פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

אני בת 15 ואני סובלת מהפרעת אכילה כבר שנתיים. הייתי תקופה מסויימת בולמית, וכעת אני משתדלת לא להקיא, אך עדיין אני מוצאת את עצמי בהתקפי בולמוסים. הגעתי למסקנה שכנראה אני מכורה לאכול, מכיוון שאיני יכולה להתמודד בלי בולמוסים. אני אוכלת בסתר, ואפילו הגעתי למצב שבו אני קונה אוכל מהסופר! שאלתי היא כיצד ניתן להיגמל מההתמכרות החולנית הזאת, האם ישנו פיתרון?!... אני מאוד מתוסכלת ממצבי ואני מקווה שאחלים בהקדם. תודה.

אני מודעת לכך שיש לי הפרעת אכילה. אני מנסה כבר זמן רב לרדת במשקל ונתקפת כל פעם בבולמוסים מטורפים ולא מצליחה לצאת מזה.
אני ממש סובלת, נכנסת להתקפים של בכי שנמשכים מס' שעות.
מאז שהעלתי במשקל (כי רופאה חייבה אותי) אני מנסה לרדת את זה חזרה ובנתיים בדיכאון.
לא יוצאת מהבית, לא קונה בגדים, מנתקת קשרים חברתיים ורק בוכה.
בזמן האחרון ככל שהמצב הולך ומחמיר אני חושבת על התאבדות. נמאס לי מהמצב הזה ואני שוקלת את האפשרות הזו ברצינות. בנוסף, בגלל כל הבולמוסים האלו
לא רק שאיני יורדת אלא ממשיכה לעלות.

המשפחה ממש דואגת לי והלתכי לפסיכולוגית שלא התחברתי אלייה בכלל.
מה עליי לעשות?!
אני באמת כבר נואשת לעזרה,

אני נוטלת זה מכבר שנים תרופות נגד חרדה ודיכאון ומאז עליתי מאוד במשקל
האם תרופות ויאפקס וקסנקס מעלות במשקל ומנפחות את הגוף, כי גם הידיים שלי מאוד גדולות ולא פרופורציונליות לגוף.
מה עלי לעשות מפני שאין ביכולתי להפסיק לקחת את התרופות?

סיפרתי לך בעבר שאני מקיאה מגיל 18 עד לפני חודש כשהחלטתי להפסיק סופית כשהסבירו לי שזה משמין, היום הייתי אצל פסיכיאטרית עקב דיכאון קל וסיפרתי לה על הבולימיה וכך אמרתי לה: שעשיתי זאת אחת לשבוע בערך, לפעמים הייתי אוכלת בערך 3 פרוסות עוגה, 3 עוגיות וגלידה למשל והייתי מקיאה, בעיקר מתוק ולא הייתי מקיאה אוכל בריא כגון: אורז, ספגטי, בשר וכו', סיפרתי לה שלא היו לי סימנים בגוף של בולימיה כמו: סימנים בידיים, פגיעה בשיניים וכו', היתה רק נשירת שיער אבל עקב חוסר ברזל אבל בכל זאת זה מלא שנים ומה היא אומרת לי בסוף: את אולי בדיכאון אבל אין לך בולימיה, בולימיה זה התקפות רעב היכולות להכיל כמויות אוכל בלתי הגיוניות שכוללות גם קניית אוכל רב על מנת להקיא, זה יותר לעיתים תכופות, זה בלתי נשלט מבחינת אכילת המוצרים כגון, מתוק, מלוח, לא מבושל ולפעמים גם לא אכיל וגם סיפרתי לה שעקב שיחה אחת שאמרו לי שזה משמין לא הייתי מפסיקה אם הייתי באמת בולימית חסרת שליטה בקיצור היא אומרת לי בסוף זו אולי הפרעת אכילה אבל לא בולימיה. מה דעתך?

היי,
למה חוסר בברזל הוא חוסר כ"כ גדול?
ולמה החוסר בברזל גורם?
והוא ובהכרח גורם לאנמיה?..
אנמיה יכולה לעבור?
סורי על כל השאלות..
תודה רבה ולילה טוב.

בזמן האחרון ללא סיבה נראית לעין אני אוכלת ואוכלת כל היום. לא יודעת מה קורה לי. אני בדיכאון מזה ואז עוד יותר בא לי לאכול כדי לברוח מהמציאות לעוד כמה ביסים.
מה לעשות?

היי..
אני לא יודעת עם הגעתי לפורום הנכון אבל יש לי שאלה..
כל מי שאנורקסי או שבדרך לאנורקסיה היא גם אנמית?
תודה ויום טוב.

כבר מזה שנתיים שאני חולה במחלת הבולימיה נרבוזה (תדירות ממוצעת : פעמיים ביום, מדי יומיים, עם הפסקה של מספר חודשים במהלכן).
אני חיה כרגע בארה"ב ומתעתדת לבקר באחד מפארקי השעשועים הידועים שלה. אני מאד אוהבת את המתקנים השונים ומתכננת לבקר במיוחד במפחידים שבינהם.
ובכן, מעולם לא חשבתי על הקשר בין בולימיה נרבוזה למתקני שעשועים עוצרי נשימה ומאיצי אדרנלין, עד המקרה שקרה לי לפני מספר ימים.
לאחר בולמוס אכילה, אחד מיני רבים, ביקשתי לרוקן את קיבתי, אך מספר דקות לאחר ההקאה, קרה דבר שלא קרה מעולם - בן רגע החל הגוף לרעוד, חומו עלה במהירות כך שהחל להזיע באופן ניכר, חולשות גפיים איומות, סחרחורות שלוו בפאניקה ובעיקר תחושה שכל רגע אני עומדת לאבד את הכרתי. לא עברו יותר מחמש דקות והרעה עברה (מיותר לציין שמאז לא העזתי להקיא....נו...אולי זה יסמל, סוף סוף, את תחילתו המפרכת של הסוף המיוחל ? אף פעם לא מפסיקה לייחל :-).
אינני מתיימרת להבין מה קרה באותן דקות, אך מלבד ההבנה האינטואטיבית שגופי סימן לי משהו, מההיבט הפיזיולוגי אני בהחלט יכולה להניח שגופי עבר התקף כלשהו. מפחיד קצת לחשוב איזה סוג של התקף.
חזרה לשאלה- את חושבת שאני יכולה ללכת בלב שלם (כל עוד הוא שלם, כמובן) לפארק השעשועים הנכסף ? ולעלות על המתקנים המפחידים ביותר שיחסירו, קרוב לוודאי, איזו פעימה או שתיים (מאד נחוצות במצב הנסיבות הנוכחי) מליבי ?

אודה לך על תשובתך

מה זאת אומרת שהקאות משמינות?כיצד יתכן הדבר שלאחר התרוקנות וטיהור של 100% תתגלה עלייה במשקל?

שלום אני בן 50 יש לי מעין סתימה בחלק העליון בגרון
תופעה זו מגיעה אחרי מאכל אגוזים גרעינים וכל מיני פיצוחים אני לא מצליח לישון בשכיבה אני מרגיש מחנק. תודה

אני בת 13 והגובה שלי 160 או 161 אני שוקלת 52 או53 האם המשקל הזה סביר ,האם אני צריכה להרזות או להשמין???
אני חושבת שאני שוקלת יותר מדי ואני תמיד מנסה לרזות ולא כל כך מצליחה!
אני אשמח מאוד עם תחזירי לי תשובה.

שלום אני בן 21 לפני כחמישה חודשים התחלת דיאטה מסיבות שונות ופרטיות ... מאז אני אוכל בין 200-300 קלוריות ביום כשפעם בשבוע יש לי התקף אכילה של 1000 קלוריות... פלוס התעמלות של 4-5 שעות ביום...(גם בלילה)
אני מטר 78 ושוקל 55 קילו..
אבל לא משנה מה אני עושה תמיד נראה לי שיש לי עודף משקל(כי אכן יש לי) אני כבר משתגעעעע

סיפרתי לך בהודעה הקודמת על הבולימיה הקלה שיש לי שלשמחתי פחתה מאוד, פתאום זה נראה לי חולני להקיא במיוחד לאור העובדה ששמעתי שזה עושה פעולה הפוכה ומשמין ופוגע בחילוף חומרים אז אין טעם להקיא, אבל... עדיין יש דיכאון קל כלומר אין לי חשק לעשות דברים כמו בעבר ורציתי לקחת כדורים בכל מקרה במקביל לטיפול שאלך באגם, אני שמעתי על התרופה רמוטיב שהיא תחליף טוב לפרוזאק ופריזמה ודומיהן ובגלל שנתנו לי פריזמה וזה לא עושה לי טוב ניתן להשתמש ברמוטיב כטיפול משולב לשתי הבעיות? תודה

הי...
מזה 8 שנים אני סובלת מאכילת יתר. מינון האוכל וההתקפים מגיעים במידות שונות לאורך השנים וזאת בהתאם לאירועים הקורים בחיי. באופן עקרוני אני מנסה להוריד 7 קילו כבר 8 שנים ולא מצליחה כי.... שבוע אני בדיאטה שבוע אני שוברת דיאטה וזוללת. קשה לי להיכנס למסגרת, קשה לי להכין לעצמי אוכל חם, ברגע שאני שוברת דיאטה זה לאכול הכול מהכול וברגע שאני בדיאטה אני "ילדה טובה" .הלכתי לטיפול פסיכולוגי במשך שנה ועברתי טיפול אצל קינסיולגית במשך חודש והבעיה לצערי, עדיין יישנה. אשמח שתמליצי על מקום שבאמת עוזר לפתור את הבעיה ולא רק מבטיח הבטחות, כי נמאס לי שהבעיה לא נפתרת ואני מאוד רוצה להיפתר מההתמכרות הזו.
תודה רבה
דני

שלום לכולם,
יש לי חברה מהכיתה שהרגלי האכילה שלה והאופן בו היא מתנהגת מעוררים אצלי דאגה מתוך חברות. אני רוצה שמישהו יעזור לי לאבחן את מה שרשום פה והאם באמת זה תסמינים של מחלת האנורקסיה, ואיך אני בתור חברה יכולה לעזור לה.
1) בב"ס היא אוכלת פרוסה אחת של לחם חי מלא בלי שום ממרח.
2) היא צמחונית.
3) היא לא אוכלת כמעט שום דבר.
4) היא חושבת שהיא שמנה- והיא ממש רזה!
5)היא חוששת מהשמנה
6) אצלה לדעתי זאת גם בעיית גנטיקה- יש לה הורים מאוד שמנים.
7)ההתנהגות שלה היא פרפקציוניסטית ואובססיבית.
8)היא שוקלת מזון וסופרת קלוריות
9) לובשת בגדים רחבים כדי להסתיר את גופה.
10) יש לה ביטחון עצמי ירוד והיא לא אוהבת את המראה שלה.
11) מרבה בפעילות ספורטיבית.

כל מה שאני כותבת ועושה עכשיו זה מתוך אכפתיות, היא חברה שלי והיא חשובה לי,
אני לא רוצה שחלילה יקרה לה משהו וזה יהיה בגלל שאני לא פעלתי וסיפרתי על כך.
מה אני יכולה לעשות??? כל יום שעובר ממש קשה לי עם המחשבה שהיא נגררת למחלה הנוראית הזאת!
חוץ מזה היא כל הזמן קוראת לי רזה (ואני רזה) וטוענת שהיא שמנה ואני אוכלת הרבה יותר ממנה והיא רואה את זה אך עדיין היא טוענת שהיא אוכלת יותר ממני ושאני לא אוכלת כמעט כלום.
אני יודעת ובטוחה שזה סוג של הפרעת אכילה, ואני לא יודעת מה לעשות,
חשבתי לפנות ליועצת בב"ס ולשאול אותה מה עושים במצב כזה או לדבר עם האמא של החברה שלי, אבל אני לא יודעת מה נכון לעשות.
זה כל כך מדאיג אותי
כל תשובה שישנה בנושא אני מאוד אשמח לקבל,
תעזרו לי להציל את החברה שלי, אני לא רוצה להסתכל ולראות איך היא גומרת לה את החיים =(