פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

יש לי חברה אשר גילתה לי כי היא מקיאה בכל פעם לאחר שהיא אוכלת
וזה מתוצאה שנמאס לה לעשות דיאטוה ושזו השיטה הכי טובה,
היא לא ייחסה לדבר שום חשיבות ולא מבינה את הסיכונים,
אני חושבת לפנות לאמא שלה, אבל חברה מאוד טובה שלי שרק אני והיא
יודעות אומרת שכדאי אולי לפנות לאחותה, אבל אולי לאמא שלה, אנחנו לא
יודעת מה לעשוץ
כל פעם שאני מנסה להסביר לחברה שהיא הורסת את הגוף שלה היא
אומרת שחבל שהיא סיפרה לי, אני דואגת לה מאוד. וצריכה עזרה מה לעשות!?

בעבר הייתי מקיאה בכל פעם שאכלתי יותר מדי,
כיום עוד נותרה י התחושה הזו של ההקאות וברגע שאני אוכלת ארוחה גדולה והבטן כואבת קצת או שאני מאד מלה, יש אני רוצה להקיא וגם אני מקיאה בקלות.
אבל אין זה נעשה בקביעות אלא בערך אחת לשבוע.

האם אני מסכנת את בריאותי?

דר' שלום רב,
רציתי להתייעץ איתך בעניין שקשור לטיפול מרפאתי כפוי.
תראי, יש לי הפרעת אכילה ( אנורקסיה ) קרוב ל - 17 שנים וטופלתי באין ספור מקומות אך ללא הועיל ( זה יותר כי אני במלחמות נגד ההבראה ).
לפני כ - חצי שנה הפסקתי מרצוני טיפול מרפאתי על ידי דיאטנית כי ראיתי שאני לא מצליחה לשתף איתה פעולה וכשרציתי לפנות למקום אחר ששם זה לא רק דיאטנית ביקשו סיכום מהמרפאה הקודמת ושם קיבלתי סירוב לסיכום הטיפול שם, הגעתי למצב שלא היו לי יותר כוחות להילחם ועשיתי צעד קיצוני ביותר שבו בלעתי כמות של כדורים על מנת לסיים את חיי.
הרגשתי רע אחרי המעשה ופניתי מרות טיפשותי לקופ"ח וסיפרתי לאחות את אשר עבר עליי והיא במקום להבין ישר רצה לרופאה הראשונה שראתה בקופ"ח ( רופאת ילדים ) הם זימנו אותי לשיחה בקופ"ח ולאחר מיכן הן שלחו פקס לפסיכיאטר המחוזי.
הפסיכיאטר המחוזי נתן הוראה לפסיכיאטרית לזמן אותי לשיחה כפוייה במרפאה ולאחר מכן הוצא עבורי הוראה לטיפול מרפאתי כפויי.
יש לציין שאיני מטופלת שם עקב ההפרעות אכילה אלא עקב האובדנות מה שזה אומר זה ששוב אין שיתוף פעולה מצידי עם הפסיכוטרפיסטית ויחד עם זאת יש התדרדרות בירידה במשקל ובהרעבה שלי ( הרס עצמי שרק הולך ומתגבר ).
באמצע חודש הבא יש לי וועדה ומה שהבנתי מהפסיכיאטרית שהיא רוצה להאריך לי את הטיפול אצלהם כי היא טוענת שאם לא תעשה כך היא צופה את המוות שלי ואני מרגישה שאני לא יכולה יותר עם העונש הזה, עשיתי טעות שהצטערתי עליה אז למה אני צריכה להיענש???? כל כך רע לי שם למרות שהם בסדר איתי ומתחשבים אבל בכל אופן את יודעת, טיפול בכפייה זה ממש לא נעים.
מה עליי לעשות על מנת למנוע את הכפייה של עוד חצי שנה??
אני באמת מצטערת על מה שעשיתי ועכשיו אין מי שמקשיב לי :(

תודה מראש
מעיין

ביתי בת 17 ומזה כשנה סובלת מהפאעות אכילה , אני לא יודעת כיתד לנהוג עימה ומה לעשות , נסברתי לה מספר פעמים מה עלולו לקראת לה , א6בל היא בשלה , אוכלת בעיקר בלילה ולחר מכן מקיאה , אנא עיזרו לי , למי עלי לפנות ואיך אני יכולה לגרום לה לגשת לטיפול
תודה

שלום, לפני הכל אני רק רוצה להגיד שאתם באמת עוזרים לאנשים ואני אודה לכם מאוד אם תעזרו גם לי....אני בת 13 ובכיתה ח' ושוקלת 60.2 אני לא מרוצה ממשקלי וכל פעם שאני מנסה לעשות דיאטה אני לא מצליחה ונשברת לאחר כ-יום-יומיים האם תוכלו להרכיב לי תפריט שמכיל פעילות גופנית בשילוב דיאטה מאוזנת ובריאה?
נ.ב: גובהי 1.62 ומשקל היעד שלי הוא 46.2. אשמח אם תעזרו לי...
אנונימית...

אני בת 30, ובעבר סבלתי מהפרעות אכילה (בולמיה)טופלתי וכיום המחלה מאחורי, "כלומר אני לא מקיאה אוכלת בצורה מסודרת ומבוקרת הכל מכל אבות המזון ושומרת על פעילות ספורטיבית.ובסה"כ נהנית מהחיים.
לאחרונה אני ובעלי רוצים להיכנס להריון האם אני צפויה להיתקל בקושי? בגלל ההפרעות האכילה שהיולי בעבר? עלי לציין כי יש לי מחזור חודשי די סדיר בין 28 ל 34 יום.

נמצאת בתחילת בירור בנוגע לטבעת בקיבה
בת 36 1.60 ושוקלת 96. סובלת מתת פעילות בלוטת התריס וצורכת אלקטרוקסין.
כמו כן לוקחת פרביל בשל כולסטרול גבוה .
סובלת מצרבות ועייפות רבה וכאבי גב תחתון .
האם זכאית להשתתפות מקופח מכבי (זהב) ?

שלום לכן.
עד לפני כמה חודשים טובים, הייתי בתת משקל די חמור, בשל הפרעת אכילה.
יש לציין- הנני בת 20 בקרוב.
כיום חזרתי למשקל היעד, מבחינה פיזית, יש לציין שהשיפור הניכר חל בחודשים האחרונים
אך "ההפרעה" תמיד בראשי-
בעיקר הפחד לחזור אחורה.
אמי אומרת שזה פחד לגיטימי ואף חשוב, ומעיד על המודעות שלי בעניין.. אני די מפקפקת בדבר, היות ואני חושבת שזה מלחיץ אותי יתר על המידה....

הבעייה העיקרית שלי, שבעיקר ממנו מגיע הפחד, והלחץ כביכול, זה על אף היותי במצב פיזי בסדר גמור, עדיין לא קיבלתי... כשנשקלתי אצל הרופאת משפחה שלי פעם אחרונה, היא אמרה לי שאני לא צריכה להיות לחוצה, הוא יגיע בקרוב,
אבל אי אפשר לא להיות לחוצה כי זה מאוד חשוב לי ומהווה בשבילי סממן על היותי בריאה שוב..

בנוסף, היא טענה שכנראה המחזור לא חוזר כי אני כל הזמן בלחץ, גם בגלל זה וגם בגלל הלימודים כרגע, אני יודעת ומודעת לעניין שזה גם משפיע- כי לחץ תמיד השפיע לי על המחזור- לפעמיים הייתי מקבלת אפילו פעמיים בחודש בגלל זה..
אני גם מודעת לכך שזה גם בגלל שהגוף רוצה להסתגל ולהבריא , ו"לבטוח" בי שוב..וכל העניין לוקח זמן עד שהוא חוזר לסדרו..

אך עדיין, אני לא רגועה...
אני יודעת שהרבה מפנים לרופאת נשים על מנת לקבל כדורים ע"מ לווסת את המחזור, ולקדם את כל התהליך,
אבל אני לא מעוניינת בכך כי אני רוצה שהמחזור שלי יחזור בצורה טבעית ואמיתי.. ולא בדרך מלאכותית..

יש לציין שבאמת לאחרונה יש לי הפרשות מרובות, אך אין מחזור..

אשמח לקבל מכן תגובה,
בתודה רבה , והמשך יום טוב,
נטלי.

טוב, הכל התחיל מהכיתה מכיתה ו היום אני בי''א התחלתי כל היום לדבר על אוכל הייתי לובשת רק רחב כל הילדות שלי וחשבתי שאני שמנה שקלתי אז 41 התחלתי ללכת לחדר כושר ללמוד את כל הקלוריות והכל ואז עברתי משהו בחיים שלי שגרם לי להתחיל לאכול ולהקיא עשיתי את זה תקופה ממש מגעילה מהחיים שלי התנתקתי מכולם והכל הפסקתי עם הספורט כל היום הייתי עסוקה באוכל אושפזתי בגלל ניסיון התאבדות בגלל שאני שמנה עכשיו יש לי אכילה כפייתית. אף אחד לא אכפאת אני רוצה לעזור לעצמי כולם אומרים לי "זה בראש שלך" וזה לא מה אני יכולה לעשות כדי לעזור לעצמי על דעת עצמי ובחינם? בקשה עזרו לי....אנלא יודעת כמה זמן אני ימשיך עם זה...

לפני כשלוש שנים עשיתי "דיאטת כאסח" לא היתי אוכלת כלום וירדתי 15 קילו. לאט לאט התחלתי לעלות- אם בעבר לא היתי אוכלת כלום התחלתי לאכול 2 ארוחות ביום וכאלה...אבל פתאום בבום אחד בלי להשתלט על עצמי התחלתי לאכול בכמויות מטורפות ואז כדי להרגיע את היצר שלי לאכול היתי נודרת נדרים - היתי לדוג' "נשבעת שהיום אני אוכל רק ארוחת צהרים וזהו" וככה הצלחתי להרגיע את עצמי מלאכול למשך חדשים שלוש אבל לאט לאט היצר שוב התפרץ והיתי מפרה את הנדרים שלי ובגלל שאני אדם דתי החלטתי לא לידור יותר. מאז אני לא מפסיקה לאכול בבוקר איך שאני קמה המחשבה הראשונה שלי זה אוכל בצהריים בערב בלילה כל זמן שאני לא מפוצצת מאוכל אני אוכלת. אני חוזרת הביתה מבית ספר ואני אוכלת את כל מה שיש במקרר חייבת לטעום מהכל לא משנה חמוץ מתוק מלוח הכל ביחד נכנס לפה עד שהבטן מתפוצצת ואז יש תחושת דיכאון ואכזבה. אבל אחרי כמה שעות זה שוב קורה ואפילו שבזמן שאני אוכלת אני אומרת לעצמי להפסיק זה לא משנה הידים והפה עושים כרצונם.
אני מודעת לכך שיש לי בעיה אבל איך מטפלים בה?

שלום לכולם
כל הזמן מפנים אנשים\ בחורות (בעיקר) שיש להם הפרעות אכילה לטיפול במרפאה\אישפוז וכל מיני טיפולים בסגנון.
השאלה שלי היא כזו אין איזה כדור שמדכא את הדחף לבולמוס?! אי אפשר לטפל בזה בצורה אינטימית? אני לא מטפלת בבולמיה שלי כי אני לא רוצה להחשף, לא רוצה שידעו. אני מאוד מאוד רוצה לצאת מזה!! כל הזמן מנסה מחדש ולא מצליחה. יש דרך שבה אף אחד לא ידע שאני מנסה לעזור לעצמי לצאת מזה? אני גם מפחדת להיחשף כי אני לפני גיוס ולפי מה שהבנתי לא מתעסקים עם בנות שיש להן הפרעות אכילה. חשוב לי להתגייס. אני מיואשת.. מה.. רק אחרי שאשתחרר אולי לטפל בעצמי? אוף איזה דיכאון. תנו לי תשובה שהיא לא לכי למרפאה הקרובה\ לפסיכולוג...

לפני 4 חודשים היתה לי מחלת הנשיקה
מאז אין לי תאבון אין לי אנרגיות ועייפות וחוסר מצב רוח
גם מה שהייתי אוכלת כבר לא בא לי
מה עליי לעשות?

איך למנוע בולמוסי אכילה?
אני לא אוכלת מאכלים מסויימים בקרבת אנשים דבר שגורם לבולמוסים של אותם מאכלים כשאני לבד.אני לא מסוגלת לאכול רגיל ליד אחרים ואני שונאת את הזלילות האלה.חשוב להגיד שבעבר היו לי הפרעות אכילה-בולמיה ואנורקסיה

טוב ככה.. בחופש הגדול של השנה לא אכלתי כ"כ.. במשך חודש.. עישנתי הרבה וככה דיכאתי את התיאבון.. אז לא אכלתי.. ורזיתי לפחות שלוש ארבע קילו.. היה שבוע אחד שלא אכלתי בכלל כלום.. ובסוף השבוע הקאתי.. לא בכוונה..
שחזרתי לביה"ס אכלתי מלא כל החודש הראשון ועליתי את כל מה שהורדתי.. והנה אני שוב לא אוכלת מעשנת הרבה וכל זה בשביל להרזות.. אני בת 18 הגובה שלי 1.62 ואני שוקלת 56 בערך.. כל קילו שאני מעלה או מורידה אני מרגישה את זה... יש לי הפרעות אכילה?!!? ואם כן.. מה אפשר לעשות עם זה..?? תודהה!!

יש לי ילדה בת חמש וחצי שמאז ומעולם לא הייתה אכלנית. אך כיום אני רואה הדרדרות במצב שכן הילדה אינה אוהבת לאכול שום דבר!
מבחינתה אוכל זה מטרד!!! כאשר צריך לצאת למסעדה או ללכת לארוחת ערב מראש היא מודיעה שהיא אינה אוכלת! הרבה פעמיים שמעתי מחברים שלהם אמרה שלהיות רזה זה הכי יפה.
היא אינה אוכלת בשר בכלל ושום תחליפים חשוב לציין שגם בגן היא כמעט ואינה אוכלת ואם כן פרוסת לחם אחת שמספיקה לה עד לפחות ארבע אחר הצהריים.
מה לעשות למי לפנות??.האם אני דואגת סתם?