פורום טיפול תרופתי להרזיה וניתוחים בריאטריים - יש לך שאלה?

קודם כל תודה רבה על המחמאות והפרגון!תודה על הרצון והנחישות לעזור!את מקסימה! :-) הגובה שלי 1.55 אני נמוכה..משקל היעד הוא 65 קילו. אני לא ידעתי שהעור שוקל 10-15 קילו??? ממש המון!!! אז מה בגלל שיש לי עור עודף אני גם שוקלת יותר עכשיו...ונטו משקל,מבלי העור העודף יותר קטן אצלי???הפתעת אותי.ברוך השם שגם אחרי ניתוח להסרת עור אני ארד משקל!!! :-) חשבתי שהוא שוקל 2-3 קילו...אבל 15???די!!!ויא ויא ויא...אני אכן עכשיו 124 ואני רוצה לרדת ל65 ....לא רוצה להיות ממש מקלה..אבל רוצה להיות אכן רזה וחטובה!!! :-) אכל בעצם אני ארד ואראה כבר איך המראה החיצוני שלי אחרי הירידה...אולי גם ה65 זה הרבה לגובה 1.55...אז נראה...אבל טוב שעצרת אותי..אני אקח בחשבון שארד עוד 10-15 קילו אחרי הניתוח להרסת עודפי העור..תגידי בבקשה,ושומן בירכיים גם ירד לי??או שאני אצטרך לעשות שאיבה? התחלת ממשל דומה לשלי ...ויאווו....ירדת מ165 ל84???זה 81 קילו!!!את גדולה מהחיים!!!רוצה להיות כמוך!!! ואת שנתיים וחצי אחרי..אז יש לי סיכוי,בעזרת השם,לרדת כמוך! :-) ותגידי מה עם עודפי העור??יש לך בטח המון??לא הורדת אותם עדיין אני מבינה ? המון המון בהצחלה!!!אמשח עוד לשמוע ממך...הנה הפייסבוק שלי: Anna Dvorjakova. שוב תודה,מחבקת,אנה.

ניסיתי להכנס לפייסבוק שלך אבל יצאו לי כמה בנות עם אותו שם אז תנסי את להיכנס אלי לפייסבוק .

השם - ליאת ולצמן

בעיברית!!!

אנה לפי התנהלותך בפורום הזה, אין לי ספק שתצליחי בהצלחה !!!!!!!!!!

אני ממש גאה בך, את כ"כ מתמידה. שלחת לי מייל? מעודדת, לילוש

תודה על העידוד!היום יש לי יום הולדת..אז אני אחרוג קצת ..ומחר חזרה לתלם!!! :-) לא זכור לי ששלחתי לך מייל...אין לי את המייל שלך..אבל אם תתני לי אותי,אני בכיף אשמור על קשר!!! תכנסי אלי לפייס:Anna Dvojakova. :-)))))

שלום לילוש יקרה! :-) תודה רבה! אני מתה כבר לרדת ל100!!! אני עכשיו 124.. ועכשיו אני אשלך לך מייל...מחבקת ואוהבת,אנה.

שלום מ
אני לא מכירה קבוצות בדרום אך ממליצה לך לברר בקופת החולים . כיום יש סדנאות למנותחים כמעט בכל הקופות
בהצלחה

הי
איפוה עברת בדרום?

ומה עם הקעקוע?....הצטמק?

הקעקועים נהיו יותר קטנים חחח
אבל אני מאושרת כל כךךךךךךךךךךךךךך אני שוקלת עכשיו 76 ק"ג
רזיתי 34 ק"ג!!!!

אולגה - אין עלייך יקירתי! :-) איזן מוטיבציה! כמה שהשתנת...פשוט בן אדם אחר לחלוטין!!! :-) וכמה אור את קורנת!!!ששאפווווו...ובהצלחה בהמשך הדרך!!!מחבקת,אנה.

כמובן שאת נראת נהדר. אני רציתי לדעת איך עכשיו אחרי שחלף זמן, את מתמודדת עם אוכל טעים או מגרה - אני מנסה ללמוד הרגלים לחיים בריאים ותמיד רוצה לדעת טיפים קטנים איך שומרים על הסגים ולא חוזרים להרגלים לא טובים. כ"כ קשה ללמוד לאכול נכון וכ"כ קל לאכול לא בריא! אז אם יש לך איזה תובנות מהניסיון שלך, אנא, תשתפי - את פשוט תענוג לעיניים! תודה

אז ככה אני בהחלטטטט מתגרהההה אבל מנסה להתמודד...אני מרשה לעצמי לפעמים מתוק הרוב אוכלת אוכל בריא ואת הממתקים מחליפה בפירות...לחם קל במקום רגיל טונה במים...אם בשר רק על האש או בתנור ואוכלת מלאאא דגים אני גם לא שומרת כשרות אז אוכלת הרבה פירות ים כי יש בהם הרבה חלבון...אוכלת מוצרי חלב רק עד 5% ולא שותה סוכרזית אלא מרשה לעצמי כפית וחצי סוכר...אם יש לך עוד שאלות תשאלי מה שבא לך!!

אולגה, תודה - תמיד זה עוזר. עוד שתי שאלות: את עושה ספןרט? איך את מצליחה לעמוד בפיתויים - עבודה, ארועים וכו? תודה עוד פעם.

באוי נגיד שהניתוח שלי בגלל שהוא דרסטי עוזר לי לפרק כל גרם מיותר כמובן שאני משתדלת לא להכניס מתוק והפיתויים תמיד ישנם רק מתמודדים שותה הרבה מים...
ולפעמים מרשה לעצמי משהו נגיד אם סוש/י אז רגיל לא מטוגן...

מגיע לך צל"ש, את נראית נפלא

כול הכבוד אני מסכימה עם התגובה מגיע צל"ש . תשמרי על זה

ואוווו חבל על הזמן נראת מדהים

היי מ תודה לך, תראי אני נותחתי אצל פרופ רובין משה שהמליץ לי אליו רופא משפחה ולאחר ברור קטן הבנתי שהוא טוב קבעתי אליו ביקור ומאז הדברים הובילו לניתוח את הניתוח עשיתי דרך קופת החולים שלי "כללית פלטינום" בבית חולים פרטי מדיקל סנטר בהרצליה השתתפות ממש לא גדולה ושווה כל שקל ממליצה מאוד .
ועם בא לך יתן לך את המייל שלי אז נוכל לדבר בכייף אשתף אותך בדברים נוספים בהצלחה.

קודם כל מזל טוב! :-) כן,תחושת הצרבת מוכרת אחרי הניתוח.האם לא המצילו לך על כדורים להורדת החומציות כמו לוסקס,אומיפרדקס או לנטון??זה עוזר מאוד.התמס יכול לעזור,אבל הוא לא אפקטיבי.תתייעצי עם הדיאטנית הבראטרית שלך.ברור שאת רעבה,הרי הגוף התרגל לקבל אוכל,ועכשיו את על מינימום קלוריות. את יכולה לאכול קוטז',גבינה לבנה,2 ביצים לא קשות - שלא תקיאי!!!יכולות להוות ארוחה טובה עכשיו.חלבון הביצה עובר דנטורציה (הרס במבנה המרחבי) והופך לקשה לעיכול! לכן לא כדאי ביצים קשות,תבשלי רק 2 דקות ושיהיו ממש נוזליות!!! כוס חלב 3% יכול להיות ארוחה טובה עכשיו. את יכולה לבשל ירקות:קישואים,זגר,דלעת,בטטה, קצת תפוחי אדמה.להעביר הכל בבלנדר לאכול בהנאה.תנסי לבשל טוב טוב עוף (עדיף את הרגל,כיוון שיש בה יותר ברזל)ולהעביר בבלנדר. תאכלי לאט לאט,שלא תקיאי.ההקאות גורמות להתרחבות הכיס הקיבתי אצל מעוקפים ולהתרחבות הקיבה הקטנה החדשה אצל המשורוולים! תאכלי 5 ארוחות קטנות ביום.תפרידי בין שתיה לאכול.שותה,מחכה 15 שעה,אוכלת ואז אחרי חצי שעה שוב מותר לאכול.בין הארוחות חייבים להיות מרווחים של 3 שעות לפחות.אם נורא רעבה,תאכלי כל שעתיים.שיהיה המון המון בהצלחה!!! :-)תתעזרי בסבלנות! עברת ניתוח. כושר האכילה יחזור,אל תדאגי.ומסיבה זו חשוב להתרגל לאורח חיים אחר,להרגלי אכילה אחרים. הכל בראש,גם הרעב -תזכרי את זה. הקיבה "מנוטרלת",כבר לא מופרש הורמון הגרלין בכמויות עצומות כמו פעם.מה שכן גם כמות הסוכר בדם משפיעה על התחושת הרעב. אז הפתרון הוא למדוד סוכר.הנורמה היא 70-125.אם יורד מתחת ל70,תאכלי פחמימה - קליליות,פתית. אם בנרומה,תשתי.קפה,תה+סוכרלוז+חלב 1% רק לצבע. את יכולה גם לבשל לפתן מפרות יבשים ללא סוכר(וגם לא לאכול את הפרות כמובן בשלב זה). אז שוב המון בהצלחה!!! חיבוק חם,אנה.

תודה לך אבל רשמת כל כך אפשרויות לאוכל שאני רק ביום רביעי של הניתוח ניראה לי לא הגיוני לאכול את זה זה התפריט שקיבלת בשבוע הראשון ?

ממליצה לעקוב אחרי הוראות הדיאטניות ללא קיצורי דרך - יש סיבה שהדברים כך.
ניתן לקחת קרטיב , מרק צח, ג'לי .

לא..לא בשבוע הראשון...זה תפריט לזמן טיפה יותר מאוחר...אבל הרוב מה שרשמתי,כמו ליפתן,תה עם חלב,קפה,ז'לי,חלבי,ירקות מבושלים - כן זה כבר עכשיו!!!בטח!!:-) ועוד חודש ביצים לא קשות ועוף מבושל היטב מועבר בבלנדר! :-) בהצלחה !!! מחבקת,אנה.

כל גוף מגיב אחרת. תנוחי במיוחד אם בבית חולים היה קשה לישון - אני לא הצלחתי. אחרי כמה ימים, מתאוששים אבל בכל זאת ניתוח ואת לא אוכלת הרבה - אז תנוחי, מה רע בזה? בהצלחה, מעודדת.

עייפות מהניתוח היא דבר מוכר וידוע...תחשבי על זה שעברת ניתוח,עברת הרדמה כללית,היית מאושפזת כמה ימים בבית חולים.זה אמור לחלוף.גם את לא אולכת כמעט כלום עכשיו - אז מאיפה תהיה לך האנרגיה בגוף???תאכלי ז'לי - טעים ומשביע.הוא מכיל מים+גלוקוז.מהווה תחליף טוב לשתיה,שיכולה להיות קצת קשה עבורך עכשיו. והגלוקוז נספג מהר בדם,מעלה רמות סוכר,נותן אנרגיה לגוף ומקנה תחושת שובע. כך שאני מאוד מציעה לך ללכת עכשיו על ז'לי.בייחוד אם את מרגישה חולשה ועייפות. לגבי הפצעונים.הפצעונים,הם תופעה שקשורה למערכת ההורמונלית.אחרי הניתוח דברים משתנים בגוף.יכול להיות שזה קשור לניתוח ויכול להיות שלא.מה שכן,עכשיו את חייבת לשמור על העור.כיוון שכמות השומנים והשמנים שנכנסים לגוף היא מינימלית! אז מי פנים+קרם טוב לפנים.וגם למרוח קרם גוף טוב אחרי המקלחת. מה גם שהקרם עוזר לאחיות את החתכים מהניתוח,שצורבים,מגרדים,כואבים ומעצבנים. המון בהצלחה יקירתי!!!את על דרך המלך עכשיו!!! :-) חיבוק חם,אנה.

היי אם את בטוחה וקראת והבנת והפנמת שאת האוכל הטעים והכמויות את תפסיקי לאכול הרבה אלה רק כמה כפיות וזהו אז לכי על זה אני עשיתי מעקף קיבה, בבית חולים פרטי ממש מומלץ.. ואני עדיין מתמודדת כל יום מחדש ומתרגלת לשינוי הרגלים.. הכי קשה אך אצלי הנישנושים הם הבעייה ולא הכמויות.. הסוכר נעלם.. וגם 12 קילו לאחר כמעט חודשיים.. לא הרבה לעומת אחרים אבל אני מתכווצת וזה כייף..

גם אני חודשיים וחצי אחרי ניתוח - איך את מתמודדת עם השתיה? אני עדיין לא מגיעה לכמות הנדרשת ואני חושבת שזה אחד הדברים החשובים. בהצלחה, לילוש.

הי ענת
אולי יכולה לשתף אותי הומלץ לי לעבור מעקף וחוששת גם בעלי , אשמח עם תשתפי אותי מה עובר עליך
הבעיה שלי היא כמו שלך

חששות זה לגיטימי. תקראי בשאלות הנפוצות את כל החומר. תקבלי תשובות ורוב החששות יעלמו.
אני מניחה שאת בקריטריונים לניתוח אם את לפני ועדה.
באופן כללי, כל המנתחים הם מומחים בתחום. עליך לפנות למנתח שהקופה שלך עובדת איתו וטיפ קטן...מאלה שהקופה עובדת איתם....תקבעי לזה שהתור קצר ביותר. חבל על המתנות ארוכות.
בהצלחה

היי אם את בטוחה וקראת והבנת והפנמת שאת האוכל הטעים והכמויות את תפסיקי לאכול הרבה אלה רק כמה כפיות וזהו אז לכי על זה ."זה לא מדויק ובגדול".נכון בשלושה החודשים הראשונים יש היתקלמות חדשה לסוגי האוכל והקמויות ,אבל בשום פנים לא תצתרכי להפסיק לאכול אוכל טעים ,נכון הקמיות מישתנות אבל כל ביס שתוכלי היה גן עדן .שהיה לך בהצלחה .{משורוול קרוב לשנה ושמונה חודשים 68 קילו פחות .}

הקריטריונים שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי מדברים על מחלות רקע נילוות במטופל עצמו ולא על תורשדה במשדפחה.
כך שעם ה- BMI פחות מ 35 אינך עומדת בקרטריונים לניתוח

היתכן ואת סובלת מרפלוקס ? תשתדלי לאכול לאט ולא להעמיס על הקיבה, כך שלא תגיעי לכאבי בטן וריפלוקס

גם אני הופתעתי - לא הבנתי את הקשר ורק הבנתי שצריך לסתום את הפה לפני שזה קורה!

גם לי זה קורה כל הזמן ואני מזכירה לעצמי שאני צריכה להפסיק לאכול לפני שזה מגיע........ זה לא קורה כשאוכלים קצת פחות!!!!!

מה שטוב בזה היא העובדה שתופעה זו מזכירה לי לעצור מייד לאכול כי אני מתחילה להגזים.

ליאת

הי אולי תוכלי לשתף אותי איך הולך , איך עבר הניתוח, איפוה, ציבורי,הומלץ לי לעבור אך יש פחד שזהו ניתוח מורכב

את עומדת בפני שינויי משמעותי בחייך וזה טבעי שאת אכולת חששות והתלבטויות.
היי גאה בעצמך שלקחת את גורלך בידייך ולא מחכה לנזקים בלתי הפיכים ואז לעשדות את הצעד.
ההשמנה החולנית הוכרה כמחלה והוכרזה כמגפת המאה ובגלל זה הניתוחים נמצאים בסל הבריאות.
מאחלת לך מעל דפי הפורום הצלחה והחלמה מהירה ואנחנו כולנו מחזקים אותך.

בהצלחה שיהיה לך
בקרוב אצלי
כמה משקל התחתלי אם אפשר לשאול?

ה bmi 40 אבל לפני ניתוח גם הורדתי קצת בגלל הדיאטה

שלום לך סנדי יקרה!!!לפחד זה בסדר.כולנו מפחדים לפני ניתוחים.תקחי נשימה ארוכה ותחשבי שאת הולכת לשנות את חייך בגדול!!!ממש להיוולד מחדש!!!עבורי זה היה ניתוח מציל חיים!!! ואם עבורך זה אחרת,עדיין אם אישרו לך את הניתוח,סימן שאת צריכה אותו!!!לניתוח קחי איתך בגדי בית נוחים,חלוק משלך,בגדים להחלפה, משחת שיניים ומברשת שיניים,זוג משקפיים נוסף,אם יש לך משקפיים.תקחי גם מוזיקה שאת אוהבתף,היא תעזור לך מאוד להפחית את הלחץ לפני הניתוח. ספר או עיתון זה טוב לקחת. הכי קשה יהיה לא לשתות מים 3 ימים!את חייבת להיות מוכנה לזה.תעמדי ליד הכיור ותשתפי את הפה והפנים עם מלא מים קרים!!! אל תפחדי מכאבים,זה ניתוח לפטרוסקופי,והחתכים בקוטר של 5 ס"מ,ממש לא משהו נורא.כמו כן את תקבלי משככי כאבים טובים.בדרך כלל,אם אין תגובת חנק אלרגית,מחברים אותך למשאבת מורפיום! העיקר זה להירגע עכשיו ולחשוב אך ורק חיובית!!!הכל יצליח ויהיה טוב בעזרתו שך המנתח ובעזרתו של השם!!! תגידי עם המרדים נעשה ונצליח! והכל הולך להיות אך ורק טוב!!!ככה תחשבי!!!חשיבה חיובית מאוד עוזרת לעבור את הניתוח בשלום. בהצלחה סנדי!!!מחבקת,אנה.

מה קורה, יקירתי? איך הולך? יש מס' טלפון שנוכל לקשקש? דברי איתי, לילוש.

הי לילושקה,יקירתי!:-) הכל בסדר,ברוך השם.ב29 הולכת להישקל!!!! ו ב 1 למאי יש לי יום הולדת!!!! חחחח יש לי פייס וסקייפ...בשניהם אני: Anna Dvorjakova. ופאלאפון אני ארשום לך בהודעה פרטית בפייס או בסקייפ...נדבר מתוקה...:-))) תחברי אותי בבקשה לחברים בפייס ובסקייפ...סבבה??? :-)

גם לי עברו בדיוק אותן מחשבות במח לפני הניתוח - מה אני, אדם בריא, עושה בב"ח ועוד ניתוח - אני שבחיים לא היתי זקוקה לבית חולים. היום - חודשיים וקצת - אני מאוד שמחה שעשיתי את זה ומקווה להצליח לעשות שינוי מהותי בחיים. בהצלחה

צריך לברר מה הגורם לכישלון הטבעת.
כידוע לך ניתוח זה לא הוקוס פוקוס. צריך לשמור דיאטה. לאכול תפריט מאוזן ולהיות במעקב צמוד של דיאטנית לפחות בשנה הראשונה ולטמיע שינויי הרגלי אכילה.
השאלה מה הפרעות האכילה שלך והרגלי האכילה. האם את אכלנית מתוק? כמויות? פחממות? אולי יש מקום לשקול מעקף קיבה בגלל כישלון הטבעת

תודה שאת איתנו וכל הכבוד על ההישג היפה, האופטימיות והפנמת השינוי בחיים.
כמנותחת מעקף קיבה יהיה נחמד אם תספרי לנו כיצד עברו החודשים הראשונים, הקשיים לצד ההצלחה.
זה יעודד מנותחי מעקף עתידיים ויתן להם אינדיקציה כיצד להתכונן ולהתמודד עם השינוי.

שולה שלום ,כמו שאמרתי קודם לכן ;לא קל- שינוי בחשיבה אכילה ורק אחרי זה שתיה, זה שאי אפשר לאכול איזשהו משהו עם הקפה- שינוי! הורדת המתוקים לחלוטין-שינוי! אכילה איטית יותר-שינוי!החשיבה שונה למדתי לא יותר מידי לנסות את היצר שלי לאכול זה היצר מקודם אתם מכירים זה שרוצה לאכול הכל מהר והרבה שטויות! אתן דוגמא: ביום העצמאות במסיבת החג שנערכה לגנים עשו ארוחת חג ואחד הדברים שם היה הפאלפל הוא היה חם ופריך (מטוגן) אכלתי אחד וחצי די מהר וקיללתי את הרגע המר הזה ! הפאלאפל (הכוונה כדור וחצי לא מנה וחצי!!) נתקע לי איפשהו בדרך! יום לא הצלחתי להשתחרר כל מה ששתיתי הקאתי עד שחשבתי לעלות לבית החולים אבל גרמתי לעצמי הקאה עם סודה לשתיה ששיחרר אותי ( מצטערת על התיאור) לכן עכשיו אני יודעת שהניתוח עזר לי! כדור וחצי כאלה לימדו אותי בדרך הקשה שאת זה אני לא אוכל יותר ומהפחד שזה יקרה לי שוב ישמור עלי יש פחד נוסף מהמתוקים: לא מוכנה לעבור ״דמפינג״ את התיסמונת הזאת לא!!!!! אז אולי פחד זה לא טוב אבל בהתחלה זה פחד לאט לאט זה הרגל ,ואז זה אורח חיים אני בונה על זה (וואי כמה חפירות) אני מקווה שלפחות מי שבהתחלת הדרך שלו ילמד ממני משהו ,משתלם בפרוש משתלם! אני כל כך מרוצה כל כך נהנת מהפירגונים (ואפילו עוד לא גמרתי את הירידה ) לילה טוב לכולם והצלחה אני בדרך!

מזדהה עם כל מה שאמרת. זה לא שעוברים ניתוח וזהו - הכל בסדר. גם אני לומדת (עם תופעות לווי לא נעימות) איך באמת צריך לאכול ולחיות וזו למידה קשה, ארוכת תווח. אבל אני שמחה שאני נמצאת במקום הזה ולא במעגל של לאכול בלי הכרה - להרגיש רע - ולהתחיל עוד פעם. בהצלחה בהמשך.