פורום ליקויי למידה, טיפול בקשיים רגשיים - יש לך שאלה?

יעקב שלום
הספרות בנושא לקויות למידה
והטיפול בהן הנה ענפה. כסטודנט
בתחום חינוך מיוחד אתה וודאי חשוף
למגוון רחב. ישנן שיטות טיפול רבות ומגוונות,
ללקויות הלמידה השונות. ישנה ספרות נרחבת
על קריאה, כתיבה וחשבון, וכן על תחום הקשב. על קריאה כתיבה
וקשב המידע רב עוד יותר, היות ונחקרו מוקדם יותר. ועדיין המידע רב בכל התחומים.
בחיפוש באינטרנט תחת "לקויות למידה - ספרות" תחשף לספרים טובים
רבים. בכתובת הבאה מופיעים ספרים טובים רבים:
www.info.smkb.ac.ilqhome/home.exe/2853/5562
כמורה באופן כללי אני מאד ממליצה על קלטת הוידאו "כמה קשה זה יכול להיות" שמופיעה גם היא ברשימה הנ"ל.
בהצלחה
נועה

מה קשור לילד איתופיה הצבע לא עובר,מה את דואגת ? וגם חשוב שתידעי שילדים איתוופים הם בני אדם מאוד מקסימים ונחמדים אז אנא טפלי בדברים אחרים ולא בילד האיתופיה

הי מיכל
לא ציינת מאיזו לקות סובל בנך, אבל יש לקויות שחלק מהן משפיע גם על המצב החברתי
ציינת כי הוא מתנער ממי שהיה חבר טוב שלו, אך לא סיפרת אם מצא חברים אחרים במקומו
אני מניחה כי הוא התחיל השנה מסגרת חדשה, ואם אכן כך, רבים מהילדים משנים את חבריהם במעבר למסגרת חדשה
חשוב מאוד לברר מה קורה איתו, ובמיוחד האם הוא מרגיש בודד
אני מקווה שהוא מגלה ענינן בתחומים מגוונים ומוצא סיבות להיפגש עם חברים
אם לא - שווה להתייעץ
כל טוב,
שרון צונץ

שלום
שאלת לגבי תוקפם של אבחונים. אבחונים תקפים לחמש שנים, לכן אם בנך יאובחן כעת האבחון כן יהיה תקף בחטיבה אך לא עד סיום יב'. עקב כך, לעיתים קרובות בשלב זה מומלץ לערוך אבחון רק בקיץ בין כתה ו לכתה ז', כאשר כבר משלב זה (הקיץ), האבחון תקף עד סיום יב'. אני ממליצה להתייעץ בענין עם צוות ביה"ס. יתכן וניתן יהיה לסייע לו במסגרת ביה"ס, במהלך השנה הנוכחית, ללא אבחון, ולחכות עם האבחון לקיץ. הכתובת כרגע נראית התייעצות עם צוות ביה"ס לגבי הצרכים, דחיפות האבחון, דרכי סיוע אפשריות וכד'.
בהצלחה
נועה ווס

אוקסנה שלום
ראשית, נראה נכון, ומעין "אין ברירה" - מומלץ לפנות בשאלה זו לצוות עצמו, גם אם זה לפנות "שוב ושוב" לצוות כדי להבין למה הם מתכוונים באמירה "עובדים גם על רגש". לעיתים קרובות הורים חשים קושי לפנות לצוות בשאלות, בעיקר אם כבר ניתנה תשובה ועדיין לא מבינים. אבל זה קורה המון המון - שמסבירים לנו דברים, ואיננו מבינים, בעיקר כשאנו מעורבים רגשית. אז אני מעודדת אותך לפנות אל הצוות, מי בצוות שנוח לך, ו/או לאחראי ולבקש הסבר. מעבר לכך, כאשר לילד יש PDD, בעיה בתחום של תקשורת בינאישית, "עבודה על רגש" יכולה להיות עבודה על זיהוי או מודעות לתחושות ורגשות שלו עצמו, וקישורן לשם של רגש, ו/או לתמונה הקשורה לרגש זה, וכן הלאה. בדומה תתכן עבודה על זיהוי רגש והבעה של רגש - בהבעת פנים, שפת גוף, ומילים, אצל אדם אחר. זו רק דוגמה אחת ל"עבודה על" ו"בהקשר של" "רגש". כמו כן "עבודה על רגש" יכולה להיות התייחסות לכך שבעבודה עם בנך מושם דגש על חוויתו הרגשית, על כך שיהיה לו נעים, עם עצמו וסביבתו, עבודה על שיפור הדימוי והבטחון העצמי, הפחתת מתח וחרדה, וכד'.
מקווה שסייע במשהו
בהצלחה
ואת מוזמנת לפנות שוב לפי הצורך
נועה

שלום ותודה על תגובתך. אם אפשר לקבל עזרה בנושא על ההבדל בהתנהגות הורים עם הילד PDD וילד רגיל. אני מקווה שהסברתי את עצמי נכון. תודה

אוקסנה שלום
השתדלתי לענות לשאלתך בפניה הקודמת.
אני ממליצה בשלב זה לפנות לצוות
שעובד עם בנך, ולשאול אותם את השאלה, כיצד הם עובדים עמו,
באופן כללי ועל רגש בפרט. למה כוונתם ואיך הם עושים את זה.
תוכלי לבקש גם דוגמא/ות ואפילו הדגמה,
תקשורת כזו שלך איתם חשובה מאד למענך ולמען בנך
כאשר את מבינה ושותפה לתהליך, את רגועה יותר וגם יכולה ללמוד
בעצמך איך לעזור לו בתחומים הללו. אם יש קושי בפניה אליהם - אולי
תשאלי על זה ואנסה לעזור.
בהצלחה
נועה ווס

ן זה גם עשוי -

שלום. שוב תודה על תגובתך. יש לי בעיה לפנות לצוות. שנה שעברה הצוות הגיש דו"ח עלינו לרווחה על "דעגת יתר". השנה אנחנו באותו גן ואני פשוט כמו דג בים עם הצוות. חוץ משאלות על משחקים אני לא שואלת אותם על כלום. הם יותר הוסיפו לחץ, מאשר עזרו. אני רוצה שיהיה לילד רק טוב, רק לבד לי קשה לעשות זה (כי יש שאלות שאין תשובות). בגלל זה שאלתי על ההבדל בן ההתנחגות הורים עם ילד רגיל וילד PDD. תודה.

דורה שלום
הבעיות, הן של הפרעת קשב, והן של פער בין תפקוד לפני המבחן ובמבחן עצמו, בבהחלט מוכרת.
המבחן הפסיכומטרי הנו מבחן ספציפי, בו אלמנט הזמן משמעותי ביותר. בנוסף צורת המענה בו ייחודית.
לגבי הזמן - איני יודעת האם בקורס הזמן נמדד באותה צורה. באם לא - זו יכולה להיות הסיבה להבדל בהישג. באם כן - יתכן ואת חווה חרדה בזמן מבחנים אשר פוגעת בתפקודך. בחרדה כזו ניתן לטפל. מומלץ ע"י פסיכולוג קוגניטיבי התנהגותי המומחה לתחום.
מעבר לכך, הטיפול היעיל ביותר להפרעת חוסר קשב ומוסחות הוא אכן רטלין. קימים טיפולים נוספים אבל יעילותם לא הוכחה באופן מלא. אסטרטגיות למידה ספציפיות עשויות לסייע - כגון - למידה כיצד לעבוד עם הזמן, ועם דף התשובות העמוס בסימנים קטנים (ולעיתים "מבלבל"), אשר משמש במבחן הפסיכומטרי.
לא ציינת האם את נבחנת בפסיכומטרי בתנאים מותאמים או לא. וזה עשוי לשנות כמובן.
בנוסף, לגבי הלימודים. ישנן מכינות קדם אקדמיות מיוחדות, אשר מותאמות למתמודדים עם לקויות למידה וקשב, כמו מכינת מהו"ת בסמינר הקיבוצים אשר בה נתנת תמיכה רבה, נלמדות דרכי התמודדות רלוונטיות ונעשית למידה לגבי מהות הקשיים ואיתור החוזקות. כמו כן - במכינה בה את לומדת מומלץ לפנות לגורמים האחראים על התחום של לקויות למידה ולברר אילו דרכי סיוע ותמיכה זמינים עבורך. להערכתי חשוב מאד גם המפגש עם סטודנטים או לומדים למכינה אשר דומים לך ומתמודדים עם קשיי קשב.
בהצלחה.
נועה ווס.

טיפול נוסף אשר נמצא יעיל בהתמודדות עם קשיי קשב וריכוז הינו טיפול ביופידבק. בופידבק הינה שיטת טיפול אשר בעזרתה ניתן לשפר מגוון של קשיים הקשורים לויסות, כאשר קשיי קשב הם רק דוגמא אחת לקשיים כאלו. בטיפול ניתן ללמוד כיצד לזהות שינויים גופניים הקשורים לירידה בקשב ומתורגלים כלים המאפשרים שליטה טובה יותר בתפקודי הקשב. הטיפול ניתן היום במרבית קופות החולים וכן באופן פרטי. באם תבחרי באפיק זה, מומלץ לבחור מקום שבו הטיפול מועבר על ידי פסיכולוג, אשר בקיא בתחום ויוכל להציע לך גם כלים נוספים, בעיקר מתהחום הקוגניטיבי-התנהגותי.
בהצלחה, יעל

הייתי ממליצה לך לפנות לקואצ'ינג המתמחה באימון אנשים עם הפרעת קשב וריכוז.
אימון כזה יכול לעזור לך לפרק את מטלות העבודה לפי דרגת חשיבותן, מה לעשות מתי ובעיקר להקנות כלים להתארגנות שהיא שם המשחק לחווית עבודה יעילה ונעימה.
אין לי המלצות על אנשים מסוימים לצערי אך הייתי בהחלט הולכת על הכיוון הזה.

בהצלחה,

גליה ברסלבסקי-עמר
מאבחנת דידקטית
0544-722-377

קואצ'ינג אכן יכול לסייע. במקביל, נראה לי שאם מצאת מקום עבודה שאת נהנית בו, ומרגישה שיצרת קשר טוב עם המעסיק רצוי בהחלט לשקול לשתף אותו/ה במידע לגבי כישורייך וקשייך. יתכן שניתן יהיה לליצור חלוקת עבודה בצוות שתאפשר לך לבטא יותר את יכולותיך הטובות ותצמצם את אחריותך בתחומים בהם יש לך קושי משמעותי, כך שתרגישי שיפור במידת הצלחתך בעבודה ותרומתך.
בהצלחה, יעל

קספר שלום
תארת כי את מתמודדת עם לקויות למידה במספר תחומים ועם הפרעת קשב. באם שאלתך היא גם כיצד לשפר ביצועים בעבודה, אציע לך לבדוק אצל נוירולוג אפשרויות לטיפול תרופתי לשיפור הקשב. טיפול זה עשוי לעזור לך לעבוד גם על התארגנות טובה יותר ויעילות רבה יותר. לעיתים קרובות מומלץ להעזר גם ביעוץ/טיפול ע"י פסיכולוג המתמחה בתחום של לקויות למידה וקשב או מאמן המתמחה בהפרעות קשב וריכוז. זאת, על מנת לייעל את דרכי העבודה וההתארגנות, ללמוד ליצור ולהעזר בסדר עדיפויות בעבודה, בסדר יום ובהוצאה לפועל / יישום של תכניות עבודה. בכל תחום מקצועי יש אפשרות להעזר ב"ראיית על", בתכנון וארגון העבודה, בחירה במה להשקיע יותר ובמה פחות, ומתי. גם המטרה שציינת, להדגיש ולהאיר את יתרונותייך בעבודה, הנה חשובה וראויה להתיחסות. כן עשוי לסייע לך למצוא דרכים לשפר את ביצועייך בחלקים בהם את מתקשה, על מנת לחוש בטחון רב יותר ולהתיחס לצרכי המעסיק, אליהם את מודעת.
שאלת עוד, לגבי שיתוף בלקויות הלמידה והקשב. הנושא אכן מורכב. יש אנשים המבינים ויוכלו לגלות הבנה ואף להרתם למאמץ העשייה וההתגברות על הקשיים הספציפיים, יש אנשים אשר אולי יחששו, מתוך חוסר הכרות עם הנושא, דעות קדומות, או חשש שבאמירת "יש לי בעיה" ישנה הפחתה מהאחריות או הכוונה להתאמץ... ועוד ועוד. על מנת לשער כיצד יגיב האדם אמו את עובדת, תוכלי להעזר בהכרות שלך עמו או בהתרשמות שלך ממנו. ההכרות האישית, מסייעת למעסיק להכיר אותך, את יתרונותייך, אישיותך, נכונותך להשקיע בעבודה, הקשר שלך עם הילדים, הצוות וכו'. הצהרה על לקויות הלמידה מראש לעיתים עלולה ליצור התייחסות צרה דרכה, ללא צורך או הצדקה. לאחר זמן מה, כאשר את מכירה ומכירים אותך, בד"כ יותר קל (לך) להעריך את ההשפעה הצפויה לשיתוף של אחרים בנושא לקויות הלמידה. כדאי גם לחשוב מה מטרת השיתוף - ומה את מעונינת להשיג בעזרתו. הבנה? הסבר למצבים ? סיוע? תמיכה? חלוקת או הגדרת תפקידים מתאימה? מה עשוי לסייע לך ולייעל את עבודתך, בהנתן הלקויות... ועוד. היבט נוסף בהתלבטות אם ומתי לשתף את המעסיק הוא "האם בכלל יש מקום להתלבט?". כוונתי היא, שכאשר הלקויות מאד בולטות ולמעשה לא ניתן "להסתירן", אזיי מוטב להסבירן בשלב מוקדם יותר ולנסות לגייס הבנה ועזרה. בדקי מה מתאים לך מכל זה ....
בהצלחה.
נועה ווס.

עכשיו ראיתי את התשובות שלכן........
בשורה התחתונה, אני עדיין בלי עבודה ,בבית מדוכאת .
כן , כן הליקויי הלמידה שוב הרסו לי את החיים.
שוב תודה על התשובה , אני אקח את עצתכן בהחלט! , כאשר אמצא עבודה .
אם אמצא מתי שהוא...........

נכון אומרים שלכול דבר רע , יכול להיות גם צד טוב?
אז אני ממש ממש לא חושבת שלליקויי למידה יש צד טוב.
איזה דברים טובים יכולים להיות בליקויי למידה?

קספר שלום
שאלת על דברים טובים שניתן למצוא בלקויות למידה ..
זו שאלה מענינת, חשובה ומזמינה מחשבה. אני לא חושבת שיש לה תשובה גורפת.
השאלה מזמינה לחיפוש אישי. לקויות למידה הרבה פעמים מכבידות
בתחומים ותפקודים שונים - וזה בהגדרה.. והן יכולות להפריע מאד או להפריע
מעט בחיים. טווח ההשפעה שלהן מאד רחב. לגבי יתרונות - או היבטים חיוביים בהן -
גם כאן הטווח רחב, והחיפוש של החיוב הוא אישי. עדיין ניתן לומר באופן כללי,
כי אנשים עם לקויות למידה מספרים ומתארים לעיתים כיצד לקויות הלמידה שלהם דחפו אותם לפתח תחומים אחרים, תחומי חוזק אחרים, וכן לפתח דרכי פיצוי יצירתיות וייחודיות שסייעו להם להתגבר על הקשיים. ישנם גם אנשים שחשים כי לקות הלמידה מכבידה עליהם והם מתקשים למצוא בה חיוב או תרומה עבורם. ולעיתים בתקופות שונות ההשפעות נחוות אחרת. אם את חווה קושי רב מידיי ומצוקה סביב הלקויות והשפעתן על חייך - אני מציעה שתשקלי לפנות לעזרה, לשוחח על הקשיים ולקבל עזרה בשיפור הרגשתך ודרכי התמודדותך. בכל עיר ישנם מרכזים בהם ניתן לקבל יעוץ ותמיכה גם ללא תשלום. בהצלחה
נועה ווס

יערית שלום
פנית בשאלה לגבי סדר הפעולות הנכון עבורך לקראת לימודים גבוהים.
איני יודעת מה בכוונתך ללמוד - אולי הוראה.. לפי הרקע והנסיון שצברת. בכל אופן, איני יודעת מהו סדר הפעולות הנכון, בכלל, ובאון אישי עבורך. אני מציעה כי תשקלי לפנות למוסדות להשכלה גבוהה אשר עליהם חשבת, אוניברסיטה, מכללה וכד', ולברר בהן את הדרישות והאפשרויות העומדות בפנייך, ואולי גם לקבל הסבר ויעוץ לגבי היתרונות והחסרונות של הבחירות השונות. כדאי גם לברר מהן האפשרויות העומדות בפנייך כבוגרת עם לקויות למידה. לעיתים מוסדות שונים מציעים תמיכה שונה לסטודנטים עם לקויות למידה.
בהצלחה
נועה
בהצלחה
נועה

יערית שלום,

מניסיוני עם מאובחנים וחוויות של אנשים עם לקות למידה, נדמה לי כי ניתן למצוא במכללות (סמינר הקיבוצים, תל-חי, בית ברל וכנראה גם אחרות) תמיכה רחבה יותר הן אקדמאית והן רגשית לסטודנטים עם לקות למידה.מרכזי הלמידה שלהם ללקויות למידה בדר"כ מצויינין וזה בגדול נעים יותר ותומך יותר וזה חשוב בסביבה אקדמאית אינטנסיבית ולוחצת.
בנוגע לבגרויות בתוך מכינה ובמכללה- זה נשמע לי רעיון מצויין בדיוק בגלל הסיבות שמניתי למעלה.

המון בהצלחה,

גליה ברסלבסקי-עמר
מאבחנת דידקטית ומורה להוראה מתקנת
0544-722-377

אני רוצה להוסיף ולומר כי אם ברצונך לרכוש תואר ו/או מקצוע שלנמד רק באוניברסיטאות הדבר בהחלט אפשרי!!!!
חפשי את האתר של גיא פינקלשטיין שסיים תואר שני בעבודה סוציאלית עם לקויות למידה לא מועטות ומרכבות.

שוב הצלחה רבה,

גליה ברסלבסקי-עמר
מאבחנת דידקטית

שלום רב,
בשאלתך את מבקשת הסבר למספר אבחנות מקצועיות המצויינות בראשי תיבות.
ראשית חשוב לציין כי אם נתקלת באבחנות אלו באבחון שנערך לבתך, תפקיד הגורם המאבחן להסביר לך את מהות האבחנה וחשוב לעמוד על כך; זכותך כאם לצאת מכל תהליך אבחון כאשר מסקנות המאבחן והמלצותיו ברורות לך במידה מספקת.
בקצרה, ADD הוא קיצור לATTENTION DEFICIT DISORDER כלומר הפרעת קשב, כאשר בדרך כלל הילד נראה חולמני, בוהה אך הוא שקט ולעיתים קשה לדעת שאיננו מרוכז בלי לבדוק מה קלט.
ADHD פירושו ATTENTION DEFICIT WITH HYPERACTIVITY DISORDER, כלומר הפרעה בקשב בתוספת נטייה להיפראקטיביות (תנועתיות, פטפטנות, חוסר שקט וכדומה) או אימפולסיביות (פועל מבלי לחשוב, מתחיל לענות לפני שהמורה סיימה את השאלה או לפני שקרא את ההוראות וכדומה).
OCD פירושו OBSESSIVE COMPULSIVE DISORDER. אבחנה זו שייכת לקבוצה שונה מן השתיים הקודמות ומתאפיינת בחזרתיות על פעולות, התנהגות כפייתית (שהילד מתקשה להפסיק גם כאשר היא פוגעת בתפקודו ביום יום, כגון רחיצת ידיים מוגזמת וכדומה) וטקסים נוקשים. סימנים אלו מופיעים לרוב על רקע של חרדה כלשהי: הילד חושש, לא תמיד באופן מודע ממשהו שיקרה, ומנסה למנוע אותו באמצעות ההתנהגויות המתוארות.

מקוה שהסבר זה סייע לך, אם יש לך שאלות נוספות, נשמח לנסות לעזור.
יעל

תודה על הסבר. לילדה שלי יש ADD קל. וזה לא נותן לי שקט. למה אותי זה כל כך מפחיד? ילדה בת 4 וחצי. האם יש סיבה לדעגה? ואם כן, ממה? תודה

ראשית, כל הורה לילד, במיוחד ילד צעיר, מודאג כאשר מתגלה שלילדו יש קושי. חשוב מאד כי תפני לקבל הדרכה ומידע נוסף לגבי הקשיים שיש לבתך כיום, אופן הטיפול, וקשיים שעשויים להתעורר בהמשך. רצוי להיעזר בפסיכולוג ילדים או במכון להתפתחות הילד של קופת חולים, או שניתן גם לפנות באופן פרטי. חשוב להתייעץ עם מישהו שיכיר אותך ואת בתך ויכול לתת לך סיוע אישי, ולא מידע כללי כמו שאנו מספקות כאן באתר. איש מקצוע שמלווה אותך יוכל עזור לך להבין ממה את כלכך חוששת ואיך תוכלי לעשות את הטוב ביותר עבור בתך, כולל מתן עצות לך, לגננת וכדומה.
בהצלחה, יעל

אמא יקרה -
האם משהו ממשפחתך בעל תופעת ה- ADD ?
בשאלתך המילה דאגה כתובה בשגיאת כתיב . האם את מפחדת שבתך תחווה חוויות שאת עברת בילדותך? או שאחד מבני משפחתך עבר חוויות שהשפיעו עליך....?

בתך עדיין צעירה, וכאשר (נכון הזמן עף וטס לנו מהר) יגיע הזמן ניתן יהיה לעזור לה בדרכים מגוונות מעבר לתרופות כימיות.

האותיות המייצגות תופעות למיניהן אינן כל כך זוועתיות בעיקר בנושא של ADD- ADHD אלו ילדים נפלאים ומוכשרים בהמון דברים, והיכולות שלהם גבוהות מעבר לרמה של לימודים. נכון לימודים הם המון וחשובים אבל הכשרונות שלהם הם מעל הלימודים.
אז תני לבתך להנות מילדותה.
בהצלחה

שלום ותודה על תגובתך. אני אימא לא עם PDD וגם לא ישראלית. סליחה על שגיאות כתיב.
שוב תודה על תגובתך ובהצלחה

OCD- הפרעת חרדה, בדרך כלל יש מחשבות שלא עוזבות את החולה וגורמות לו לבצע "טקסים" שמפריעים לו בשגרה. לדוגמה- מחשבות על זה שאני מלוכלכת שגורמות לי לשטוף ידיים שוב ושוב. כדי לאבחן ולטפל צריך ללכת לטיפול פסיכולוגי ולפעמים גם פסיכיאטרי. מחלה קשה.

ADHD- הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות. זו בעיה התפתחותית אבל לא מחלה, אפשר לטפל עם תרופה בשם ריטלין, אבל לא תמיד זה הכרחי. גם פה כדאי להתייעץ עם פסיכולוג ולעשות אבחון מסודר כדי לדעת איך להתמודד עם זה.

ADD- הפרעת קשב וריכוז בלי היפראקטיביות.כל השאר- כמו שהסברתי על ADHD.

עזרתי? יש לך שאלות נוספות?
אלה, מורה בבית ספר זינוק (פסיכומטרי ללקויי למידה)

שלום וגם לך תודה על תגובתך. אם אפשר לדעת, הילדים עם PDD יכולים ללמוד בבית הספר רגיל? ואם לא "למה"? אני ראיתי ילדים בכיתה " א' " ולא יודים אותיות. ואני מדברת על בית הספר רגיל. אז באיזו כיתה הילדים יודים אותיות בבית הספר טיפולי? תודה

קשה להגיד שחור על גבי לבן- יש מקרים כאלו ויש כאלו.
בכל אופן, אוכלוסיית לקויי הלמידה בישראל מתפתחת מרגע לרגע ויש לך כאן בית חם להתייעץ איתו. כדאי להתייעץ פנים מול פנים עם איש מקצוע כדי לקבל תשובות יותר חד משמעיות בנוגע למקרה הפרטי שלך.

שלום. אם יש אפשרות לקבל מידה נוספת ממך בדרך אחרת לא בפורום? (דואר אלקטרוני או עוד...) תודה

אלה, מדריכה ללקויי למידה.

שלום,

ברצוני להתייעץ איתך האם באמת זה כדאי/הכרחי/רצוי לילדה המתקשה במסגרת הלימודים וכאשר עברה כבר 2 אבחונים (פסיכולוגי + דידקטי) אשר שניהם למעשה המליצו על מעבר לכיתה קטנה עם 15 ילדים ששם נותנים את מלוא תשומת הלב לילד ומלמדים ע"י מורות מיוחדות שעברו הכשרה בחינוך המיוחד, האם באמת כדאי לעבור למסגרת זו? או שניתן להמשיך בבית הספר הרגיל שבו היא לומדת ואולי תוכל לצמצם פערים?

לי יש ספקות/חששות האם המעבר יעשה לילדה טוב או ההיפך?

מחכה לתשובתך

בתודה גפנית

היי, כדי לתת התייחסות קצת יותר מבוססת אשמח לשמוע עוד פרטים לגבי ביתך:

מה היו האבחנות לגביה? האם היא מדווחת על קושי במסגרת הנוכחית? האם היא מצליחה להתמודד עם החומר הלימודי, שיעורי הבית והבחינות? האם בדקת מסגרות חלופיות וראית מה הן יכולות לספק לביתך?

בהצלחה! אלה, מורה בבי"ס זינוק- פסיכומטרי ללקויי למידה.

גפנית שלום
תארת כי ביתך מתקשה במסגרת הלימודים הנוכחית, וכי בשני אבחונים שונים הומלץ על מעבר לכתה קטנה. הנטייה שלי היא להתייחס להמלצות אלו ברצינות ובמידה של חיוב, היות ולמעשה קיבלת מעין "חוות דעת נוספת".
כמובן שהמידע בידיי מוגבל מאד - איני יודעת באיזו כתה היא, מהם הקשיים שלה, מה הומלץ עבורה, וכו'. איני יודעת מה הם הנימוקים להמלצה. איני יודעת איך ביתך מרגישה כיום בכל בוקר לקראת ביה"ס, איך היא מרגישה בביה"ס?, בשעורים השונים?, בהפסקות?, האם היא חווה שייכות? האם היא חווה הנאה? הצלחה? במידה מספקת ? האם היא מוצאת את עצמה מבחינה לימודית? האם היא מוצאת את עצמה מבחינה חברתית? האם היא מתפתחת וגדלה בצורה טובה? או האם היא חווה מצוקה? באיזו מידה? סביב למידה? מה מידת התסכול שלה? ובאיזה תחום? לימודי? חברתי? אני מעלה שאלות מסוימות שחשוב להתייחס אליהן סביב השאלה. וגם - לאיזו כתה הומלץ לה לעבור? האם נראה לכם שכתה זו עשויה לתת מענה לקשייה? לטפל בהם? להקל עליה? לאפשר לה להתפנות לדברים חשובים עבורה? לחוש יותר שייכת? יותר הצלחה? יותר התאמה לצרכים?
כתה קטנה צריכה להתאים יותר, וממליצים עליה כאשר נראה שהיא עשויה לתת מענה הולם יותר לצרכים. בכל בי"ס יש צוות עמו כדאי להתייעץ ולהתלבט - יתרונות וחסרונות של כל בחירה (מחנכת, יועצת, מנהלת, מורת שילוב, מורות מקצועיות שונות). ניתן לפנות גם לפסיכולוג/ית ביה"ס (פסיכולוג/ית חינוכי/ת) ולהיוועץ בה.
מעבר לכך, לאנשים שונים, כולל לאנשי מקצוע שונים, יש עמדות שונות כלפי נושא זה כמו כלפי כל נושא.
לי היה לאורך השנים נסיון טוב בד"כ עם הפנייה של ילדים לכתות מותאמות יותר. לעיתים קרובות ילדים חוו הקלה מהיותם בכתה מתאימה להם. אבל אין כל אפשרות להמלצה גורפת. כל מקרה לגופו, ובתך היא בתך ואת תרגישי ותאספי מידע וכו'. הבחירה במקרה זה כרוכה לעיתים קרובות בתהליך של התלבטות ובדיקה. אני מקווה ששאלות אלו ואחרות יעזרו לך לחשוב על הנושא ולבחור את הנראה לך מתאים.
בברכה,

אלה שלום
אני מעוניינת להסתייג מהביטוי "מחלה קשה" אותו כללת בהסברך לגבי האבחנה של OCD הפרעה אובססיבית קומפולסיבית. המדובר באבחנה מתחום הפרעות החרדה וניתן לקרוא עליה.
בתודה ובברכה,

ג שלום,
בהחלט עשויים להופיע שינויים בגיל מבוגר יותר. חלק מן השינויים מוכרים ומשותפים לרוב האוכלוסיה (כגון לדוגמא ירידה במהירות השליפה מן הזיכרון) וחלק הינם שינויים ייחודיים. הללו נובעים בדרך כלל מסיבות רגשיות או פיזיולוגיות. כלומר, יתכנו שיבושים כפי שאת מתארת על רקע לחץ רגשי או תחושת עומס בחיי היום-יום, אך גם על רקע שינוי פזיולוגי, כגון ירידה בחדות הראיה וכדומה. מומלץ לשקול התייעצות עם רופא עיניים, ולבקש התייחסות גם למיקוד ראיה (מידת התיאום בין שתי העיניים). אם אין ממצאים, ואין סיבתיות רגשית/סביבתית, והתופעה ממשיכה להופיע ומטרידה אותך, ניתן לשקול הוועצות עם נוירולוג.
יעל

שלום שמרית
ככלל - ראי תשובתי לשאלתך הקודמת.
מעבר לכך - כמו בכל תחום, לקות למידה ככותרת אינה פוסלת את העיסוק, אך כישורים וקשיים ספציפיים בהחלט רלוונטיים - בבחירת תחום עיסוק.
ככלל, אנו צפויים להצליח יותר בתחום בו אנו חזקים מאשר בתחום בו אנו חלשים או מתקשים. הצלחה וחוויית יכולת חשובות לתחושת של שביעות רצון, הנאה מעשייה וסיפוק, לכן חשוב לבחור תחום עיסוק בו אנו מתענינים, וגם תחום בו גדולים יותר סיכויינו לחוות חוויות חיוביות.
אדם אשר עשוי לאהוב ללמד, ולהיות מסוגל ללמד, בתחום מסוים, או ברמת הוראה/לימוד מסוימת, ואף להצליח בכך - עשוי להפיק תועלת והנאה מרובה מעיסוק זה, גם אם הוא בעל לקויות למידה.
אדם אשר אינו צפוי להצליח בכך - עלול לחוש רע בעיסוק זה, כבכל עיסוק אחר.
דרך צלחה
נועה

שמרית שלום
שאלתך הנה כללית מאד. לקויות למידה הנן תחום רחב ביותר, ואין אדם דומה לרעהו, אשר גם לו לקות למידה. בחירת תחום עיסוק, ורמת העומס המתאימה, הנן משימות העומדות בפני כל אדם, וגורמים שונים מעורבים בבחירה: תחומי ענין ומשיכה, תחומי הנאה ואי הנאה, יכולות, כישורים ומגבלות, אפשרויות תעסוקה קימות בתחום, ועוד ועוד. בנוסף, בתחומים שונים, ישנן תעסוקות ברמות ובדרישות מקצועיות שונות...
במילים אחרות, שאלת שאלה שהנה רחבה מאד. בחירת כיוון תעסוקה הנה תהליך, ולקות למידה ככותרת אינה מגבילה בהכרח בכל תחום שהוא. אנשים עם לקויות למידה עוסקים בכל תחומי העשייה, אולם כל אדם, אחד מאיתנו, עם ובלי לקויות למידה, מחפש את דרכו המקצועית.. בתהליך מורכב כפי שהזכרתי במספר מילים לעיל.
לפי הצורך, גם בתחום זה ישנם אנשי מקצוע מומחים שיכולים לסייע בתהליך. מומחים בתחום של לקויות למידה במבוגרים, יכולים לסייע בייעוץ, הכוונה וחשיבה משותפת, באם בנך ירצה בכך. כמו כן, בביטוח הלאומי ישנם גורמים המסייעים בבחירת כיוון מקצועי, בהכוונה ובהכשרה מקצועית, ובעת הצורך גם בליווי ממשי להשמה במקום עבודה.
בהצלחה ופני שוב לפי הצורך
נועה

דנה שלום
בפנייתך ביטאת אי שביעות רצון מתהליך אבחון אותו עברת לאחרונה. בהחלט לגיטימי, ואף חשוב לבטא את אי שביעות רצונך מתהליך האבחון. יתכן כי לקראת פנייה למאבחן ולמכון, תוכלי להפיק תועלת מבירור עם עצמך - ממה אינך מרוצה? אילו שאלות מעסיקות אותך וציפית כי יקבלו התייחסות באבחון, והדבר לא קרה? מה היה חסר לך במהלך האבחון?. רצוי לבטא את הרגשתך מול המאבחן, ולפי הצורך בפני גורמים נוספים במכון אליו פנית, על מנת לתת מענה, במידת האפשר, לצרכים עמם פנית לאבחון.
בהצלחה
נועה ווס

האם זה לגיטימי לבקש אבחון חוזר עם מאבחן אחר ללא תוספת תשלום?

דנה שלום, בהמשך לתגובתה של נועה, ניתן בהחלט לפנות לבירור תחושת אי שביעות רצונך מן האבחון מול המכון, לאחר שבררת את תחושותיך עם עצמך, כפי שהציעה נועה.
את יכולה גם לבקש אבחון חוזר ללא תשלום, אולם המכון אינו חייב להיענות לבקשה זו.
במידה והבירור יעלה כי היתה התנהגות לא מקצועית של המאבחנת, או כי האבחון לא עמד בסטנדרטים שהמכון הציג בפניך טרם האבחון, יתכן וניתן יהיה להגיע להסדר כלשהו בנושא.
בהצלחה, יעל

מיכל שלום
ברוב המקרים, מי שיכול לסייע למשפחה בהתלבטות זו הוא פסיכולוג ביה"ס מטעם השירות הפסיכולוגי המקומי, אשר נמצא בצומת שמאפשר לו נגישות לכל המידע (באישור ההורים) - אבחון, דיווחי מטפלים, דיווחי ביה"ס, משאבי סיוע בתוך ביה"ס, יתרונות וחסרונות של מסגרות חלופיות וכדומה - ולסייע להורים לשקול את הרווח וההפסד שבצד כל החלטה. ההורים רשאים לפנות לפסיכולוג ביה"ס ישירות, ולהסתייע בחוות דעתו בנפרד מן הצוות החינוכי. בנוסף, על פי הצורך קיים בכל שירות פסיכולוגי רפרנט מומחה ללקויות למידה, אשר גם בשקול דעתו ניתן להיעזר.
הרבה הצלחה, יעל

היי מיכל,

בעברי הרחוק נתקלתי בקושי דומה לשלך, כאשר לקחתי את בני לאבחון לקראת יציאה למסגרת חוץ ביתית.
ממליצה בחום על הפסיכולוגית רותי פרגר-מאור בגבעתיים, היא עזרה לנו המון.

דרך צלחה,
רונית

עלמה
אם הבנתי את שאלתך, את מעוניינת להתקבל ללימודים על-תיכוניים כיום ללא תעודת בגרות. לבירור נושא זה מוטב כי תפני למוסד הלימודים בו את מתעניינת, בכל מוסד קיים יועץ לסטודנטים לקויי למידה אשר יוכל להדריך אותך לגבי האפשרויות הקיימות ומצבים חריגים. אני משערת כי ברוב המקרים אכן תתבקשי להציג אבחון עדכני, אך מוטב לברר את הפרטים עם המוסד עצמו.
לגבי ההתאמות שקבלת בזמנו, ההתייחסות לדיסקלקוליה כלקות הינה רצינית, אולם מגוון ההתאמות האפשרי הוא מצומצם, ויתכן ואינו נותן מענה מושלם לכל אחד, אך מספק בוודאי מענה חלקי, ויתכן כי סיוע מתאים, לימודי ורגשי, היה מאפשר לך להתמודד עם הלקות. צר לי כיון שאני מבינה מדבריך כי סיוע כזה לא היה מספיק זמין עבורך בזמנו, אולם אני שמחה על החלטתך כעת לצעוד קדימה ואני מקווה שהמערכת תוכל לעזור לך לממש את שאיפתך.
אם יש לך שאלות ממוקדות יותר, אשמח לסייע לך.
בהצלחה, יעל

אם את מחפשת משהו ממוקד - זה למטרה מסויימת, זה לא תהליך ארוך ומעמיק....
הבנתי שזה מאוד עוזר לחוויית הבטחון העצמי של הילד.

אימון הוא תהליך ממוקד, המתמקד באיתור כוחות וחוזקות ושימוש בהם כדי להתמודד עם קשיים, תוך העצמת הבטחון העצמי של המתאמן והגברת תחושת השליטה. הוא מספק לרוב סיוע יעיל בתחומי התארגנות, ניהול זמן וכדומה. על מנת לייעל את התהליך בעבודה עם ילדים, חשוב כי המאמן יהיה בקשר גם עם ההורים, כון שלרוב נדרש גם שינוי בסביבתו של הילד כדי לקדמו. חשוב מאד לברר מה הכשרתו של המאמן, ולקבל עליו המלצות ג מאנשי מקצוע. ישנם מאמנים שהינם קודם פסיכולוגים בהכשרתם, ועובדה זו מאפשרת להם הבנה טובה הן של הלקות והן של מצבים רגשיים שונים. דבר זה חשוב כיון שבמצבים מסוימים לא מומלץ לפנות לאימון אלא לטיפול מעמיק יותר, ולא כל מאמן מצויד בידע הנדרש כדי לאבחן זאת.