פורום אורתופדיה - יש לך שאלה?

טל שלום.

בהחלט לפני שמתחילים לשים מכשירים וכ"ו על הרגליים של הילד, אני ממליץ בחום לפנות ליעוץ נוסף של אורתופד המומחה באורתופדיית ילדים.

בברכה - דר' טיטיון.

שלום מיכל,
מה היה מיקום הזריקה?
אזור השבר או זריקה לתוך השריר (זרוע, עכוז)?

שלום "ניר"
לאחר תאונות דרכים כפי שאתה מתאר יכולות להשאר מגבלות אשר כפי שאמרת אינן חמורות אך ממשיכות להטריד, ובכל פעם שתהיה עייף או מתוח הכאבים יחזרו ויטרידו.
קיימים פיתרונות חלקיים למצב זה אולם לרוב יש להשלים עם המצב החדש שנוצר לאחר התאונה.
במידה ואתה רוצה לתבוע את חברת הביטוח על מצבך, כדאי להוועץ בעו"ד העוסק בניזקי גוף שיוכל להנחות אותך ולייעץ לך מה לעשות ואם הדבר כדאי או שזו טירחה מיותרת שלא תוסיף הרבה ולא שווה את בילבול המוח של תביעה.
במידה וקיימות בעיות בריאותיות שלא באות לפיתרונן, יש לבדוק כל אחת לגופה ולקבוע דרכי טיפול וכל אחת.
אשמח לעמוד לרשותך במידה ותיראה לנכון להבדק בצורה פרטנית יותר ולא פומבית.
בהצלחה בהמשך דרכך
דר' אח

השאלה אם אפשר להוציא נכויות מסוימות אם הכאבים עדיין נשארים , והם עדיין נשארים .

אמיר שלום.

רציתי לדעת האם אני יכול לעבור ניתוח לסידור עצמות או ניתוח אחר בגילי? - בהחלט ניתן בגילך לעבור ניתוח לטיפול בבעיותיך.
האם אני אוכל להשתקם בזמן כדי להתגייס בעוד חצי שנה לצבא (לשירות קרבי)? - לא.
כמה זמן השיקום והאם יש סכנות בניתוח שכזה? - תלוי בדיוק מה עושים בניתוח בד"כ לוקח כחודש וחצי שדורכים על העקב אח"כ עוד חודש וחצי להתרגל לדריכה מלאה. ספורט ופעילות פיזית מאומצת עם הרגל אני לא ממליץ לפני 3-6 חודשים לאחר הניתוח תלוי בניתוח. לגבי סיבוכים, כמו בכל ניתוח יש אחוז קטן של סיבוכים, כולל זיהום בפצע, פגיעה בעצבים או בכלי דם, כאבים, חוסר הצלחה, חזרה של העיוות, הכל נדיר אבל צריך לקחת בחשבון.
מה מידת ההשפעה בהוצאת העצם הבולטת? הניתוח הוא לא רק הוצאת העצם הבולטת. הניתוח יותר מורכב מזה.
לצורך יעוץ יותר מפורט יש צורך בבדיקות הדמיה ובדיקה אורתופדית מסודרת.

בברכה - דר' טיטיון.

מאיה שלום.

לפי הפענוח אין מצב של עצב לכוד כי בעיה עצבית סיסטמית. עלייך לפנות לבדיקת נוירולוג.

בברכה - דר' טיטיון.

נטלי שלום
לבעייתך יש מאפיינים ספציפיים המחשידים בסבירות גבוהה לקיומה. אין כל הוריית נגד ללידה רגילה. אם אין הורייה גניקולוגית (מנח לא תקין של העובר, סבל עוברי וכד') אין שום סיבה לבצע ניתוח קיסרי. אין סיבה שלא לבצע הרדמה אפידוראלית. אין כל סכנה של צניחת רחם או שלפוחית השתן בעקבות הבעיה הנ"ל. ברוב רובן של הנשים הסובלות מהבעיה היא חולפת באופן עצמוני לאחר תקופה של מספר שבועות עד חודשים. הטיפול כרגע הוא מנוחה, להשתדל לשכב הצד, פיזיותרפיה ולפשק את הרגליים עד גבול הכאב.
לידה קלה.

קיבלת תשובתו של דר' לובושיץ.
בעיה זו שכיחה ביותר ולרוב אינה דורשת כל התיחסות , ואכן אין מקום לחשש כלל במידה והפתיחה היא מינימלית ממצא זה נורמלי בהריון.
בבדיקה פיזיקלית רגילה ניתן בהחלט לאמוד את מידת הפתיחה ואם יש שאלה לגבי זה ניתן לבדוק זאת בבדיקת על קול. (אולטרסאונד)
היוועצי בגינקולוג שלך. הוא הכתובת להמשך המעקב וקבלת ההחלטות עד הלידה.
אם תזדקקי ליעוץ נוסף אשמח לעמוד לרשותך.
המשך הריון קל .
דר' אח

שירן שלום
הפענוח כולל את כל הממצאים שנמצאו בבדיקה. מצורפים גם הצילומים עצמם.

לסיגל שלום
אני הבנתי שאת סובלת מתסמונת התעלה הכפית. ניתוח הוא הטיפול המועדף במקרה זה. אכן, קיימות שתי גישות ניתוחיות. האחת, המסורתית והוותיקה כרוכה בהרדמה מקומית של אזור הניתוח, ושימוש במכשירי ניתוח קונבנציונאליים אתם מבצעים את פתיחת התעלה ושחרור הלחץ מהצעב העובר בתעלה. בידיים מאומנות התהליך נמשך כ- 4-5 דקות. הגישה השנייה, שנכנסה לשימוש לא לפני הרבה שנים כרוכה גם כן בהרדמה מקומית של אזור הניתוח, החתכים הניתוחיים קצרים יותר ומשתמשים באנדוסקופ (החדרת צינורית מתכת לתעלה שבקציה סיבים אופטיים המעבירה את התמונה המתקבלת בתוך התעלה למסך טלויזיה. פתיחת התעלה מתבצעת תוך כדי צפייה בתמונה על המסך.
במחקרים שונים לא נמצא שום הבדל בתצאות לאורך זמן בין שתי הגישות הנ"ל מבחינת הצלחת הניתוח ודיווחים שונים מתארים סבירות גבוהה יותר לסיבוכים בשיטה האנדוסקופוית. זמן הגלדת חתכי הניתוח זהה. דיווחים אחרים מתארים זמן חזרה יותר מהיר לפעילות רגילה בשיטה האנדוסקופית אולם פערים אלה מסתכמים בימים מספר בלבד. לעומת זאת, משך הניתוח בשיטה האנדוסקופית ארוך יותר.
בארצנו, לאור הנאמר לעיל, מספר מנתחי כף היד הדבקים בשיטה האנדוסקופית הוא מועט מאד.
לצערי, אין זה המקום להמליץ על רופאים.
אני מאחל לך שבחירתך, איזו שלא תהיה, תהיה מוצלחת.

שלום שלומי
קרוב לוודאי מדובר ב"צביטה" - גירוי של עצב בגב העליון. ניתן לנסות טיפולים בעזרת פיזיותרפיה, מרפאת כאבים ואם הכאבים אינם נסוגים ניתן לשקול התערבות ניתוחית. את האבחנה ניתן לבצע בעזרת בדיקה אלקטרופיזיולוגית (E.M.G+N.C.V).

לאבי שלום
רצוי אכן להשוות את הצילומים הישנים בחדשים...הסבירות שחל שינוי נמוכה ביותר

מה שאתה אומר אני לא חושב שהוא אפשרי
אבל נניח שכן יכול להיות שרופא אורטופדר ראה צילום שלי בגיל 18 עם טענה מכוונת שבאתי לבדוק אם יש לי עקמת והוא הסתכל על הצילום ואמר שאין לי שום דבר כזה,ועכשיו עם רופא אחר נאמר לי שיש לי עקמת ...
מה שאני שואל ...אני לא מאשים את הרופא, אבל יכול להיות שזה מסובך לזהות את זה דרך צילום ...יותר נכון שניים אחד צד ואחד לא?
אני מדגיש שלא באתי אליו עם סיבה אחרת אני רציתי לדעת אם יש לי עקמת...

דיברתי עם רופא אחר והוא אומר שיכול להיות שזאת עקשת
כי אותה מגלים רק בצילום של הצד ולפני הצבא באמת עשיתי צילום רק מקדימה...
אז כנראה שיש לי עקשת

לאבי שוב שלום,
המושג - עקשת אינו מוכר לי. מדובר (עפ"י האקדמיה ללשון) קרוב לוודאי על גבנון או חטוטרת??.
אם אכן לכך התכוונת לא ניתן לזהות עיווג זה באמצעות צילומי רנגטן המבוצעים במנח קדמי-אחורי בלבד. לגבנון ו/או חטוטרת יש מספר גורמים: ליקוי בהתפתחות גופי החוליות של עה"ש הגבי (פתולוגיה הקרויה ע"ש שוירמן) או גורם פונקציונלי קרי, תנוחה ויציבה לקויה של הגו.
בשני המקרים המצב יכול להתקדם ולהחמיר בעקבות ריפיון שרירי הגו והחמרה ביציבה הלקויה.

זה השם של העקשת במונח רפואי
אני מניח שיש לזה טיפול או שלפחות אפשר למנוע החמרה
או שיכול להיות שזה גם לא זה לפי מה שאתה טוען
"שאי אפשר לראות את זה בעזרת צילום
זה עוד לא בטוח שזאת האבחנה
אני יברר את זה עם הרופא
אני מקווה שהצילומים מאז והיום יעזרו לו להבין את הבעיה
תודה על העזרה

המונח עקשת לקוח מן המילון של אודם רותם ואני משתמש בו בפורום שלי זה כ5 שנים.
ובאותו ענין, קיפוסקולוזיס = עקמשת - זה כבר המצאה שלי ועוד לא היה ל האומץ להציע אותה לאקדמיה
א.ל

שלום לך, אסא עמיתי היקר,
המילון הרפואי לועזי-עברי שנערך בזמנו ע"י פרופ' רותם והודפס במהדורה אחת ויחידה ע"י הר"י מתרגם kyphosis לגבנון או חטוטרת. כנראה שעקשת כמונח נכנס מאוחר יותר. בכל מקרה, זו לי הפעם הראשונה להיתקל במונח עברי זה. עקמשת נשמע הולם ומדליק למדי עם כי קשה לביטוי. מאיץ בך להמליץ עליו בפני האקדמיה ללשון.
תודה ולהת'.

לע.ח. שלום
התופעה שתוארה על ידך נגרמת בעקבות סתימת כלי דם בעלי קוטר קטן ביותר ע"י תסחיפים זעירים באיברים בהם אספקת הדם היא קריטית. הסימן המובהק הוא שינוי בצבע העור עד השחרתו בעקבות חוסר באספקת דם וניקוזו. לעתים אספקת הדם מתחדשת ומתחת לרקמת העור הנמקית קיימת רקמה בריאה. אין כל ספק שקודם לביצוע קטיעת האיבר הנמקי נערכת סקירת הרקמות ע"מ לוודא שאכן האיבר כולו נמקי ולא רק רקמת העור השטחית.
זהו ללא ספק סיבוך קשה ביותר של המחלה אותה תיארת.

מודאגת יקרה, שלומות.
מה שאת מתארת יכול להיות סתם תבנית הליכה שסיגל הבחור לעצמו, אולם הדבר יכול להיות סימן לבעיות נוירולוגיות כלשהן.
אני ממלוץ להיבדק קודם כל על ידי רופא משפחה ובמידת הצורך אצל נוירולוג.
בהצלחה
דר' אח

היי אני בת 26 בהריון שני שבוע 12 בהריון הקודם בלידת אפידורל לחצתי מאד חזק כי לא הרגשתי את הכאבים ושברתי את העצם של המפשעה. אמרו לי לחכות עד ההריון הבא ובאמת חיכיתי חמש שנים ואיתו חיכה השבר נכנסתי להריון ולפני שבועיים לא מסוגלת לתפקד מרוב כאב מתההה מכאבים לא ײַשנה בלילות ולא יודעת כבר לעשות ביקשתי מרופא נשים שמירת הריון והוא הפנה אותי לבית חולים למיון ואורטפד לדעה שנייה ושניהם נתנו דעה שאין מה לעשות וצריך מנוחה ממושכת האם יש עוד משהו לעשות על מנת שיתנו לי את השמירה הזו??כי הבנתי שלכאב אין מה לעשות אשמח מאד שתעדכנו אותי

קודם כל, בשעה טובה ומוצלחת נטלי. אני מאחל לך גמר הריון קלומזל טוב.
מדברייך הבינותי שבהריון הראשון לא היה היפרדות סימפיזית. וכעת גילו את ההיפרדות והישכיבו אותך לשמירת הריון.
אני משער שביצעו לך US ומדדו את ההיפרדות ומצאו היפרדות מעל 4 ס"מ.
אני גם משער שנתנו לך חגורת אגן כדי לייצב את האגן והפוביס.
במידה וכל אלה נעשו, ואכן יש המשך של גדילה שלך ההיפרדות לדעתי הגינקולוגים לא יקחו סיכון ללידה טיבעית עם אפידורל שזה למעשה אחד הגורמים להיפרדות שכזאת, ובמיקרה כמו שלך ימליצו לידת קיסרי.
סביר להניח שאם כבר קיימת פתיחה סימפיזית גדולה מאד (מעל 4 ס"מ) אחוז הסיבוכים כגון צניחת שלפוחית ורחם והפרעות של אי שליטה ובריחות שתן יוחמרו לאחר הלידה.
כל זה נאמר בהנחה שאכן מדובר בפתיחה גדולה מאד.
אם מדובר בפתיחה קטנה המצב שונה לחלוטין.
אני מאחל לך הצלחה ,וגידול ילדים קל ומהנה.
דר' אח

ראשית תודה על תגובתך המהירה.
שנית.. לצערי על כל הנאמר אני שומעת מימך בפעם הראשונה.
גם רופא הנשים וגם במיון יולדות קבעו שיש לי סימפיזיוליזיס על סמך תלונותי בלבד .
אף אחד לא טרח לעשות לי בדיקת us , אף אחד לא טרח להסביר..
פשוט קיבלתי שמירת הריון - וטענה שאפשר ללדת רגיל ללא נזק לטווח הרחוק כי "אם אפידורל לא כואב ".
מודה לך מקרב לב שהארת את עיניי..

שלום,
אני מטופלת כרגע אצל כירופרקט, עד כמה שהבנתי ממנו ומחומר שקראתי אני סובלת מסימפיזיוליזיס.
הגעתי לקרוא את התגובה שלך בדיוק בגלל פחד שלידה נרתיקית עלולה להחמיר משמעותית את המצב.
יש לי כמה שאלות:
1) מי מבצע את מדידת ההיפרדות באולטרסאונד? ממי לקבל הפניה מרופא הנשים או מאורטופד?
2) מה הטיפול האפשרי אחרי הלידה והאם הוא מפריע להנקה?
3) לא הבנתי מתשובתך וגם ממקורות שונים שקראתי בהם את ההמלצה על ניתוח קיסרי וגם להימנע מאפידורל - בד"כ בניתוח מתוכנן ההרדמה היא מקומית ספינלית. האם כוונתך להרדמה כללית או מה?
מה אתה ממליץ בשביל למזער את הנזקים לטווח הרחוק וחזרה לתפקוד נורמלי בהקדם?

המון תודה מראש,

נועה

נועה שלום.
אני מבין שאת הולכת ומתקרבת לתאריך הלידה.
גינקולוג יכול לבדוק את המרווח בבדיקת US גניקולוגי, וגם יוכל להנחות אותך על האפשרויות והצרכים השונים. שאלי את הגינקולוג שלך.
במידה ולא ניתן לבצע הבדיקה אצל הגינקולוג ניתן לקבל הפניה לבדיקת US בקופ"ח .
אם את בקופ"ח מכב"י , יש מודעות רבה לבריאות האשה, תוכלי לקבל שם הן התעמלות והן תרגילים לפני ולאחר הלידה.
העיקר להיות רגועה ולשמוע לקול הגינקולוג שלך.
בהצלחה
דר' אח

שוב שלום שרון
זה כבר יותר טוב.
המדובר בדלקת שבמפרק בין עצם העצה, שהיא המשך עמוד השידרה הבונה את החלק האחורי של האגן , לבין עצמות האיליום , שהן עצמות האגן משני צידי העצה.
דלקת באזור זה יכולה לנבוע מסיבות רבות ביניהן, חבלה, פגיעה ביציבות האגן לאחר חבלה כגון תאונת דרכים, או נפילה, וכן לאחר לידה קשה עם היפרדות עצמות הבושת.
סיבות נוספות יכולות להיות בגלל מחלה דלקתית, מעין דלקת פרקים , ואז כדאי להיבדק על ידי רופא ראומטולוג כדי לבדוק את מידת הדלקת והטיפולים הנידרשים כדי לדכא את הדלקת.
שכיח לראות מעורבות של שני המפרקים ולא רק אחד. הכאב יכול לקרון לאורך הרגליים.
הטיפולים שהוצאו סבירים, ובמידה ולא יעזרו תוך שבוע שבועיים שוה ללכת לרופא להמשיך את הברור.
בהצלחה ורפואה שלמה.
דר' אח

שלום איתי,
נראה לי משאלתך שאתה בחור יסודי.
לכן אתחיל עם הסבר קצר על התרופות נוגדות הדלקת.
מנגנון הדלקת בגוף הינו מנגנון אשר מופעל כל אימת שקיים נזק ריקמתי בגוף, ומטרתו לתקן את הנזק בריקמה. התחושות המלוות את ריפוי הנזק הן נפיחות, חום מקומי, אודם וכאב. נמצא כי החומרים דרכם הגוף משפעל את מנגנון הדלקת הם הפרוסטגלנדינים. אחד האנזימים הדרושים לצורך בנית הפרוסטגלנדינים הוא הציקלואוקסיגנאז או בקיצור COX.
הפרוסטגלנדינים עושים דברים רבים בגוף ביניהם גם שמירה על רירית הקיבה מפני החומציות הגבוהה של מיצי הקיבה, וכן משפעלים חלקים שונים במנגנון הקרישה.
התרופות נוגדות הדלקת מהדור הראשון כגון אספרין, אינדומד, ארתופן, נקסין, וולטרן... אינן סלקטיביות ומדכאות בצורה גורפת את בניית הפרוסטגלנדינים על ידי דיכוי האנזים הנידרש לייצורם - COX. על ידי זה אמנם התרופות הורידי את תופעות הלואי של הדלקת אולם גם הורידו את פעולת השמירה על רירית הקיבה, ולכן אחד הסיבוכים המסוכנים של לקיחת התרופות הנ"ל הוא דימומים מרירית הקיבה ואולקוסים. מצבים אלה מסכני חיים ודורשים טיפול מידי.
לפני כעשר שנים נמצא כי הפרוסטגלנדינים המעורבים בדלקת הם שונים מאלה המגינים על הקיבה, וישנם שני אנזימים שונים המסייעים בבנייתם. COX1 אחראי על שמירת רירית הקיבה, ו- COX2 אחראי על תפעול מנגנון הדלקת.
פותחה שורה של תרופות אשר הם COX2 סלקטיביות, היינו שמדכאות רק את ייצור הפרוסטגלנדינים האחראיים על הדלקת ולא מדכאים את אלה שמגינים על הקיבה. על ידי כך הורידו בצורה משמעותית את שכיחות הסיבוך המסוכן ביותר של התרופות נוגדות הדלקת שהוא דימום מין הקיבה.
בשורה זו נמצאות תרופות אשר חלקן סלקטיביות יותר וחלקן סלקטיביות פחות ל- COX2.
בין התרופות האלה נמצאות ה-אתופן, הוויוקס, הארקוקסיה, הרליפקס ועוד...
בשנים האחרונות נמצאה עליה בשכיחות התקפי הלב והשבץ המוחי בקרב משתמשי תרופות נוגדות הדלקת הסלקטיביות בשימוש ארוך טווח . ולכן יצאו הנחיות לתת את התרופות האלה בזהירות לפי אינדיקציות נכונות ולא לאורך זמן.
במידה ויש להשתמש בתרופות נוגדות דלקת לאורך זמן, אני אישית מעדיף לתת תרופות מהדור הישן עם תרופה המגנה על הקיבה כגון פמוטידין,גסטרו, לוסק וכד', ולא להתעסק עם תרופות מהדור החדש. תרופות אלה יש לשמור לאוכלוסיה של מי שיש לו כבר בעיות בקיבה ולא ניתן לתת לו תרופות נוגדות דלקת מהדור הישן כי הן תחמרנה את המצב בקיבה ועלולות לסכן את בריאותו.
אני תקוה שההסבר הקצר הזה מספק אותך ועונה על כל שאלותיך.
בכל מיקרה במידה וניתן, כדאי לא להשתמש בתרופות נוגדות דלקת לאורך זמן.
רפואה שלמה,
דר' אח

ד"ר חגי אמיר היקר
שלום שוב
ורוב תודות על התשובה המפורטת והסבלנית
נראה כי אתה יסודי גם כן, הן בתשובתך והן בסבלנות ובנכונות לעזור
אז תודה
:)

ולעניין: אני דווקא הבנתי מרופאת המשפחה ומהאורתופד שלי כי אתופן הינה תרופה מהדור הישן ולא מהחדש. בתשובתך רשמת אחרת או שלא הבנתי נכונה את דבריך? אז חדש או ישן? אתופן היא מעכב סלקטיבי או לא?

ולענין נוסף-
אני בהחלט מתכוון לאמץ את החלטתך בעניין השימוש בנוגדי דלקת ראשית לעיתים נדירות -
אני משלב בחיי טיפולים אלטרנטיביים – פילאטיס, דיקור סיני וכירופקטיקה. אני משתדל להמנע ככל הניתן משימוש במשככי כאבים ובוחר בהם כאופציה אחרונה בהחלט. אולם, לא תמיד זה עובד, בייחוד מאחר ואני סטודנט בטכניון ועובד באינטל, והפריצת דיסק ממנה אני סובל הינה בעמוד שדרה צווארי.


ושנית, כאשר אני נוטל אותן, חשבתי לשלב את נטילתן עם נטילת אומפרדקס-
שאלתי בהקשר זה היא - באיזה מינון מומלץ לי ליטול אומפרדקס במקרה שלי? האם זה בריא ליטול אומפרדקס לסירוגין ולא באופן רציף וקבוע? כי קורה ששבוע אני לוקח אתופן רצוף ואז שבועיים לא. או שיום כן יום לא... זה בסדר ליטול ככה באופן לא סדיר אומפרדקס?

רוב תודות
וסליחה על מבול השאלות
אני פשוט כבר מיואש :)
איתי

כפי שציינתי, בצורה ברורה לחלוטין, אתופן היא Cox 2 סלקטיבית , וכפי שציינתי התרופות השונות ברמות סלקטיביות שונה. האתופן היא ברמת סלקטיביות - לא מן הגבוהות. אולם בהחלט ניכללת במשפחה זו.

אומפרדקס היא מן התרופות המגינות על רירית הקיבה. כדאי לקחת כל אימת שאתה לוקח נוגדי דלקת לאורך זמן. אם אין בעיה ידועה בקיבה אין צורך לקחת בעת שלא מקבלים טיפול בנוגדי דלקת.

אני ממליץ לבחון את סביבת העבודה ולנסות למצא פתרונות מקוריים כדי למנוע את המתח על שרירי הצואר.

בהצלחה ואל תתיאש,
הכאב יחלוף.
דר' אח