פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שאלתי
האם כדורים שנילקחו מבית מרקחת לפני שלוש שנים ופג תוקפם ביוני 2011
משמעותיים לגבי הטיפול.אני לוקחת כדורים אלה-ולא מרגישה שיפור?יש משמעות לדבר???????? אני בחו'ל
תודה לתשובתך המהירה

שלום, בחודשים האחרונים בהם אני מתמודדת עם לחץ מאוד גדול והתמודדות עם פחדים - קרה לי כבר 4 פעמים - שלא בהכרח כשאני חווה את הלחץ הזה באותו הרגע, יש תחושה שהשרירים של הריאות מתכווצות מלמטה למעלה ומרגישה כאב עצום בגב באיזור הריאות - ואני לא מסוגלת לקחת נשימה לכמה רגעים... אחת הפעמים זה היה למשך של 20 דקות - מהכאב - ולאחר שאני מצליחה לנשום - השרירים נשארים תפוסים לכמה ימים... האם זה קשור לחרדה או לחץ ואיך אפשר למנוע את זה? או שזה קשור לאסתמה. תודה רבה ושבוע נפלא אילנה.

אני סובל מדיכאןן קליני כולל מתח נפשי
שאלתי במידה ונמצא את התרופה המתאימה תוך כמה זמן
ניתן לצפות החלמה של הדיכאון כולל סילוק המתח .?

אני לוקחת כדור סרנדה 50 מ'ג-14 יום
לאחר מכן העלתי ל-75 מ"ג-14 יום
כרגע אני לוקחת 100 מ'ג-3 ימים

זאת מאחר שלפני חודש חשתי חרדות בעקבות ארוע משפחתי-לא נעים
עלי לציין שלפני כחמש שנים,הייתי גם בחרדה וקיבלתי כדור סרנדה 75 מ'ג ולאחר מספר שבועות הכל עבר
שאלתי-האם התקופה שאני לוקחת את הכדורים במימונים שונים-עדין לא מראה את השיפור? אבקש את תשובתך,דרך אגב,אני כרגע בחו'ל בשליחות עם משפחתי,אמורים לחזור באוגוסט הקרוב
תודה עבור התשובה

שלום לד"ר ,
אני מטופל במשך שנה בלוסטרל במינון 200 מ"ג לחרדה קלה ודאגנות יתר.
במשך השנה האחרונה היה לי הקלה (הרגשתי טוב מאוד תודה לאל) אומנם היו לי אפיזודות קלות של מצבי רוח דאגנות ממש קלים , בימים האחרונים אני נתון ללחץ מבחנים באוניברסיטה וגם לכמה נכשלים לצערי הרב,.
התייעצתי עם הפסיכיאטר שאצלו אני מטופל והוא המליץ לי על אפקסור.. שאלתי היא האם אפקסור יעיל לחרדות ? או מה שאני צריך כדורים אחרים ?
האם המעבר לאפקסור מעיד על חומרת החרדה או שאין לזה קשר?
מה לדעתך כדור יעיל יותר לחרדות קלות ודאגנות? לוסטרל או אפקסור ..
הפחד שלי שהטיפול לא יהיה מתאים לי .
תודה לך (עבודת קודש אתם עושים)

אבי בן 55 לא עובד 6 שנים הוא נימצא כל היום בבית שום דבר לא מזיז לו מדבר עם עצמו על הזמן הוא בדיכאון ולא משתף פעולה ולא רוצה לקחת כדורים מה אתם מצעים לעשות

שלום רב

הייתי לחוץ ובימשך שלושה ימים לקחתי כדור צפרלקס - כביכול כגד חרדה כלשהיא

לאחר שלושת הימים מכן הפסקתי - כי לא היה צורך צורך מלכתחילה - איני חרד, מזיע , מסוחרר וכו..

משום מה יום אחר שהפסקתי לקחת את הכדור כל גופי החל לרעוד - (כי לפני קבלת הכדורים- ביום שהייתי לחוץ לא רעדתי בכלל )

שוב חייב לציין כי אני לא לחוץ, מסוחרר, מזיע , עצבני , אלא רגוע ומחויי ורק גופי משום מה רועד

האם יתכן שמכיוון שהכדור נכנס למערכת בשלושה ימים - אלו הם תופעות לוואי של הפסקה מכיוון שלא המשכתי ?

האם זה יעבור ??-

סליחה שאני חוזר על עצמי - אך איני חרד , מפוחד , מבוהל אלא מרוכז, מחוייך וללא שום חרדה.

אשמח לקבל תשובה בהקדם

תודה

יש לי ילדה בגיל 9, תמיד הייתה ילדה ביישנית, רגישה, סגורה אבל לא ילדה דכאונית או משהו. מבחינה חברתית היא בסדר גמור, תלמידה טובה מאוד, ילדה חכמה. פשוט לא ילדה שמחה מידי, "כל העולם על הכתפיים שלה", מבוגרת מהרגע שנולדה. הבעיה העיקרית שלי היא איתה זה שהיא מפחדת. היא מפחדת ללכת לחדר לבד, למטבח לבד, לכל מקום. היא בוכה אם היא מתקלחת ואני במטבח (בית די קטן) היא טוענת שהיא כל הזמן חושבת שירו עליה, היא אומרת שהיא מבינה שלא יורים על אנשים ומבינה את כל ההגיון אבל מפחדת, אין לי מושג מאיפה זה הגיע לה, או מה לעשות בנדון. יש לציין שהיינו בטיפול פסיכולוגי עם הפחדים האלה כבר פעמיים. כל טיפול נמשך שנה כמעט וזה ממש לא עזר לה. היא פשוט מפחדת להיות לבד ואני מאוד מבינה כי בתור ילדה גם לי היו מחשבות כאלה כל הזמן אבל מה לעשות???אני דואגת מאוד ואובדת עצות.

לאחר שנתיים של לקיחת הכדור 10 מ"ל מדי יום החלטתי להפסיק. האם זה נכון? מה יכולות להיות התופעות ולכמה זמן? הכוונה היא לפיזיות ולא רגשיות. תודה מראש :)
ענת

במשך כמעט כל השנה הייתי מדוכדכת. כל הזמן חשבתי על מה שאין לי, על למה החיים שלי כל כך משעממים וחסרי צבע, על כמה שאני לא אוהבת את עצמי ושאף אחד לא מבין אותי.
בחודשיים האחרונות המצב שלי החמיר. אני מסתגרת כל היום בחדר, חושבת על אותם דברים שכתבתי קודם ועל כך שהעתיד שלי אפור, בסופ"ש ובחופשות אני ישנה מעל לחצי יום, אין לי מרץ בכלל או כוח ואנרגיה לעשות דברים קטנים כמו לעלות במדרגות, אני עצבנית על כל העולם ומתפרצת על כל מי שיקר לי.
העניין הוא שאני רק בת 15 ולכן אני חושבת ומקווה שכל זה רק תוצאות של גיל ההתבגרות, אבל כשחיפשתי מידע על דיכאון באינטרנט, ראיתי שיש לי את מרבית התסמינים של דיכאון מלבד מחשבות אובדניות, חוסר תיאבון (לעומת זאת גבר לי התיאבון), אובדן הנאה מפעולות ותחושה שהסובבים לא אוהבים אותי (מלבד קנאה רגילה באחיות לגבי האהבה של ההורים).
אני כבר לא יודעת אם כל זה הוא תופעה נורמאלית לגיל שלי או שהיא מעבר לנורמאל.
האם תוכלו לתת לי תשובה לשאלה שלי?
בתודה, ענבל.

שלום,
גיסי סובל מהפרעת סומטיזציה שפוגעת לו מאד בתפקוד. לכן אני מנסה למצוא פסיכולוג שמתמחה בהפרעה זו. האם אתן יכולות לעזור לתת לי קצה של חוט? כמו כן, מה הטיפול התרופתי המקובל בהפרעה זו?
תודה

היי.
האם יש לחשוש ממצב בו אני מקיאה קרוב ל 4 -5 פעמיים בחודש עקב לחץ שקורה ללא סיבה.

אין לי שום בעיה רפואית הכל תקין ובדיקות נעשו ויצאו טוב.

האם לחץ יכול לגרום למצב כזה?.. ואם כן מהו הטיפול?..

אבקש המלצה לטיפול ביתי.

שלום ,

בת 38 ,

נטלתי סימבלטה 30 מ"ג במשך שנה עקב תופעות סומטיות קשורות לתחום הניורולוגי שהתבתאו בנימולים , חולשה כללית וברגליים , מיחושים באזורים שונים בגוף.
נבדקתי ע"י רופה משחפחה ורופא פנימאי , הבדיקות הגופניות והמעבדה היו תקינות ולא נמצאה סיבה לביצוע בדיקות כמו CT או MRI .

בהתייעצות עם פסיכיאטר התחלתי שימוש בסימבלטה 30 מ"ג ובמגביל טיפול קוגניטיבי - התנהגותי ולאחר חודשיים התחלתי לחוש בהטבה בסימפטומים עד שהסיפטומים שנעלמו כלל .

לפני כחודש וחצי (ז"א כ- 8 חודשים לאחר שהתחלתי להרגיש טוב) התחלתי להפסיק בהדרגה את השימוש בסימבלה. שלושה שבעות סבלתי מסחרחורת נוראית וכאבי ראש , ככל הנראה עקב תהליך הגמילה.
לפני מספר ימים התופעות הניורולוגיות המפחידות חזרו - מיחושים בפנים ורגליים , נימול בפנים ובחצי ראש, הרגשה של גירוי ייתר ניורולוגי (קשה לי להסביר את התחושה כאילו אני בחשמל ) , חולשה ברגליים, ראייה לא ממוקדת , קושי להתרכז.

למרות שאני מבינה את הקשר הסיבתי בין הפסקת הסימבלטה והתופעות הנ"ל התחלתי לחשוש מחדש ממחלה ניורולוגית מפני אני לא מוצאת את הסיבה הנפשית לתופעות המוזרות (אני לא לחוצה , לא חרדה , לא עברתי טראומות ..אז למה ?!)

אנא ממך התייחסות לשאלות הבאות :

1. האם ההשערה שלי נכונה שהפסקת התרופה גרמה לחידוש התופעות הפסיכוסומטיות.

.2 האם מומלץ לחדש את הטיפול בסימבלטה או להמתין תקופה (אולי הגוף עדיין לא מאוזן לאחר הפסקת הסימבלטה) .

3. האם מומלץ להתחיל מיידית בטיפול פסיכולוגי ?


תודה רבה וסליחה על אורך המייל!

שלום רב!
שמי אתי ויש לי אחות בת 20 חיילת בקרבי (פקידה - לא תפקיד קרבי)
בתוקף התפקיד לפני 3 חודשים שירתה בחברון, וראתה את המשפחות של המתנחלים שם ואת אורח חייהם, והתחילה לשאול את עצמה אולי אלוהים כועס עליה שהיא לא כמוהם, היא מאז נכנסה לדיכאון וחרדות, פחדים, התפרצויות בכי, מילדה בעלת אושר ושמחת חיים הפכה לפחדנית,מרירה, דכאונית וחרדה.
כל הזמן מתעסקת בנושא הדת - טוענת שמעסיקות אותה מחשבות על שמירת שבת ועל הדת שגורמות לה למיגרנות, והיא לא מצליחה להוציא את המחשבות האלה מהראש - ובכלל לא רוצה לחזור בתשובה, המחשבות פשוט משתלטות עליה.
אני ממש דואגת - היא בסך הכל בחורה צעירה לפני שחרור,
מה ניתן לשעות בנידון?

שלום רב,
לאורך ההריונות פיתחתי פוביה ממדידת לחץ דם (עקב פחד מרעלת הריון..) אני ממש מקבלת התקפי חרדה ברגע שמודדים לי לחץ דם, והוא יכול להגיע בקלות לערכים מטורפים של 200 על 100. כמובן שכשאני מודדת בביתי, או לבדי - הערכים תקינים לחלוטין.
אני עומדת בפני בדיקה מסויימת שכחלק מההליך הרגיל, מודדים לפניה לחץ דם ואין לי מושג איך אעבור את הנ"ל. האם אפשר ליטול קלונקס או דומה לו באופן חד פעמי על מנת להגיע רגועה לבדיקה ?
תודה רבה,
מיטל.