוכח מצבי תסכול וחוסר-הצלחה שחוזרים שוב ושוב בחלק מהמקרים כאשר לא ניתנת הוראה מתקנת והתאמות.

ולבסוף, לא ברור לי כיצד האוניברסיטה אינה מכירה בקשייך. במידה והבאת להם אבחון פסיכו-דידקטי ממקור המוכר על ידם הם חייבים להתייחס להמלצות ולקביעות של המאבחן. במידה ויש לך קשיי קשב וריכוז, לקות שפתית ו/או דיסקלקוליה יש רשימה מרשימה של התאמות בדרכי ההבחנות שעליהם ליישם.

מקווה שהצלחתי לענות לך על כל שאלותיך.
במידה ולא, אנא צייני בקיצור את השאלות שיש לך.

אכן לא הבנתי משהו.
לא הבנתי, את כוונתך בחלק השני. האם ממה שכתבתי, אפשר להבין שיש לי גם קשיים ביו חברתיים אישיים? למשל הבנת קודים חברתיים?או שזה קורה לכול אחד שיש לו בעיות של לקויות למידה בגלל המבנה המוחי?
סליחה אם שאלתי אןלי טיפשית. דרך אגב, אולי לא הסברתי את עצמי, בצורה מובנת, אבל האוניברסיטה נותנת לי 2, 3 הקלות אבל לא אלו שאני זקוקה להם

שלום רב,

ההמלצה להשאר בגן (יהיה גן מיוחד או רגיל) מגיעה כאשר הקושיים נובעים מעיכוב התפתחותי אשר תוספת שנים בגן וטיפול מסייע יכולים להביא לכך שהפער ההתפתחותי יצטמצם או יסגר. לכן, גם כאשר ישנו קושי או לקות התפתחותית (ולא עיכוב), שהישארות לשנה נוספת לא תביא לשיפור או לצמצום שלו, ההמלצה המקובלת כיום היא להעלות לכיתה א', למרות קיומם של הקשיים. יחד עם זאת, יש מקום לשקול המשך השארות במסגרת החינוך המיוחד בכדי שבנך יוכל להמשיך ולקבל את שעות התגבור והסיוע הרבות שמסגרת חינוכית זו מעניקה לו.

במידה וברצונך לעשות זאת, ביכולתך לבקש מהפסיכולוג/ית של הגן לערוך לבנך אבחון בשלות. זה הוא חלק משהירותים שהצוות החינוכי אמור וצריך להעניק לכם. במיוחד לקראת העלייה לכיתה א' נעשים בגנים המיוחדים הערכות ואבחונים הרלוונטיים לכך. יחד עם זאת, ישנם מקרים שב הם הצוות החינוכי אינו רואה לנכון להמליץ על אבחון נוסף, בעיקר כאשר ישנו אבחון טרי אשר בתוקף (ההמלצה היה לערוך אבחון רק כל 3 שנים לכל הפחות). ובמידת הצורך לקיים רק הערכה ולא אבחון מקיף ושלם. כדאי שתשאלי את פסיכולוג/ית הגן באופן ישיר בנוגע לכך.
אפשרות נוספת היא לפנות לאבחון ולהערכה דרך קופת החולים שלכם במכון להתפתחות הילד. אבחון זה מסובסד על ידי חלק מקופות החולים. ולבסוף ביכולתך לפנות לאבחון באופן פרטי.

הרבה בהצלחה

שלום לדליה,

ככל שאנו גדלים ועולים בכיתות, כך הדרישות הלימודיות גדלות גם כן. לעיתים מעברים אלו בין כיתה לכיתה עשויים להראות, כתוצאה 'מהקפיצה' בדרישות הלימודיות, כי ישנו קושי לימודי או לקות למידה.

בכדי לחסוך בתסכול ובכאב נראה לי נכון להציע לכם לפנות לאבחון ולהערכה פסיכו-דידקטית. במידה וישנם קשיי למידה או לקויות למידה האבחון יוכל לתת תמונה מקיפה שלהם כמו גם להמליץ על דרכי הוראה מתקנת דרכים ללמידה לקראת מבחן ובמידת הצורך על התאמות בדרכי ההבחנות.

ביכולתך לפנות אל יועצת בית הספר ולקבל ממנה רשימה שסביר להניח כי יש לה של מקומות אבחון או גורמי אבחון ציבורייים ופרטיים עליהם היא יכולה להמליץ מנסיונה האישי.

מעין שלום
אכן יש עדויות לקיום מרכיב תורשתי בלקויות למידה, אולם אין בכך כדי לומר כי בוודאות יסבול ילדך מלקויות, או להעיד על חומרתן. בנוסף, לא ציינת מאלו לקויות אתם סובלים.
חשוב גם לזכור שפרט לאפשרות של לקויות, ילדך נולד גם עם זוג הורים בעלי מודעות ורגישות גבוהה, וככל הנראה גם כלים ודרכי התמודדות שיוכלו לסייע לו ולכם באם הוא אכן יאובחן כסובל מלקות. בשלב זה חשוב להקפיד על מעקב התפתחותי שגרתי ולטפל בקשיים, אם יתגלו כאלה, על פי הצורך.
חשוב להיות עם יד על הדופק לא רק לגבי קשיי הילד, אלא גם לגבי תגובתכם; הורים לקויי למידה עשויים להגיב מתוך הזדהות עמוקה עם ילדם ולעיתים נעזרים בייעוץ על מנת להבין את ילדם ולהגיב אליו באופן מדויק ומותאם.
מקוה שהתגובה תעזור, אם יש לך שאלות נקודתיות יותר אנא כתבי שוב.

חנן שלום
פעמים רבות נמצא מתאם בין הפרעות בשמיעה ובין לקויות למידה והפרעות קשב וריכוז.
הפרעות בשמיעה פוגעות על פי רוב בהתפתחות השפה, ובמודעות הפונולוגית, ולפיכך מתקשרות לקשיים ברכישת הקריאה. חומרת הקשיים תלויה בין היתר בחומרת הפגיעה בשמיעה ובשאלה האם הפגיעה היא מולדת או נרכשת, והאופן שבו הילד מתקשר עם סביבתו ומבין אותה (דיבור, קריאת שפתיים, שפת סימנים).
כמו כן, פגיעה בערוץ הקלט השמיעתי קשורה פעמים רבות לפגיעה ביכולת העיבוד הסדרתי, עיבוד של רצפים ולכן נמצאת מתואמת פעמים רבות עם הפרעות בקשב ובתפקודים הנשענים על עיבוד סדרתי.
אם יש לך שאלות ספציפיות יותר נשמח לנסות להשיב עליהן, יעל