פורום ליקויי למידה, טיפול בקשיים רגשיים - יש לך שאלה?

שלום,

לא אני ולא יעל שפירא מטפלים בנוירו-פידבק.
יחד עם זאת, טיפול זה הוא חלק משיטות טיפול קוגניטיביות-התנהגותיות (CBT). שיטות טיפול אילו, בשונה מטיפול דינאמי וקלאסי, הן שיטות שתוצאותיהן מדידות כחלק מהטיפול עצמו. יש ספרות מחקר ענפה בתחום ולהבדיל מלא מעט שיטות אחרות, הן הוכחו כיעילות.
אף על פי כן, לא לכל אחד הטיפול הזה מתאים ולא בכל תחום. שיטות אילו יכולות לסייע לבנך להאריך בהדרגה את טווח הקשב והריכוז שלו, למשל. הן אינן יכולות לגרום לו להשלים פערי למידה שקיימים ואינן יכולות ללמדו אסטרטגיות למידה. בחלק מהמקרים הן אינן יכולות להחליף טיפול תרופתי ויש אף הממליצים על טיפול משולב.
בכל מקרה, את השאלות הספציפיות בנוגע לבנך ולהגדרת מטרות טיפול יישימות ויעילות תאלצי לעשות עם המטפל/ת הספציפיים

שלום לרותי,

לא אוכל לתת לך תשובה ספציפית מאחר ואינני מכיר את בניך ואת צרכיו האישיים.
באופן כללי חשוב לדעת כי למרות חוק השילוב, אפשרויות השילוב המעשיות בשטח אינן מתאימות לכל אחד או בכל מקרה.
באופן הכללי ביותר ניתן לומר כי:
1. שילוב בכיתה רגילה יעיל במקרים קלים עד בינוניים של לקויות למידה, כאשר קיימת מוטיבציה לימודית מצד התלמיד.
2. שילוב בכיתת לקויות למידה בתוך ביה"ס רגיל יעיל כאשר יש ריבוי לקויות למידה, או לקות בינונית-עד קשה. מנסיוני תלמידים בכיתה זו שלא כל ההמלצות הטיפוליות מיושמות עבורם (מענה רגשי, הוראה מתקנת וטיפול תרופתי במידת הצורך), מתקשים מאוד להפיק ולהרוויח משהותם בכיתה זו.
3. ביה"ס כוללני ללקויות למידה לפי צורכי הילד מסייע כאשר יש ריבוי גדול מאוד של לקויות למידה, או כאשר לקות הלמידה היא בדרגה קשה מאוד וחריפה, או כאשר מלווים אליה מקרי אלימות חריפים ומתמשכים. בביה"ס ישנן הרבה יותר שעות סיוע מאשר השתי האופציות הקודמות.

בכל מקרה, עליך לברר באופן ישיר עם הגורמים החינוכיים במקום אליו תעברי. את יכולה לבקש לשוחח ולהפגש עם מנהל/ת השירות הפסיכולוגי החינוכי של מקום מגוריך ולנסות להבין דרכו את האופציות הרלוונטיות לבנך. פגישה זו אינה מחייבת אותך לקבל את המלצתו וחלה עליה חובת הסודיות כמו בכל מפגש בין פסיכולוג לבין מטופל.

שלום לשמרית,

שני המדדים הראשונים לקשיים ברכישת יסודות הקריאה הכתיבה או החשבון הם:
1) מדד זמן הכנת שיעורי הבית
2) מדד ההתלהבות / רתיעה של בנך מלמידה ומבית הספר.
במידה וזמן הכנת ש.ב. עולה על שעה (זהו הזמן המוקצה לתלמידי כיתה א' ע"פ חוזר מנכ"ל) או אורך הרבה מעבר לזמן המקובל בקרב בני כיתתו ו/או אם הוא מתחיל לסרב ולהימנע מהכנתם כדי לערב את המחנכת ו/או היעוצת של בית הספר ולשאול לדעתן.
לעיתים הדבר נובע משעת הכנת ש.ב בבית העשויה להיות מאחורת או מדברים אחרים. אם גם בבית הספר עולה תמונה דומה יש מקום לשקול הערכה של המצב באמצעות הפסיכולוג/ית החינוכיים של בית הספר, המורה המקדמת (במידה ויש לה שעות לכך), או באמצעות אבחון דידקטי.

באופן כללי, ולמרות לחצי המחנכות ובתי הספר, בקרב המאבחנים הדידקטיים והפסיכו-דידקטיים לא מקובל לאבחון ילד טרום כיתה ב', פרט למקרים חריגים במיוחד.
בכל מקרה, אבחון פסיכולוגי רלוונטי, רק אם עולה שאלה של יכולות קוגנטיביות.

עירית שלום,
ללא מעט יותר פרטים קשה לי להשיב לך. למשל, בת כמה את, האם התופעה שאת מתארת היתה תמיד או החלה לאחרונה, האם יש קשיים נוספים בקריאה או בלמידה, וכדומה. אם תרחיבי את פנייתך אשמח לענות,יעל

תמי שלום
ראשית, מנסיוני בדרך כלל כולל דו"ח הסיכום מעט יותר מידע מכפי שאת מתארת.
שנית, על פי רוב לאחר עריכת הבדיקה מקובל ומומלץ לפנות עם הממצאים להתייעצות עם רופא, בדרך כלל פסיכיאטר או נוירולוג ילדים, המתמחים בבעיות קשב, שזו בדרך כלל הסיבה לעריכת הבדיקה.
על פי המידע שמסרת נשמע שלא נמצאה בעית קשב או בעית למידה על סמך ממצאי הבדיקה. המדד שנמצא בלתי תקין הוא להבנתי מדד מהירות התגובה המוטורית, שהוא מדד בסיסי ששולל קבלת ממצאים בלתי תקינים כתוצאה מבעיה מוטורית, ולא כתוצאה מן התפקודים ששאר המשימות בודקות.
בכל מקרה, מומלץ מאד כי תפני עם התוצאות לאיש מקצוע, כפי שתואר לעיל. רצוי שתבדקי אם במסגרת בה התבצעה הבדיקה יש אפשרות לקבל ייעוץ כזה.
בברכה, יעל

שלום,
איתור קשיי קשב וריכוז הוא השלב הראשון בטיפול,
ההחלטה להיעזר במידת הצורך ברטלין היא שלב נוסף.
השלב הבא - הוא הוראה מתקנת - ללמוד כיצד ללמוד כמו גם אסטרטגיות למידה: כיצד לצמצם חומר לימודי, כיצד לקדד אותו לזיכרון וכיצד לשלוף אותו לנוכח שאלות אמריקאיות או שאלות פתוחות.
תהליכים אילו לא נרכשים באופן טבעי אצל בעלי ADD/ADHD ולכן יש ללמדם באופן ספציפי. מורות של הוראה מתקנת אמונות על תחום זה. ביכולתכם לפנות למכוני אבחון וטיפול או להיעזר ביועצות של בית הספר (תיכון / יסודי) בקרבתכם בכדי לקבל המלצה ספציפית על מורה שיעילותה מוכרת וידועה.

שלום,

מפנייתך אני לומד כי ישנו פער גדול בין האופן שבו את תופסת את התנהלותה של ילדתך לבין האופן שבו הצוות החינוכי של בית הספר רואה את התנהגותה הלימודית והחברתית.
פערים שכאלה יכולים להיווצר מתוך מספר סיבות:
1. בבית הספר הדרישות הלימודיות וההתנהגויות שונות מאילו של הבית.
2. בבית הספר ההתקדמות הלימודית וההתנהגותית נמדדת על פי קריטריונים מובנים וביחס לנורמות גיל.
3. בבית הספר על המחנכת ועל הצוות הטיפולי להתמודד עם מספר גדול של ילדים והמענה לילד הפרטני לעיתים קטן מצרכיו.

כל זאת, בכדי להגיד דבר פשוט - ההבדלים בין הדעות שלך לבין הדעות של הצוות החינוכי אינם בהכרח סותרים זה את זה, אלאה ניתן לראות בהם כמשלימים אחד את השני. מצד אחד התפקוד של בתך בתוך מסגרת חינוכית מרובת ילדים ומעטת אמצעים ומנגד תפקודה רמתה וכישוריה כאשר היא במסגרת פתוחה ו/או מכילה יותר - כדוגמת הבית.
ייתכן וזוהי הסיבה לכך שהצוות החינוכי העלה את האפשרות להעבירה לבית ספר טיפולי.

בכל מקרה - ולשאלתך:
1. התמודדות עם הצוות החינוכי כוללת הידברות בגובה העיניים. נסו למצוא אוזן קשבת אצל יועצת בית הספר, הפסיכולוג/ית החינוכיים של בית הספר או אצל המחנכת.
2. התמודדות כוללת הערכה ואבחון וקריאה אובייקטיבית של הנתונים והממצאים העולים מהם. גם אם המסקנות והאמירות בהם קשות או לא נוחות.
3. נטרול יכול להיות המשך או העמקה של המאבק באמירות של הצוות החינוכי באמצעים שונים - אך מנסיוני הדבר אף פעם איננו יוצא לטובת הילד/ה עצמה.
4. נטרול יכול להיות באמצעות מעבר לבית ספר חלופי שאתם תבחרו להירשם אליו - אך גם כאן הניסיון מלמד שמעברים והחלפות של מסגרות חינוכיות מבלי לטפל בנושאים עצמם שהועלו על ידי הצוות החינוכי אינם מביאים לפיתרון אלאה אף נותים ליצור החרפה.

הרבה בהצלחה

שלום,

ראשית כל, מטרת האבחון איננה רק לגבש המלצות בנוגע להתאמות בדרכי ההיבחנות.
המטרה העיקרית היא גיבוש שיטת הוראה מתקנת.
במידה ועברת אבחון פסיכו-דידקטי מקיף, זכותך לפנות למקום האבחון שבו אובחנת ולדרוש זאת באופן מפורש. אם אכן עברת אבחון זה - מפתיע אותי ביותר שהדבר לא נעשה מלכתכילה.

שנית, מטרתו של טיפול תרופתי היא להרחיב את טווח הקשב והריכוז. התרופה איינה מלמדת אותך את מה שלא למדת קודם לכן - היא לא משלימה עבורך את פערי הלמידה שנוצרו והיא גם לא מלמדת אותך את אסטרטגיות הלמידה שלא פיתחת קודם לכן.
לכן - עליך לפנות להוראה מתקנת - ללמידת שיטות כיצד ללמוד, כיצד לסכם חומר לימודי, כיצד לזכור מידע ובעיקר - כיצד לענות על שאלות במבחנים. סביר להניח שבמקום לימודיך ישנם שיעורים ומתרגלים המשמשים לסיוע לסטודנטים הזקוקים להוראה מתקנת זו. עליך לברר זאת אצל הדיקן או אצל מזכירות החוג שלך

שלום,

ישנם מכונים רבים וכך גם סוגי הערכות (מבחן TOVA, מבחן CPT, מבחן BRC וכיו"ב).
ראשית כל - מהי מטרת האבחון ? האם הדבר לצורכי ידע אישי? האם הדבר לצורכי לימודים?
במידה והדבר הוא לצורכי התאמות בדרכי היבחנות במקום לימודים - עליך לברר במקום למודיך מהו האבחון הנדרש ואילו מכונים מוכרים על ידו כלגיטימיים.
כמו כן עליך לברר האם את נדרשת לעבור אבחון דידקטי או אבחון פסיכו-דידקטי או רק הערכת קשב וריכוז. לכל אחד מהאבחונים הללו עלויות שונות.

לאחר שתקבלי מענה ממקום לימודיך ויהיו לך שאלות נוספות נשמח לסייע.

היי שמאי
תודה על תשובתך
את האבחון אני מעוניינת לעשות בשל קשיים תפקודיים מסויימים בחיי היום יום, כגון ניהול זמן, דחיינות, איחורים, אי יכולת ליצור תהליך בפעילויות שאני עושה, הכל ברגע האחרון והכל מידי והכל לחוץ, ביתוע פעילויוץ מאתגרות בלבד כאשר אחרות נדחקות ועוד ועוד ועוד...שנובעים להערכתי מהפרעת קשב וריכוז. יכול להיות שהבעיה הינה אישיותית אולי, אך אבחון יכול לסייע בקביעת דרכי הטיפול. אני לא חושבת שיש לי לקות למידה (מאחר ובכל זאת סיימתי בהצלחה 2 תארים באוניברסיטה) כך שאבחון דידקטי איננו רלוונטי, תקן אותי אם אני טועה...

מה עושים?
מה בנוגע למיהמנות ותקפות המבחנים השונים? מה ההבדל ביניהם?

תודה
אנסטסיה

שלום לאנסטסיה.

אם מטרתך היא להסתייע באבחון בהתנהלות היומיומית נראה לי שאין כל צורך בהערכה נוירולוגית (של רופא) או באבחון פסיכו-דידקטי מלא.
ישנו שאלון הבודק תפקודים ניהוליים- אקזקיוטיביים, שאנו נעזרים בו בכדי לקבוע מטרות ואופנוית של הוראה מתקנת כמו גם מטרות טיפוליות (בטיפול קוגניטיבי התנהגותי CBT) בעבודה עם בעלי קשיי קשב וריכוז עם או בלי היפראקטיביות.
שאלון זה נקרא שאלון BRIEF. לאחרונה הוא נעשה מעט יותר מוכר בארץ בעקבות פרוייקט תרגום ותקנון נורמות ישראליות שנעשה באוניברסיטת חיפה. השאלון שתוקנן הוא לילדים ולנוער. ישנם שאלונים מקבילים למבוגרים.
נראה לי נכון להציע לך לברר עם פנייתך למקומות הערכה ואבחון האם הם משתמשים בשאלון זה, או לחליפין להסביר להם במדויק את מטרתך ולשאול האם הם יוכלו לבנות איתך תוכנית התוויה לשינוי דרכי התנהלות יומיומית.
במידה ויש לך שאלות נוספות את מוזמנת לפנות אלי גם למייל האישי.

שלום לסוזן,

בכדי להיות יותר מדוייק בהצעותי אליך עלי להבין תחילה מהי הסיבה לקושי בקריאת מילות טפל (כלומר, האם קריאת העיצורים תקינה), מהו הקושי בכתיב (אילו סוגי שגיאות כתיב יש או שמה מדובר בעיצוב של האותיות) ומהו הקושי בהבעה בכתיב (האם מדובר למשל על הבעה מצומצמת וקצרה, אוצר מילים דל וכיו"ב).

באופן הכללי ביותר:
בכדי לעודד מוטיבציה ללמידה -
1. לבדוק ידיעות גם בעל פה בכדי לראות את ההבנה.
2. התייחסות לאיכות ולא לכמות.
מול מילות הטפל -
3. חזרה אל שלב קריאת תנועות ועיצורים לתרגול וחיזוק הבסיס.
4. תרגול של קריאת טקסטים קצרים בנושאים רלוונטיים לילד עצמו - תמיד ניתן לשלב מידענות - כלומר, חיפוש אחר טקסטים בנושאים המעניינים את הילד באינטרנט (ספורט, בע"ח, מדע, כוכבני-טלוויזיה וכיו"ב).
ההבעה בכתיב -
5. חיזוק של ההבעה בעל-פה. בקשה להשתמש במילים נרדפות או במילים 'גבוהות'.
6. לימוד של מילים נרדפות. מילון שדות סמנטיים מעולה לשם כך. באופן דומה גם לקסיקונים יכולים לשמש לזאת.
7. עבודה על מבנה תשובה פורמאלי ותקין.
8. תרגול של רשימת נקודות לתשובה ולאחר מכן בניית תשובה שלמה ורחבה.

ולבסוף - בעיקר - התייחסות לאיכות ולא לכמות. עידוד על כל צעד קטן שנעשה. קביעת מטרות קטנות ברות השגה.
בהצלחה

שלום,
אבחון פסיכו-דידקטי מהווה מבחינה משפטית חומר רפואי ועל כן חלים עליו כל חוקי החיסיון של מידע רפואי. לא הצבא ולא כל מקום עבודה או לימודים בהמשך חייך יוכלו לקבל מידע זה מבלי שהוריך או אתה, במידה ומלאו לך 18 שנים, תסכימו לכך באופן מפורש וכתוב.
גם תיקך האישי בבית הספר אינו מועבר לרשויות הצבא או לכל רשויות אחרות.

שלום

אינני בטוח שהבנתי מהי שאלתך. לכן אם אינני עונה על הנושא שהעסיק אותך, נסי למקד את שאלתך.

ועדת שילוב היא ועדה שקובעת את הזכאות של תלמידים לסיוע לימודי. ישנם תלמידים המתקשים בלמידה מסיבות שונות: לקויות למידה, קשיי קשב וריכוז או קשיים רגשיים. במידה ואותרו קשיים לימודיים על בית הספר לסייע לתלמיד. דבר זה נעשה באמצעות ועדת שילוב.
אין לך מה לחשוש מועדה זו. מטרתה לעזור לך ולא לפעול נגדך.
את יכולה לשאול את היעוצת בבית הספר שלך מי יהיו הנוכחים בועדה ומהן השאלות המקובלות.

דניאל שלום,
ראשית אני מופתעת מעט שאת זו שזומנת. לפי הידוע לי ועדת שילוב מזמינה את ההורים, כיון שאת קטינה, ויכולה לצרף גם אותך על פי הצורך.
ועדת שילוב הינה ועדה בעלת סמכות חוקית, אשר מורכבת ממנהל המוסד, מחנך הכיתה, הורים, פסיכולוג ביה"ס ויועצת, ומי שמרכז את תחום השילוב בביה"ס. הועדה מתכנסת לדון בתלמידים המגלים קושי מסוים בביה"ס על מנת לדון בדרכי הסיוע לתלמיד, כגון בנייית תוכנית אישית, מתן הוראה מתקנת או טיפול רגשי במסגרת ביה"ס וכדומה.
אם יש לך שאלות נוספות אשמח לנסות לעזור, אך אני מקוה שתוכלי לדבר על הנושא גם עם הוריך ועם מחנכת הכיתה שלך או היועצת.
יעל

נועה שלום,
מן התיאור המפורט שנתת, ברור כי לא קבלת את כל העזרה לה את זקוקה.
ראשית, יתכן שתוכלי להיעזר בטיפול תרופתי לטיפול בבעיות הקשב. אכן דכאון הוא אינדיקציה שהתרופה שניסית אינה מתאימה, אך יתכן כי מינון אחר או תרופה אחרת לבעיות קשב כן עשויה להועיל לך.
שנית, נראה כי מעבר לטיפול בקשיי הקשב, יש לך מחסור באסטרטגיות יעילות ללמידה ולעקיפת הקשיים. נראה כי מאד תוכלי להיעזר באימון COACHING שיעזור לך לפתח מיומנות של ניהול זמן וארגון חומרי למידה, וגם אסטרטגיות ספציפיות יותר. חשוב כי תפני למאמן המתמחה ב-ADHD, ועדיף כזה אשר בהכשרתו הינו גם פסיכולוג.
בנוסף, לא הבנתי מהודעתך האם את מקבלת התאמות כלשהן במסגרת המכללה.

קודם כל- תודה על התשובה.
לגבי ההתאמות במכללה- קיבלתי תוספת של 25 אחוז במבחנים, שזה בהחלט מקל מעט במבחנים עצמם, אבל כשלא מצליחים ללמוד כמו שצריך- מגיעים לא מוכנים למבחנים ואז, מן הסתם, תוספת הזמן די מאבדת מהערך שלה.
בכל מקרה, יש לי פגישה עוד השבוע עם האחראית על לקויות למידה במכללה, כך שהתשובה שלך בהחלט נתנה לי כיוון טוב לשיחה איתה (בתקווה שהיא תוכל להפנות אותי למטפלים ספציפים)

כיון שלקות למידה מוגדרת הן כפער של שנתיים ביחס לגיל הכרונולוגי, והן כפער בלמידה שאינו מוסבר על ידי אינטליגנציה נמוכה, יכולה מאבחנת לתת הערכה כי מדובר בלקות למידה, עם הסתייגות שיש צורך בהשלמת אבחון פסיכולוגי כדי לאבחן את יכולתו של התלמיד. באותו אופן, יכולה מאבחנת להמליץ על התאמות שיתקיימו על ידי ביה"ס, אולם בתלמידי חטה"ב ותיכון הדבר אמור רק לגבי התאמות מרמה 1/2, שכן התאמות מרמה 3 חייבות באבחון פסיכולוגי, בדיוק בשל הגדרת הלקות כפי שתואר לעיל.