חלבון בדם: פענוח בדיקות / תוצאות בדיקות רפואיות מעבדה

לבחון את תפקודי הכבד ולהעריך את מצב התזונה של האדם.

בדיקת חלבון בדם, המכונה גם בדיקת פרוטאין בדם, מודדת את הכמות הכוללת של חלבון בדם. הבדיקה בודקת גם את הכמות של שתי קבוצות חלבונים עיקריות - אלבומין וגלובולין. אלבומין הוא החלבון הנפוץ ביותר בדם היונקים. הוא נמצא בדם ובכל הרקמות ונוצר בכבד. הוא חשוב לשמירת התקינות של הפלזמה (נוזל שקוף בגון צהבהב הזורם בכלי הדם של בעלי חוליות) והאיזון המערכתי של נוזלי הגוף. גלובולין מורכב מחלבונים שונים כגון אלפא, בטא, גמא ועוד. חלק מחלבוני הגלובולין מיוצרים על ידי הכבד וחלק במערכת החיסון. בדיקת חלבון בדם נערכת כדי לבדוק את מידת תפקוד הכבד והכליות והאם התזונה של האדם מכילה מספיק חלבונים. הבדיקה עוזרת לקבוע את הגורם לנפיחות בקרסוליים (בצקת) או בבטן (מיימת), או לבצקת ריאות. הבדיקה מגלה מחלות דם כגון מיאלומה ונוכחות כמויות עודפות של חלבון מקרוגלובולין בדם.

לפני בדיקת חלבון בדם אין צורך בהכנות מיוחדות.

בבדיקת חלבון בדם, נטילת הדם אורכת מספר דקות. אחר כך הדם נשלח למעבדה והתוצאות מתקבלות בדרך כלל בתוך שעה וחצי ומעלה, בהתאם לזמינות המעבדה והמרכז הרפואי.

בדיקת חלבון בדם היא בדיקה לא מסוכנת, אולם בכל בדיקת דם ישנו סיכון קטן. ראשית, יתכן כי יהיה קשה לאדם הנוטל את הדם למצוא את הווריד המתאים אצל הנבדק. לאחר נטילת הדם קיימים סיכויים קלושים להתרחשות אחד מהבאים: דימום יתר מהנקב, התעלפות או תחושת סחרחורת, המטומה (דם שהצטבר מתחת לעור) וזיהום (שמהווה סיכון קל בכל מקרה של פצעים פתוחים).

בדיקת חלבון בדם היא לעיתים קרובות חלק מבדיקת כימיה בדם. בדיקת כימיה בדם מבוצעת כחלק מהבדיקות הכלליות השגרתיות בהתאם לגיל האדם, או במקרים בהם קיים חשד לבעיה אצל האדם. בדרך כלל מבצעים בדיקת כימיה בדם לאנשים עם סוכרת, מחלות כבד, מחלות כליות, יתר לחץ דם, אנשים הנוטלים תרופות מסוימות ועוד. כאשר רופא מעוניין רק בחלק קטן מהבדיקות הכלולות בבדיקת כימיה בדם, הוא יכול להזמין בדיקת כימיה כללית בדם.

התוצאות הנורמאליות הן: בגיל 3-0 שנים: 70-59 גר' לליטר, מבוגרים: 86-63 גר' לליטר. תוצאה גבוהה מדי מופיעה בעת התייבשות, מספר מחלות כבד כגון ציאוזיס והפטיטיס, מחלות טרופיות כמו צרעת, גדילה חריגה ברקמות כגון מיאלומה (סרטן של תאי הפלסמה), נוכחות כמויות עודפות של חלבון מקרוגלובולין בדם, מחלות קולגן כגון זאבת ומחלות דלקתיות אחרות. תוצאה נמוכה מדי מופיעה בעת עירוי נוזלים, בזמן הריון, לאחר שתיית אלכוהול מופרזת, במקרים של תסמונת נפרוטית (הנובעת מבעיות בכליה), גלומרולונפריטיס (דלקת פקעיות הכליה), מחלת קרון (מחלת מעיים דלקתית) וקוליטיס כיבי כרוני ובמצבי תת תזונה, בעיות בספיגת מזון ועוד. במקרים מסוימים לא ניתן לבצע את הבדיקה או שהתוצאות לא יהיו מועילות, לדוגמה בעת נטילת תרופות כגון סטרואידים, אסטרוגנים, הורמוני המין הגברי (שנקראים אנדרוגנים), הורמון גדילה ואינסולין, במקרי פציעות או זיהומים, במקרי מנוחה ממושכת (כגון אשפוז בבית חולים), במהלך הריון ועוד.