פורום דיאטה, תזונה נכונה, אכילה רגשית - יש לך שאלה?

לו שוחחנו עכשיו הייתי שואלת אותך:
מה זה בשבילך להיות שבע מדי?
איך אתה יודע שזה מדי?
אם זה תמיד ככה, מה אתה מבין מזה?
האם אתה אוכל מהר?
מי קובע את הכמות שיש לך בצלחת?
האם אתה תמיד מסיים את כל מה שבצלחת?
אם מפוצץ וכואבת לי הבטן זה שבע 10
מה זה בשבילך להיות שבע 8?
האם אתה מכיר את התחושה הזו?
מתי חשת ככה? שבע 8 ולא 10?
תיזכר מה הרגשת. מה היה שם שאיפשר לך להיות שבע 8 ולא כמו תמיד?
למה אני כותבת לך רק שאלות ולא עונה לך?
כי אלה שאלות שאתה צריך לשאול את עצמך, שאלות של הקשבה לעצמך.
אתה אוכל על אוטומט. אולי מהר. אוכל אוכל אוכל, מתפוצץ.
כאילו שאתה על איזו אוטוסטרדה.
אני אומרת תסתכל על הדרך ותראה איפה ומתי מדויק לך לעצור, ואז תבדוק איך זה מרגיש.
ענין של הקשבה. ותירגול.
:)
טליה

הי איילת,
לקנות אוכל באופן יומיומי זה בהחלט הוצאה עצומה במצטבר.
בימים שאת לא מספיקה להכין כריך, לא צריך לחפש יצירתיות יתרה. אפשר לקחת קוטג' עם פריכיות או קרקרים וירק זמין שלא צריך לחתוך כמו עגבניות שרי וכד'.
זה פחות משביע מכריך או קופסא של אוכל אבל זה הכי מהר.
גם יוגורט וגרנולה יכולים להיות נגישים וטובים, ויש גם יוגורט עם מכסה המכיל גרנולה, כך שזה עוד יותר פשוט.
לארוחת צהרים נסי להכין לך פיתה. זה הרבה יותר משביע מכריך, וגם לפיתה אפשר להכניס ירקות בנוסף, כך שהיא יכולה להיות ארוחה שלמה גם מבחינת שובע וגם מבחינה תזונתית. עדיפה פיתה מחיטה מלאה כמובן.
אוכל מבושל אפשר להכין כמות גדולה ולהקפיא מנות בקופסאות, כך שבבוקר את רק צריכה לשלוף קופסא מהמקפיא, היא תפשיר במהלך היום, ואם יש איפה לחמם, מה טוב.
אבל הכי טוב זה להשתדל למצוא את הזמן עבור עצמך, ו"להשתמש" בפתרונות המהירים כאופציה ב' רק כשלא מתאפשר.
ובכלל, בקשת יצירתיות...אני משוכנעת שאת יכולה למצוא רעיונות אחרים, טובים יותר אפילו עבור עצמך. ערכי לך רשימה של אפשרויות, ובחרי מתוך הרשימה שלך בכל יום את מה שמתאים ואפשרי.
יום טוב
טליה

שלום רב מירב חורי וצהריים טובים...

שלום רב מירב חורי...קודם כל רציתי להגיד שכבר שאלו את השאלה הזאת או זאת את ששאלת ואולי מישהי אחרת וכבר ענו לה שאשפר ביחד ליטול תוסף מזון של ויטמין d עם אכילה ביחד של גרעיני חמנייה ופיצוחים למינהם וכל מה שאת רוצה לאכול....
זה לא אמור להפריע....

שיהיה לך בהצלחה בהמשך ויום טוב...

שלומי כהן.

נ.ב- אני רק יודע שלקיחת תופסי מזון הם באים כדי להשלים חסרים תזונתיים בתפריט היומי והם אינם קשורים לאוכל במשך היום,את יכולה לאכול כרגיל כל מה שבא לך וכל העולה על דעתך האישית ובמקביל,במקביל לקחת תוסף מזון ויטמין d. זה לא מפריע אחד לשנייה...
את צריכה לאכול כרגיל זה כמו שאת לוקחת כדור..פשוט לאכול רגיל ולהיות רגילים עם תוסף המזון.

הכותרת שנתת לשאלה משקפת המון. לא כתבת נמאס לי מדיאטות, לא כתבת איך להשתחרר מהאובססיה של ספירת הקלוריות ...כתבת איך לחזור להינות מאוכל. וזה נפלא, כי לדעת ממה אני רוצה להשתחרר זה חשוב, אבל לדעת מה אני רוצה לחוות ולאן אני רוצה להגיע חשוב שבעתיים.
ושאלת גם איך עושים את המעבר. אז, זה לא מעבר, זו דרך. זה תהליך. לעשות שינוי בראש, בכל מערכת היחסים עם אוכל.
אני מניחה שאולי מלבד אובססית הקלוריות יש גם מחשבות על מאכלים מותרים ואסורים, יש שיפוטיות אולי כלפי הרצונות והצרכים.
אני מניחה....
השלב הראשון בדרך החדשה שלך הוא לנסות להרשות לעצמך הכל. להפסיק לקטלג את האוכל לפי משמין מרזה מותר אסור.
ומתוך המבחר, השפע, החופש, להתחיל לבחור בהתאם למה שנכון לך.
לפעמים זה מאתגר מאד לעשות זאת באופן עצמאי ולכן אני מקווה שזה לא ירגיש לך שיווקי אם אכתוב לך פשוט...בואי...אני מזמינה אותך.
יום נפלא
טליה

אני לא מכירה אותך, אבל "שומעת" שאת יודעת מה טוב לך. יחד עם זאת את גם מקשיבה לידע הקיים סביבך, וזה מבלבל אותך.
טוב שאת שואלת כי לפעמים הידע שמקיף אותנו מרחיק אותנו מהידע שיש לנו על עצמנו.
את. תעשי. מה. שטוב . לך.
אין חוקים. גם במחקרים מראים מה נכון לרוב, או שהתוצאה היא בכלל נכונה סטטיסטית.
עבורך, ענת, באופן אישי, זה כנראה לא נכון.
אם את לא רעבה בבוקר, אל תאכלי בבוקר. תאכלי כשאת רעבה.
הרעב הוא האיתות הטבעי, וההקשבה הראשונה במעלה צריכה להיות לאיתות הגוף הטבעי שלך.
אני ממש שמחה ששאלת.
שיהיו לך בקרים טובים וימים נהדרים
טליה

וואוו, עוגיפלצת!! מעניין שזה הדימוי שבחרת להביא.
אני באמת נזכרת בדמות הזו מרחוב סומסום....איזה מסר עבר שם? זה שהיה זולל כל הזמן עוגיות והוא גם היה מפלצת....
אבל יחד עם זאת הוא היה דמות חביבה.

מה שאת מתארת זו התנהגות טיפוסית של אכילה רגשית.
עוגיפלצת פשוט אהב עוגיות והוא היה זולל אותן אבל גם נהנה.
כשאת אוכלת "הכל, כל הזמן" זה לא בגלל שאת באמת רוצה לאכול. בדרך כלל יש איזשהו צורך אחר, אולי איזה אי שקט, אולי שעמום? אני לא יודעת מה זה בשבילך להיות בבית.
אני מציעה ראשית לכל לשחרר את הבקורתיות והאשמה לגבי זה.
אולי ההבנה שיש משהו שלא נעים לך ברגעים או השעות האלה ואת לא יודעת לזהות אותו, להכיר בו ולהתמודד איתו, וכתוצאה מכך את "בורחת" לאוכל,תעזור לך להיות פחות שיפוטית כלפי עצמך.
השלב הבא הוא קצת יותר מאתגר לעבודה עצמית
אני אשמח להנחות אותך באופן אישי
את מוזמנת להתקשר
בברכה
טליה

חן יקרה,
אכן שתיה היא ענין חשוב, של מים כמובן :)
והנה בחרת לשפר את המודעות שלך בענין.
אלא שכמו בכל דבר אין כל המרבה הרי זה משובח.
כשהשתיה הופכת למטרד לאיכות החיים שלך, זה אומר שמשהו לא מדויק.
איך יודעים כמה לשתות?
אין צורך לשתות באופן סיסטמתי כל שעה וגם לא כל שעתיים, או בכלל כל זמן קצוב. יחד עם זאת, אנחנו יודעים שלסמוך רק על תחושת הצמא, גם זה איננו קו מנחה אמין.
מה כן?
מצד אחד השתן צריך להיות בהיר כפי שאת מציינת, ומצד שני תכיפות הטלת השתן צריכה להיות נורמטיבית. את צעירה, אין כל הגיון שתקומי בלילה לשירותים, וגם לא שתצטרכי להיות בקרבת שירותים.
את שותה יותר ממה שנכון לך
אין כמות סטנדרטית שנכונה עבור כל אחד וגם לא כמות קבועה שנכונה לך באופן אישי. צריכת הנוזלים משתנה מיום ליום בהתאם להרבה מאד גורמים כמו מזג אויר, הפעילות שלך, צריכת המלח, אכילת ירקות ופירות ועוד.
לכן, האתגר שלך הוא להקשיב לצורך שלך. לחפש תוך ניסוי וטעיה את כמות המים שנכונה לך.
כפי שאמרתי - שתן בהיר אבל בילוי בשירותים רק כל כמה שעות.
לרוויה יקירה
טליה

את מעלה שאלה שאני מניחה שמעסיקה לא רק אותך. אכן, רבים משמינים בחורף. משהו בצרכים שלנו משתנה בתגובה לאורך היום (שעות האור), לטמפרטורה של הסביבה, הלבוש שונה, פחות חשוף, ואולי אנחנו גם נמצאים יותר בבית, בעיקר בערב ואולי גם פחות פעילים גופנית בפעולות היומיומיות.
כשמסביב יש שינוי, מן הסתם, קורה משהו גם להתנהגות שלנו.
אמנם לא ציינת כמה את משמינה, אבל אני נוטה להבין שאת גם נפרדת מהעודפים שוב בקיץ וחוזר חלילה.
אפשר ללכת "עם זה", שוב, תוך קבלה שזו דינמיקה טבעית שלך לא מהיום, ולרזות שוב בקיץ, ולתת לגוף להיו במעגליות הזו שכנראה טבעית לו.
אבל את פונה כי הפעם חשוב לך לא להיות במעגל הזה. למנוע.
את לא חושבת שאת אוכלת יותר, ואת מדגישה - לפחות לא במודע.
סביר להניח שפה ושם האוכל קצת אחר, הכמויות אולי, וגם פה ושם אולי יותר "פינוקים" . אלה שינויים קטנים שמצטברים יחד לאורך זמן.
נסי בכל זאת לזהות במה האכילה שלך שונה בהשוואה לחודשי הקיץ.
מכיון שאנחנו כבר בחורף, ואת עדיין רוצה למנוע את ההשמנה, אני מבינה שאת עדיין במימדי הקיץ שלך.
זה אומר שמה שאת עושה עכשיו, האופן שבו את אוכלת עכשיו משמר את המשקל הנוכחי שלך.
פשוט תהיי במודעות להתמיד בכך. תהיי עקבית בהרגלים שלך של מה, כמה ומתי גם כשמזג האויר משתנה.
תחשבי שאת רוצה לשמר את המשקל הקיים ולא למנוע השמנה. האופן שבו זה "יושב" בתודעה שלך משפיע גם כן.
אני לא מחפשת איך לא להשמין אלא איך להישאר כפי שאני עכשיו.
ו- להוסיף פעילות זה כמובן כיוון חיובי גם כן!

חורף נעים
טליה

אינני יודעת מה גילך, אבל אני מברכת אותך על כך שבחרת לפנות ולשאול, ומודה על הזכות להיות אולי זו שתמנע ממך להכנס לסחרחרת הדיאטות וספירת הקלוריות, מעגל "קסמים" של הרזיה והשמנה והרבה תיסכול.
את מאד מאד צודקת. הספירה הזאת, האובר התעסקות אינם הדרך הבריאה לרזות.
במקום לעשות עם עצמך משא ומתן, במקום להתחשבן אם עמדת ב"תקציב", אני מזמינה אותך לבנות לעצמך סדר ארוחות שיתאים לך, אוכל טעים, מספק, מגוון, בריא. את הכמויות תבחרי בהתאם לשובע שלך, וכתרצי להתפנק באמת תני לעצמך.
כך תתרגלי הקשבה וקשיבות לעצמך, לרצונות ולצרכים שלך, ולא תתנהלי דרך מסגרת חיצונית שאין לה שום קשר עם מה שאת באמת רוצה.
בהצלחה יקירה
טליה

חן יקרה
קצת קשה לנתק את מה שאת קוראת לו "צ'יט" מכל הדיאטה שלך. לי זה נשמע כאילו שכל השבוע את חזקה חזקה חזקה, וכשמגיעה ההזדמנות "המותרת" את משחררת וקשה לך לעצור. למה זה דומה? למישהו שמטפס על הר ויודע שבקצה ההר יש מדרון, והוא יוכל סוף סוף לנוח קצת מהמאמץ, ואז הוא צריך לטפס שוב על עוד הר, ורק המחשבה על המאמץ כבר מחלישה אותו. לפעמים ההתגלשות בירידה היא בלי שליטה ומהירה מאד ויש תחושה שאי אפשר לעצור, אלא כשמגיעים למקום הנמוך ביותר.
ככל שאת מתאמצת בתפריט שלך, כך קשה לך לחזור אחרי שאת משחררת. זה טיבן של דיאטות. הן דורשות המון משמעת עצמית, ויש בהן מאמץ ולפעמים אפילו מאבק.
אני ממליצה לך לחשוב איך את מייצרת קצת חופש בתוך התפריט שלך ולא רק פעם בשבוע, מה יעזור לך להתמיד בתפריט כפי שהוא. קצת גיוון, קצת גמישות. ככל שתהיי פחות נוקשה פחות תיזדקקי ל"צ'יט" הזה שאת מדברת עליו.
מקווה שעזרתי
טליה

ראשית אני רוצה לחזק אותך ולומר לך שהעובדה שאת מודעת לתחושת הרעב היא מפתח לשינוי. את יודעת שאת לא רעבה בבוקר, את יודעת שאת לא רעבה אחהצ ואת גם יודעת לומר שאת רעבה מדי, רעבה מאד בשעות הערב.
את לא צריכה "להכריח" את עצמך, כי כמו שכבר הבנת, אין זו הדרך. אני ממליצה לך לאכול משהו קטן אחה"צ. לא צריך להיות רעבים כדי לאכול פרי או פרוסה או כל דבר קטן אחר שתבחרי. ייתכן שזה ירגיע במידת מה את הרעב ותוכלי להגיע לארוחת הערב יותר בנחת.
יכול להיות גם שאינך זוללת בערב כתצאה מרעב, אלא מסיבות אחרות, כדאי לנסות ולהבחין בכך. האם יש שעמום? עייפות? שחרור והרפיה מכל היום? לעתים האכילה הזללנית איננה קשורה לרעב כלל
נסי להבדיל בין רעב לבין צרכים אחרים שאולי גורמים לך לאכול.
בהצלחה
טליה

הצורך במתוק הוא צורך טבעי, לכן הבחירה שלך לכנות את עצמך "חולת מתוק" מעידה על כך שיש לך בקורתיות כלפי עצמך על כך שאת חשה צורך לאכול מתוק. הבקורתיות הזו היא אשר גורמת לך לאכול עוד ועוד. נשמע מוזר? אולי. המחשבה היא זו אשר מנהלת את ההתנהגות שלנו.
גם הנסיון להימנע הוא נסיון שמועד לכשלון מראש. "אני יודעת שהכי טוב לא להתחיל..." לא. זה לא הכי טוב. את יודעת שיש לך קושי לאכול במידתיות, ולכן את מנסה לפתור את זה בהמנעות מוחלטת. אבל זו איננה הדרך.
ממליצה לך להתחיל את השינוי מכך שתסכימי לקבל את זה שיש לך צורך לאכול מתוק. כי הנסיון לברוח מהצורך, להמנע, הם בניגוד לצורך שלך. הצורך תמיד יהיה יותר חזק ממך ולכן עדיף להקשיב לו ולא להתווכח איתו.
"אבל אם אני אקשיב לצורך, מה, אני אוכל מתוק כל ערב?" אולי זו השאלה שעוברת עכשיו במחשבתך.
עבודה על הקשבה לצורך היא מעט מורכבת יותר ויש בה כמה וכמה רבדים. כשלב ראשון זו המלצתי :)
בהצלחה
טליה

הפורום סגור ושמי נמצא כאן בטעות

גודל הסופגניות משתנה ממאפייה למאפייה ולכן גם הקלוריות.
בנוסף תלוי גם בטיגון. טיגון נכון סופג פחות שמן
בגדול סופגניה גדולה בלי ריבה תכיל 300-350 קלוריות וסופגניה מיני בלי ריבה 150-200 קלוריות.
חג שמח

אם את רזה באופן טבעי אינני מבינה מדוע עלייך להתעסק עם קלוריות. אכילה אינטואיטיבית ומודעת אמורה לשמור את משקל הגוף אצל רזים שיש להם את היכולות האלו.
בזמן הנקה את שורפת 500 קלוריות כל יום ולכן אפשר לאכול הרבה יותר בהנקה. כשמתחילים להפחית הקלוריות הנשרפות יורדות בהדרגה.
אי אפשר להעריך קלוריות רק מהנתונים שמסרת. הגישה היום שהרכב המזון שאת אוכלת חשוב הרבה יותר ממספר הקלוריות.
אכלי בריא

היי שבת שלום לכם לחדוה בן משה והדס...

היי שבת שלום לשתיכן..אני מצטער שההודעה נכתבה בשבת

מתנצל מראש..אבל רק רציתי להוסיף שאני מסכים עם חדוה בן משה...
אני חושב ואומר שעניין הקלוריות כיום זה לא מה שצריך להתעסק איתו...זה הדבר הכי שולי שיש וזה ממש לא רלוונטי לשום בן אדם,אם בנאדם נמצא סתם דוגמה בגירעון קלורי כלומר מכניס פחות ממה שמוציא או בנאדם שנמצא בחיוב מכניס יותר ממה שמוציא...כל ההתעסקות עם עניין הקלוריות ממש לא חשובה ולא רלוונטית,הלוואי שאלו יהיו הצרות שלנו בחיים,יש בחיים דברים הרבה יותר גרועים מזה ואני עברתי מלא דברים גרועים לצערי הרב בחיי הפרטיים והאישיים...מה אני בא להגיד???

שלאכול בריא והרכב המזון כמו שאמרה חדוה וכך גם אני טוען לא משנה באיזה תפריט את דוגלת יותר חשוב ממס' הקלוריות!!!!!
לאוכל בריא ולאכול בריא יותר חשוב משאר כל היום להתעסק בכמה קלוריות צריך כל בנאדם לאכול ורק לידע כללי כל בנאדם זה עניין אישי ואינדיבידואלי לגבי מס' הקלוריות שעליו לאכול כדי לעלות/לרדת/לשמר בהתאם לענייניו האישיים וצרכיו האישיים.....בכל מקרה יש חשיבות רבה יותר לסוג המזון ולהרכב המזון כיום....

שיהיה בהצלחה ושבת שלום...

שלומי כהן.

תודה על החיזוק והשיתוף