פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום,

כבר חודש וחצי שאני לוקח כדורי אסטו.אני לוקח חצי כדור כל יום.
מצד אחד המצב רוח שלי השתפך אבל מצד שני יש לי תופעות לווי הבאות : קצת רועד ועייפות גדולה מאוד.

מה לעשות ?

שלום אני נוטל ציפרלקס במשך שנתיים 10 מ"ג לאחרונה נכנסו לשוק 3 תרופות גנריות ומתחיל להיות קשה להשיג את המקורית רציתי לדעת האם כדאי לי לנסות לעבור לתרופה של טבע והאם יכול להיות הבדל משמעותי בהשפעה הפסיכיאטרית של התרופות השונות אני קצת חושש לעבור כדור מכיוון שהציפרלקס ממש עוזר לי ועד כה לא חויתי תופעות לווי כל שהם

שלום קוראים לי עופר ואני נוטל סרנדה 250 מילגרם וריספונד 1 מילגרם כבר חצי שנה. יש לי חברה ובמשך התקופה הזאת יש לי בעיות ביחסים המיניים יש לי בעיות זיקפה וחוסר חשק אני אוהב אותה אבל אנחנו כל הזמן רבים ואני חושב שזה בגלל שהיא לא מסופקת אני נכנס לדיכאון ומסתגר בתוך עצמי זה משפיע לי על העבודה על המצב רוח אני לא יודע מה לעשות. מצד אחד התרופות עוזרות לי לדיכאון ולחרדה ומצד שני זה שאני לא לקיים יחסים מיניים משפיע לי על המון בחיים ומכניס אותי לדיכאון נמאס לי אני מיואש נמאס לי מהחוסר ביטחון שלי אני לא רוצה שיימאס לחברה שלי ממני אודה אם תיתנו לי את העצה שלכם


עופר

מבקשת לדעת איך לוקחים את התרופה semap עם כמה מים? האם לוקחים את התרופה הנ" ל עם אוכל או בלי אוכל האם לוקחים את התרופה בבוקר? בצהריים? בערב?
תודה

שלום, אני בת 28 ולא מסוגלת להחזיק עבודה אחת יותר מכמה חודשיים. אני שוכחת דברים, מבולגנת, מאחרת.... בזמן האחרון נכנסתי לדיכאון מזה ואני לא יודעת מה אני צריכה לעשות כדיי לצאת מזה..? אני מרגישה טיפשה ומטומטמת. בבקשה עזרו לי...

שלום אני בת 16 וכבר כמה חודשים אני נמצאת במצב של דיכאון וחרדה.
עברתי בית ספר לפני כמה חודשים ובחודש השני אחרי שעברתי, לא הלכתי לבית ספר כמה שבועות, כי הרגשתי שאני פשוט לא יכולה להתמודד עם אנשים בכללי. וזה גרם לי נזק בלימודים. בדקתי כמה סיפטומים שיש לי, אני בזמן האחרון יותר רעבה מהרגיל, יש לי נדודי שינה, תחושת עייפות וחולשה, רתיעה מרעש (זה קורה לי המון בזמן האחרון), רתיעה ממגע פיזי באחרים (קרה לי היום שהלכתי לרופא), מיעוט בפעילות ובאנרגטיות,עצבות, ייאוש תהומי, רוגז, התפרצויות בכי, התפרצויות זעם, מועקה, הסתגרות חברתית וניתוק קשרים (שלא הלכתי לבית ספר כמה שבועות), אדישות ואיבוד עניין בפעילויות שנחשבו מהנות, ביקורת ושנאה עצמית, תחושת חוסר אונים וחוסר תקווה, תחושת ריקנות, חוסר משמעות, ירידה בזיכרון וכו'. בעיקרון יש לי כמעט את כל הסיפטומים ואני לא יכולה להתמודד עם זה יותר. לקחו אותי ליועצת בית הספר אבל זה לא כלכך עזר לי.
אחרי שהתחיל לי הדיכאון, הייתה אזעקה בעיר שלי. ומשם התחיל הקטע של החרדה. הרגליים שלי רעדו בטירוף והלב שלי פעם בחוזקה. וזה התחיל לקרות לי כל פעם שהייתה אזעקה (גם בצפירה של יום השואה). מאז יש לי חרדה מאזעקות. גם היה את הרצח באיתמר וזה מאוד השפיע עליי, ומאז שאני בחושך לבד, יש לי פחד ורעידות ודפיקות לב חזקות. וגם שהגיע יום השואה כל המצב הזה הפחיד אותי (משהו שלא קרה שנים קודמות). כל המצבים האלה שקוראים בעולם בזמן האחרון, השנאה שיש בעולם, מביאה לי המון חרדה ולחץ, לפעמים אני מרגישה שאני לא יכולה להתמודד עם זה יותר.
יש לי את כל הסיפטומים לחדרה, כמו דפיקות לב חזקות ומהירות, בחילה, כאבים בחזה, קוצר נשימה, כאבי בטן, כאב ראש, צורך דחוף להטיל שתן, סחרחורת או חולשה, אי שקט, מתח, מחשבות של פחד ודאגה חוזרות ונשנות, חוסר ביטחון, צורך להיתלות באחרים או באמצעי בטיחות כלשהם, ועוד. אני מפחדת.
רציתי לשאול אם יש תרופות שאני יכולה לנטול, נגד דיכאון וחרדה והאם אני חייבת מרשם?

שלום רב.

אני נוטל ציטאלופראם כמה חודשים, אחרי שנטלתי תקופה מסוימת עקב חרדה - ניסיתי להפסיק - אך חזרתי כי הרגשתי חוסר ביטחון בלעדיו.
כל התופעות שהיו לי של חרדה (כל הסימפטומים הרגילים) לא חוזרים פרט למידי פעם ברמה מאוד מינורית, כגון פחד לא ברור או זיעה קרה ואחרי זה עייפות מוגברת.
מה שכן נשאר וקורה לא מעט זה תחושת "ריחוף" בראש.
התחושה מזכירה מאוד סחרחורת, אבל זה לא סחרחורת כי אני כן רואה את הסביבה באופן ברור פשוט מרגיש כאילו אני "הולך על ענן". כאילו אני לא דורך על הרצפה או לא יציב למרות שאין לי תחושת נפילה שמתקרבת.
עשיתי CT ושללו בעיה נוירולוגית. הבדיקות דם תקינות.

יש למישהו הסבר/רעיון/פתרון?

היי,
אני מרגישה בזמן האחרון שאין טעם לחיי, אני לא מפחדת מהמוות.
אני רק מפחדת להכאיב לאנשים הקרובים אליי, זה יהיה מאוד לא מתחשב מצידי להתאבד ולהכאיב להם יותר.
אני מרגישה שאני רק מעיקה, כלום לא מצליח לי בחיים, בעלי לא אוהב אותי , אימא רחוקה ממני ואבא מת לפני כמה שנים אני התגעגעתי לאבא שלי הוא חסר לי מאוד אין טעם לחיים שלי , אני באמת רוצה למות נמאס לי מהחיים , לבעלי אין סבלנות כל מילה שאני אומרת ישירות הוא מתעצבן עליי לא סובל אותי ,אני מרגישה כמה הוא שונא אותי ואני לא יכולה לדבר עם אף אחד, אפילו עם החברה הכי טובה שלי.
אני רוצה להתחיל מההתחלה, תחילת החיים, הוולד מחדש אני יודעת שזה לא הגיוני לכן אני מעדיפה למות.
הייתי מעדיפה לא לחיות מלהתחילה, לא להיוולד אבל אין מה לעשות זה קרה..
אבל אני יודעת להסתיר טוב מאוד את מצבי הרוח שלי, אני מצחיקה ומחייכת, אני מטעה.
אני לא רוצה להדאיג אנשים בגללי אבל בזמן האחרון עוברים עליי כל כך הרב דברים ואין לי למי לספר כי אני מרגישה שאף אחד לא אכפת...
אני לא נרדמת בלילות, ניסיתי לחנוק ת עצמי עם הכרית כמה פעמים ואז תמונתה של אימי קפצה לי לראש.. המחייבות שלי כלפיה משאירה אותי, אני חייבת לה את כל כולי ולגרום לה צער זה הדבר האחרון שאני רוצה לעשות. כי היא הדבר היחיד היפה בחיים שלי

שלום לך, אני בן 17 ומשהו, ואני רוצה למות.
אני רוצה בכך כבר זמן רב ואני אומר לעצמי לא!, אבל אני לא יודע כמה זמן אני אוכל להחזיק את זה. זה התחיל בכך שאני הכזבתי את ההורים שלי, הם לא אומרים כלום אבל אני שומע את זה בקול שלהם, וזה אוכל אותי אז אחלטתי לקחת את זה לידיים ולסיים את זה.
אני לא יודע מה לעשות. אני לא רוצה ללכת לטיפול משום שזה יכתים לי את העתיד בכך שאדם הזה פסיכי. ואני לא רוצה להגיד כלום להורים שלי משום שהם ילחצו וזה ילחיץ אותי.
אז HELP ME אני לא יודע מה לעשות.

תודה מראש

שלום רב,
בן זוגי סובל מדיכאון שהתפרץ עם התקף פאניקה (עפ"י מסמך הפסיכיאטר).
הוא כשבועיים בבית נוטל כדורים ללא שיפור במצבו.
בגלל הדיכאון, שככ"ה נמשך זמן רב והעמיק, הוא אינו מדבר ומשתף, מעדיף לשבת ולבהות או לחשוב מחשבות, מזניח את עצמו (מקלחות, לא אוכל, לא יוצא מהבית וכו').
לדעתי מצבו ללא שיפור/מחמיר והוא אינו משתף גם את הפסיכיאטר במכלול הסימפטומים היום יומיים (מפחד להשאר לבד בבית, עצבני או אפתי מאוד-אין אמצע, הרטבה במיטה בלילות, חוסר שינה וכו'....)
האם נהוג שבני זוג ישוחחו עם הפסיכיאטר? ומה תפקיד המשפחה הקרובה בסיוע לאדם ?

קוראים לי פדרו. ואני לפני חצי שנה התשחררתי מהצבא על פרופיל נפשי. הסיבה שפניתי לכאן היא שאני מאוד מבולבל מאז. קרו לי מספר דברים מאז שאני לא יודע איך להסביר אותם. היתה לי התעלפות מוזרה, אני מבקר אצל רופא המשפחה שלי כלכך הרבה. אני אוהב פתאום להסתגר בבית, וזה קורה בזמן האחרון לעיתים מאוד קרובות. אפשר לומר, שמאז ומתמיד אני מבולבל. עוד לפני הצבא אני חושב שסבלתי מהתקפי חרדה. או איך שמגדירים את זה. ויש לי מן פחדים מסוימים מדברים מסוימים. יש לי גם מחשבות דיכאוניות. אני מרגיש שאני פשוט לפעמים הולך לאיבוד. יש מקרים מסוימים שאני אפילו בוכה עם עצמי. אני חושב על כל מיני דברים ומתחילים לבכות. כשהייתי יותר קטן הייתי מעשן סיגריות, עד שאימי גלתה זאת ואסרה עלי שאני חייב להפסיק. הפסקתי בין רגע לכמעט 4 שנים עד לפני זמן מה. אני ביום יום בבית לא מעשן, אבל כשאני יוצא בסופ"ש עם חברים אני יכול לסיים קופסא. לעיתים ביום יום אני מרגיש לחצים בחזה וכאבי ראש. ויש לילות שאני לא מצליח לישון. אני לא יודע מה יש לי. אני חייב עזרה. אני לא יודע לאן לפנות. בקשה , עיזרי לי.

היי

אני בת 32 בשבוע 20 אמא לילדה בת 10 מנישואים קודמיים הסיפור שלי הוא כזה:
להריון הזה חיכינו שנתיים וחצי לבעלי היה חוסר זרע מוחלט ולבסוף אחרי שקרה לנו נס מצאו נס ונכנסתי לתהתיל ההפריה ונכנסתי להריון אבל מה שקורה זה שאני מאוד עצבנית בלי מצב רוח בכלל אפשר להגיד ממש עצובה עוד לא התחברתי להריון אולי בגלל שעדיין אני לא חשה את התנועות ולא מפנימה אבל בדרך כלל אני טיפוס שאי אפשר לפספס אותו בחברה תמיד צוחקת ומחייכת ובן אדם מאוד מאושר במיוחד גם עם בעלי שהוא החבר הכי טוב שלי אבל לאחרונה אני ממש לא מסמפטת אותו אני בוכה לעיתים קרובות ודי נמאס לי מהמצב הזה אני רוצה לקרון מאושר חלק מהעניין זה גם השינוי שחל בגופי האם אני צריכה ללכת לדבר עם מישהו אני לא מעונית להעביר לעוברית שלי את מצבי הרוח הלא נעימים האלו אודה לך על תשובתך המהירה כדי שאוכל שוב לחייך בקרוב :)

שלום,
מזה שלוש שנים אני נוטלת כדורים נגד חרדה ודכאון, לפני כחודש וחצי עם הפחתת הכדור בייעוץ הפסיכיאטר הפסקתי לגמרי ליטול את הכדור ונשמתי לרווחה..בחודש הראשון הרגשתי בסדר גמור ללא שום תופעות ממש כמו שהתנהגתי כשלקחתי את הכדור,
בשבועיים האחרונים חזרו לי המחשבות הכבדות, בעיות השינה,מצבי רוח, וכל אותם התחושות המפחידות שכבר מזמן שכחתי איזה רע הם מרגישות..:(
למרות שהכדור ויפאקס עשה בי פלאים, ככ רציתי להפסיק אותו ולחזור לחיים תקינים,
אני מאוכזבת מעצמי שאולי יש סיכוי שאחזור שוב לאותו מעגל עד סוף חיי..
האם את חושבת שעליי לחזור ולקחת שוב את הכדור???

כמו כן אני בחורה שסובלת מעודף משקל והבנתי שויפאקס איננו משמין, האם ידוע לך אחרת?

אשמח לתשובה,
סופש נעים,גל.

התחלתי לקחת ציפרלקס השבוע אחרי הפסקה של 4 חודשים.

מרגישה עייפות רבה, תשישות, תחושה ממסטלת.

בעבר כשלקחתי אני זוכרת שזה גם קרה בהתחלה רק לא זוכרת כמה זמן זה נמשך.

אשמח לדעת מתי תחושת העייפות התשישות הממסטלת עוברת כי זה מקשה עליי בהתנהלות היום יומית

שלום
אני בת 22 ואני חושבת שיש לי חרדות חברתיות. אני רוצה לטפל בזה ואני לא יודעת למי לפנות ומה לעשות.
תודה