פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב - יש לך שאלה?

שלום רב,
אינני מכיר את הרקע המלא ובאיזה סוג רפרוף מדובר. באופן כללי, רפרוף ״טיפוסי״, השכיח יותר, ניתן כיום לטיפול ע״י צריבה פשוטה בעלת יעילות של כ-97% להצלחה במניעתו בעתיד. אינני רואה שום סיבה הגיונית שתחיי עם רפרוף כזה כאשר ניתן לטפל בו, במיוחג בגילך הצעיר יחסית. היום גם מטופלים המתקרבים לגיל 80 עוברים בבטיחות והצלחה מירביים פעולות מסוג זה.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

נטע שלום,
הפרטים שמסרת חלקיים מאוד אך בגדול האינדיקציות להשתלת קוצב במקרה של ״תסמונת הסינוס החולה״ הן תסמינים משמעותיים (כגון התעלפויות או קדם עלפון) או חוסר יכולת לטפל ניטב בהפרעות הקצב המהירות כגון פרפור בשל דפקים נמוכים. להערכתי צריך לבחון מחדש את הטיפול בך (למשל אולי לשקול הפסקת פרוקור) אך כמובן הדבר יכול להתבצע רק אחרי התייעצות מלאה ובחינה מעמיקה של הדברים. את מוזמנת לפנות אלי או לכל מומחה בתחום זה שאת מעדיפה כדי לבחון את הדברים ולקבל המלצות.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

גולי שלום,
הקצבים המתוארים תקינים (מינימום, מקסימום, ממוצע). לא מצויינות כל הפרעות קצב לב, או שהדו״ח לא מולא עדיין או שבאמת לא נצפו הפרעות קצב לב.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אריאל שלום,
התזונה המומלצת היא תזונה מאוזנת כולל פירות וירקות שתמנע השמנת יתר. בהפרעות קצב לב מסוימות יש המלצה להמנעות מאלכוהול שיכול להיות טריגר לארועים. אינני יודע לאילו הפרעות תורשתיות אתה מתכוון אך ברוב המקרים אין משהו ספציפי שניתן לאכול או לא לאכול ש״יפתור את העניין״.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

Medtronic LinQ הוא מכשיר ניטור קצב לב זעיר שמושתל מתחת לעור במטופלים שזקוקים לניטור קצב לב ממושך. היתרון העיקרי הוא גודלו הקטן והעובדה שנמצא שם למשך שנים כך שגם אם יש הפרעה בקצב לב אחת למספר חודשים, ניתן יהיה לתפוס ולהקליט אותה. החיסרון העיקרי הוא העלות הגבוהה (באינדיקציות מסויימות נמצא בסך הבריאות אך באחרות עדיין לא). השתלתו היא פעולה פשוטה של כ-15 דקות ובסה״כ ללא סיכון משמעותי. משאיר צלקת באורך של כ-8 מ״מ.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום ענבר,
נשמע סיפור מתסכל. לפעימות המוקדמות לרוב אין משמעות מבחינה פרוגנוסטית (סיכויי מוות, התקפי לב וכו׳) אך לעיתים הם יכולים להיות מעמללים ביותר. הבירור הבסיסי שתיארת היה תקין. האינדיקציה העיקרית לטיפול בפעימות המוקדמות היא עד כמה הן תסמיניות. אצלך נשמע שאת סובלת מהן מאוד ועל כן הייתי ממליץ להתייעץ עם מומחה בהפרעות קצב לב לשקילת טיפול. את מוזמנת לפנות אלי או לכל מומחה אחר בתחום להתייעצות מלאה.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

סיגל שלום,
אז ראשית, מבחן המאמץ שלך היה ״שלילי לאיסכמיה״ אך כאמור נצפו הפעימות המוקדמות הנ״ל. באופן עקרוני כן לפעימות מוקדמות שמופיעות עם סיום המאמץ (דווקא אלה ופחות כאלה המופיעות המאמץ) יש משמעות פרוגנוסטית וכדאי לברר את העניין קצת יותר לעומק. טוב לדעת שתפקוד הלב שלך תקין ושאת מטופלת בקונקור. את מוזמנת לפנות אלי או לכל מומחה אחר בתחום שאת מעדיפה כדי לברר את הדברים.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

פיני שלום,
לעיתים רואים דפקים מהירים יחסית במטופלים אחרי אבלציות במדורי הלב העליונים (העליות) שיכולים להיות משניים לצריבה של איזורים שיש בהם פקעות סיבי עצב שמאטים את קצב הלב. לא יודע בדיוק איפה בוצעו הצריבות אצלך, כדאי לפנות למי שביצע את המריבה עם השאלות.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
לפני שמדברים על ההשלכות של הדבר, חשוב להשלים בירור מלא לעניין כולל התרשמות מתפקוד הלב שלך עכשיו וכן לוודא שאין בעיה של סתימות בכלי הדם של הלב. חשוב גם להבין האם היה משהו לא רגיל בחודשים האחרונים כגון מחלה ויראלית וכו׳. בשלב זה, עד להשלמת הבירור, אכן הייתי ממליץ על קרדילוק והמנעות ממאמצים גופניים משמעותיים. חשוב שתתיעץ עם מומחה בתחום. אתה מוזמן לפנות אלי או לכל מומחה אחר להפרעות קצב לב כדי לבדוק את הדברים לעומק.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
לא ידוע נכון להיום על כל אינטראקציה חריגה בין גדוליניום לתרופות כלשהן. אין מניעה מביצוע הבדיקה בתנאי שאין התוויות נגד אחרות (רגישות, תפקוד כלייתי וכו׳).
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
ממצאי ההולטר שאת מתארת הן תקינים לחלוטין ואינם מסבירים את תלונותיך. משמח לדעת שאקו לב ומבחן מאמץ היו תקינים גם כן אבל מאידך זה לא עוזר לנו בהבנת הסיבה לתלונותייך. לא פעם קורה שדווקא ביום של ההולטר המטופלים מרגישים מצויין וגם ההולטר תקין, וזאת סתם כי במקרה באותו היום לא היו הפרעות קצב לב. במקרים כאלה כדאי לעשות ניטור ממושך יותר, יש כזה עד חודש ימים שבמהלכו כן מצליחים לעלות על הבעיה. יש אופציות ניטור שונות וכדאי להתייעץ עם מומחה לעניין כדאי לבחור באופציה שהכי מתאימה לך.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
לפי תרשים האק״ג, נראה שאביך מושתל קוצב. אני אנחש שמדובר לא בסתם קוצב אלה מכשיר CRTD, שהינו דפיברילטור עם יכולת קיצוב מיוחדת. ראשית, אנשים שהלב שלהם מופעל ע״י קיצוב תמיד מציגים QT ארוך יותר. צריך לראות את האק״ג לפני התחלת הטיפול כדי לראות האם בכלל ובכמה ה-QT התארך בעקבות התחלת הטיפול. אם הוא לא התארך ביותר מ-15% והערך כעת הוא אכן סביב ה-500, זה מרגיע. אם הוא אכן מושתל דפיברילטור זה גם מרגיע שכן הסכנה העיקרית של התארכות QT היא בנטיה להפרעת קצב לב מהירה שמכשיר הדפיברילטור יטפל בה ע״י מכת חשמל. לסיכום יש להתיעץ עם הרופא שלכם שישווה את האק״ג לתרשים קודם ויחליט על המשך טיפול.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

תודה רבה על התייחסותך , זה לא מובן שאתה מקדיש זמנך לכך
הרגיע אותי מאוד כי מצאתי אקג לפני הטיפול התרופתי עם QT מאורך אף יותר ,
לדאבוני , נראה לי שהקוצב שברשותו הוא ללא דפיברילטור הוא מדור ישן , ומאילוצי מחלות רקע לא בוצעה החלפה . המשכנו את התכשיר ואנחנו מחזיקים אצבעות
אלפי תודות :)

שירגיש טוב, אין על מה...

שלום רב,
השאלה היא מה טיב הפרעות קצב הלב אצל אביך. אם הן נובעות מצלקות שנוצרו בליבו אחרי התקף/י לב אזי תוכל להפחית את הסיכון אצלך ע״י שמירה על אורך חיים בריא (תזונה, פעילות גופנית וכו׳). במקרה של הפרעות קצב לב שהינן תורשתיות ע״ר פגמים בתעלות החשמליות בתאי שריר הלב או משניות לבעיה מבנית תורשתית בלב, זה סיפור אחר. במקרה של בעיה תורשתית מסוג זה הקרדיולוג שגילה זאת אצל אביך היה לבטח ממליץ לפחות על אק״ג ו/או בדיקת אקו לב לקרובים דרגה ראשונה. כדאי להתיעץ עם מומחה לעניין שישמע את הסיפור, יעבור על המכתבים הרפואיים של אביך ויתרשם מהממצאים שלך. אתה מוזמן לפנות אלי או לכל מומחה אחר בתחום שתבחר לצורך ייעוץ.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אילנה שלום,
באופן כללי פעימות חדריות מוקדמות אינן מסוכנות ברוב המקרים והסיבה העיקרית לטפל בהן היא חומרת הסימפטומים שהם גורמים למטופל. עם זאת, ריבוי משמעותי של הפעימות (כמו במקרה שלך) יכול לעיתים לגרום לבעיות גם אם אינן מורגשות כלל. לא יודע מתי הטיסה שלך אבל כן הייתי ממליץ לפחות לבצע אקו לב בהקדם כדי לראות שתפקוד הלב תקין ולשקול התחלת טיפול בכדור אחת ליום שיכול להוריד משמעותית את תדירות הפעימות המוקדמות. כדאי מאוד להתייעץ עם מומחה בהפרעות קצב לב. מוזמנת לפנות אלי או לכל מומחה אחר בתחום שיבחן את טיב הפעימות והמקור שלהן וימליץ על ההטיפול האופטימלי בשבילך.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

דנה שלום,
הרבה שאלות וכמובן שאי אפשר לענות על הכל בצורה מפורטת כאן אבל אתן לך התייחסות קצרה לכל אחת:
1) הקריסטה נמצאת בעליה ימין
2) צריבה של AT ממקור זה צריכה להיעשות בזהירות בשל הקרבה לאיזור ה״קוצב הטבעי״ (SA Node). מתוארים גם מקרים של פגיעה בעצב הפרניק (מעצבב את הסרעפת), זאת נוסף לסיכונים ה״רגילים״ הנמוכים יחסית של אבלציה אחרת
3) אין אנטיביוטיקות ספציפיות שבעייתיות באופן מיוחד למטופלים הסובלים מפעימות מוקדמות או ארועי SVT.
4) ייתכן ומדובר בצירוף מקרים או אולי היית על טיפול בתרופה שדיכאה את הפעימות וכאשר הופסקה (אחרי האבלציה של AVNRT) הפעימות החדריות התעוררו. תיאורתית ישנה גם אפשרות שאולי חלק מהצריבה בוצעה בצד החדרי של הגבול בין העליות לחדרים ויצרה איזה מוקד פוטנציאלי. צריך לבדוק את הדברים לעומק ולראות את צורת הפעימות המוקדמות שיכולה לכוון למקור שלהן.
5) ה-Loop מקליט כל הזמן אך לא ״שומר״ את הכל. הוא שומר ארועים שנחשבים בעייתיים (דופק נמוך או גבוה מדי) וגם שומר מספר דקות הקלטה כאשר את לוחצת על כפתר בשלט שמקבלים אחרי ההשתלה.
זאת על קצה המזלג, נשמע שיש לך מס׳ בעיות בתחום של הפרעות קצב לב שמצריכות התייחסות.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

תודה רבה על תשובותיך.
1)ברשותך ארצה לשאול בקשר ופעימות המוקדמות. כיצד אוכל לדעת מהי צורתן? בהולטר רגיל רק רשומה הכמות. וכשהיה לי loop recorder חיצוני הם רק מציינים אם זה חדרי או עלייתי. עד שסוף סוף הופניתי להולטר 12 חיבורים היה לי יום " טוב" והן לא הופיעו.
אין איזו בדיקה שתתן אינדיקציה אחת ולתמיד? למשל mri או שרק לנסות שוב הולטר 12 חיבורים ( אם יתנו לי) או משהו בסגנון עד שאצליח לתפוס אותן?
2)שאלה כללית כמה אחוז מהאוכלוסייה סובלים מsvt . הבנתי שלא כל מי שנולד עם מסלול נוסף מפתח התקפים אלא רק חלק. האם ידוע למה חלק כן וחלק לא?

שוב תודה מראש

דנה שלום:
לשאלותייך:
1) כדאי לחזור על הולטר 12 לידים
2) שכיחות ה-SVT באוכלוסיה כללית היא כ-0.3%. נשמע אולי מעט אבל זה די הרבה...
בברכה,
ד״ר גיא רוזן