פורום ניתוחים גינקולוגים בלייזר - יש לך שאלה?

שלום עינבר,

ראשית, בכדי לענות לשאלותיך בצורה מלאה חסרה לי אינפורמציה. בת כמה את? למה טופלת בלוקרין? איך היו המחזורים לפני כן? איך נעשתה אבחנה של דלקת? האם לקחת את הפרוברה?
לגבי האיחור הנוכחי בוסת, ציסטה שחלתית בהחלט יכולה לגרום לאיחור. זו כנראה גם הסיבה שהמליצו לך על פרוברה. עם זאת, קורפוס לוטאום זו מילה לועזית לגופיף צהוב אשר מופיע בעקבות ביוץ ומוביל בד"כ למחזור תוך כשבועיים במידה ואין הריון. אמרת שבדקת ואין הריון - צריך לוודא שלא בוצע מוקדם מדי. הבדיקה אמורה להיות חיובית מרגע שיש איחור בוסת אך זה לא בהכרח המקרה אצל נשים עם וסתות בלתי סדירות.
לגבי גלי החום, היתי מצפה שהאפקט של הלוקרין (שיכול לעשות גלי חום) כבר יחלוף. פרוגסטרון כמו פרוברה יכול גם הוא לעשות גלי חום (במידה ולקחת את הכדורים).
בכל אופן, לא מזיק לפנות לרופא נשים המטפל עם השאלות. אשמח ליעץ גם בהקשר להמשך טיפול באנדומטריוזיס.
ד"ר יובל קאופמן

שלום לשואלת

הטיפול האנטיביוטי עלול להשפיע בשני אתרים: בספיגה מהמעי ובחילוף החומרים בכבד.
בשימוש בגלולות, חלק מהטיפולים האנטיביוטיים עלול לפגוע באחד האתרים הנ"ל. בד"כ הטיפול בדלקת חניכיים הוא באמצעות מוקסיפן או אוגמנטין וההשפעה שלהם היא קטנה. אם מופיע שינוי בפעולת מעיים יש להשתמש באמצעי מניעה נוסף כגון קונדום על מנת שלא להסתכן בהריון בלתי רצוי. ההשפעה של האנטיביוטיקה נמשכת כל עוד היא נלקחת ואינה ממשיכה לאחר סיום הטיפול.
בשימוש בהתקן נוברינג, ההורמון נספג ישירות מהנרתיק לכלי הדם ולכן אין משמעות לספיגה מהמעי וגם ההשפעה בכבד זניחה.

בהצלחה, דר' ירון חמני

שלום אני

מקובל להימנע מקיום יחסי מין כשבועיים לאחר הניתוח.
תחושת השפשוף יכולה להיות קשורה לכאב של פצעי הניתוח בקיר הבטן. לעתים הכאב מקרין מסביב לפצע והכיפוף מפיק את תחושת האי נוחות. קרוב לודאי שהתופעה תחלוף בהמשך.
את ההחלטה לגבי חזרה להמשך טיפולי IVF תצטרכי לקחת עם רופא הפוריות שלך. ההחלטה נקבעת לפי הנהוג ביחידה המטפלת ולפי הפרמטרים הספציפים במקרה שלך. קרוב לודאי שמדובר בטווח זמן קצר שלא עולה על 1-2 חודשים.

בהצלחה, דר' ירון חמני

שלום שוש

קשירת חצוצרות היא בהחלט אופציה סבירה במקרה שתיארת אבל אפשרות אחרת היא לחזור לשימוש בגלולות בהנחה שאין הוריות נגד לכך (כגון עישון, מיגרנה מורכבת וכולי). שימוש בגלולות במשך 9 שנים לכשעצמו אינו מהווה סיבה לא להמשיך ולהשתמש בגלולות.

אכן קיימות שתי שיטות לקשירת חצוצרות. הראשונה בלפרוסקופיה שהיא ניתוח דרך פתחים קטנים בדופן הבטן. מכניסים מצלמה דרך הטבור ומכשיר נוסף בבטן תחתונה וצורבים/כורתים מקטע של חצוצרה. היתרונות של שיטה זו הם: 1. שיטה מוכרת מזה שנים רבות. 2. קלה מאד לביצוע ודורשת מיומנות לפרוסקופית בסיסית. 3. מיד לאחר הניתוח ניתן לקיים יחסי מין בביטחה ואין צורך באמצעים נוספים.
החיסרון: ניתוח בטני עם סיבוכים פוטנציאלים של פגיעה בכלי דם או בדופן הבטן. מדובר בשיעור סיבוכים נמוך מאד במיוחד אצל נשים שלא נותחו ניתוחים בטניים בעבר.

השיטה החדשנית יותר היא באמצעות סלילי Essure. הניתוח מבוצע בהיסטרוסקופיה דרך הנרתיק וצוואר הרחם ולא דרך דופן הבטן. מוחדר סליל פוליאתילן לכל חצוצרה בנפרד. הסליל גורם לתגובה צלקתית בחצוצרה בתוך 3 חודשים ואז החצוצרות נחסמות.
יתרונות השיטה: 1. לא ניתוח בטני. 2. ניתן לבצע במרפאה ללא הרדמה. 3. אין צלקות 4. אין צורך באישפוז. 5. שיטה טובה לנשים שסובלות מהדבקויות בחלל הבטן
חסרונות: 1. שיטה חדשה שדורשת מיומנות של המבצע. 2. יש להמתין כ-3 חודשים עד להשגת האפקט החסימתי ורק אז אפשר להפסיק שימוש באמצעי מניעה אחר. 3. יש לבצע צילום בטן או US תלת מימד על מנת לוודא שהסליל מוצב במקומו. 4. מחיר - מדובר בשיטה יקרה. עלות שני הסלילים היא כ-1000 Euro ועל זה יש להוסיף שכר המבצע ובית החולים.

שתי השיטות יעילות ובטוחות ולכן קבילות. כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי עדיפות של אחת השיטות במקרה הספציפי שלך.

בהצלחה, דר' ירון חמני

שלום,
שלחתי לך תשובה למייל ששלחת.
ד"ר יובל קאופמן

שלום יעל,
ראשית, יש לראות אם אכן מדובר בדלקת. האם בדיקה בוצעה כרוטינה לפני ניתוח או בגלל סימפטומים? האם נלקחה תרבית? במידה ולא, מומלץ לחזור על שתן לכללית ולבצע גם תרבית. חשוב לדעת שהבדיקה לא נעשתה בזמן וסת ובוצעה לאחר נקיון יסודי של האיזור.
האם את תחת טיפול אנטיביוטי?
במידה ויש דלקת לא נהוג לבצע ניתוח אלקטיבי (כלומר, שאינו דחוף). עם זאת, אריתרוציטים בשתן הם לא מדד מספיק כדי להגיד שיש דלקת.
בברכה,
ד"ר יובל קאופמן

שלום דניאלה,
חסרים לי מעט נתונים כדי לתת תשובה מושכלת. חשוב לדעת מה בדיוק עשו במהלך הלפרוסקופיות ומתי עברת אותם. אני מבין שלא רצו לבצע ניתוח שלישי למרות הציסטה הגדולה שיש לך ולכן המליצו על נטילת יסמין ברצף.
הדימום שאת מתארת מופיע לפעמים בנטילת גלולות ברצף. במקרה כזה מומלץ לעשות הפסקה של שבוע ולאחריו לחדש טיפול. במקרה של חזרה של הדימום לאחר חידוש הטיפול ניתן לקחת שתי גלולות ביום למשך מספר ימים עד לרגיעה בדימום.
כאמור, ציסטה של 12 ס"מ נחשבת גדולה ויכולה לגרוםפ לסימפטומים כמו כאבים. בדרך כלל מוציאים ציסטה כזאת. אני מבין שאצלך נמנעו מכך בגלל הניתוחים הקודמים. האם זו הסיבה או שיש סיבה אחרת?
בברכה,
ד"ר יובל קאופמן

שלום אלה,

ראשית, אני מכרמל. אוכל לענות לך באופן ספציפי יותר אם אקבל אינפורמציה מלאה על המקרה שלך. לגבי שאלותיך:
כשמדובר בציסטות לרוב הכוונה היא לשחלות ולא לחצוצרות. יתכן מצב של נוזל בחצוצרות אבל אז זה נקרא הידרוסלפינקס ולא ציסטה. בהנחה כי מדובר בציסטות שחלתיות:
1. משך הניתוח משתנה. הוא נקבע על ידי סוג הציסטה, ניתוחים קודמים וממצאים נלווים נוספים שיכולים להופיע עם הציסטה כגון הדבקויות של איברי הבטן אחד לשני. לכן, קשה לקבוע זאת מראש. צריך לקחת בחשבון טווח של 1-2 שעות. בכל מקרה, לא צריכה להיות לזה חשיבות מבחינתך כי את בכל מקרה מורדמת.
2. לגבי גז ה-CO2. בסוף הניתוח אנחנו מוציאים כמה שיותר מהגז והמעט שנשאר נספג באופן למערכת הדם ומתפנה כך מהגוף.
3. אחרי הניתוח לא ישארו סימני מתיחה של הבטן.
4. לגבי ניתוחים דרך נקב אחד בלבד. מדובר בשיטה חדשה יחסית ושנויה במחלוקת. יש הרבה ויכוחים בנושא בכנסים בינלאומים. הטענה היא שלא כל טכנולוגיה חדשה היא בהכרח טובה וזה שאפשר לעשות ניתוח דרך חור אחד לא אומר בהכרח שזה יותר טוב. הסיבות לכך הן קודם כל כי מבחינה טכנית, הגישה היא הרבה פחות נוחה כשעובדים דרך חור אחד. המכשירים הלפרוסקופים מאוד צפופים בחלקם החיצוני כך שטווח התנועה נפגע. קשה יותר לעשות תנועות עדינות ומדויקות. כך, לדוגמא, כשאתה מנסה להוציא ציסטה מהשחלה את עלול לגרום ליותר נזק לשחלה מאשר בניתוח רגיל. בנוסף, החור היחיד שמבוצע באיזור הטבור הוא בקוטר של כ-2-2.5 ס"מ. זאת לעומת חורים רגילים של לפרוסקופיה שנעים בין 5-12 מ"מ. אז גם אם עושים 3-4 חורים קטנים זה לא בהכרח יוצר שטח כניסה מצטבר יותר גדול. לחור גדול יש יותר סיכון של בקע בהמשך, גם אם הוא נסגר בצורה נכונה.
מהסיבות הנ"ל השיטה הזאת לא נכנסה לשימוש רוטיני ברוב המחלקות הגניקולוגיות בארץ ובעולם. אצלנו בכרמל אנחנו לא מעוניינים להשתמש בשיטה.
מקווה שעניתי לך על כל השאלות. בהצלחה בניתוח. אם יהיו לך שאלות נוספות תשאלי אותו ביום הניתוח או לפני כן.
ד"ר יובל קאופמן

שלום עודד

אני מניח שתוכל לשמוע דעות שונות בנושא אבל לדעתי במקרה שתיארת עדיין הניתוח המומלץ יהיה כריתת רחם לפרוסקופית. יש כמובן לקחת בחשבון פרמטרים נוספים שלא ציינת כמו גודל הממצא, ניתוחים בעבר וכולי. בניתוח יש לבצע כריתה מלאה של הרחם כולל הצוואר ולהוציא את הרחם דרך הנרתיק ולא דרך מכשיר מורסילטור.
ליומיוסרקומות הם גידולים נדירים יחסית לשרירנים. כדאי לבצע בדיקות הדמייה לניתוח כגון CT ו/או MRI על מנת לבסס את החשד ולהיערך בהתאם.
ליומיוסרקומות הם גידולים שבדרך כלל אינם רגישים להורמונים. תאי הגידול איבדו את מנגנוני הגדילה הרגילים של תאי השריר ולכן הם גדלים גם ללא קשר להשפעה הורמונלית. יחד עם זאת אם אכן יתברר בניתוח (שליחה של חתך קפואבזמן הניתוח) שמדובר בסרקומה הניתוח יכלול כריתת שחלות בגלל אפשרות של פיזור הגידול אל עבר השחלות.
אם אין קשיים טכניים, ניתן להשלים את הניתוח כולל בלוטות לימפה בגישה לפרוסקופית. אחרת ניתן לעבור לפתיחת בטן על מנת לבצע את כלל מרכיבי הניתוח.

בהצלחה, דר' ירון חמני

אני מאוד מודה לך על התשובה.
מדובר בניתוח לפרוסקופיה שבוצע לפני כחודשיים באישה בת 48 אם ל-3 בוגרים, בריאה בד"כ, לכריתת רחם שלמה ללא טפולות עקב חשד לרחם מוגדל רב שרירנים (מתאים להריון שבוע 16), חשד לשרירן על גבעול מימין בגודל כ 6-7 ס"מ ותלונות על כאבי בטן.
במהלך הניתוח התגלה ממצא הנראה שרירני צמוד לרחם אך אינו מחובר אליו בגודל כ 6-7 ס"מ, בעל מראה סולידי המתאים לשרירן אומנטום דבוק אליו, הממצא היה מחובר על גבעול צמוד לרחם ואינו דבוק לאיברים (למעט האומנטום), הממצא נתפש, הופרד מהאומנטום והוצא בשלמות דרך הנרתיק ללא כל צורך בחיתוך או מורסלציה. יש להדגיש שצוואר הרחם, הרחם והשחלות היו תקינות ולא התגלה כל ממצא נוסף באגן או בבטן עליונה וללא נוזל חופשי.
צילום CT שבוצע לאחר הניתוח היה תקין אף הוא.
בבדיקות פתולוגיות נמצא שמדובר בגידול מסוג Myxoid LeioMyoSarcoma, בדרגה High Grade ובשלב 2C (כנראה) ושהגידול רגיש ב-100 אחוז להורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.
היא אמורה לעבור בקרוב בדיקת הדמיה ובמידה והבדיקה תהיה תקינה להתחיל מיידית טיפול כימותרפי.
אודה מאוד להתייחסות מפורטת (ככל שאילוצי הפורום מאפשרים) לשאלות הבאות:-
(מתנצל על ריבוי השאלות, הדבר נובע מההנחה שלמידע מדויק ואמין שמתייחס להיבטים השונים יש השלכות ישירות על סיכויי ההישרדות ואיכות חייה בהמשך)
1. האם בדיקת MRI עשויה להתאים במקרה זה (לאור מיעוט הנזקים שכרוכים בה) או שעדיפה בדיקת PET C.T (למרות הקרינה הגבוהה יחסית שכרוכה בה) ?
2. האם יש מקום לשקול ניתוח נוסף (לפני הטיפול הכימותרפי ואולי במקומו) להסרת השחלות (לאור רגישות הגידול להורמונים), בדיקת בלוטות הלימפה וכד'?
3. האם נכון שאין כל הוכחות חד משמעיות בספרות שכימותרפיה הגדילה (במקרים דומים בעבר) את סיכויי ההישרדות וצמצמה הסיכוי להישנות המחלה? (במידה וקיימות הוכחות אודה מאוד לציון קישור למחקר משמעותי)
4.במידה וגם בדיקת ההדמיה הקרובה תהיה תקינה האם יהיה סביר לדחות בשלב זה את הכימותרפיה ולהתמקד בשנוי תזונה, שינוי אורח חיים, הקפדה על פעילות גופנית סדירה וכיו"ב?
5. במידה והבדיקה תהיה תקינה האם יש מקום לשקול גם בדיקת AMAS test למרות שעדיין איננה מקובלת בארץ (לאור העובדה שיש לה אישור FDA ומשתמשים בה במס' מרכזים בארה"ב)
6. האם יש מקום לשקול בהמשך טיפולי היפרתרמיה ו/או טיפולים אנטי הורמונים?
בתודה מקרב לב ובברכת מועדים לשמחה

שלום עודד

ברור מתוספת הפרטים שמדובר במקרה אונקולוגי שדורש התייחסות של גניקואונקולוג. נראה לי שכדאי שתקבל את התשובה ממומחה בתחום. תוכל לפנות לפורום סרטן נשים בניהולם של פר מנצ'ר ופר' פישמן.

בהצלחה, דר' ירון חמני

שלום

פוליפים הם מבנים ברירית הרחם או רירית תעלת הצוואר הנגרמים מגדילת יתר של הרירית. הם מעין "לשונות" המתבלטות מהרירית. הפוליפים שכיחים מאד. שכיחותם מוערכת בכ-10% בקרב הנשים בגיל הפוריות. הפוליפים בדרך כלל גורמים לדימום ובמקרה כזה כדאי להוציאם. הניתוח מבוצע בהיסטרוסקופיה. זהו ניתוח פשוט שבו מוכנסת מצלמה לחלל הרחם ואז ניתן לראות את הפוליפ ולכרות אותו. הפעולה פשוטה, גורמת לכאבים קלים בלבד ולא מצריכה, בדרך כלל, אישפוז בבית החולים. משך הפעולה תלוי במספר גורמים כגון גודל הפוליפ, גיל האשה ועוד. בדרך כלל מדובר בפעולה שאורכת כ-15-30 דקות. היסטרוסקופיה ניתן לבצע תחת הרדמה כללית, הרדמה איזורית (הרדמה ספינלית או אפידורלית) ואפילו ניתן במצבים מסויימים לבצע בהרדמה מקומית.

במקרים שבהם הפוליפ אינו גורם לדימום יש אכן מחלוקת אם הכרחי להוציאו. ההחלטה כפופה להרבה שיקולים כגון :גודל הפוליפ, מראהו, גיל האשה, טיפולים תרופתיים גורמי סיכון שונים ועוד.

בשורה התחתונה מדובר בניתוח פשוט שכרוך בסיכונים מינימליים ואני מאחל לך הצלחה ובעיקר שתעברי אותו בקלות וללא חששות גדולים.

מקווה שעזרתי, דר' ירון חמני

אין לי דימום והמחזור שלי תקין לחלוטין, הרופאה לא ציינה מה הגודל של הפוליפ רק אמרה שהוא קטן
ושכדאי להוציאו והמליצה על הרדמה מלאה. [הפוליפ התגלה בבדיקה רגילה לא בגלל סיבה מסויימת].

אני בת 40 ואנמית [ פריטין נמוך מאוד בין 4 ל- 6] ויש לי חוסר בויטמין B-12 [ הגוף לא מייצר את הגורם האינטרינזי-אני מקווה שכתבתי נכון]- חוץ מזה אני בריאה לחלוטין ברוך השם.

האם היית ממליץ להוציא את הפוליפ?
שוב תודה מכל הלב,
כבר לא מודאגת כל כך :-)

אני חושבת שהמילה שחיפשתי היא אינטרסנטי. הגוף לא מייצר את הגורם האינטרסנטי.

לגבי הצורה של הפוליפ- מתוך ההפניה של הרופאה "מתוך הצואר POLYP פוליפ על גבעול הנמשך לרחם"

שלום
אני מצטער אך פספסתי את שאלת ההמשך שלך.

לפי התיאור של פוליפ שנמשך מהרחם אל מעבר לצוואר מדובר בפוליפ ארוך שכדאי להוציאו. גם העובדה שהפריטין שלך נמוך מעלה את החשש שיש לך דימום מעבר לרגיל בוסת. לכן כדאי תשעברי את הניתוח ההיסטרוסקופי ואני שמח שאת כבר פחות מודאגת.

שיהיה בהצלחה, דר ' ירון חמני

נ.ב. ככל הנראה חסר לך הפקטור האינטרינזי שאחראי לספיגת B12 אבל זו נקודה שלא קשורה לבעיה שהצגת.

יש קסם בגישה שלך שגורם להירגע....

אכן כדאי לעבור את התהליך ולו רק כדי לדעת סוף סוף למה אני אנמית כל כך הרבה שנים.
תודה ונשמע בשורות טובות

חג שמח

שלום קרן,
קודם כל אני מניח שזו פעם ראשונה שאת שמה לב לתופעה.
אסימטריה של שפתי הפות היא לא בלתי שכיחה ואין לה משמעות בפני עצמה. יתכן שבגלל שינוים הורמונלים הקשורים לוסת ישנה תגובה של זרימת דם מוגברת לאיזור השפתיים. לא נשמע מדאיג על פניו. עם זאת, אםשר ללכת לרופא הנשים שלך שיציץ ויחווה דעתו.
חג שמח,
ד"ר יובל קאופמן

יכול להיות שפתאום, באמצע החיים, עוד לפני הריונות יקרה עיוות לשפתיים?
אני כבר זמן מה לאחר המחזור והעניין נפוח. זה מרגיש כאילו השפה פשוט גדלה
ויש שם עור עודף.

אם את מוטרדת מכך אני ממליץ לפנות לרופא הנשים שלך לבדיקה.
ד"ר יובל קאופמן

שלום קרין,

אם צוואר הרחם היה מודלק ועדיין לא החלים אז בהחלט יתכן והדימום יתחדש לאחר יחסי מין.
אני ממליץ לחכות עד לאחר הבדיקה של רופא הנשים.

ד"ר יובל קאופמן

שלום אילנה

על מנת לענות באופן אחראי על השאלה שלך יש לקבל את כל הפרטים, לבדוק אותך ולעבור על בדיקת ה US. לצערי לא ניתן יהיה להכריע בשאלה שלך במסגרת הפורום.

בהצלחה, דר' ירון חמני

שלום יפעת

קרוב לודאי שהוסת שלך מתאחר על רקע הורמונלי. ישנו הורמון שנקרא פרוגסטרון שבעקבות ירידת רמתו בדם מופיעה הוסת. אם מסיבה כשלהי הפרוגסטרון לא יורד עדיין מופיעה הסתמנות שכוללת תחושת תפיחות וכולי. מצב כזה יכול לקרות למשל כשיש ציסטה פשוטה בשחלה. אין מקום לדאגה. אם אכן נשללה האפשרות של הריון קרוב לודאי שהוסת תתאחר מספר ימים ולבסוף תופיע. במידה והדימום מתעכב כדאי לפנות לרופא.

בהצלחה, דר' ירון חמני

שלום הילה

המקרה שלך בהחלט נשמע מורכב ודורש בירור מעמיק על מנת לפרק את הבעיה לגורמים. תיארת מספר אפשרויות שצריכות להיבחן על מנתללמוד מהן הסיבות לכאבים מהם את סובלת ולהזדקקות שלך לטיפולי פוריות.
אנסה להתמקד בשאלות ששאלת:
1. לא סביר שהטיפול בפרוגינובה יגרום להחמרה של כאבים או אדומטריוזיס(אם קיים).

2. ישנם בהחלט מצבים, יחסית נדירים, של אנדומטריוזיס מתחת לקשת הצלעות על פני הסרעפת. במקרים אלו יש כאב בבית החזה באופן הדומה לכאבים שאת מתארת. כמו כן ישנם מצבים שבהם ישנה הקרנה של כאבי בטן אל בית החזה.

3. מכיוון שאת כואבת ונמצאת במהלך טיפולי פוריות נראה לי שעלייך להתקדם לקראת אבחנה. כדאי שתבצעי בירור משולב גם אצל גסטרואנטרולוג על מנת לשלול בעיה במעיים כסיבה לכאבי הבטן. אין טעם לבצע את הבדיקות בטור אלא במקביל. כדאי לפנות לרופא מומחה לאנדומטריוזיס על מנת לברר היטב על פי הסיפור ועל פי ממצאי הבדיקה וההדמייה מהי הסבירות שאכן את סובלת מאנדומטריוזיס. לפי התוצאות צריך יהיה לדיין איתך האם יש מקום לבצע לפרוסקופיה ואם כן, מהי מידת נחיצותה. כדאי שתחליטי לגבי רצונך בניתוח לאחר שתקבלי את מלוא האינפורמציה.

בהצלחה, דר' ירון חמני