פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

אני כל הזמן חושבת לעשות שאיבת שומן, כי רזיתי והגעתי למידה 40 אבל יש לי שומנים קטנים בכל מיני מקומות שהבנתי שדיאטה וספורט לא עוזרים לזה וזה באמת נכון, עם כל הכפיפות בטן שאני עושה עדיין היא לא שטוחה. האם זו הפרעה לעשות שאיבה כדאי שהגוף יהיה מושלם רק כדאי שיהיה לי נוח עם בגדים, אני בטוחה שאם הייתי אוהבת את גופי באופן טוטאלי היה לי חשק לקנות בגדים. כי פלסטיקאים תמיד יגידו שכדאי לעשות ואין על מי לסמוך.

הבנתי שבכדי לעזור לעצמי יותר ולא להגיע למצב של מוות בעקבות הבולמיה אני חייבת לצאת מהצבא .
הבנתי שהצבא פשוט גורם לי להיות שונה בדיכאון יום יומי .
השלה שלי אם יש מקומות או פסיכולוג של הפרעות אכילה שהוא לא פרטי ?
מה עושים במצב שהטיפול עולה הרבה כסף ואין באפשרות לעמוד בזה .
האם יש מקומות שיקומים שונים שהם לא בתשלום או לא פרטי ואז זה עולה פחות ?
תודה

אני בת 27. מאז שאני זוכרת את עצמי אני מתעסקת במשקל שלי.
7 שנים (עם כמה הפסקות באמצע) אני לוקחת כדורים משלשלים יום יום...בין 4- 7 כדורים ביום, בתקופות אחרות לקחתי כדורי הרזיה, תה משלשל, כדורי לדיכוי תיאבון.
אני כל כך לא אוהבת את איך שאני נראית שאני לא מסוגלת לצאת מהבית בזמן האחרון.
המשקל שלי הוא 48 קילו והגובה -1.60
היום, אני יודעת שאני סובלת מבעיה שיש לה שם ורוצה לעשות משהו כדיי לפתור אותה, אבל לא יודעת לאן ללכת. אני מותשת מעצמי, מההתעסקות הזו, מכאבי הבטן. זה שולט בי לחלוטין.
צריכה עצה. דחוף ואני מקווה שלא מאוחר מידי.

האם לקיחת לקסעדין והקאות זה אותו הדבר?..

זה עושה את אותה הפעולה?..

שלום לך!
רשמתי לך לפני כמה ימים על זה שאני סובלת מבולמיה ואני רוצה לגשת לטיפול.
אני בצבא ואני לא מעוניינת לעשות את זה דרכם או שידעו .
השאלה שלי אם ידעו לך על עוד בנות שהן חיילות או היו חיילות ויצאו מהצבא בגלל הפרעות אכילה?
אם הצבא מכיר בבעיה ?

תודה

אני בת 20 בקרוב. כל חיי הייתילא רזה במיוחד אל גם לא שמנה. מלבד היותי ביסודי וקצת אחריו אז נחשבתי ילדה שמנה. ומאז כל חיי הייתי מלאה לומר 55 56 קילו. בשנה האחרונה נכנסתי למירוץ אחר הגוף המושלם, הצבתי לי מטרה שסופסופ יהיה לי את הגוף שאני רוצה. גם התחלתי לעשות יותר ספורט וגם סוףסוף הגוף קיבל צורה והצדדים המפורסמים שלי החלו להיעלם. כרגע אני על 49. ובחודשים האחרונים התעסוקה במשקל החלה לגדול ולגדול ולמנוע ממני הרבה שגרות מסוימות בחיים.ואפילו הקאתי כמה פעמים. אז הבנתי שאני חולה. יש לי הפרעת אכילה. ולא משנה כמה יגידו את רזה תראי איך את נראית, תמיד בעיני יהיה לי את השומנים ואת הגוף במראה שאףאחד לא רואה. הגעתי לשגרה של כל השבוע שבה אני אוכלת קורנפלקס וסלט טחינה ואולי מעדן או תפוח בערב וזה עקב כך שאני עובדת בשתי עבודות אשר לא היה לי את הזמן לאכול וגם שהייתי בעבודה גם די מנעתי מעצמי לאכול.
אבל שמגיע סופשבוע אני יכולה לאכול ארוחת ערב מלאה ומשביעה ואפילו אחר כך לקנח בשוקולדים עוגות ושאר דברים טובים. עכשיו אני יודעת שזה לא בריא אבל זה ככה נמשך כבר הרבה זמן ואני יודעת גם שהדיאטות יויו האלה לא בריאות. אני צריכה עזרה, מה לעשות? איך לעבור את ההפרעות אכילה האלה? שלא יהיה לי אכפצ כל שניה מה אני מכניסה לפה ולא לעלות במשקל..! יש לציין שני עושה ספורט כל יום. אם זה פעם הליכות פעם תרגילים פעם רכיבה על אופניים.. והאם שעה ספורט ביום משמרת את המשקל למרות שבסופש הזה חטאתי קצת.
מתוסבכת ומחכה לתשובה. תודה רבה למשיב.

תודה על תשובתך.
אך יש לי שאה נוספת.
אני חיילת השאלה האם אני יכולה לקבל טיפול דרך הצבא או עדייף בטיפול פרטי ?
תודה

שלום אני בת 18 וחצי לפני שנה התחלתי דיאטה ירדתי במשקל 30 קילו אבל לא בדרך בריאותית התחלתי להקיא. כשראיתי שההקאות עוזרות בתהליך הירידה המשכתי להקיא פעמיים 3 ביום .
היום אני שנה וחצי אחרי הדיאטה ועדיין מקיאה לא באותו כמות אינטסיבית אבל מקיאה פעם בשבע פעמיים בשבוע בעיקר אני אוכלת מתוק בכמויות גדולות ורצה להקיא .
אי מודעת למצב שלי אחרי שהרבה זמן התכחשתי לכך שאני בולמית ,לפני מספר חודשים סיפרתי לאחותי ולחבר שלי על המצב שלי מאז הכל שונה.
אני מקיאה פחות אבל מקיאה אני משקרת מסתירה כי אני פשוט לא יכולה להפסיק לעשות את זה .
אני מאוד רוצה להפסיק אני רוצה לחזור ולהיות בריאה זה פוגע בכל אורח החיים שלי אני הפכתי להיות ילדה אחרת לחלוטין .
אני מבינה שאני צריכה עזרה מגורם סמכותי יותר אבל יש בי פחדים .
אני יודעת שאת הבולמיות מכניסים לאיזשהי מסגרת ושם מתחילים לעשות איתם טיפולים יש בי פחד להשמין לחזור ולהיות שמנה , יש בי פחד שיסגרו אותי שיאשפזו אותי בגלל המצב שלי אבל מצד אחר אני יודעת שככול שעובר הזמן אני מדרדרת אני פוגעת בעצמי ובסובבים אותי עוד יותר.
השאלה שלי מה דרכי הטיפול ? מה אני יכולה לעשות כדי לצאת מהמחלה הארורה הזאת ?
לאן לפנות ? ואם יש למישהו מספרי טלפון של מקומות שבהם אני יוכל לקבל עזרה אני אשמח לקבל.
אני עדיין ילדה ואני רוצה להמשיך לחיות אבל לחיות בריא !
תודה

שלום.
הפרעת האכילה שלי החלה בגיל 15 כיום אני בת 30.
שקלתי 85 קילו וירדתי תוך חצי שנה 40 קילו.
בשרות הצבאי הגעתי למשקל של 32 קילו ואחרי איומים שישחררו אותי עליתי ל - 50 קילו בהבטחה עצמית שאחרי השרות הצבאי אני ירד במשקל וכך היה.
שוחררתי מהצבא והגשמתי את המטרה שלי הירידה במשקל וההרעבה.
טופלתי בהמון מקומות ואפילו הגעתי לדר' בלנק בבי"ח קפלן ( סבלתי כל רגע שהייתי אצלה ).
לאחר מיכן הייתי אצל עוד כמה מטפלים עד שהגעתי למרפאה להפרעות אכילה ולאחר שנה שלא הצלחתי לשתף פעולה אצל הדיאטנית עזבתי שם על דעת עצמי.
את השנה הזאת עברתי לבד ( חוץ מחברה שהיתה איתי לאורך כל הדרך ועל כך אני רוצה לומר לה תודה ).
לפני כ - 7 חודשים ביצעתי ניסיון אובדני ובהוראה של הפסיכיאטר המחוזי חזרתי לאותה מרפאה לחצי שנה של טיפול מרפאתי כפויי (הוריי ואחיי לא יודעים את אשר אני עוברת ).
לאחר סיום הטיפול היתה ועדה ובועדה הוחלט לשחרר אותי מהטיפול בכפייה אך הפסיכיאטרית לא הסכימה בטענה שיש לי רומן עם המוות ( יש לציין כי בועדה היא ביקשה שישחררו אותי על מנת שאני יגיע לטיפול מרצון ), היא גם אמרה שאם אני יסרב טיפול מרצון היא תדאג שתצא עבורי הוראה לאישפוז בכפייה.
השבוע הייתי אמורה להגיע לפגישה עם מנהלת המרפאה להפרעות אכילה אך פניתי לעורכת הדין שלי והיא פנתה לפסיכיאטרית וכך הצלחתי להשתחרר מאיום הטיפול שהיה אמור להיות מרצון אך מבחינתי הוא נשאר בכפייה כי אני לא רוצה טיפול, נשבעתי לעצמי שגם אם זה יעלה לי בחיי אני לא חוזרת לטיפול יותר.

שאלתי היא מה עליי לעשות על מנת למנוע מאותה מרפאה לבצע צעד כל כך קיצוני של האיום נגדי באישפוז?
איך אני יכולה לדעת שאכן אני חוזרת לנהל את חיי לפי מה שאני רוצה ולא לפי מה שמכתיבים לי?
אני כל כך עייפה מהמערכת הזאת אין לי יותר כוחות להילחם נגדם.
נאמר לי מאותה פסיכיאטרית ששוחררתי מהטיפול אצלהם אך היא בכל זאת תענה לעורכת דין ותדווח לפסיכיאטר המחוזי שהפסקתי את הטיפול שם.
איך אני יכולה להאמין שלא אחזור לטיפול שאני כל כך לא רוצה?

תודה.
מעיין

הייתי מקיאה אחת לשבוע במשך 15 שנה והפסקתי לבד להקיא עשיתי החלטה שזה גרוע ולא מרזה ומשבש לי את החיים והפסקתי תודה לאל אבל! נראה לי שעדיין יש לי בולמוסים של אוכל מתוך לחץ, אמנם לא בכמות גדולה מאוד דוגמא: 4 עוגיות ו4 שוקולדים וסנדוויץ. כל יום אני חייבת קצת שטויות האם זה בולמוס? תפרטי לי מה הכמות בבולמוס בבקשה והאם זה המשך של בולימיה למרות שאני לא מקיאה? תודה

היי,
את יכולה בבבקשה להגיד לי כמה אמורה לשקול מישהי בגובה של 1.67וחצי ס"מ?
אגב,אני בת 14..
תודה ושבת שלום

יצאתי מאנורקסיה לפני כשנה וחצי אבל אני עדיין סובלת מהשלכות פיזיולוגיות כגון: בעיות עיכול למיניהן זה מתבטא בצואה בין היתר, ברגישויות לסוגים מסויימים של אוכל ובירידה בכוח הפיזי וכו' מה ניתן לעשות על מנת לפתור בעיות אלו?
אשמח לקבל תשובה או עצה כלשהי תודה מראש.

כי תל השומר קצת רחוק... והאם צריך להתאשפז בשביל שיוכלו לקבל אותי?... ומה כולל הטיפול בהפרעות אכילה? לא צייתי זאת אך אני מטופלת אצל פסיכולוגית כבר שנה והולכת לדיאטנית באופן פרטי. לא חל שום שינוי במצבי. האם מובטחת הצלחה במרכז להפרעות אכילה?....שוב תודה ויום טוב.

היי..
למה כשיורדים "דרסטי" יש סמני מתיחה?ואם כן,איך אפשר "להעלים" אותם?
תודה ויום אהבה שמח3>

לאחרונה מצאתי בתיק בית הספר של בתי בת ה-9.5 מספר רב של כריכים אשר נאגרו במצב עובש וריקבון. כששאלתי את בתי לפשר הדבר היא ענתה כי היא מעדיפה לנצל את זמן האוכל למשחק ולכן ממהרת לצאת להפסקה, ובנוסף היא טענה כי במקרים אחרים היא נותנת את הכריך לחברות אשר מבקשות. חשוב לציין כי בתי נוהגת לאכול ארוחת בוקר לפני צאתה לבית הספר כמו כן היא אוכלת ארוחת צהריים, ערב ובינייים אך אינן כוללות לחם. האם המנעותה מאכילת לחם אמורה לעורר חשד להפרעת אכילה? מדוע היא אוגרת אותם בתיקה? לטענתה היא חוששת פן יראו שהיא זרקה אותם.
מבנה גופה רזה מאוד.
מה עליי לעשות? תודה רבה על העזרה