פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב - יש לך שאלה?

שלום הלל,
אין אינטרקציה ידועה בין שתי התרופות הנ״ל. הייתי ממליץ למדוד את לחץ הדם 3 פעמים ביום במשך שבוע ימים ולתעד את המדידות. תפנה עם התיעוד לרופא המשפחה שיוכל להתרשם האם אכן מדובר ביתר לחץ דם שמצריך התערבות.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום שקד,
האם מדובר בפרפור פרוזדורים? אין לי כל נתונים על גילך ומחלות הרקע אבל באופן כלל אני יכול להגיד שהסיכון העיקרי עם פרפור פרוזדורים הוא האפשרות של היווצרות קרישי דם בלב בזמן הפרפור שיכולים לגרום לארועים מוחיים. אם אתה מטופל בתרופות לדילול הדם (נוגדי קרישה כגון קומדין/קסרלטו/פרדקסה/אליקוויס), אזי אין סכנה שצריכה להריץ אותך לבית החולים. אז הסיבה העיקרית לפנות למיון היא אם אתה מרגיש ממש לא טוב בגלל הפרפור, כדי לטפל בו. הייתי ממליץ לך לפנות למומחה בתחום הפרעות קצב לב שמתמחה בפרפור פרוזדורים כדי להתאים לך את הטיפול הנכון ע״מ למנוע הישנות ארועים אלו.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

איילת שלום,
לטכיקרדיה עם קומפלס רחב יש ״אבחנה מבדלת״. זה בהחלט יכול להיות SVT או מה שנקרה טכיקרדיה חדרית (VT). זה לא מאוד שכיח שבבחורה צעירה כמוך בקצב של 158 ה-SVT יהיה עם קומפלקס רחב (הגם שאפשרי). חשוב לבחון את האק״ג הבסיסי שלך ולראות שאין עדות ל״מסלול נוסף״ המחבר חשמלית בין הפרוזדורים לחדרים. הייתי גם ממליץ על מבחן מאמץ מלא. כדאי לך להתיעץ עם מומחה להפרעות קצב לב כדי להיות בטוחים במה מדובר וגם להחליט מה הגישה הטובה ביותר לטיפול (במידת הצורך) בעניין.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום ד"ר, ביצעתי אקו לב ואקו במאמץ. שתי הבדיקות היו תקינות. אילו עוד בדיקות עליי לבצע מלבד אק"ג? והאם אני יכולה להמשיך לעשות פעילות ספורטיבית בתקופת הבירורים? תודה

איילת שלום,
משום מה חשבתי שרצית לפנות לייעוץ אישי ועל כן לא עניתי לך כאן. בכל אופן, לשאלתך, לא הייתי ממליץ לעסוק בפעילות גופנית עד להשלמת הבירור כי ״טכיקרדיה רחבת קומפלקס״ יכולה להיות מסוכנת ובהחלט יכולה ״להתעורר״ בעקבות פעילות גופנית מאומצץ. צריך לקבל יותר אינפורמציה עליך, האם היו ארועי סחרחורות, קדם עלפון או עלפון בעבר, סיפור משפחתי של התעלפויות או מוות פתאומי ועוד. כמוכן צריך לראות את כל הבדיקות שלך וגם לקבל יותר מידע על סוג הפעילות הגופנית שאת רוצה לבצע. אין דין פילאטיס כדין ריצות של קילומטרים רבים. כאמור זה לא עניין ל״סגירה״ בשאלה בפורום אלא לבחינה מעמיקה יותר והחלטות בהתאם לממצאים.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אסי שלום,
לא מדובר בתופעות לוואי שכיחות של הכדור, במיוחד כאבי השרירים. התופעה השכיחה יחסית זה ירידה בדופק שאם הוא מגיע לערכים נמוכים באמת יכולה לגרום לחולשה. אבל אם הדופק בסדר זה פחות מסביר גם את החולשה. מאידך, באופן לא שכיח, כל הנ״ל יכולים להיות תופעות לוואי של הכדור.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שאלה מצויינת אפרים, אכן כפי שציינת לא מעט מהחולים עם פרפור פרוזדורים אינם חשים תסמינים משמעותיים. החשיבות של זיהוי פרפור פרוזדורים אתסמיני היא גדולה במיוחד במטופלים עם גורמי סיכון לשבץ מוחי שאנחנו יודעים שקשור לפרפור פרוזדורים. במקרה זה זיהוי הפרפור יגרום להתחלת טיפול קבוע בנוגדי קרישה שיכול למנוע ארוע מוחי. אם אתה אדם בריא, ללא מחלות רקע, גם אם היינו מגלים פרפור פרוזדורים התקפי אתסמיני לחלוטין, זה לא היה גודם לנו לטפל בך באופו אגרסיבי.
לגבי שיטות הזיהוי, הבסיסית שבהם היא ביצוע אק״ג בזמן ביקורים שלך אצל הרופא המטפל (מכל סיבה שהיא). ישנם היום מכשירים למדידת ל״ד שיכולים לזהות אי סדיקות בדופק שנובעת מהפרפור ולהתריע עליה. כמובן יש את בדיקות ההולטר (הקלטת קצב הלב ל-24-48 שעות), ומערכות הקלטת קצב לב נוספות לתקופות ממשושכות יותר. יש אפליקציית אייפון שלאחרונה הייתי שותף לבחינתה (מאמר שפרסמתי בעיתון האמריקאי לקרדיולוגיה) שיודעת לזהות פרפור בדיוק של מעל 90 אחוז ע״י הצמדת האצבע שלך למצלמת האייפון. לאחרונה ה-FDA אישרו בארה״ב שימוש ברצועת Apple Watch מיוחדת שניתן בעזרתה לבצע בדיקת קצב לב ולזהות פרפור פרוזדורים. הבעיה העיקרית היא האופי ה״התקפי״ של הפרפור במקרים רבים שיכול לא להיות שם בזמן הבדיקה ולהופיע דקה מאוחר יותר.
יש לציין שאן יש לך גורמי סיכון כמו סוכרת ולחץ דם, אזי החשיבות של זיהוי הפרפור גבוהה ביותר. במקרים אלו מנטר תת עורי שמנטר כל הזמן את קצב הלב (עד 3 שנים) ומקליט לבד ארועים של פרפור, הוא הדרך הטובה ביותר לזהות פרפור פרוזדורים. ישנו מחקר שפורסם לאחרונה שבחן השתלת מנטר תת עורי במטופלים עם גורמי סיכון כנ״ל (בלי רקע של פרפור) שזיהה פרפור פרוזדורים ב-40% מהמקרים במעקב של 3 שנים. כיום הדבר לא נמצא בסל הבריאות אבל ניתן לבצע זאת באופן פרטי. אם יש לך ביטוח פרטי זה לא אמור לעלות לך כסף.
לסיכום, המון אופציות, עם יתרונות וחסרונות, הייתי ממליץ להתיעץ עם מומחה בתחום שיבחר את הגישה הנכונה ביותר עבורך.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

מאור שלום,
ראשית נראה שיש לך לא מעט דברים על הראש בגילך הצעיר מאוד. בוא נעשה בהם סדר קטן. יל״ד בגיל כה צעיר מאוד לא שכיח. המשקל הגבולי שלך בכלל לא מסביר את זה (לקרוא לזה עודף משקל זה קצת מוגזם). כתבת שעברת בירור ל״סיבות לדופק מהיר ול״ד״ ושהבדיקות היו תקינות. אין לי את כל הנתונים אבל חשוב שתתיעץ עם מומחה לל״ד (יש מרפאות ל״ד ייעודיות בבתי חולים שונים, אני ממליץ בחום על שיבא) לבחון את הדברים לעומק. העיצה היחידה בהקשר זה הוא להקפיד על דיאטה דלת מלח. אם תוכל דברים מלוחים לא משנה כמה תרופות תקבל, יהיה קשה לשלוט בל״ד שלך.
לגבי הדופק, אם הבעיה שישנה היא אכן Inappropriate Sinus Tachycardia מדובר בהפרעה ״שפירה״, שאינה מסוכנת. אם זה ממש ״משגע״ אותך אז אין ברירה אלא לנסות ולטפל. אתה כבר מטופל במינון גבוה יחסית של חוסמי בטא (נאובלוק) + איווברדין. אפשר לנסות תרופה אחרת וגם אופציית אבלציה בהחלט צריכה להיות על הפרק למרות שמבחינת התוצאות, לא נדיר לראות שהבעיה חוזרת גם אחרי האבלציה. כדאי שתיגש להיבדק ע״י מומחה בהפרעות קצב לב שיבחן את הדברים ויחליט על הגישה המתאימה ביותר אצלך.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אסי שלום,
אם התרופה שאתה נוטל היא Cardiloc, המינון 40 מ״ג פעמיים ביום הוא גבוה מאוד ויכול להסביר את החולשה הניכרת. הייתי מפסיק את הטיפול ופונה לרופא המשפחה או הקרדיולוג שמטפל בך על מנת לבחון את הדברים. בכל מקרה, פעימות מוקדמות בודדות חדריות ועל חדריות אינן מסוכנות בד״כ והטיפול במקרה זה הוא בעיקר לשפר את הרגשתך והתסמינים שהן יכולות לגרום (הרגשת החסרת פעימה וכו׳).
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

ארז שלום,
השדה המגנטי החזק יכול לייצר ״רעש״ חשמלי למכשיר הדפיברילטור שעלול להתפרש על ידו בטעות כזיהוי של הפרעת קצב לב. זה יכול לגרום לכך שהמכשיר ייתן שוק חשמלי למרות שאין באמת הפרעת קצב לב חמורה. עם זאת חשוב להדגיש כי השדה המגנטי לא ״הורס״ את המכשיר ומותר כיום אפילו לעשות בדיקות MRI (מייצר שדה מגנטי אדיר) למטופלים עם דפיברילטור, זאת בכפוף לשינוי התכנות לפני הבדיקה ואחריה בצורה שתנטרל את הבעייתיות שהעלתי קודם.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
נדיר שדופק של 100 יהיה על רקע הפרעת קצב לב. בכל מקרה, בשל הכאבים בחזה חשוב להיבדק בהקדם ע״י רופא שיקבל את הנתונים המלאים וגם יבצע בדיקת אק״ג לכל הפחות.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
השאלה הראשונה היא האם מדובר בקצב לב ״תקין״. יש לעיתים הפרעות קצב לב שיכולות ״להחזיק״ את הדופק גבוה יותר לאורך זמן. אם מדובר בקצב לב ״תקין״, בדרך כלל מה שאת מתארת מעיד על ירידה בכושר הגופני. כדאי לעשות כמה בדיקות בסיסיות בשביל לבחון את הדברים.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
לפי התרופות אני מבין שמדובר בפרפור פרוזדורים. הפרפור הינו הפרעת קצב הלב השכיחה במבוגרים שהיום יש יותר הבנה לגבי המקורות שלה ומומחיות בטיפול המיטבי בה. בשביל להחליט לגבי האם מדובר במשהו שיכול להוות בעיה בנסיעה לחו״ל יש צורך בפרטים רפואיים מלאים.
לגבי הנסיעה, הייתי ממליץ להתיעץ עם רופא המשפחה שמכיר אותך. בלי קשר לנסיעה, הייתי ממליץ בחום להיות במעקב של מומחה בהפרעות קצב לב שמתמחה בפרפור פרוזדורים כדי להתאים לך את הטיפול האופטימלי.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
פעימות מוקדמות בודדות ממקור חדרי ועל חדרי בכמויות קטנות אלו הינן תופעה שכיחה מאוד, חסרות משמעות מבחינה קלינית ולא מצריכה שום בירור או טיפול נוסף. אין שום בעיה להמתין שבועיים לביקור אצל הקרדיולוג שלך שיעבור על הדברים ויראה שאכן הכל בסדר.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום,
האוושה או רשרוש בלב יכולים לנבוע ממס׳ סיבות, החל מזרימת דם מהירה ותקינה דרך מסתמי לב תקינים, דליפה מינימלית של מסתם כזה או אחר בלב (שכיחה מאוד באוכלוסיה וחסרת משמעות), ועד בעיות רציניות במבנה הלב או המסתמים. כדאי לברר במה מדובר ע״י בדיקת אקו לב וייעוץ קרדיולוג.
בברכה,
ד״ר רוזן גיא

אייל שלום,
אין מניעה עקרונית לשתיית אלכוהול בגלל נוכחות קוצב לב בהיעדר סיבה אחרת להימנע כליל משתיה. כפי שאתה בטח יודע,לצריכת אלכוהול מעבר לשתי כוסיות יין לגבר או כוסית יין אחת לאישה יש השלכות בריאותיות רבות בתחומים שונים כולל הפרעות בקצב הלב. על כן כדאי להגביל את השתיה לכמויות הנ״ל.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אלמוג שלום,
מה שאת מתארת מתאים למה שנקרא ״פעימות מוקדמות״. פעימות מוקדמות הן דבר שכיח מאוד שבדרך כלל אינו מסוכן. צריך לעשות לך כמה בדיקות בסיסיות לוודא שאכן זה העניין.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן