פורום התפתחות תינוקות - יש לך שאלה?

היי מיטל,
בעיקרון מה שאומרים לך זה נכון, עדיך תינוק שמכניס דברים לפה מאשר לא מכניס בכלל. זוהי הmורה שהם מרגישים את העולם.ישנם פשוט תינוקות אשר נולדו עם רצון חזק להרגיש. הדרך שאני ממליץ לך לנסות היא לתת לבתך תחושות של מגע וחישה וגרייה כללית כגון מוזיקה ותנועה במרחב כדי לענות על הצורך שלך להרגיש בשילוב של הרבה חוויות מגע, מגע עדין על כל הגוף ומגע עם יותר נוכחות ועוצמה בהדרגה כמובן. מלבד זאת את יכולה לנסות ולהתחיל להראות לה שישנם דברים שאסורים להכנס לפה וזאת ע"י הרמת הקול כדי שתשים לב.
הרבה חוויות מגע בעיקר.
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

היי מיטל

את לגמרי צודקת, הפה הוא אחד מהדרכים העיקריות בהם חווה התינוק את הסביבה. אם זה דרל אוכל או הבעה עצמאית או סתם תחושה.
האם כשהוא היה תינוק הוא מצץ מוצץ ? אצבע ? בקבוק ? האם היו לו רגישויות למגע ? האם הוא מדבר קצת ? מה לגבי התנהגותו הכללית ?
הרבה פרטים חסרים כדי לענות על השאלה הנ"ל ולכן אני שואל
בברכת שבת שלום
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

עידן ודבי שלום
לגבי מוצץ - מגיל חודש בערך הוא התרגל למוצץ ומגיל 3 שבועות הוא אכל מבקבוק, אין שום רגישות למגע, והוא מקשקש הרבה. התנהגותו תקינה לחלוטין, מעסיק את עצמו הרבה, אוהב לזחול, נעמד בכוחות עצמו, אוכל טוב מאוד

היי מיטל

מה לגבי הבאת ידיים אל קו האמצע? הוא יודע להעביר צעצוע מיד ליד ? מוטוריקה עדינה ?
האם הוא נמצא הרבה מהיום עם המוצץ ?
איך הוא בהתנהגות הכללית, יותר תזזיתי או יותר נינוח ?
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

הוא מצליח להביא לקו האמצע. לגבי צעצוע - הוא תופס צעצוע וזורק, הוא לא מתעכב על העברה מיד אחת לשניה או על איזושהי פעולה אחרת עם הצעצוע, הוא רק זורק את הצעצוע, רודף אחריו, תופס שוב וזורק שוב.... וכן הלאה - וזה המשחק שלו.
לגבי המוצץ - המוצץ בעיקר עוזר לו להירדם ולהירגע.
לגבי התנהגותו הכללית - הוא תזזיתי מאוד, אינו אדיש כלל, מעסיק את עצמו לאורך זמן, זוחל המון, אוהב עצמאות, הוא לא ילד שישן הרבה, מגיל חודש השינה שלו במהלך היום היא לפרקי זמן קצרים מאוד (לא יותר מ - חצי שעה, 40 דקות) ובלילה ישן רצוף - כ 6 / 7 שעות.
אוהב לנסות את יכולותיו החדשות - כמו לעמוד לבד

היי מיטל,

תודה על התשובות. לגבי חודשיו הראשונים. האם גם בהם הוא היה תזזתי ? ואם כן איך הרגעתם אותו ? האם היו לו בעיות לשכב על הבטן ? כשהוא שכב על הבטן, הם ידיו היו ישרות והוא ידע לנוח ולהניח את ראשו על הרצפה ? מה לגבי תפיסות פנצטה עם האצבעות שלו, הוא יודע ומשתמש באחיזה הזאת?

עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

היי סיגלית,


נתחיל בישיבה, ציינת שהוא לא יושב עצמאית אך אוהב לשבת ויושב יציב, עדיף לא להושיב את הילד עד אשר זה מגיע עצמאית, מתוך מוכנות של הגופ והנסיונות עצמם מבשילות מערכות התנועה ושיווי המשקל של הילד, חכו עוד קצת. :)

לגבי הזחילה, הייתי מתחיל לעבוד עם הילד על תרגילים אשר יעזרו לו לזחול קדימה. כדי לזחול קדימה עליו ללמוד לזחוף עם הרצפה אחורה כדי לזחות קדימה. חשפי את כפות רגליו ונסי לתת להם קונטרה ע"י הרצפה, קיר, פניך או סתם כריות כדי שילמד לדחוף ולהשתמש בכפות רגליו. עסי והתעסקי בכפות רגליו, שוקיו והאגן. נסי אפילו לשנות את המשטח שבו הוא נמצא, על הרצפה, על השטיח וכו.את יכולה גם לתת לו אתגרי טיפוס בצות הרגל שלך או כרית עם גירוי של צעצוע כדי שינסה לעבור מעליהם וכך ללמוד להשתמש בכפות רגליו.

כדוגמת הישיבה, עדיף שילמד לזחול ולשבת עצמאית לפני שהוא נעמד. נסי כמה שפחות ליצור סביבה בא הוא יכול להתרומם לעמידה. הרצון להזדקף ולהתרומם מוליך את התינוק ויוצר מצב של שאיפה למעלה ולכן הוא נעמד. על מנת ליצור ולתת לתינוק את מירב תבניות התנועה הנכונות עדיף לצמצם את זמן העמידה שלו.
הדילוג שלו יכול להיות קשור לקושי מסויים או סתם תגובה לסביבה שהוא נמצא בה ( לדוגמא לול שניתן להחזיק ולעמוד) לכן חשוב לנסות ולתת לתינוק את הסביבה הנכונה ואת הגירויים המתאימים (שמוזכרים למעלה ) כדי לכוון אותו.
בהצלחה
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

היי תמי,

בישראל ישנם המון רופאים ומטפלים ולכן אחד יש את הדרך והתפיסה שבה הוא מטפל. לפי התפיסה שאני מטפל בה ישנה סיבה פיזיולוגית שבגופה של בתך אינו סמטרי. הראש הוא קצה אחד של עמוד השדרה ונטייה של הראש לצד מסויים מראה שישנה חוסר סימטריה בעמוד השדרה. לא ציינת מה קרה בזחילה אך קיימת סבירות שגם הזחילה לא הייתה סימטרית ואחת מרגליה "כאילו עמדה) בזמן הזחילה , האם אני צודק ?

הטיפול בחוסר סימטריה בכזה שלב מאוחר מצריך יותר מתרגילים בפורום ועבודה לא מעטה על מנת לשפר ולאזן חזרה תבנית שנמצאת במערכת זמן רב, בשילוב עם הגיל = עבודה לא פשוטה. אני ממליץ לך כן ללכת לאיזה שהיא מסגרת טיפולית, פרטית או דרך קופת החולים על מנת להעניק לבתך תנועה ויכולת איכותיות ושימוש נכון בגוף.
ישנם אנשים אשר מקלים ראש בתופעות האלה וזכותם, אך בתור מטפל בפלדקרייז אני יודע עד כמה חשוב ללמד את הגוף לזוז נכון בשנים הראשונות מאחר ואלו הכלים איתם אנו ממשיכים הלאה.
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

היי,

איש איש ותפיסת הטיפול שלו. לפי תפיסת הטיפול שלי, תבניות התנועה והדרך בא אנו לומדים להתשמש בגופנו נשארים איתנו לאורך כל החיים. אם קיימת חוסר סימטריה בגופה של בתך, היא תשאר במידה זו או אחרת אם לא נלמד את גופה להיות מאוזנת וסימטרית.
כיצד היא זחלה ? האם חוסר הסימטריה היה גם בזחילה ?
טיפול בחוסר סימטריה בגיל כזה מצריך תרגילים ומשך עבודה לא מועט ( בשקלול גיל בתך.)
אם הנושא חשוב לך אני ממליץ על המשך טיפול דרך קופת חולים או דרך מסגרת פרטית.
עידן דולב

היי גילת

עד לא צריכה לדאוג בתך עדיין נמצאת בטווח גילאים הסביר של למידת התהפכות אך את כן יכולה להתחיל ולהתשתמש בתרגילים של שיפור ההתהפכות

הי
תודה על תשובה מהירה - זה בהחלט מרגיע.
גילת

היי ימית,

התקפי זעם בגיל הזה הם דבר שכיח, לכל ילד יש את אורך זמן ההתקף שלו. לגבי התנהגות בזמן התקף, אני חושב שצריך פשוט לתת לתינוק להוציא את מה שיש לו בפנים ולתת לו לרעום. אני גם חושב שצריך מדי פעם לתת לו את האופציה להרגע עם חיבוק, אבל לתת לו לכעוס ללא התיחסות. מנסיון, לילדים יש חושים שהם קולטים שהם מקבלים תשומת לב גם אפילו שאת לא מסתכלת עליהם, איך הם עושים את זה ? לא יודע.... מה שאני יודע זה שאם ההתעלמות היא אמיתית, הזעם ישכח.

לגבי ההכאות, הם ללא ספק דרך לקבלת תשומת לב נוספת, אני חושב שאת יכולה לא להתייחס אליו כשהוא מרביץ. החינוך ללא להרביץ לווא דווקא נמצא באותם התקפי זעם, אלא בהתנהלות בתוך חברה, משחקים, ריב עם צעצועים וכו.
האם ישנם עוד התנהגויות כאלה ? איך הוא בחברת ילדים אחרים ?

חג שמח
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

הוא נמצא במעון מגיל 9 חודשים והמכות שאני מתכוונת הם לא במעון דווקא, אלא לאחותו בת ה-4 לאביו ולי ואני לא בטוחה שהוא עושה זאת מתוך רוע משום שהוא ילד חביב חייכן ואהוב על כולם וכשהוא מכה זה בתוך צחוק. אין לו עוד התנהגויות של אלימות. להיפך, כשהוא מתלהב ממשהו הוא מכה על פנינו. דבר נוסף, הוא לא משחרר את אביו לרגע, מהשניה שהוא מגיע מהעבודה הוא לא מוכן לרדת מידיו לשניה ורוצה כל הזמן להיות עליו.אם הוא נתקל בסירוב הוא צורח ואינו מתעניין בשום דבר מסביבו. האם להרים אותו או שאם נתעלם לבסוף הוא יפסיק?

היי ימית
קשה לי לענות בלי לראות את התא המשפחתי והדינמיקה שיש בו בכנות. נסי ללמד אותו לחבק במקום להרביץ ולחשוב האם אפשר ללמד אותו תנועה אחרת כשהוא מתלהב ( מילה כלשהי של התלהבות)
לגבי אביו, אל תלחמו בו, אם הוא מרגיש צורך באביו שיתן לזה ביטוי.
בהצלחה
עידן דולב

הבן שלי גם בן שנה וחמש ויש לו ממשד התקפי זעם. הוא מתחיל לצעוק ולזרוק דברים (כל מה שנותנים לו הוא זורק, ואף מרים דברים וזורק אותם בעצבים), הוא מתכווץ כולו מעצבים וגופו ממש רועד שהוא מכווץ שיניים מעצבים). מה עושים עם זה? אני ממש מוטרדת מהעניין.

היי גילי,
התסכלות על התפתחות מוטורית חושית ושכלית היא הסתכלות כללית ולא פרטנית, לא כל תינוק עושה הכל :) לכן אם בנך אומר אבא ואמא, זוחל על שש מתיישב ומתחיל לנסות לעמוד זה מכובד לכל הדיעות. לגבי אי מחיאת הכפיים ואי עשיית שלום. זה יכול לנבוע מהמון סיבות:
1) לא ממש בא לו
2) קושי בקירוב ידיים למרכז
3) קושי במוטוריקה עדינה
4) לא בא לו שוב.....

לא הייתי נתפס לזה, הייתי ממשיך לנסות ואולי בוחן האם הסיבות הם גופניות או התנהגותיות. האם הוא מכניס חפציפ לקופסא, תופס דברים באצבעות ידייו ושאר דברי מוטוריקה עדינה. במידה ואין לו כל קושי, דיינו :)
תהנו
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

היי
טורטיקוליס יכול לנבוע מהמון סיבות : מנח בבטן ( מתי הוא התהפך בבטן), מעבר לא תקין בתעלת לידה, פגיעה בשרירי הצוואר, חוסר בשלות של שרירי העין וגם ממתח בשרירי הצידיים של עמוד השדרה. לא כל כך משנה מדוע, חשוב לדעת איך אפשר היום לעזור לו.
תרגילים:
1) תינוק על הגב, נסי באמצעות גירוי לעבור איתו את כל מרחב הראייה משהאוזן הימנית שלו נודעת ברצפה ועד שהאוזן השמאלית שלו תגיע ברצפה.
2) את אותו תרגיל רק שהוא שוכב על הבטן ומרים את הראש
3) השכיבי אותו על הצדדים, בכל צד כמובן שלא תהיה העדפה
4)שני את מיקום הרגליים והראש שלו במיטה מדי פעם
5) כשאת מרימה אותו כשהוא על הגב, הרימי אותו תוך סיבוב כמעט מלא - לשני הצדדים
6)ודאי שאין לכם צד מועדף ושאתם עושים איתו הכל בסימטריות
7)החזיקי אותו בדומה לתנוחה של הקלה על הגזים כשפניו מופנות למטה , רק שהפעם, קחי אותו יותר לצד וזאת ע"י הצמדת הגב שלו לכיוון הבטן שלך, כך שהצד שלו יפנה למעלה
תרגילי איתו כמה שאפשר שעה שעה וחצי ביום ,לא חייב במרוכז אלא במצטבר.
בהצלחה
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

ערב טוב,

קודם כל אם את מודאגתת את תמיד יכולה לפנות לניורולוג או לרופא ילדים להסרת החשש.
אם הוא עושה את זה רק באוכל, נראה לי שפשוט התקבע לה התבנית, מאין משחק, בזמן האכילה.
מקרים שיש חשש לפגיעה כלשהי בדר"כ מלווים ביותר סימפטומים.
נראה לי יותר כמו משחק, אך אם את חוששת - פני לרופא.
בריאות
עידן דולב

ערב טוב,

אני ממליץ לך דווקא לנסות וללכת עם התינוק, תני לו לאכול עם הידיים אך תנסי לתת לו חתיכות קטנות כך שהוא יצטרך להרים אותם בצורת צבט. אפשרויות נוספות הם משחקים עם אטבים, השלכות, תפיסת אוביקטים קטנים כמו חתיכות נייר, שרוכים, השחלות, כל מה שקשור למוטוריקה עדינה.
ובכלל, זה לא נורא אם הוא עוד מתקשה אבל מצליח, זה בסדר כל עוד יש מגמת שיפור.
בתאבון :)....
עידן דולב

שכחתי לציין שהמוטוריקה של בני מצויינת לגילו.
הוא משחק עם כל הדברים שהצעת ואף בונה פאזלים מתקדמים לגילו של גיל שנתיים וחצי ומעלה (פאזל בעל 10 חלקים מעץ המרכיב דמות אחת) וגם הוא משחיל גפרורים וחרוזים ומאוד אוהב לפרק להרכיב ולסובב ודווקא בתחום הזה הוא מאוד מפותח לגילו ואני מעודדת אותו בתחום, ייתכן ופשוט נוח לו יותר לאכול ביד (האמת שלפעמים זה דווקא יותר כיף)
ייתכן וילדים במעון בו הוא שוהה גם לא אוכלים בכפית ויכול להיות שהוא מחקה אותם, אז החלטתי לתת לזמן לעשות את שלו, ובכל פעם שהוא אוכל אני מציעה לו כפית והוא יחליט מה נוח לו, כאשר הוא אוכל מעדן הוא משתמש בכפית כי אי אפשר לאכול מעדן ביד והוא יחסית מסתדר לא רע.
אני מודה לך על תשובתך המהירה.

רעיון מעולה. האמת בינינו, חווית האוכל יותר כיפית עם הידיים
אם באמת המוטוריקה שלו טובה כפי ציינת
אז שמי שעוונית מתחת לכסא אוכל ויאללה בלאגן :)
עידן

מדהים איך קלעת בול, אני באמת שמה שעוונית מתחת לכסא
רב תודות לך על התשובה המהירה, על הרגישות והאיכפתיות.
עלה והצליח.....

תודה תודה ואת מוזמנת להמשיך ולבקר בפורום הדנד"ש שלנו
עידן

היי שלומית

מבחינת התפתחות מוטורית וחושית, תינוק בגיל 9 חודשים אמור לזחול , לבצע סיבוב סביב ציר ויש תינוקות שכבר מתחילים לשבת עצמאית. מבחינה קוגניטיבית, להשמיע קולות, ישנם תינוקות שמוחאים כפיים, משחקי הכנסות וכדומה.
התפתחות תינוקות היא דבר אורגני ותלוי סביבה כך שהיא מושפעת מהסביבה והיא די אישית, יש את הסטדרט ויש את ההתפתחות האישית. הייתי עובד כרגע על שיפור יכולות הזחילה וסיבוב סביב ציר של תינוקך. נסי לגרות אותו באתדרי טיפוס קלים והגבירי את הקושי. שמי אותו על כרית ושימי צעצוע מעבר לכרית, חשפי את כפות רגליו וראי האם הוא מנסה לדחוף את הרצפה. אם הוא מנסה המשיכי אם לא צריך לנסות וללמד אותו להשתמש ברגליו כדי לדחוף - וזאת ע"י העמדת כפות הרגליים שלו כלפי משטחים שהוא יכול לדחוף אותם כגון : פניך, רצפה או סתם מול קיר. אני ממליץ לך לקרוא את המאמר שיש באתר שלנו לגבי זחילה - יש שם התחלה של תרגילים שעוסקים בזחילה, התחילי איתם וחזרי לספר התקדמות.
בהצלחה
עידן דולב

מצטערת שאלה זו אינה מתאימה לפורום זה.

מניסיון, בנך בגיל זה אמור לאכול אוכל מוצק ובשלב זה מתחילים כבר לגמול.
לפני השינה את יכולה לתת לו 220 או 180 מ"ל חלב (ככוס) וזה מספיק.
אם הוא רוצה תוכלי לתת לו גם קצת בבוקר.
אני באופן אישי נמנעתי משוקו בגיל הזה והעדפתי לתת תחליף שהוא בריא הרבה יותר ממשקה ממותק. עד היום כשבתי כמעט בת 3, לעיתים רחוקות היא מבקשת חלב (דהיינו תחליף חלב) ואני פשוט נותנת לה ללא בעיה 180 מ"ל.

שלום גלי,
אכן בנך נמצא בשלב שהוא מתחיל להבין את העצמאות שלו ומנסה לזהות מה מותר ומה אסור, אכן כמו שתיארת "חיפוש גבולות". לתת גבול לילד זהו דבר מאד חשוב, המאפשר לו להבין שהוא נמצא במקום בטוח ושיש מי ששומר עליו. אני נוהגת לספר סיפור קצר אשר מבהיר את הנושא בצורה מאד יפה:
שמו קבוצה של ילדים על גג בנין גבוהה עם הרבה צעצועים ומשחקים אולם לא היה מעקה בגג. איפה את חושבת הילדים היו? הילדים עמדו קרוב לקצה ובדקו איזה גובה הבניין ואיך מסוכן ליפול ממנו, הם לא התייחסות כלל למשחקים. אם נשים את אותה קבוצה של ילדים על אותו גג רק עם מעקה, הילדים ישחקו בבטחה. המסקנה הילדים צריכים איזו שהיא מסגרת אשר תוחמת את כלל האפשרויות הניצבות בפניהם, אחרת העולם יכול להיות מאד מפחיד.
אז מה עושים: לדבר בצורה אסרטיבית וברורה, בדברים שאכן אנו לא מוכנים אליהם וזה בסדר להביע כעס – זו תחושה לגיטימית שחשוב שהילד יחווה אותה. כשהוא מתחיל בבכי, שאני משערת במקרים כאלו קשור למניפולציה שהוא התחיל ללמוד להפעיל, כדאי ליצור סוג של הסחת הדעת, למשל: להשמיע צליל מיוחד, להרים על הידיים ולהראות משהו בחדר, לדפוק על הקיר, להראות צעצוע ועוד. חשוב לא להיכנס "לדרמה" של הילד, כי אז אנו לא מסוגלים לתת מענה נכון וברור. נושא זה מאד חשוב להתחיל בגיל צעיר מכיוון שככל שהזמן עובר, הקטנטנים האלו נעשים יותר ויותר מתוחכמים והקושי יגבר.

אני מקווה שהצלחתי לעזור מעט, בהצלחה
גלית בר-יוסף
מדריכת ליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון"
www.first-step.co.il

שלום שלום,

אכן שאלות שאלות כמו שאומרים....
הורות זה תהליך גם של ההורים וגם של הילדים, היכולות להתמודד עם רגעי כעס של ילדכים והצבת גבולות ילוו אותך (וגם אותי בתור הורה....) כל חיינו. אני יכול להגיד לך שאני גיליתי על עצמי שהדרל בה אני מתמודד עם כעסי בני בהתקפות הזעם שלו משקפות את הדרך שאני מתמודד עם הכעס שלי. האם אני מקבל אותו או עסוק בריסון שלו ??(תחשבי על זה). ברמה התכלס, בעת התקף זעם אני אישית מודיע ומדבר אל בני הקטן ואומר לו שהוא יכול לכעוס זה בסדר אני בכל מקרה החלטתי את מה שהחלטתי ושאני לידו אם הוא רוצה משהו. אני יודע שאם אני אתייחס לכך ההתקף ימשך. זה גם מאוד לגיטימי לך שההתקפים הללו באים ביחד עם הרצון שלו לבחון גבולות כי זה בעצם מה שהוא עושה בהתקף - הוא גם מוציא קיטור וגם בוחן האם זה יעבוד עליך.
לגבי הצבת גבולות, שוב מהנסיון שלי - הצבת גבולות ברגע שהיא מגיע ממקום אמיתי ולא ממקום של דווקא ושלהראות לילד מי הבוס -עובדת. אמרי לו את מה שאת רוצה והציבי את הגבול הוא מבין אותך לחלוטין, אמיר לו גם מה יקרה אם הוא לא יעמוד בגבול. לעיתים זה יותר קשה ולאט לאט את תגלי מהם המקרים שיש להקשיח.
בהצלחה - לכולנו :)
עידן דולב
מדריך להתפתחות תינוקות

שלום עידית,
בתך נמצאת בשלב מעבר להליכה עצמאית. בשלב זה ילדים רבים חוששים לבצע את הצעד הראשון ללא תמיכה, זה מצב מאד נפוץ ותקין. את יכולה לעזור לביתך לקדם את ההליכה העצמאית במספר אופנים:
1) קיים חשש של הילד לנתק את הידיים ולבצע את הצעד הראשון. ניתן לעשות תרגיל בו אנו מעודדים את הילד לעבור בין הספה והשולחן בסלון ע"י צעצוע וכל פעם מרחיקים אותם מעט אחד מהשני. עד שמגיע למרחק של צעד בין אחד לשני. בתרגיל זה אנו מתרגלים את עזיבת הידיים תוך ביצוע צעד ומתן ביטחון לילד שהוא מסוגל לעשות זאת.
2) מאד מומלץ לא להוליך את הילד, מכיוון שבמצב זה הוא לומד לסמוך עלינו ולא על עצמו ובכך ההליכה העצמאית מתעכבת. בכל מקרה אם אנו בכל זאת רוצים לסייע לו ללכת, לתת יד בגובה הכתפיים של הילד, בכדי שהוא יהיה זה שמוביל את התנועה ואנו שם רק כתמיכה.
3) הליכה עם הליכונים ובימבות למיניהם, מעכבת הליכה עצמאית. מכיוון שבצורה זו הילד לומד ללכת כאשר משקל הגוף שלו נוטה קדימה ונשען על משהו.
4) נושא חשוב ביותר אשר תורם להליכה עצמאית הינו מערכת שיווי משקל מפותחת. שווי משקל טוב בשלבים מוקדמים (התהפכויות, עליה על שש, זחילה וישיבה) מהווה את הבסיס לעמידה יציבה, הליכה ולשאר התנועות במוטוריקה גסה בשלבים מאוחרים יותר (טיפוס, קפיצה , דילוג וכן הלאה). שווי משקל מורכב מתפקוד יעיל של איבר שווי המשקל באוזן, ותנועתיות של הגוף לאזן את עצמו במרחב. שווי משקל נכון בא כתוצאה מיכולת תנועה של הגב (כפיפה, הזדקפות, תנועה לצדדים), יכולת העברת משקל, מימוש של כל השלבים ההתפתחותיים עד כה.
תרגילים שניתן לבצע לשיפור מערכת שיווי המשקל הינם:
- על הרצפה לגלגל אותה מגב לבטן ,ולהפך.פעמים רבות ובקצב מהיר.
- מישיבה/זחילה - בעזרת כרית לתת דחיפות עדינות שיוציאו אותה משווי משקל ויתרגלו אותה להתאזן. את הדחיפות יש לתת בצידי הגוף, בכתפיים .
- בישיבה על כדור פיזיו - הקפצות במקום, ניעות קדימה אחורה ולצדדים.
- לשים את הילד על הכתפיים וניעות קלות מצד לצד – תנועה איטית (הגוף מאזן את עצמו).

הכי חשוב לתת לה להתנסות באופן חופשי בסביבה מוגנת, אך כזו שתאפשר לה עצמאות רבה. ברגע שהם תופסים את הרעיון המעבר להליכה עצמאית הוא מהיר מאד.

חשוב להבין שחלק נכבד מאיזון הגוף בזמן הליכה מתבצע ע"י כפות הרגליים. בשלב הראשוני כשילד רק מתחיל ללכת, המוח עדיין למד כיצד להניע את הגוף ואיך לייצב אותו בין היתר באמצעות כפות הרגליים. לכן, מאד מומלץ לתת לילד ללכת בתחילת שלב ההליכה, כמה שיותר ללכת ללא נעליים (אפשר עם גרביים או נעליים עם סוליה רכה) בכדי לאפשר לכף הרגל לבצע את האיזונים הדרושים לייצוב הגוף. ברגע שהרגל סגורה בתוך הנעל, אין לכף הרגל היכולת לעשות זאת והיציבה נפגמת.

אשמח אם תעדכני אותי על ההתקדמות

גלית בר-יוסף
מדריכת ליווי התפתחותי בשיטת "צעד ראשון"
www.first-step.co.il

שלום ונעים מאוד,

זה עדיין לא מוגדר בתור איחור, רוב התינוקות לומדים ללכת עצמאית עד גיל שנה וחצי, ובתך עדיין נמצאת בטווח הנ"ל כך שאין עוד מה לחשוש. ההליכה העצמאית היא "פרויקט הסיום" של ההתפתחות והמון תכונות ואבני יסוד נבחנים ובאים לידי מימוש בא ולכן לעיתים ישנם עיכובים. לא פרטת לגבי התפתחות הקודמת ולכן כל מה שאני יכול להגיד זה שבמידה והיתה התפתחות מהירה מדי או איטית - זה יבוא לידי ביטוי בשלב הזה של ההתפתחות גם.
הקפידי על כך שבתך תלך ללא נעליים כל עוד את יכולה כמובן, בניגוד למה שחברות הנעליים טוענות עדיך ללכת ללא נעליים כי זה מחזק ומלמד את הרגל להשתמש בכל חלקיה ולא דרך הנעל.
נסי לגרות את בתך במשחקי מסירות בה את ובעלך עומדים מספר צעדים אחד מהשני ומנסים לגרות אותה ללכת.