פורום הפרעות אכילה - יש לך שאלה?

חיה וזוהר שלום.
אני פונה אליכם לקבלת תשובה לשאלה אשר בחיפושי לא מצאתי לה תשובה.
סיפור הרקע הוא כזה:
חברתי סבלה בעבר ממחלת האנורקסיה נרבוזה, והגיע למצב שדרש אשפוז, לאחר אשפוז של תקופה דיי קצרה, היא השתקמה ו"החלימה" מהמחלה.
כיום הרגלי האכילה שלה הם בריאים לרוב, ואין תסמינים של בעיות אכילה מתמשכות.
בניגוד לכך בפן הנפשי של המחלה נראה כי עדיין נותרו לה "שאריות" מתקופת האנורקסיה, זה מתבטא לרוב באי נוחות עם המראה שלה, המון התעסקות סביב האוכל (האם לאכול או לא לאכול, ומה לאכול?), מצבי רוח, כאבי בטן ועצבים.
לדעתה כל שהיא יכולה לשאוף אליו זה להמשיך ולעדת איך להתמודדד טוב יותר עם המחלה, אך אין שום דרך שבה היא תוכל להבריא מהמחלה הנפשית אשר עדיין מלווה אותה במידה זו או אחרת. לדעתי יש פתרון סופי למחלה הנפשית ולכן אני פונה אליכם בבקשה לעזרה וייעוץ.
מה דעתכם?

בתודה רבה ובברכה, אנונימי.

מישהי יודעת על המרפאה לה"א ברמת השרון?..

זה ממש חשוב,

תודה ולילהטוב

היי..
כתבתי לך בפורום של תפוז ומשום מה לא הגבת לי.

הפסקתי את הטיפול כמו שכל כך רציתי, גרמתי להם להבין שאני כבר לא יחזור יותר ואני שלמה עם זה אפילו מאוד כי נורא קשה לי במסגרת הזאת של הנוקשות אז החלטתי שאני ממשיכה עם השיגרה של הצומות וההרעבה לבד.

הרופאה אומרת שלא נותר לי הרבה זמן לחיות ( לא שאני מאנמינה לזה כי אני לא רזה ) אם אני לא ימשיך לטפל בעצמי לפחות דרכה אז גם אותה עזבתי, פשוט הודעתי לה שזה לא ילך ושאני לא רוצה טיפול או מעקב כל שהו.

למה יש לי את הפחד הזה? אני לא מבינה מה עוצר אותי, מה מונע מימני להעזר?

לטיפול מאוד קשה לי ללכת ובייחוד להתמיד כל מה שניסיתי כשזה בא מימני זה נפסק מהר רק לאחרונה הייתי בטיפול בכפייה שאיך שהוא נגמר הפסקתי להגיע לטיפול למרות שהיה יכול להיות לו המשך אך אני פשוט לא מסוגלת.
יותר קל לי להעזר במשהו וירטואלי ולא משהו מוחשי.


אילמת1

סבלתי מבולמיה קלה (הקאה אחת לשבוע שבועיים) במשך 17 שנים והפסקתי לבד להקיא לפני שלושה חודשים, אינני מתכוונת לעשות זאת לעולם במיוחד לאור העובדה שזה בסה"כ השמין אותי וגרם לי מצבי רוח קשים ומאז שהפסקתי רזיתי ומצבי השתפר, אבל...התחלתי לאכול כמויות קטנות של אוכל לא בגלל הרעבה אלה בכדי לשמור על הגוף שכל כך רציתי, אני אוכלת את כל סוגי המזון כולל המשמינים אבל ממש כמה ביסים ומפסיקה. אלה אם כן זה סלט ירקות ואז אני יכולה לאכול קערה שלמה. אני מודעת לסכנות האנורקסיה ואינני מתכוונת לא לאכול (למרות שהתיאבון ירד לי בהרבה אולי בגלל כדורי ברזל שאני לוקחת) אני ממשיכה במינהג הכמות הקטנה ובינתיים לא רע לי עם זה. האם זה התחלה של אנורקסיה בלי שאני מודעת? תודה

שאלה-
אם מישהי מוגדרת ככרונית- סובלת מעל 12 שנה מבולימיה, עברה לא מעט טיפולים ואישפוז.
האם יש טעם להמשיך בטיפול?
עצם העובדה שמגדירים אותה ככרונית אומר דבר מה?

את האמת לא מבינה איך איש מקצוע מסוגל לבוא ולומר למישהי שהיא כרונית ובכך לבטל את כל התקווה להחלמה ובעצם לקבוע שכל החיים היא תמשיך להקיא....
באמת יש כזה דבר כרונית? ממש דרך שניתן לקבוע דבר כזה?

בזמן האחרון הקאתי כמה פעמים. לדוגמה, שלשום אכלתי ממש הרבה וידעתי שאני הולכת להקיא הכל .

וכשהקאתי את זה הקאתי רק מעט ולא הצלחתי להקיא את הכל? רציתי לדעת האם תמיד זה קשה בהתחלה להקיא את הכל?
תודה רבה

אולי מישהי מכירה פסיכיאטר/ית שהיא יכולה להמליץ עליו?
אני לא מצליחה למצוא פסיכיאטר שמתמחה בתחום של הפרעות אכילה,
לפחות לא מישהו שאני יכולה לדעת שהוא טוב ושהמליצו עליו.

בבקשה, אם מישהי יכולה להמליץ... ללכת לפסיכיאטר שלא מומחה בתחום זה פשוט בזבוז של זמן וכסף...

איזה סוג טיפול את מציעה לי? סיימתי עם הבולימיה ואני כבר לא מקיאה שלושה חודשים אבל עדיין יש לי דימוי גוף נמוך ומתעסקת הרבה עם הגוף ובנוסף יש לי בעיות במצבי רוח ובעיות עם יחסים אישיים. אני לא יודעת איזה סוג טיפול מתאים לי, איך אדע?

שלום. אני רשמתי את הבעיה שלי לפני מספר ימים אבל אני רוצה שוב לקבל עזרה להתיעץ ואפילו רק לספר כי אני באמת בבעיה. וצריכה עזרה
אני בת 18 וחצי ואני חיילת.
לפני כשנתיים התחלתי לעשות דיאטה הייתי שוקלת 83 והיום אני שוקלת 50. מטר 50
התחלתי את הדיאטה חודש שתיתי רק נס ואכלתי ירקות ,אחר כך התחלתי לאכול מעט ואז פשוט התחלתי להקיא הייתי אוכלת ומקיאה 4 5 פעמים ביום גם אם הייתי אוכלת רק קונפלקס.
קורה לי מצבים שאני נכנסת להתקף אכילה אוכלת מלא דברים אבל רק מתוקים ורצה להקיא ועד שאני לא מרגישה שהכל "נקי" אני לא מפסיקה.
יש מצבים שאני לא מקיאה שבוע ואז פתאום חוזרת כאילו "המפלצת" הזאת שנכסת בי ואני שוב מקיאה.
שנתיים לא סיפרתי להורים שלי בעצם לאף אחד לפני כחצי שנה סיפרתי לחבר שלי ולאחותי. הם ביקשו שאני ילך לטיפול אבל אני לא רציתי.
חשבתי שהצבא זה מה שיעזור לי לצאת מהבעיה וביקשתי שיתנו לי זמן .
היוןם אני חודשיים בצבא ומאז שאנ בצבא אני מקיאה יותר ירדתי 3 קילו ואני בדיכאון.
אז פשוט החלטתי לספר ולקבל עזרה אבל לא דרך הצבא אני לא מעוניינת להשאר בצבא עם הבעיה.
בימים האחרונים התעלפתי פעמיים והייתי אצל הרופא בצבא הוא בדק לי את השינייםן את הידיים ועל פי זה החליט שאני לא מקיאה ולא בולמית כמו שאני מגדירה את עצמי.
הוא אפילו התיחס אלי בזילזול ואמא לי שהוא שונא אנשים שמשקרים לו . אחרי השיחה עם הרופא פשו נכנסתי לדיכאון רציני אנימבקשת עזרה אחרי שנתיים אני מפחדת כבר לפגוע בעצמי כי בתקופה האחרונה אני סובלת הרבה מכאבים ופתאום מישהו בא ורומז לי שאני משקרת לו .
החלטתי שטיפול דרך הצבא אני לא מוכנה לקבל ולכן יש לי שיחה עם קב"ן כדי לצאת מהצבא ולטפל בבעיה מבחוץ .
אני ממש לא מבינה איך אפשר לבוא ולהגיד שבגלל שהשיניים שלי תקינות אני לא בולמית ואני לא צריכה עזרה ?
ואני באמת מפחדת שאחרי השיחה עם הקב"ן הוא יתייחס אלי לא יפה או ידבר בצורה משפילה שאני שוב יכנס לדיכאון ויקרה לי משהו כי אני באמת במצב שאני צריכה עזרה .
אני לא יודעת מה לעשות איך לדבר איך לבקש איך להסביר שאני במת ככה ושיש לי בעיה כי בצבא פשוט מתעלמים ממני ולא מאמינים .
ועוד שאלה האם לפי התיאורים אני נחשבת לבולמית ?
אני מקיאה עדיין אחרי כל ארוחה אני פשוט בדיכאון למה אכלתי ועכשיו אני אשמין ? וכמה קלוריות אכלתי? ואוף יצא לי בטן למרות שכולם אומרים לי שאני ממש רזה ואפילו צריכה להשמין ולהפף אני עוד חושבת שאני שמנה וצריכה להרזות.
אני כל היום רק מסתכלת במראה כל היום עולה על המשקל ל אוכלת מספיק .
ואני כברר לא יודעת מה לעשות למי לפנות
אני גרה באזור המרכז

אשמח אם תעזרי לי בנושא הצבא מה עלי לעשות
תודה

אני חוששת שאחותי סובלת מבולמוסי אכילה ומעוניינת לדבר איתה על הנושא.
אני מפחדת מאוד מתגובתה ומפחדת לאמר דברים שיגרמו לה להרגיש רע יותר לגבי עצמה.
האם תוכלו בבקשה להנחות אותי כיצד לנהוג במצב הרגיש הזה?
תודה רבה

אני בן 19, גובה 1.75 ושוקל 77 ק''ג
כרגע, אינני עוסק בפעילות גופנית ובזמן האחרון עליתי במשקל ואני רוצה לעשות משהו בנידון לפני שאני אחזור להתאמן.
כמו כן, אני מרבה לאכול דברים משמינים כמו שוקולדים ועוגות לסוגיהן, זה משהו שקשה לי להפסיק ואני אצליח רק אם אני אתחיל לאכול בצורה מסודרת וזה מתחיל בארוחות הבוקר
מה היית ממליצה לי לאכול לארוחת בוקר?

רציתי לדעת מאוד מאוד בדחיפות האם מותר לי להשתמש ביחד בתרופה: saroxat ו- razin ?

אני זקוקה נואשות לתשובתכם.

תודה רבה

שלום
הפסיכולוג שלי אמר לי לאור מה שתארתי לו
שאני סובלת מהפרעה הנקראת :בינץ".
תארתי לו שאני נתקפת בכל פעם שרע לי ואני מרגישה ריקנות
אכילה כפייתית בלתי נשלטת ולא רצונית במשך שעותץ ולפעמים אף ימים
בסוכרים וממתקים ולא באוכל מזין.
אחרי שאני מתעייפת מההתקף הזה אני תמיד מחליטה שאני פותחת דף חדש וכו ואני מנקה את הגוף מזה
אך בכל פעם שאני נתקפת שוב בתחושת ריקנות ורצון באהבה ובכל תסכול שהוא זה חוזר על עצמו
אני נסגרת בתוך עצמי ומביאה את עצמי למצבים נפשיים קיצוניים ביותר
וקשה לי נורא לתפקד
מה ניתן לעשות ?והאם זה ניתן לפתרון?
תודה

שלום רב,
אני בת 30 אוכלת בריא רוב היום אבל מקיאה כל יום פעם אחתבערב לאחר אכילת ממתקים ושטויות.
אני יודעת שזה לא טוב אבל בכל זאת רציתי לדעת אם אני נמצאת בסכנת חיים, והאם חלילה אפשר לעבור התקף לב או דום לב מהקאה אחת ביום?
ואני שוב אומרת שאני אוכלת בריא ומשקלי תקין.
מחכה לתשובה,תודה.

אני מקיאה כבר שלוש שנים. ירדתי 34 קילו
לפני שבוע סיפרתי למשפחתי
הלכתי לרופא כי לפני כמה ימים התעלפתי ולא הרגשתי טוב סיפרתי לו שאני בולמית מזה שלוש שנים והוא אמר לי שלדעתו אני לא מקיאה כי השיניים שלי בסדר
מה זה השטויות האלה אני סובלת 3 שנים אני מקיאה כמו מטורפת ובגלל שהשיניים שלי "תקינות" אז אני לא נראת לו בולמית .
השאלה שלי האם כל הבולמיות נהרס להן השיניים ?
והאם אשר להוכיח בבדיקות מסוימות שאני בולמית ?
ומה אומרים במצב כזה לרופא שאומר שלדעתו אני לא בולמית ? בגללל השינייים