פורום טיפול תרופתי להרזיה וניתוחים בריאטריים - יש לך שאלה?

מזאת אומרת הסיכות שנשארות בגוף אחרי הניתוח מהם האם חיים איתם ככה תמיד או ש..?? לא מדברת על הסיכות בבטן זה כבר הטציאו אצלי הבנתי סיכות ממש בתוך הגוך לאורך הקיבה שכרתו

שלום לך,
אם מבחינה רפואית הכל בסדר, כנראה יש משהו בהתנהלות שלך שגורמת לבחילות.
האם את במעקב של דיאטנית. לקבל תפריט מתאים. כמו כן האם את מקפידה לאכול מנות קטנות, לועסת היטב, ולא שותה יחד עם האוכל. חשוב להמתין 20 דקות בין ארוחה לשתיה.
תפני לרופא המשפחה ותתיעצי האם לקחת כדורי לוסק.
אני רוצה לקוות שתוך זמן קצר תעבור לך תחושת הבחילה .
שנה טובה
שולה

מה למשל לא טוב בהתנהלות שלי?

אני לא מצליחה לאכול בקושי שותה פארמין לא עוזר לי ואת כדורי הלוסק לקחתי איזה 3 ימים ראיתי לא עוזר לי הפסקתי אותם ואני לא נמצאת במעקב אצל דיאטנית אשמח אם תעזרי לי אני כבר לא מסוגלת לחיות עם התחושה הזו חודש וחצי עם בחילות שלא פוסקות מכל דבר אני ניגעלת מכל ריח קטן שיש בבקשה תמי לי את עזרתך מתחננת אפילו מיים מביאים לי להקיא

לפי מה שאת מתארת את לא אוכלת ולא שותה וזה ממש לא בסדר.
אני לא יכולה לעזור לך, אני חושבת שאת צריכה לפנות דחוף לרופא המשפחה שלך על מנת לברר לעומק למה את לא אוכלת ולמה יש לך בחילות.

אני חושבת שזה חשוב וחיוני שתפני לדיאטנית ותקבלי ממנה הדרכה מה לאכול, מתי ואיך.
לפי דברייך עברת את כל הבדיקות והן תקינות. כך שהפתרון הוא לפנות לדיאטנית ולרופא המשפחה. לי אישית אין פתרון מעשי להציע לך ובוודאי לא בשלט רחוק.
הייתי שמחה לו היית מנסה לאכול מעט גבינות, פירה, מעדנים ולקחת ויטמינים.
שנה טובה
שולה

אני פשוט לא מאמינה, עלית על הליכון, נו, כל היתר זה כבר קלי קלות. אני גאה בך!
אני מבטיחה לך שעוד נצחק מהכל.
כל טוב ושנה טובה, נעמי...

שלום מקס
רצוי להגיע לכירורג ליעוץ עם ההסטוריה הרפואית שלך, אותה תקבל מהרופא המטפל. על פי הסטוריה שלך, הרגלי האכילה, הפרעות האכילה - כל המכלול יחד - המנתח מתאים יחד אתך את סוג הניתוח שהכי יעיל עבורך.
רק לידיעתך - ניתוח המעקף הוא הניתוח הוותיק ביותר, עם הכי הרבה ניסיון.
ניתוח השרוול "נולד" לפני כ- 8 שנים כניתוח ביניים לאנשים מאוד שמנים (250 קילו ומעלה) שלאחריו היו אמורים לעבור מעקף או טבעת. כשהגיע זמנם לעבור ניתוח נוסף - ראו כי טוב שהשרוול מתפקד יפה ומגיעים לתוצאות רצויות ולא עברו ניתוח נוסף.
אני שמחה שאתה קורא על הניתוחים, הפרוצדורה והתוצאות. לגבי מה שמתאים לך, אישית ממליצה לבחור יחד עם המנתח.
אשמח להמשיך לעזור ואתה מוזמן להתקשר בכל עת.
חג שמח
שולה

תנוח דעתך-ההחלטה לא תיפול לפי תוצאות המשאל,בייחוד שמספר ההצבעות פה לא ייתקרב לזה של "כוכב נולד".כל הכבוד והיקר יינתנו לחוו"ד המנתח/ת/ים,ולא נעבור פה עבירות של עיסוק ברפואה ללא רשיון.
ועכשו-לאחר שהכנסנו דיסקליימר כנדרש-מאז חוק זכויות החולה והדגשת האוטונומיה של הפרט על גופו-ברור שההחלטה היא שלי ,שכן אם משהו יישתבש-אף אחד לא ייקח ממני את הכאב והסבל
לכן אני זקוק לנסיון הקולקטיבי כדי להיות מסוגל לשאול שאלות נבונות.
נניח שאתייעץ עם שני מנתחים, והם ייתנו המלצות שונות-האם אלך לעוד שניים עד שיהיה רוב מכריע?ברור שאתייעץ עם שניים לפחות.אני זוכר שלפני כמה שנים מתו 3 נשים במחלקה של חרוזי בוולפסון ,ואז משרד הבריאות הפסיק את המעקפים הלפרוסקופיים.אני מבין שמאז הסטנדרט השתפר?

המנותחות בוולפסון עברו ניתוח חוזר (מעקפים ישנים) ואין לזה קשר לסוג הניתוח היום וחלילה לסיבוך. כל הניתוחים מבוצעים בשיטה הלהפריסקופית בכל בתי החולים.
אני לא דוגלת בשיטה ללכת להרבה מומחים, אני חושבת שיש לגשת לרופא שעושה את כל הניתוחים, שהתור אליו קצר והקופה מממנת את היעוץ והניתוח.
לגבי סוגי הניתוחים. אישית (ולא דעה רפואית ) לא חושבת שטבעת מתאימה לך. הטבעת כבודה במקומה מונח והיא עושה עבודה טובה. אתה גבר בגיל 50 , לא נראה לי שאתה בנוי להתעסקות עם הטבעת. ללכת לנפח אותה או לחילופין לפתוח אותה. זו התעסקות. מה עוד - שעם טבעת צריך המון כח רצון ושיתוף פעולה מלא של המטופל.
נשאר לנו מעקף ושרוול. כאן נכנסת ההסטוריה הרפואית שלך לתמונה והרגלי האכילה. למשל אם אתה סוכרתי (ברמות) ואכלן מתוק כפייתי ברור שעדיף מעקף. היה ואתה רק אכלן כמויות. יכול לשלוט בתאוות המתוק (מקס ברנר וטובלרון) ניתוח השרוול הוא ממש ניתוח מעולה.
האם עזרתי קצת?
שולה

כמה סבלנות צריך... אבל שתדעי שגם אני למדתי היום משהו מהתשובות להשאלות של מכובדנו מקס ברנר... ביחוד אהבתי את הקטע שמי שאכלן של כמויות ולא בהכרח של מתוק השרוול יתאים לו.
אני לא מתלהבת ממתוק וזה באמת יהיה הפתרון המושלם בשבילי... אגב שאלה :
האם אחרי הניתוח שרוול ואני מדברת על אחרי ברמה של כמה שנים ... יש סיכוי שהקיבה תתרחב?
זה הפחד שלי שאחרי כמה זמן אחזור להרגלים הישנים של האכילה ואחזור לתפוח בשנית...
ואז באמת יהיה כדאי לי לקפוץ מאיזה גג... או גזוסטרה...

אכן קיימת אפשרות ואז חוזרים על הניתוח. איני זוכרת בדיוק אם ניתן לחזור על שרוול או עוברים למעקף או טבעת.
אברר סוגיה זו
שולה

עם הזמן יש התרחבות מסויימת של הקיבה והקיבולת עולה קצת .
כמו ששולה אמרה , ניתן לעשות ניתוח על ניתוח : אחרי שרוול אפשר לעשות מעקף וטבעת , אחרי מעקף אפשר לעשות טבעת .
חשוב לזכור ולדעת :
הסכנה לעליה במשקל אחרי ניתוח (שרוול או מעקף ) לא חייבת להיות בגלל התרחבות הקיבה והגדלת הקיבולת , יותר "קל" ונפוץ לעלות במשקל בגלל תזונה לא נכונה : מתוקים ומאכלים עתירי קלוריות .
כדאי בשלב של אחרי הניתוח , לסגל הרגלים חדשים בעזרת הניתוח ולשמור עליהם כדי לשנ=מור על התוצאות לאורך זמן.

בהצלחה
ליאור

אני מפחדת להיות רעבה... זה הכל....
אני לא יושבת על שוקולדים, גלידות ומלשייקים... הבעיה שלי זה אוכל ואני לא סובלת להשאר רעבה! זה מרגיז אותו מעצבן אותי עד כדי כך שאני מעדיפה לא לאכול בכלל והעיקר לא לאכול מעט!
ולכן אני רוצה לעשות את הניתוח... רק שהתקוה שלי שהקיבה תשאר קטנה ואני אשאר שבעה...

שללתי בהודעה הראשונה את הטבעת לא רק בגלל כל ההתעסקות מסביב-הניפוחים והריקונים-אלא גם כי קל מדי להכשיל אותה!הכרתי יותר מדי אנשים אינטיליגנטיים ,בעלי טבעת ,שמצאו שלווה לנפשם רק כשהתחילו לאכול שתי קופסאות גלידה ביום,או כמה כוסות מילקשייק,והעלו מחדש את כל משקלם מהר מאד.לא רוצה להגיע לשם בייחוד שאני כבר מכיר את ה-"סוד".
לגבי שני האחרים:אני אכלן כמויות, אבל רק בתנאי שהאוכל לטעמי(למשל בצקים עם גבינות לא כחושות).לא תתפסי אותי יורד על סטייק של 800 גרם כי גם 150 מעייף אותי. גם לא על סלט ירקות גדול,בינוני או קטן-מעייף לסתות ידוע!
ואודה-יום ללא מתוק הוא יום שמשהו בו השתבש.ניסיתי בעבר להמנע ממתוקים ואני חוטף כאב ראש, הופך להיות סר וזעף,עצבני ודכאוני-בניגוד גמור למזגי המתון והלבבי, וחוש ההומור השופע לאחר עוגת מוס תלת שכבתית.
שרוול? מעקף? הייתם שם וחלק מכם בטח מכיר את מה שאני מתאר

אני תמיד חוזרת ומציינת שהגדולה של הניתוחים היא בשינוי הרגלי אכילה ולא בהמנעות מאכילה. נהפוך הוא - לאכול הכל אבל במידה ובאופן שפוי.
אין צורך שתימנע ממתוק. תאכל מתוק , אבל תכין לעצמך מנה יומית ותאכל אותה בעת שתחוש צורך למתוק. כנ"ל לגבי כמויות האוכל. הפטנט לאכול בכלים קטנים, מנות קטנות לפחות 6 פעמים ביום. מקס ברנר היקר....הטעם של האוכל הוא בחלל הפה (בחח) לא תאמין עד כמה תהנה מכל ביס - כי תחוש את טעמו כאשר תאכל לאט ותלעס היטב.
בתאבון
שולה

ואני חשבתי שרק לי יש שמחת חיים אחרי אוכל....
שרק אני מחייכת ומבדרת אחרי בורקס תורכי ...
מתוק לא עושה לי את זה אבל בורקסים, צלחת פסטה ברוטב אלפרדו או אפילו בבולונז משפרת את מצב רוחי מן הקצה אל הקצה...
לכן גם לא העלתי בדעתי את השרוול - לא מוכנה להתנזר מסוגים של אוכל במיוחד ששמעתי שאי אפשר לאכול תפוזים וקלמנטינות שאני מטורפת על הפרות האלה...
מוכנה ורוצה להקטין כמויות בשביל זה אני עוברת את כל התהליך הזה....
איך מספרת הבדיחה הפרסית על פיסטוקים ... לא צריך עוד אחד הכל אותו הטעם...

שששששששששששששששנה טובה מתוקה/ורזה ללללללללללללללכולם!

היי אני לא מכירה את ד"ר חרוזי אבל אמא שלי עברה אצלו ניתוח והיום היא לאחר כמה שנים 60 קילו פחות. .אני רק יכולה להגיד לך שהיום אמא שלי מאושרת. ודרך אגב אני עברתי שרוול בוולפסון .ואני גם מאושרת..

בחרוזי או במחלקתו.הזכרון שלי קשור לכך שבשנת 2005 המליץ לי לראשונה רופא מומחה לעבור ניתוח,ובאותו שבוע קראתי בעיתון על שלוש נשים צעירות שנפטרו שם בסמיכות זמנים,ונתקפתי פחד בחינת:"למה למות בגיל 45 בניתוח אם גם שמנים זוכים בד"כ להגיע ל-60"?היתה גם כתבה ב-"מנטה"שלדעתי עוד קיימת באינטרנט

שנה טובה ומתוקה לך ולבני ביתך

מחכים לך עם המון אהבה
שתהיה לך שנה של בריאות אושר והצלחה בכל אשר תפני
שולה

מאחר והניתוח הוא ללא פתיחת בטן ההחלמה די מהירה ולא קשה. לאחר אישפוז של יומיים שלושה את יוצאת הביתה. רצוי בימים הראשונים לא להרים את הילדים . אני מאמינה שתוך שבועיים את תהיי ממש חדשה ועם כמה קילוגרמים פחות. את יכולה לחפש בפייסבוק את ותהל הלל. היא אמא לילדים קטנים, עברה את הניתוח, ונהנית מכל רגע. תוכלי לקבל ממנה טיפים להתנהלות אחרי ניתוח.
בהצלחה.
שולה

מיטל היקרה כנסי לניתוח בהרגשה שההחלמה כן תהיה קלה גם עם הילדים הקטנים בסביבה לפחות בימים הראשונים שיהיה לך עזרה תוכלי לשבת וכך להושיב את הילדים על בירכייך לחבק ללטף ולנשק אותם אומנם את הניתוח עדיין לא עברתי אבל אני מאמינה שעם המחשבות החיוביות ומחשבה על הרווח העצום שאת וילדייך תרוויחו גם על הכאבים ותהליך ההחלמה תתגברי מהר ותוך זמן קצר תזכרי בכך התהליך כתור חוויה חיובית,
שיהיה לך שנה טובה ומוצלחת גם בניתוח וגם בכל תחומי החיים

הי מיטל הבוקר כתבתי לך הודעה ארוכה ויפה אך לצערי משהו השתבש ואני לא רואה אותה...
אז בקיצור.

אני לפני ניתוח והקושי העיקרי עבורי זה הילדים... יותר נכון התינוק שלי בן 9 חודשים.
לכן אתמול היה חשוב לי לפגוש אדם פיזית כמה ימים אחרי ניתוח.. ואכן השד לא מי יודע מה...
ראיתי אותו בפעולה, ומתכופף, ונעמד, וכו'

נכון שאנחנו צריכות לקלח ולהחליף קקי מלא פעמים... אז פשוט תתמרני.. עם ההחלפות על הספא בישיבה ... ועם המקלחות שיעזרו לך ... אני מכווננת את הניתוח שלי לזמן שבו יש לי אורחת מחול שתהיה אצלי שבועיים (מגיעה כל 3 חודשים ככה שלא צריך "לטייל אותה").ככה יהיה יותר קל .
גם לי אין עזרה כל כך גדולה מהבעל.. עסוק , עובד... אז אני מבינה על מה את מדברת.

תנסי לראות אולי יש איזה נערה בסביבה שאפשר להעזר בה לאיזה שעתיים אחה"צ את יודעת בשעות הקשות. חוץ מזה נראה לי שחוץ מהאיסור על ההרמה... אנחנו מסוגלות לעשות הכל.
הרי אנחנו נשים!!!

אגב זאת ההודעה הקצרה!

בהצצצצצצצצצצצלחה לילך

תמיד נהנית לקרוא ולצחוק. כל הכבוד להומור ולעידוד שלך לכולם

תדעי שאני כאן...

אחרי הכל כולנו באותה סירה לא ?
כל כך אוהבים אוכל ... עד שאנחנו הופכים אותו לאוייב שלנו.

אבל כמו שאומרים בנדל"ן העיקר זה : לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן
אנחנו צריכים לילמוד שהעיקר זה : מינון, מינון , מינון.

נו טוב , בלכתוב אני חזקה ... לא מצליחה לעמוד בפיתויים ואוכלת עד שמתפוצצת
מתעוררת בבוקר ואומרת לא די הגזמתי... מעכשיו דיאטה.. ושוב נשברת...
וחוזר חלילה...

אגב , מאז שאני מריצה את הניירת של הניתוח אני מרגישה כל יום כאילו זאת הסעודה האחרונה...
אוכלת מהכל והכל...

העיקר שנהיה בריאים ושכולם יעברו את הניתוחים האלה בשלום
ואם יש לי השנה בקשה מיוחדת מאלוהים זה שבאמת יקצר סיבלם של השמנים ויעזור לכולם לצאת מהמעגל הכואב הזה! לתמיד ! אמן.

אל חשש. באמת, כולה שבועיים מהניתוח ומשהו במח זז. אותו קריווינג שתארת נעלם לי לחלוטין. מקווה שזה יישאר ככה להרבה זמן.

בהחלט אני מאמינה שאני לא אשן בלילה...ואני מאמינה שגם אמא שלי לא תישן מרוב לחץ (כבר בלילה האחרון היא לא הצליחה לישון)
ברגע שאני אוכל להכנס שוב לפורום אחרי הניתוח אני אעדכן את כולכם איך היה ומה היה וכמובן כמה ירדתי P-:
אוהבת אתכם פורום שלי!

אם תדפדפי אחורה לתחילת אוגוסט תמצאי המון מידע על ימי האישפוז והימים שאחרי . עופר, גל, ירדן , ריקי, רוז ועוד מנותחים שאיני זוכרת כרגע. אשמח לעזור ואף לשוחח בטלפון (לצערי בעלך חושב שאני "משוחדת").
אין סיבה לחשוש שלא תסתדרי עם התזונה לאחר הניתוח. לאחר תקופת ההחלמה את אוכלת הכל. לא נמנעת מכלום. מה שמשתנה זה הכמויות. את מודעת למצבך הנוכחי שהוא לא טוב. אז תחשבי חיובי. עד כמה תהיי מאושרת להיפטר מהמחלות הנילוות. לרדת במשקל בכייף ולשפר את איכות החיים שלך.
שנה טובה ובהצלחה
שולה

אני קראתי באדיקות כמה שבועות אחורה, וההתרשמות שלי היא שכל מי שעבר את הניתוח מדווח על "חיים חדשים". אני מאמינה שגם אני ארגיש ככה, (אופטימית זוכרת???!...) אני משערת שהחששות עולים בעקבות לחצים מבני משפחתי שמביעים פחד בעיקר מפני סיבוכים והידיעה שהצעד הזה הוא בלתי הפיך. בעלי למרות שהיה מאד אסרטיבי פה בפורום דווקא בעד שאעשה את הניתוח, הוא גם זה שרואה כמה אני סובלת מהמחלות הנלוות והעודף שומן.
ביום שני הקרוב עוברת את הבדיקה האחרונה צילום וש"ק וב7 לאוקטובר פגישה שניה לאחר בדיקות בבי"ח זיו . מקווה שאקבל כבר תאריך לניתוח. מקווה שיתנו תאריך מהר כי אני מובטלת ורוצה לעבור מהר את הניתוח, להחלים ולמצוא עבודה.
אשמח לשמוע תגובות על אורך התור בבי"ח זיו.
ליאורה

תרגיעי את בני משפחתך.
תגידי להם שאם באמת הם אוהבים אותך ודואגים לך, שיכבדו את החלטתך, שיחזקו את הידך לקראת החיים החדשים. הרי הם רואים ומודעים לסיבלך במצבך הנוכחי. ואם יש דרך לצאת ממעגל המחלות - למה לא לנצל את חלון ההזדמנויות לאיכות חיים?
המשיכי להיות אופטימית, לשדר אנרגיות חיוביות ולהיות שלמה עם עצמך שבחרת בדרך הנכונה לטפל בעתידך.
בהצלחה
שולה

שלום ליאורה .אני מאד מבינה את החששות שלך והדאגות שלך כמו ששולה אמרה שאם תחזרי קצת אחורה תוכלי לקרוא הכל ולהבין. בכל מקרה לכולנו יש פחדים ודאגות. לי בעיקר הייתה דאגה שאני לא יתעורר מהניתוח ומה אני יעשה יש לי ילדים הם ישארו לבד ובשביל מה אני עושה בכלל את הניתוח אם אני רק מקטרת ובוכה מפחד. זה מאד טבעי . ליאורה מה שאני מציעה לך זה לחשוב מה יקרה אם באמת לא תעשי את הניתוח . אני לא מנסה לשכנע מישהו לעשות את הניתוח כי זה אסור לי. אבל אני מאד ממליצה לעבור את הניתוח הניתוח החזיר לי את הבריאות ונתן לי כוח לחיות כי לא תמיד רציתי לחיות הייתי בדיכאונות קשים ביותר וחרדות קשות. והיום אני חיה ואני פורחת ובריאה שזה הכי חשוב.לא צריך לחשוב מחשבות שליליות תחשבי רק טוב . תסתכלי על עצמך 3 חודשים אחרי הניתוח ואז נדבר. הביטחון שלי חזר מה שלא היה לי.ואיי אם אני אמשיך הדף פה לא יספיק. אז ליאורה אני מאחלת לך חג שמח ושנה טובה ולא להביא אותך למצב שאת חושבת שלילי על הניתוח תאמיני לי שהרופאים יודעים מה הם עושים ותסתכלי על זה בטוב ולא ברע. . תגידי לעצמך יהיה ב ס ד ר. יום טוב מאמיי.

אני מודה לך על ההתייחסות, וההקשבה. אני בשלב שהחלטתי כבר ללכת על הניתוח, וההתמודדות שלי היא על ידי דיבור ומחשבות על הנושא, מציאת מידע נותנת לי המון ביטחון, וזה מה שאני עושה. אני משתפת אותכם בתחושותייי ומחשבותיי מתוך הידיעה שאתם שעברתם את התהליך תוכלו להבין אותי הכי טוב.
מהרגע שהחלטתי אני רוצה כבר להיות אחרי, אבל מבינה טוב מאד שהזמן הוא גורם חשוב בהכנה לניתוח.
בכל מקרה אני מאחלת לך שנה טובה ובטוח נשתנע פה.:)
ליאורה

מה שתיצטרכי אנחנו כאן בשבילך.

אני מבינה אותך ,את מחזירה אותי לימים ולחודשים לפני הניתוח.
את הבדיקות והניירת ובכלל כל ההתעסקות סביב הניתוח ומה יהיה ,היו לי מלא שאלות.
בעלי מבחינתו עכשיו על השולחן..הוא פותח מרכיב..:-) עכשיו אני צוחקת עליו ,כמה שהוא דירבן אותי ,כמה הוא ראה שקשה לעמוד מול ארון ולחפש,לנבור,ונכון ששחור הכי התאים לי ,אבל ידעתי שהוא מרזה.והסוכר והלחץ דם,אין מה לעשות ,בריאות היא מעל הכל ,הילדים הבעל ,גם לא צעירים נשארים(בראש).זה מדד שהלכתי איתו.
מודה שהייתי בהיי גדול לפני הניתוח ורגע לפני ..בכיתי ממש ליד דלת חדר הניתוח .אוליי פתאום כולם איתי וזה הלחיץ אותי ,לא יודעת.
את צריכה להיות נחושה ,להכנס בתחושה טובה,לתת אמון ברופא ובמרדים:-)
ותראי שהכל יהיה בסדר,נכון לא קל ,כמו כל ניתוח וההשלכות שלו ,אבל מתגברים ,מתחזקים,יש כאן פורום שיעודד ויתן לך מלאן טיפים וחיזוקים.
בהצלחה.

אני כל כך מבינה לליבך ולמשפחתך, ליפני שבועיים בדיוק עברתי את נתוח "השרוול" ואני מאושרת,
לא היו כאבים נוראים בכלל, אולי בגלל שבשעות הראשונות, אתה יושן ואם משהו כואב, אתה מקבל איזה זריקה, אני פשוט לא זוכרת, אבל ליאורה איזה כייף להיות אחרי, זו הרגשה נהדרת, לא רעבים,,ואוכלים את המנות הקטנות וזה נפלא להרגיש את השובע ואתה יודע שהאור בקצה המנהרה, לא האוכל שהיה מרכז חיי (ואני בת 64 עם 5 נכדים) ואוי ואבוי אם לא היה משהו טוב במגירה ליד המיטה, אז תודה תודה לפורום הזה ושולה הנפלאה שתומחת ונותנת שוב ושוב את זריקת העידוד..
ליאורה, את בדרך המלך.
כל טוב ושנה טובה, נעמי

יופי של שם בחרת - אחת החולשות הגדולות שלי :-)
בקשר לפנטזיות : מבטיח שעם הזמן יגיעו הפנטזיות , ובקשר לשאיפות שלך מהניתוח - מבטיח לך שתוך 3 חודשים מהניתוח תוכל לסמן וי ענק ליד כל אחד מהסעיפים , מנסיון ובאחריות !!!

ניתוח בבית חולים ציבורי או פרטי : המנתחים הם אותם מנתחים , כמו שאמרת בבית חולים פרטי יש פינוקים של פרטיות , סביבה נעימה יותר והכי חשוב - זמן המתנה קצר .
השאלה הגדולה היא כמו שהזכרת - כשלא הכל הולך חלק וכמתוכנן - גם במרכז פרטי יש צוות רפואי , ובמקרה הצורך המרכזים האלה לא מאוד מאוחקים מבתי חולים ציבוריים וגדולים ...

לגבי מנתח : אני בטוח ש99% מהמנותחים יכולים להתחייב ולהשבע שהמנתח שלהם הוא הטוב ביותר , ואני בטוח שרובם צודקים .
כמו ששולה תיכף תגיד : כל המנתחים הם מנוסים טובים ,. כדאי לבקר אצל 2 מנתחים , רצוי כאלה שמנתחים לפחות ב2 מ3 סוגי הניתוח ולראות איזה ניתוח ימליצו , והכי חשוב לראות לאיזה מנתח אתה הכי מתחבר :זכור שהוא ילווה אותך בתקופה הבאה .
אני אגלה לך שהייתי אמור לעבור את הניתוח אצל רופא מסויים , והכל היה די סגור , ואחרי פגישה די מקרית עם מנתח אחר אמרתי לעצמי שזה המנתח שאני רוצה לעבור אצלו את הניתוח - ועל כך אני מודה לו ולי ...
הכל עיניין של חיבור .
אם יש לך עוד שאלות ( בטוח שיהיו ) אשמח לעזור לך.
בהצלחה ושנה טובה
ליאור

)

הבנתי כבר מהתייעצויות עם רופאי האישיים והמנתח בטרום בריאטרית שטבעת לא תתאים לי ,וההתלבטות היא בין שרוול למעקף קיבה ,עם נטיה לשרוול.צריך כמובן להתייעץ בצורה מדוקדקת עם מנתח הבקיא במלאכתו.הדילמה שלי בתור מי שלא עבר ניתוחים עד היום(מלבד ניתוח בקע כתינוק...) שאני לא יודע איך עושים "בדיקת נאותות" בנושא הזה.אין הרי סטטיסטיקה כמה ניתוחים בריאטריים עשה כל מנתח ,ומה שיעור מקרי התמותה והסיבוכים החמורים אצלו.יש רופאים שמופיעים בטלוויזיה ,או פעילים בפורומים ,או שכותבים עליהם בעיתון.יש לבביים יותר או פחות אבל אלה לא מדדי איכות.אני יכול תאורטית להפגש עם 29 מנתחים בין טבריה ל-ב"ש אבל חבל על הזמן והכסף(אלא אם אלך ברגל מרופא לרופא ובמקביל אהיה בדיאטה קפדנית...)
האם אוכל לחסוך הרבה זמן ע"י צמצום הבדיקה לאלה שקשורים בביטוח הפרטי(מנתחי ההסדר של הראל)ומנתחי הבית של אסותא?!זה יצמצם הרשימה ל6-7 בלבד.
תראו-כמו כולכם ואולי יותר(כי אני מבוגר ושמן מרובכם)אני מלא פחדים-שהניתוח ייסתבך,שאיכות החיים שלי תהיה ירודה,שאאבד את החבר היקר שאוכל היה לי מאז ומעולם ועוד ועוד.
אני מנסה להכניס מימד רציונאלי לפחות לבחירת המנתח וביה"ח-ולא רק לפי חביבות המנתח/ת בעת פגישת הייעוץ
אנא עוד תגובות ותודה על ההשתדלות

לא הזכרתי בתשובתי הקודמת את המילה חביבות - אלא התחברות אליו - שני דברים שונים לדעתי ...
בכוונה גם לא ציינתי בהודעה זו שום שם של רופא.
תאמין לי שאני אחד האנשים הרציונליים וכבדי הראש שיענו לך פה , אולי האחרון שעושה או בוחר לפי הרגש... (כמובן לא מנסה לפגוע פה באף אחד חברים יקרים ) .
ברור מעבר לכל ספק שקריטריון ראשון הוא המלצות או אי המלצות על רופא זה או אחר .
ממליץ לך עד שתקבל תגובות נוספות לעשות רשימה של ה6-7 האופציונליים , ולבקש חוות דעת ממנותחים שנותחו על ידם ,נסה לבדוק בפורומים השונים גם על סיבוכים שאנשים עברו ואיך התגברו עליהם.

בהצלחה
ליאור

קודם כל ברוך הבא לפורום דבר נוסף גם אני לפני ניתוח ולפני סיום בדיקות מאד דומה ל- BMI
שלך וכמעט גם לגיל חחחחחחח .עכשיו ברצינות במידה ויש חך ביטוח הראל אתה יכול להינתח רק במדיקל ורק עפ"י רשימה שלהם עפ"י רופאים בהסדר לי יש כלל ואני רוצה להינתח ע"י ד"ר רזיאל
באסותא כמובן שיש ביטוח פרטי זה מזרז קצת הרבה את התורים.לכן עצתי לך עשה קודם את הבדיקות הנדרשות שלוקחות זמן ובמקביל תחשוב על איזה מנתח אתה רוצה כמו כן דפדף באתר וראה תגובות של מנותחים ואז אולי כמוני תקבל חיזוקים וכו לגבי הניתוח שיהיה לך בהצלחה ושנה טובה

אני אישית מנותח מעקף קיבה.
ה-BMI שלי לא היה רחוק משלך לפני חודש ימים (זמן הניתוח).
עברתי את הניתוח ואני כבר 23 קילו פחות, אני רוצה להגיד לך שההרגשה היא נפלאה, איכות החיים משתפרת בכל המובנים - אני פחות עייף, פחות מתנשף, פחות מזיע.
עולה מדרגות, קושר שרוכים.
אז נכון, הדרך עוד ארוכה - יש לי עוד 40 קילו לפחות להוריד אבל אני רואה את האור בקצה המנהרה.
בקשר למנתחים - תראה, אני לא יכול לדבר בשם מנותחים אחרים אבל אני עברתי את הניתוח בהדסה, צוות נהדר ומקצועי מאוד. אני מרגיש מהשהות שלי כאן בפורום כי יש המון מרכזים רפואיים טובים וגם בתי חולים ככה שהבחירה צריכה להיות לא רק מקום ומנתח אלה גם נוחות וקירבה לבית ( יש לזכור כי עליך להגיע לביקורות לאחר הניתוח).
עכשיו לגבי האהבה הגדולה של כולנו - אוכל - אני מבטיח לך שלא יהיה חסר לך החבר הזה, אני אוכל 6 פעמים ביום את האוכל שאני אוהב, במנות קטנות אבל בהחלט מספקות.
אני רוצה להזכיר שבמעקף קיבה מורידים חלק גדול מהקיבה ואיתה הורמון מסויים שגורם לך לרצות לאכול, אני חי בלעדיו ומאוד מרוצה.
לגבי החששות מהניתוח עצמו - תשמע, הסיכונים קיימים, אבל צריך לשים את הדברים על המאזניים - אני עשיתי משוואה כזאת - יש אחוזי הסתבכות מסויימים בניתוח הזה כמו בכל ניתוח, ויש אחוזים וסטיסטיקה לגבי אנשים שמנים - מה עדיף לי.
אני חושב שזו שאלה שכל אחד צריך לשאול את עצמו.
בכל אופן - אני מאחל לך המון הצלחה ומברך אותך בהצטרפותך לפורום הנהדר הזה. פה תוכל לקבל כמעט כל תשובה לשאלותיך בנושא.
חג שמח שיהיה לך,
עופר

אתה אומר שאתה אוכל שש פעמים ביום את האוכל החביב עליך-רק מעט ממנו.האמנם?!
לא יודע מה איתך אבל אני לא אוהב בשר,ירקות ,גבינה לבנה כחושה ומעדני דיאט.
אני כן אוהב:לחם ושאר דברי מאפה,פסטה,פיצה,גלידה,מילקי,שוקולד,עוגות,תפ"א,קממבר ודומותיה,חביתות עסיסיות עם גבנ"ץ ,חומוס עם פול ופירות טרופיים במנות יפות.
מה שאני אוכל בצמצום -ורק בשביל הויטמינים והמינרלים-הם בשר וירקות.מה מחביביי אוכל להמשיך לאכול-ולו בצמצום-חודש אחרי השרוול?
אני לא מקנטר-רק מפוחד

אני יסביר לך את זה ככה שתוכל לנסות להבין.
תראה, בשבועיים הראשונים אתה אוכל דברים רכים - אין מה לעשות, הגוף צריך להתרגל לקיבה החדשה, אז אתה אוכל בעיקר גבינות ומעדנים - תאמין לי זה סבל קטן.
אני לא חובב גדול של לחם אבל בהחלט ניתן לאכול לחם, פיצות, ספגטי ושאר מאכלים, הכל במידות קטנות.
קשה מאוד להסביר למי שנמצא לפני אבל אתה לא תרגיש חוסר באוכל, תאמין לי. היום אכלתי 5 כדורי פלאפל לארוחת צהריים והיה נפלא !!!!!!! התענגתי על כל כדור, נכון זה נשמע דפוק, אבל גם אני יכלתי לאכול 2 מנות פלאפל בלי בעיה לפני הניתוח ואח"כ לקינוח להוריד עוד חצי מנה שאוורמה.
בקיצור החששות שלך מופרחות, זה נכון שכל גוף מגיב טיפה שונה לניתוח ואין לי ניסיון לגבי ניתוח השרוול אבל תוכל להתייעץ עם ליאור שכתב לך פה הוא מנותח שרוול.
בגדול אני אוכל כל מה שאני אוהב, וזה כולל הכל, ותאמין לי אני אוהב אוכל, אבל אני כבר לא טוחן אוכל, אני נהנה מכל ביס - קלישאה אולי, אבל נכונה.
אני חושב שאתה מסתכל על הניתוח בצורה לא נכונה, לא מדובר פה על הפסד, רק על רווח. אתה לא מאבד כלום - אתה מרוויח חיים חדשים, חיים מאושרים, שלווה- ואני מבטיח לך שהרבה מהמחלות שאתה מדבר עליהם יעלמו. הניתוח הזה מחולל ניסים מהבחינה הזאת.
מקווה שתרמתי קצת :)

אני מצטרפת לברכות על הצטרפותך לפורום ומקווה שנהווה קבצה ראויה ותרגיש חופשי לשתף ולהתלבט איתנו.
ידידי היקרים אמרו כבר את הכל. לדעתי כל המידע בידך ועכשיו אתה צריך להחליט על המשך ההליך.

א. ללכת ליעוץ למנתח שעושה את שלושת הניתוחים. יחד תתאימו את הניתוח שיהיה הכי אפקטיבי עבורך.
ב. להתחשב במרחק ממקום מגוריך. כפי שעופר ציין צריך לבוא גם לביקורות.
ג.לפני שאתה מחליט להפעיל את הביטוח הפרטי תוודא שאכן יש כיסוי לניתוח ומי המנתחים והמרכזים אליהם אתה יכול לפנות. אמנם קיבלת כאן את הפרטים המלאים, אך תמיד כדאי לוודא.

כפי שליאור ציין, המנתחים הם אותם המנתחים בציבורי ובפרטי ואכן כולם מנתחים בכירים ומנוסים שהתמחו גם בתחום ניתוחי הקיבה.

אני שמחה שהחלטת לטפל בעצמך ובזכות הרפואה לקבל איכות חיים ובריאות.
אתה מוזמן להתקשר בכל עת ואשמח לעזור.
שנה טובה ובהצלחה
שולה

יכולתי לשקול 40 קילו פחות ועדיין לקבל אישור לניתוח!במקרה כזה הייתי BMI 35 עם מחלות רקע.מה שאומר ,שמהיום שבריאותי הועמדה בסיכון הוספתי עוד חצי בנאדם לא קטן!
ואכן הרופא הפנימאי-מומחה במחלות מטבוליות-שניסה כבר לפני 5 שנים לדרבן אותי לוותר על שאר הנסיונות,טוען שבמקרה שלי יותר מסובך להיות המרדים מאשר המנתח.לדעתו להרדים אדם ששוקל 150 קילו,עם אסטמה,תסמונת דום נשימה בשינה וייתר לחץ דם זה חתיכת אתגר!(ז"א לא בעיה להרדים ,אבל צריך גם להעיר אחרי שעתיים ופה האתגר).
הבטחתי שאלת קיטבג-למה בעצם לא לעשות מאמץ להגיע לניתוח עם איזה 10-15 קילו פחות?!כולנו יודעים לעשות דיאטות,רק שבסיומן אנו עולים הכל בחזרה ועוד עשרה קילו(לפחות אני).אז למה לא לעשות מאמץ של כמה חודשים עוד לפני כדי להקטין את הסיכון שבניתוח?
מישהו יודע לתת תשובה רפואית/תזונתית בדוקה להרהור הזה?

חבר יקר,
ככל שתרד במשקל לפני הניתוח הרי זה מבורך.
כמו כן יש הממליצים לעשות דיאטת נטולת פחמימות לפני הניתוח וזאת על מנת שהכבד יהיה פחות שומני מה שיקל על המנתחים במהלך הניתוח.
אני רוצה להבהיר שלא מדובר בנוסחת פלא - הניתוח הזה מצריך מאמץ גם אחר כך ושינוי חיים.
אם תתחיל כבר מעכשיו ככל שתוכל אז מה טוב. כמובן שזה לא פשוט ולא קל כאשר הקיבה עצומה ודורשת מזון רב, אך כולנו ירדנו במשקל כמו שאתה אומר, ולכן אני בטוח שתצליח להגיע עם קצת פחות משקל וככה לצמצם את הסיכונים של הניתוח עצמו.
עופר

למה לא תרשם לקבוצת תמיכה. תקבל תפריט מדיאטנית ובמהלך 5 השנים הקרובות תרד במשקל ותגיע ל BMI 35.
כנראה הפתרון הזה לא מעשי לגביך, אחרת היית הולך בדרך זו כבר לפני שנים ולא מגיע ל- BMI 48. הפתרון שהרפואה יודעת לתת היום להשמנת יתר חולנית - זה ניתוח קיצור קיבה. פתרון יעיל גם לטווח ארוך.
אתה שואל שאלות והתשובות בגוף השאלה. אתה מודע לסכנות של עודף המשקל ולמצבך הבריאותי כיום. תפסיק לחשוב רק במונחים של אוכל - מה לאכול, כמה לאכול, מתי לאכול. תחשוב על איכות החיים שתקבל בתמורה לירידה במשקל. כל הדברים שתעשה שהיום אתה לא מסוגל.

לא אמרתי-"בואו נרד מהניתוח ונלך לדיאטנית"!בסרט הזה כבר הייתי ובהרבה סרטים מאותו ז'אנר.
אמרתי:נניח שהניתוח בינואר-בואו נעשה מאמץ להגיע לשם 140 ולא 150 קילו,ונשפר סיכויי ההצלחה.
זה לא אותו דבר ואפילו לא דומה!השאלה היתה אם יש סיבה שלא לעשות כן-למשל שאם אעשה דיאטת "כסאח" אולי אאיט יותר מדי את חילוף החומרים שלי, וזה יפריע בתהליך.בעניין הזה אכיר תודה להדרכה.

לא ככה ניסחת את דבריך לעיל. ולעצם העניין, אני מציעה שתיגש לדיאטנית ויחד תבנו תפריט שיעזור לך לרדת באופן מבוקר במשקל (לפחות לא לעלות במשקל) עד לניתוח. ברור שירידה במשקל יכולה להועיל. זה יקטין את הכבד השומני ויקל על המנתח. האמת (ביננו) אין משמעות קריטית לעשר קילו יותר או פחות. מה שכן מומלץ לפני הניתוח כשבועיים שלושה להכנס לדיאטת חלבונים על מנת להקטין את הכבד.
כמו שעופר כתב - קשה מאוד לאדם "מבחוץ" להבין את השינוי שחל באדם בפחות מיממה. אתה צריך להיות שם...בשביל להבין זאת בדיעבד. עופר השתתף במפגש של מנותחים והוא היה היחיד שטרם נותח. המפגש תרם לו בטחון שבחר בדרך הנכונה כי ראה את התוצאות בעיניים.
בכל אופן - אנחנו כאן ונשתדל לעזור לך עם כל התהיות והמחשבות ולצייר לך תמונה ברורה לקראת מה אתה הולך ואיך חייך ישתנו לטובה תוך זמן קצר.
שנה טובה
שולה

לגבי מעקף קיבה קח בחשבון עד כמה אתה מתמיד ואו תוכל להתמיד לקחת את הויטמין היות שאצלי למרות שהרופא שלי המליץ מעקף קיבה הסכמנו שאעשה שרוול היות שמהכרותי עם עצמי יודעת שלא אוכל להתמיד לקחת ויטמינים לכן הסתפקנו בשרוול עם מעקף ברקע מכל מקום שיהיה לך בהצלחה ושתתחבר לידיד בריא יותר מהאוכל :) שתהיה לך שנה טובה ומבורכת.

שמי נעמי ואני לפני שבועיים חזרתי לחיים חדשים עם נתוח שרוול. אני נותחתי על ידי ד"ר איון שוורץ המדהים במדיקל, הרצליה. אני בת 64 וסבתא ל-5 נכדים, הbmi 60- משקל ג.50ו150.גובה 156החלטתי שככה זה לא חיים, הם פשוט עוברים לידי והסוף ידוע מראש אם לא אעשה משהו דרסטי והנה אני אחרי הכל, ולאט לאט מתחילים ללמוד לאכול בריא.מתחילים חיים חדשים
אז תאמין בהחלטתך תבדוק הכל, אני מאד מרוצה מהמדיקל וד"ר שוורץ הנהדר.
אני מוכנה לענות לך על כל שאלה, ומאחת לך שנה טובה ומאושרת עם החלטות נכונות.
כלטוב ושנה טובה. נעמי

זהו אני שוב בבית, כנראה שהייתי צריכה גם לשהות במאיר כמה ימים, פתאום חום גבוה וחולשה, שוב מיון וואשפוז, "תסנין ריאתי" ושוב ד"ר שוורץ המדהים שמטפל כמו במלכה, ואני אתמול בערב חזרתי הביתה ב-8 קג פחות, מאד חלשה אבל מאושרת, שאני בחיים חדשים, אמנם הרגלים מאד נפוחות, הנשימה קשה, אבל כולם אופטימים, אז מי אני לבכות, מחר אוכל לטעום מהגפילטע, מרק עם כפית קניידלך, הכל טוב, יקירי כולם, שנה טובה ומתוקה, איזה אושר שעשיתי את זה ואני בדרך הנכונה.
כל טוב, נעמי

מה אני קוראת,תרגישי טוב,תשמרי על עצמך.
8 וואוו יפה:-) יפה:-)
שתהייה לכם שנה טובה ,שנת בריאות ואושר:-)

תודה על הברכות ועל הדאגה. ב"ה אני בסדר, והעיקר בבית. כייף להיות אחרי הכל.
מאחלת לך ולמשפחתך שנה טובה ומתוקה, הרי אנחנו בדרך חדשה,
כל טוב, נעמי

קודם בהצלחה שיהיה לך גם אצלך זאת מתנה לראש השנה ומתנה כזאת לא מקבלים כל יום אושררררררררררר. לגבי החרדות גם אצלי זה היה והרבה זה דבר מאד טבעי אצל כולם כמעט. אני לקחתי רסקיו עזר קצת. תחשבי חיובי תסתכלי על עצמך לאחר 3 חודשים איך המחוגים ירדו והקילוגרמים יעופו ממך. יהיה טוב מבטיחה לך ותהיי בריאה שזה הכי חשוב. . חג שמח מתוקה.

כל כך מבינה אותך ,אבל תסתכלי קדימה,תראי את המעבר..
אני מנסה לעודד אותך ובאמת מכל הלב ,היום אני רואה את השינוי שמתחולל בי ,נכון יש עוד דרך ,אבל אם הרבה כח רצון ותמיכה אוהבת ,מגיעים למטרה.
אני ממליצה לך לקרוא קצת ..תגובות ,ותראי שזה שווה הכל.
אני מעודדת את עצמי ,כשאני חושבת עליי ללא הניתוח בעוד למשל..10 שנים...

לי אתמול הודיעו שיש לי את האפשרות לעשות את הניתוח מחר (יום שלישי) והלכתי על זה! אני ממש חוששת ולחוצה אבל מצד שני אם אני יעבור את זה מוקדם אני אוכל להמשיך בחיים שלי. אתמול דיברתי עם השכנה שלי שפעמיים נתנו לה תאריך ובסוף ביטלו ובתאריך השלישי היא עברה את הניתוח והיא מספרת שהיה לה הרבה זמן לחשוב והיא עדיין ממש פחדה אבל היא עברה את זה והיא יורדת יפה במשקל. המון בהצלחה מיטל ונעבור את זה ביחד

איזו הפתעה מדהימה. את נכנסת לשנה החדשה עם השינוי בחייך. מחזיקים לך אצבעות ושתהיה לך אחלה של שנה טובה ובריאה
שולה

בהצלחה מאמיי הכל יהיה בסדר אל תדאגי . ואיי זאת מתנה לראש השנה איזה כיףף.

מתנה לשנה החדשה:-)
בהצלחה ,אנחנו כאן בשבילך.
וואוו ..ככה בהתראה קצרה..כל הכבוד.
מצדיעה לך יקירה.

ורד שיהיה בהצלחה. אני מאוד שמחה בשבילך,אט עוד רגע מגיעה לנקודת המפנה בחיים. אפשר לשאול כמה זמן המתנה היית צריכה לחכות במקור, אם לא היה מתפנה תור, כי גם אני מעוניינת לפנות לרמב"ם?

לפני שנתנו לי את התאריך למחר אפילו לא הודיעו לי על תור אחר...הייתי אצל ד"ר באשרה ב25.08.10 אחרי שעשיתי את רוב הבדיקות (את האיסוף שתן שלחתי לו כמה ימים אחרי) ואתמול התקשרו אלי ואמרו לי שהתפנה תור :-) בהחלט הזוי! גם זה יצא לי כל כך טוב כי אני צעירה ואני צריכה למצוא עבודה ולפני הניתוח אני לא יכולה להתחייב לשום מקום

נחסכה ממך ההמתנה מורטת העצבים לקבלת תור וגם המתח שבתקופת ההמתנה. שנה חדשה - התחלה חדשה. שתהיה לך שנה נפלאה

שתיהיה לך שנה נפלאה עם שינוי נפלא לחיים בריאים ויפים יותר

מחר את משלנו כבר....בהצלחה ותצרי קשר שנדע איך את מרגישה ואיך עבר הניתוח והאישפוז
שנה טובה מוצלחת ובריאה
שולה

את באמת מקסימה! והדבר הראשון שאני אעשה כשאני אחזור מהאישפוז הוא לכתוב איך עבר

תודי לעצמך על שלקחת את היוזמה לטפל בעצמך ולשנות את חייך לכיוון של בריאות ואיכות חיים.
אין כמו לקבל מחמאות והמראה הוא "מס ערך מוסף" . הדבר האמיתי זה המהפך שהבאת לחייך בעקבות הניתוח.
בהצלחה ושנה טובה

תזכרי שהכל זמני!!!!!!!
תזכרי כמה עשית בשביל להגיע לרגע הזה... כמה ריצות, כמה בדיקות...
הכל למען מטרה אחת להיות רזה ובריאה...
אז בדרך לפיסגה יש קשיים וחייבים לעבור אותם בשביל לכבוש את ההר...
רק אל תשכחי שזה זמני... עוד יבואו ימים שתשתי קולה ... ותוכלי כל מה שמתחשק לך רק שלא תצטרכי ערמות של אוכל בשביל להשביע את הקיבה... ותוסיפי לזה עוד מעט שכל אחד יעצור אותך ויגיד לך שאת חצי בנאדם.. ואת זה שכשתיכנסי לחנות בגדים לא יגידו לך אין לנו את המידה או יש לנו את המידה שלך אבל חולצה עולה 400 ש"ח אלא תלכי לך להאנתך בשווקים, במציאות או בחנויות יוקרה וכל מה שתצביעי יכול יהיה להיות שלך ....

אז תאספי כוחות ותבדקי את עצמך רפואית .... ותמיד תשנני לעצמך שזה זמני!
אני בשלבים סופיים של בדיקות ( נשארה לי רק הפגישה עם הדיאטנית) ואני מצפה לזה בכליון עיניים לא יכולה להסתכל יותר על המראה... נפוחה כמו אבונפחה... אז תתעודדי שאת אחרי הניתוח, שהכל עבר בשלום... ואת רק בהחלמה שתעבור גם היא....

תחזיקי מעמד ... הכל שווה את זה!

באהבה וחג שמח לילך

ירדן הפנימי כל הברה שלילך רשמה...הכל נכון, אמיתי ומציאותי.
את לא מתארת לעצמך איזה כייף זה לצאת לארוע בעלות (בגדים) 150 ש"ח ולא 1000 ש"ח.
למרות שכל זה רק "מס ערך מוסף" כי הדבר האמיתי זה הבריאות. אבל אין לזלזל גם ב"מוסף".
יהיו עוד עליות וירידות (במצב הרוח), אז באמת זכרי שהכל זמני ואת כבר בדרך החדשה לחיים בריאים ומאושרים.
שולה

ואיי ירדן קודם כל אני רוצה לאחל לך בהצלחה בכל . אני רוצה לספר לך עצמי אני 4 וחצי חודשים אחרי ניתוח 33 קילו פחות אני שמחה מאושרת ובריאה שזה הכי חשוב. לאחר שעשיתי את הניתוח כמעט כל יום בכיתי ואפילו כתבתי פה אם תסתכלי לאחור תיראי. כתבתי שחבל שעשיתי את הניתוח והלוואי והייתי יכולה להחזיר את הגלגל לאחור ממש לא טוב לי ואני מתגעגעת לאוכל ואיך אני לא אשתה תוסס וזה עושה לי צרבות ומגעיל אותי . אבל הנה היום הכל עבר וחלף והמשקל יורד עכשיו לאט ויש ימים ארוכים שאני לא יורדת במשקל אבל אני ממש לא מתרגשת . יש לי אמנם עוד בערך 10 קילו לרדת אבל לא נורא אני לא לחוצה הכל יסתדר. אז ירדן לא להתרגש מכלום אני יודעת שזה מאד קשה גם אני עברתי את זה וכמונו עוד אלפים. יהיה בסדר תהיי חזקה ואת תהיי אני בטוחה. את תהיי יפה וחתיכה תחשבי חיובי מאמיי ואנחנו תמיד פה. אם תרצי לדבר אשמח 0543934147.חג שמח מתוקה.

זה נורמלי. ההתחלה היא לא קלה אבל התוצאות בהמשך ישכיחו את הכאב הראשוני
שיהיה הרבה בהצלחה.
לגבי התפרים הם חומר נספג בהמשך. אחות יכולה להציץ ולהרגיע

אני מקווה שאת מתגברת על זה. אני מסכים איתך, גם לי לא קל, בא לי איזו שווארמה לפעמים, אבל היי הגוף בקושי מכניס פירה.
בסוף זה ישתלם לכולנו.

המון המון בהצלחה

שיתגשם כל מה שאת מאחלת לנו ולעצמך

שכחתי לציין שאני שיש לי גם אסטמה קלה

בנתונים שציינת אינך עומדת בקריטריונים. כבד שומני - בגלל השנת היתר.
לאחר ניתוח שרווול נשאר "סיכות" לאורך הקיבה שחתכו.