פורום הפרעות קצב הלב, הפרעות לב - יש לך שאלה?

מתעניין יקר,
אין מניעה עקרונית מנטילת חוסמי בטא למקרים מלחיצים כגון ראיון עבודה, דיבור מול קהל וכו׳. במקרים כאלה כדאי ליטול כדור שה״זמן מחצית החיים״ שלו (כמה זמן מחזיר בגוף) הוא קצר (כמו Deralin). רוב הדברים הללו קוראים בשעות הבוקר צהריים כך שרמת התרופה בערב לפני השינה תהיה כבר נמוכה מאוד ולא תשפיע משמעותית על הדופק בלילה. בכל מקרה אין כל בעיה עם דפקים נמוכים בזמן שינה, אפילו אם יורדים לרמות של 35 פעימות בדקה, כך ששוב, אין מה לפחד מכך. חשוב מאוד להדגיש כי לכדורים אלו יש גם תופעות לוואי. למשל חוסמי הבטא יכולים לגרום לתחושת עייפות, חוסר ריכוז ומיקוד וכו׳ שיכולים שווקא להפריע במבחן/ראיון עבודה/הרצאה מול קהל.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

עמוס שלום,
ראשית, הפסקת הריטמקס בהחלט הגיונית במידה ואכן יש תיעוד של פרפור שחזר למרות הטיפול. הייתי ממליץ להתיעץ עם מומחה להפרעות קצב לב באשר להוספת כדור אחר במקומו, בין אם כזה שמאט את קצב הלב או כזה שבאופן פעל מנסה לשמור את הלב בקצב ״רגיל״. מבחינת הפניה לטיפול חשוב להדגיש כי הסכנה העיקרית של הפרפור הוא הסיכוי להיווצרות קרישי דם בלב ואתה מוגן מהם באופן מצויין יחסית עם הקסרלטו שאתה נוטל. על כן הסיבה העיקרית לפנות לטיפול רפואי היא הרגשתך הכללית עם הפרפור. יש אנשים שלא מרגישים פרפור כלל ומודעים אליו רק כי מכשיר לחץ הדם פתאום מודד דפקים גבוהים. יש אנשים שמרגישים תסמינים שונים ביניהם חולשה, דפיקות לב קשות, קוצר נשימה, סחרחורות וכאבים בחזה, וכמובן שבמצבים אלו בהחלט הייתי ממליץ על פניה לבדיקת רופא ושקילת אופציות טיפול אחרות לפרפור.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

טלי היקרה,
ראשית, אין לך ממה לחשוש. שתי התרופות (טמבוקור וקרדילוק) לא משפיעות שום השפעה ״רעה״ על האיברים שציינת ולא גורמות שום ״נזקים״ לטווח ארוך. כמו כדורים אחרים יכולות להיות להן תופעות לוואי, בעיקר חולשה, דופק נמוך וכו׳, אך אלו יחלפו במהרה עם הפסקת הטיפול במידה ויוחלט שלא תמשיכי איתם. מה שכן, חשוב לדעת שאם ישנם ארועים תסמיניים של פרפור/רפרוף מדי פעם למרות הטיפול, אין שום טעם לנסות תרופות אחרות למנוע פרפור (יעילות דומה ויותר סיכון לתופעות לוואי מהכדורים הללו), וכדאי יהיה לשקול ביצוע צנתור לצריבה של מוקדי הפרעת הקצב (פעולת אבלציה). הייתי ממליץ שתהיה במעקב מומחה לעניין הפרפור, את מוזמנת להתייעץ איתי או עם כל אחד אחד שזאת מומחיותו.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אלעד שלום,
ראשית, עצם זה שיש לך הרגשה של דפיקות לב מהירות ותיעוד של הפרעות קצב לב זה לא ״תקין״. עם זאת, חשוב להדגיש כי מדובר בהפרעות קצב קצרות, שכיחות יחסית באוכלוסיה וגם מהסוג הלא מסוכן, על כן אין סיבה לדאגה מבחינה בריאותית.
אם בהולטר תועדו הפרעות קצב קצרות, זה אומר שתיאורתית אתה יכול לסבול גם מארועים ארועים יותר ממס׳ שניות. לא מופרך להניח שאם אותה ההרגשה שהייתה עם הארועים הקצרים שתועדו, מופיעה לפרקי זמן ארוכים יותר, אז כנראה מדובר באותו סוג הפרעות קצב. מבחינת הגישה, הדבר העיקרית שמנחה במקרים אלו, לאור העובדה שלא מדובר בהפרעת קצב לב מסוכנת, הוא עד כמה ארועים אלו מפריעים לך. אם אתה לא סובל את הארועים, כדאי להתייעץ עם מומחה בהפרעות קצב לב שיוכל לבחון את הדברים לעומק ולתת המלצות באשר להמשך טיפול שיכול להיות בטווח של בין לא לעשות כלום, דרך תרופה ועד פעולת ״צריבה״ (אבלציה) של מקור הפרעת הקצב.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

ארמנד שלום,
אין מניעה עקרונית משילוב התרופות הנ״ל.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

עינב שלום,
אין מניעה עקרונית משילוב התרופות הנ״ל.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

גילי שלום,
תדירות הפעימות המוקדמות שלך היא לא גבוהה במיוחד גם בבדיקה האחרונה ועל כן מבחינת הסיכון לבעיות משמעותיות, עדיין במטופלת עם לב תקין מבחינה מבנית, לא מדובר במשהו מסוכן. עם זאת פעימות מוקדמות יכולות לעיתים להיות די ״מעצבנות״ ולגרום לחוסר נוחות. נראה כי למרות הטיפול הטוב שאת מקבלת (מינון לא נמוך של קרדילוק) תדירות הפעימות גברה. אין בספרות המקצועית עבודות הקושרות באופן חד משמעי את השינויים ההורמונליים של גיל המעבר עם עליה בתדירות הפעימות המוקדמות. חלק מהנשים מתלוננות על עליה בתדירות אך ישנן אחרות שדווקא מדווחות על ירידה בתדיקות הפעימות המוקדמות בגיל המעבר. אין לי את האינפורמציה המלאה עליך וכדאי להיבדק ע״י מישהו שיש לו את המידע המלא. הייתי ממליץ לפחות לבדוק את תפקוד בלוטת התריס ובמידת הצורך אולי לשקול גם בדיקה במעבדת שינה לשלילת דום נשימתי בשינה. אבל כאמור כדאי שהקרדיולוג שלך יבחן את הדברים ויחליט מה כדאי לעשות במקרה שלך.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

עמוס שלום,
הממצאים שאתה מתיחס אליהם נראים בסה״כ תקינים. ההפרעות ה״חדריות״ וה״על חדריות״ הן בעצם מה שנקרא פעימות מוקדמות בתדירות נדירה מאוד שהינן ממצא שכיח גם באנשים בריאים לחלוטין. היה איזה קטע של שלוש פעימות מהירות שבאו אחת אחרי השניה (השורה הלפני אחרונה) שפוענחו כבאות ממקור ״על חדרי״. אם אכן הינן ממקור זה, מדובר גם ממצא שכיח אך חשוב שמישהו שמתמחה בעניין יבדוק את זה כי מבחינת הצורה שלהם תיאורתית יכולות היו לבוא ממקור ״חדרי״, דבר המצריך בירור. ליתר בטחון הייתי ממליץ לבצע אקו לב ולהתייעץ עם מומחה הפרעות קצב לב שיראה את התרשימים עצמם ולא את התשובה הכתובה.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
אינני יודע במה בדיוק מדובר אך בהחלט הפרעות קצת יכולות להיות שכיחות יותר סביב ניתוחים קרדיאליים ולא קרדיאליים. בדרך כלל העליה בשכיחות שלהן קשורה למצב המטופל. אם לדוגמא המטופל מפתח זיהום סביב הניתוח, זה יכול לעורר הפרעות בקצב ליבו, וישנן דוגמאות נוספות. הופעת הפרעות קצב בניתוח כזה צריך להדליק נורה אדומה ולהגיד שאולי משהו לא בסדר. בכל אופן, במקרה של הפרעות קצב תסמיניות צריך לפנות לבדיקת הקרדיולוג המטפל שלו.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

מר פרץ שלום,
התשובה לשאלתך תלויה בסוג מדלל הדם שאתה לוקח. אם אתה לוקח תרופה שנקראת קומדין, יכולה להיות אינטראקציה עם הכדור של ויטמין K שתצריך מינון מוגבר של קומדין ע״מ להשיג טת האפקט הדרוש של התרופה. עם מדללים אחרים לא צריכה להיות כל בעיה. למעט הסר ספק, אין בעיה גם עם קומדין כל עוד לוקחים מינון גבוה יותר ועוקבים אחרי בדיקות דם שמראות כי מידת הדילול היא ברמה הרצויה.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

עינב שלום,
לפי המשלב התרופתי אני מנחש שאת סובלת מפרפור פרוזדורים התקפי. אין כל בעיה עם השילוב של ברקסין ושתי התרופות שציינת. האם את לוקחת ״מדללי דם״ בשל הפרפור? אם כן, ברקסין יכול להגביר את הסיכון לדימום כתופעת לוואי. בכל מקרה הייתי ממליץ להיות במעקב של מומחה לפרפור פרוזדורים ולוודא שאת מוגנת מפני ארועים מוחיים שיכולים להיגרם על ידו.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

אני מקבלת טמבוקור וקרדילוק בגלל פעימות מוקדמות רבות כ 35 א ביום
האם בעייתי שילוב התרופות עם ברקסין . האם גם במקרה זה אני חשיפה לאירועים מוחיים? לא לוקחת מדללי דם . לוקחת הורמונים לגיל המעבר

עינב שלום,
כפי שכתבתי אין כל בעיה בשילוב התרופות. פעימות מוקדמות בלבד (ללא פרפור) לא מעלות סיכון לארועים מוחיים ועל כן לא מצריכות טיפול בנוגדי קרישה.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
הטיפול האקוויוולנטי בארץ יהיה Bisoprolol 5mg ליום. שתי תרופות שונות מאותה המשפחה.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
נראה שמדובר בפרפור פרוזדורים התקפי שהיה בשליטה תחת הטיפול בטמבוקור ומראה סימני התעוררות למרות הטיפול. חזרה של ארועי פרפור פרוזדורים תסמינים למרות הטיפול הינה בהחלט אינדיקציה לביצוע אבלציה שבסבירות גבוהה תפתור את העניין. גם הפעימות המוקדמות באות ככל הנראה מאותו האיזור ממנו מגיע הפרפור (ורידי הריאה) ובידודם ע״י צריבה בידיים מיומנות יתן את המענה גם לפעימות המוקדמות. אחת הבעיות הנפוצות שנתקלתי בהם בארץ לאחר חזרתי ממספר שנות עבודה בארה״ב היא הנטיה של רופאים לנסות תרופות אנטיאריטמיות אחרות כאשר אחת נכשלת. הסיכוי שתרופה אחרת (למעט פרוקור) תהיה יעילה יותר הוא קטן ביותר והדבר גורם לעיכוב של הטיפול היעיל יותר שהינו צריבה. אם דוחים את הצריבה וממשיכים עם ארועי פרפור שהופכים לממושכים יותר, הדבר גם מפחית את סיכויי ההצלחה של פעולת הצריבה בעתיד. בגילך הצעיר לא הייתי מנסה את הפרוקור לאור פרופיל תופעות לוואי גרוע מאוד בשימוש לטווח ארוך של שנים (ויש לך הרבה שנים לפניך). כמובן שצריך לראות את כל הנתונים שלך (אקו לב וכו׳) וחשוב שתקבל הסבר מפורט על הפעולה עצמה ושתי הטכנולוגיות השונות שקיימות לביצועה, לפני שמחליטים על צריבה.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

היי
תודה על תשובתך המפורטת
אני לא מעונין בטיפול תרופתי חדש
אני מעוניין לבצע צריבה
מה הסיכון בתהליך ? עד כמה הוא מוצלח ומהם סיכויי ההצלחה של צריבה ?
תודה רבה

שי שלום,
סיכויי ההצלחה של צריבה הם בממוצע סביב 70% פעולת צריבה אחת. מדובר בפעולה פולשנית ועל כן חשוב לעשות אותה במקום עם תוצאות מוכחות לא רק מבחינת יעילות אלא גם בטיחות הפעולה. כדאי לך להתייעץ עם מומחה בהפרעות קצב שמתמחה באבלציות מסוג זה. אתה מוזמן לפנות לייעוץ אלי או לכל רופא מומחה בתחום שתבחר כדי לקבל את הפרטים המלאים, הרלוונטיים אליך לאחר בחינת כל נתונים.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
האיקקור בהחלט יכול לגרום לכאבי ראש כתופעת לוואי לא נדירה (סביב 10%). עליית הלחץ דם הקלה הייתה ככה״נ משנית לכאב עצמו ולא לכדור. ממליץ להתייעץ עם קרדיולוג לגבי הצורך בהמשך טיפולואלטרנטיבות אחרות לטיפול במידה ונחוץ.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

תודה רבה על תשובתך !!
האם צריבה יכול להוות פתרון לבעיה שלי ?
בעבר לקחת איקוקור ותופעות לואי היו קשות

שלום,
צריבה בהחלט יכולה להיות אלטרנטיבה לטיפול תרופתי במיוחד במקרה של בפעימות מוקדמות מרובות וטכיקרדיות חדריות ממקורות ספציפיים. אני צריך לראות את כל הנתונים בשביל לחוות את דעתי לגבי המקרה הספציפי שלך. אתה מוזמן להתייעץ איתי או עם כל מומחה אחר בהפרעות קצב לב שמבצע את הפעולות הללו.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן

שלום רב,
לשאלתך, זה תלוי למה אתה מתכוון ב״לחלוף״... אם הכוונה היא שארוע נתון של SVT עם הדופק המואץ יכול להסתיים לבד אז בהחלט כן. אם הכוונה היא האם למישהו שהיה לו SVT, יכול להיות שהבעיה תחלוף ולא יהיו לו ארועי SVT בעתיד, כאן התשובה היא שכנראה שלא. ברגע שהלב ״הוכיח יכולת״ להיכנס ל-SVT, הדבר מעיד על כך שיש מבחינה חשמלית את התבנית לארועים בעתיד. לעיתים תדירות הארועים היא קבועה יחסית, במקרים לא מעטים אחרים ישנה עליה עם הזמן בתדירות ומשך הארועים. מצד אחד מדובר בבעיה שאינה מסכנת חיים אך מאידך במקרים רבים זה יכול לפגוע באיכות החיים בצורה משמעותית. לשמחתך קיים טיפול מאוד יעיל לעניין (פעולת צריבה פשוטה) שיכול לעזור להיפטר מהבעיה אחת ולתמיד, ללא צורך בטיפול תרופתי לטווח ארוך. ממליץ לך להתייעץ עם מומחה בהפרעות קצב לב שיעבור על כל הנתונים ויראה מה הדבר הכי נכון בשבילך.
בברכה,
ד״ר גיא רוזן