פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

היי ,
תוכלו להגיד לי איך יודעים עם יש לך הפרעות אכילה ומה הסימנים שמעידים על כך?
תודה, טופז.

שלום

אני בת 25, בולימית כבר 10 שנים בערך. הגובה שלי הוא 1.60 על 55 קילו.

אני מנסה עכשיו להפסיק עם ההקאות אחת ולתמיד בכוחות עצמי כי ניסיתי טיפול ואישפוז ומה לא וכלום לא עבד...

אני כבר 4 ימים שלמים שלא מקיאה וזה מרגיש כמו נצח. יש יותר עצבות, יותר ריקנות אבל בעיקר אני לא מסוגלת להסתכל על עצמי במראה, אני פשוט נגעלת, אני רואה את הירכיים העצומות שלי ואני ממש נכנסת לדיכאון מזה..

אני רוצה להתמיד בלא להקיא אבל זה קשה, האם מישהי פה יכולה לתת עצות איך לא לתת למראה שלי עד כדי כך לבאס אותי?
תודה רבה

שלום,
ברצוני לדעת מה המינון המקסימלי האפקטיבי לשימוש בטופאמקס לצורך ירידה במשקל.
תודה

שלום!
לפני הגיוס שלי שקלתי בערך 67 קילו, אחרי שהתגייסתי התחלתי להתאמן ולאכול נכון והתחלתי לרזות אבל מהר מאד התייאשתי והדיאטה שלי הפכה לבולימיה חריפה. הייתי מקיאה בערך כל מה שהייתי אוכלת, הגעתי ל 41 קילו על 1.68 זה הגיע למצב שחברות איימו עלי באשפוז כפוי.
כשעברתי לגור עם חבר שלי לא יכולתי יותר להקיא בגלל שהבית לא גדול והוא היה שומע. וגם כי התחלתי לקחת גלולות ואני פוחדת שזה יבטל את ההשפעה שלהן.
עכשיו עליתי ל 48 קילו, ואני מבינה רעיונית שזה עדיין קצת מדי ושיהיה טוב יותר אם אני אעלה עוד. אבל העובדה שאני מבינה את זה בראש לא מונעת ממני להגעל כל פעם שאני מסתכלת במראה. אני פשוט שונאת כל גרם שומן בי ובכלל את עצמי שאני לא מצליחה לשלוט בעצמי עם האוכל וזה משליך על כל חלק אחר בעצמי כי זה גורם לי לא לאהוב את עצמי, לא להערי את עצמי ולא להאמין בעצמי.
אני יודעת שאני באמת רזה מאד בגלל מה שאחרים אומרים אבל מבחינתי אני הכי שמנה בעולם!
מי יוכל לעזור לי לשנות את קו המחשבה העקום הזה?
המון תודה!

בס"ד
שלום רב
הייתי מאוד רוצה להיעזר בכם מכיוון שאני סובלת מבולמוסים מדי יום והרגשה איומה לאחר מכן.
ברגע זה אין לי כ"כ אפשרות כלכלית האם יש עדיין דרך בהם תוכלו לעזור לי?
תודה ויום טוב

האם אין כלל גברים הסובלים מהפרעות אכילה? בחיים חלא שמעתי על גבר שמקיא, מה אנחנו כל כך בעייתיות?

בעבר השתמשתי ,בהמלצת פסיכיאטר, בטופמקס, וזה מאוד עזר לי להשתלט על התקפי הבולמיה שלי, ורזיתי יפה. הפסקתי את הטיפול על דעת עצמי, כי הרגשתי מספיק חזקה, והכל חזר לקדמותו...., שמעתי שמועות ששימוש חוזר בטופמקס אינו יעיל, רציתי לדעת האם זה נכון...?
לתשובה מהירה מאוד אודה מאוד מאוד.

לפני שנה התחלתי דיאטה 1.68 היתי 66 קילו,התחלתי דיאטה חריפה הורדתי 15 קילו ב-30 חודשים התאשפזתי המחלקה פסיכיאטרית על סף אנורקסיה.
הייתי מאושפזת כ-3 חודשים לאחר מכן עברתי לטיפול של דיאטנית תחילה ריזתי עוד 3 קילו (יש לציין שבלתי מהעדר מחזור כ-8 חודשים) התחלתי להעלות במשקל קיבלתי מחזור ומאז יש לי בולמוסים של אכילה ואני לא מצליחה לשלוט עצמי הגעתי למשקל 63....
אני מרגישה נורא,אני כל הזמן בוכה,שונאת את עצמי,ורוצה למות...אני לא מצליחה להשתלט על עצמי ועל המצב ...אני מתחננת לעזרה

אני חוששת שחברתי היא אנורקסית. האם אנורקסיה ובולמיה באות בדרך כלל יחד? כלומר אם היא אוכלת ארוחות גדולות ומייד לאחר מכן מוצאת תירוצים ללכת הביתה מהר זה סימן?

כשאני אוכלת אני רובוט, ואני אוכלת, כמו שצריך, בשבילי זה המון.
וזה מרגיש לי כ"כ רע, ואני לא מצליחה להילחם במחשבות האלה, שאני אשמין, שאני לא אהיה מי שאני, שאני אלך לישון ואקום אחרת.
אני לא יכולה עם זה שאני 'משתחררת', שאני כבר לא שולטת, שאסור לי לשלוט.
מתי אפסיק להיות חרדה מהשמנה?
תודה רבה

שלום ,כתבתי פה כמה פעמים אבל הפעם אני רוצה לשאול מספר שאלות ,אני בולימית מזה 3 שנים תחילה היא הייתה מאוד קשה ,הקאות של כמה פעמים ביום ואז ירדתי לפעם פעמיים בשבוע ,בשבוע האחרון חלה הדרדרות בגלל נסיבות מהעבר שהחזירו אותי להמון עצב וכאב ,יש לי המון בעיות בחיים ואני לא רואה את עצמי הולכת לטיפול או מספרת על זה למשהו בתחום הצבא [כרגע אני חיילת ] ויש מספר דברים שרציתי לשאול כי פשוט אין לי את מי
כל הזמן שאני נכנעת למחלה אני מנסה למצוא פתרון שזה לא יקרה שוב מה שקורה שאני כל פעם נשברת מחדש ,יש מצבים שאני ממש מתמודדת יפה ומשכנעת את עצמי שאני יכולה לבד ויש מצבים שאני פשוט מיואשת ,רציתי לשאול האם אני יכולה להגיע לריפוי עצמי על ידי כתיבה ,הבנה של הסיבה שבגללה אני בוחרת בדרך הזו ,לחשוב לפני הצעד הבא ,לזאת מצבים בהם אני נשברת וכדו" ,ועל ידי כך להגיע למצב שאני יוצאת מזה לגמרי?
עכשיו בנושא הבריאות ,אני שוקלת 52 ק"ג ואני 1.68 לא ממש תת משקל ,חשוב לי לציין שתמיד אני מקפידה על תפריט מאוד בריא ,פירות ,ירקות מכל הסוגים לחמים מלאים גבינות ,ביצים ברנפלקס מעדנים בריאים שבולת שועל אורז מלא ועוד הרבה דברים מזינים ,אני קורא מדי פעם כל מיני מאמרים על בולימיה ואפילו כל מיני כתבי עת שבולימיות כותבות ואני פשוט לט מוצאת את עצמי שם ז"א שאין לי שיניים רקובות יש לי שיניים ממש לבנות ללא חורים ,אני מרגישה בריאה לא חלשה או עיפה ,יש לי תמיד לחיים סמוקות ואני לא חיוורת אין לי נשירה או כל בעיה שעליה קראתי שבנות בולימיות בד"כ סובלות ,עוד דבר שרציתי לציין אני לא סובלת מקלפטומניה או מתרנות מינית סמים או אלכוהול ,ממש לא ,אני בחורה יציבה עם ראש על הכתפיים חיילת גם עובדת מתעמלת פעמיים בשבוע מעולם לא התעלפתי או הרגשתי סחרחורות [אולי בתקופה שהבולימיה הייתה קשה ] את כל זה אני רושמת כיוון שאני לא מבינה איך זה שמצבי הוא כזה גם בדיקות דם שלי תקינות ,אני פשוט מפחדת שיום אחד המציאות תטפח לי על הפנים ואז יהיה מאוחר מדי ,רציתי לדעת כשמדברים על הרס לשיניים מה הכוונה בדיוק ?
סתם חורים ,התרקבות של השיניים הקדמיות ?
אומנם מכתבי ארוך אך כל אנפורמציה תתקבל בברכה אין דרך אחרת להשיג אינפורמציה דרך איש מקצוע אחר
בתודה מראש

אתמול גילתי לחבר שלי ולמשפחה שלי שאני בולמית כבר שנה פלוס.נסיתי להלחם בעצמי במחלה ופעם הייתי מקיאה על בסיס יומי כל מה שהיתי אוכלת.כבר חצי שנה אני הפחתתי בכמויות ההקאות ואני מקיאה רק פעם בה. אני בת 20 וחצי עשיתי דיאטה לפני 6 שנים וירדתי 18 קילו היום אני שוקלת 46 ואני 1.64 ס"מ
היום אני מבינה שאני צריכה עזרה ואני לא יודעת לאן לפנות ולמי
אני מרגישה שכל התקופה הזאת הייתה לי מעוקה בלב ונכנסתי לדכאון ולמצבי רוח משנים
אני תמיד הכחשתי ששאלו אותי כי לא היה לי את האומץ לספר
עכשיו שהאנשים הקרובים אליי יודעים אני שמחה שירד לי אבן מהלב
אני רוצה מאוד לסיים אם זה ולהחלים
לאן אני צריכה לפנות ?

יש לי בעיה. אם אני לא אוכל 4 שעות יש לי כאבי בטן. כלומר, הבטן מקרקרת. האם זו תופעה הגיונית? האם אני חייב ללכת לראות רופא ?
תודה רבה

בעבר הייתה לי הפרעת אכילה, לא רצינית, הייתי מודעת לכך וטיפלתי בזה..
הבעיה שבזמן האחרון אני נכנסת להמון בולמוסים, נהיה לי מן הרגל כזה, לחטוף בולמוס של יום יומיים ואני לא מצליחה לצאת ממנו..
אפילו סתם, סתם בלי סיבה..
תמיד כשאני מנסה לחשוב מאיפה זה בא אני אף פעם לא מוצאת סיבה מוצדקת.
נמאס לי, לקזז כל יום אחר כך באוכל כדי להגיע לשקילה ולא לעלות..
נמאס לי שאחרי בולמוס הבטן שלי נפוחה,
נמאס לי שזה נותן לי להרגיש כל כך רע..
והכי נמאס לי ש.. שאני לא מצליחה להתגבר על זה.
לא מצליחה..
ההורים שלי לא מסכימים לי ללכת לפסיכולוג הם חושבים שהתמיכה שלהם בהחלט מספיקה,
חשוב לי לציין שיש לי גם תמיכה מחברות..
אבל ברגע שמגיע הבולמוס, אני לבד.. אין אף אחד בבית ואין לי איך לקחת את הכוחות האלה,
מעצמי..
מחכה לתשובה.. /=
מיואשת.

איך הצבא מטפל בבנות או בנים בולמיים או אנורקסים? יש לי חברה שהיא בולמית והיא בצבא ורציתי לדעת מה הצבא יכול לעזור לה