פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

אני םובלת מי חרדות שאני הולכת לםופר ורואה מישהו עים תחבושת ונגע בעגלת הקניוית שלי אני חוזרת לבית ומשאירה את הדברים שקניתי זה חלק קטן משאני עושה ועוד הרבח דברים אני נוטלת כדוריםלוסטרל ואדרונקס שבע שנים לוקחת את .התרופה תודה תודה

שלום , אנ י בן 28 ללא בעיות בריאות.

בחצי שנה האחרונה הייתי נתון ללחצים שונים , שעות עבודה רבות ולחץ נפשי מסיבות משפחתיות.
בכל התקופה הזאת הרגשתי מצויין לא תופעות מיוחדות

לפני כיומיים בעת נהיגה בכביש חיפה -תא - הרגשתי לא טוב, מן ירידת סוכר,חולשה וסחרחורת, עצרתי בצד , אכלתי, שתיתי ונרגעתי. אני חייב לציין כי אני מרגיש מצויין בדרך כלל ועד אותו הרגע הרגשתי מצויין

אך כל הדרך הרגשתי חלש- כשהגעתי הביתה , הרגשתי יותר טוב.

למחר בתחילת יום העבודה הרגשתי טוב ולפתע לקראת השעה 11 בבוקר שוב הרגשתי עייפות, לחץ, פיק ברכיים, חוסר ריכוז , זיעה , רעד, נימול וכו.. לקראת הערב הרגשתי יותר טוב . אך אתמול והיום (כנראה בגלל שמצב זה הלחיץ אותי) אני מרגיש ברציפות למעלה מיום שלם - דפיקות לב, זיעה, רעד, קוצר נשימה, הרגשת סחרחורה והעלפות, , חוסר תאבון וריחוף. מה עלי לשעות, איני יכול להמשיך כך - אני מפחד כי מדובר במשהו יותר רציני - או אכן התקף חרדה חמור שהצטבר בגופי לאחר לחצים של מספר שנים ???? זה נמשך כבר ארבעה ימים ברציפות ללא הפסקה או הטבה במצב שאני מרגיש חוסר פוקס, חולשה גדולה, סחרחורת , לחץ , רפיון בשרירים וכן הלאה

אני חייב לציין כי כרגע איני נתון לשום לחץ סביבתי בעבודה או בחיי האישיים
אלא רק לחוץ מאיך שאני מרגיש כרגע- זה מה שמפחיד אותי.
יתכן וכל הלחץ שהייתי נתון בו (עד לפני שבועיים) בעבר גרם לזה - למרות שעכשיו איני מוטרד ?

כשאני בחברת אנשים חדשים אני הופכת להיות קפואה ולחוצה מאוד ולא מצליחה לצאת מזה. הפחד שאני נראית לחוצה גורם לי להיות עוד יותר לחוצה, למרות כל המשפטים שאני אומרת לעצמי ושאני מנסה לקבל את עצמי ולהבין שאין סיבה להיות לחוצה.

זה אולי ישמע מוזר, אני מרגישה שאני נהיית אוטיסטית ליד אנשים חדשים. מרוב לחץ הכישורים החברתיים שלי נפגעים.


אני לא יודעת מה לעשות.

ניתן למצוא הרבה מידע עבור מי שבדכאון. אני לא מוצאת מידע עבור מי שחי עם אדם שבדכאון.
בעלי תמיד בדכאון. מה שאני לא מנסה לעשות - כמובן אני לא בסדר. פעם אחת אפילו התקשרתי לפסיכולוג שלו על מנת שידאג להפגש איתו כאשר היתה תקופה שהם לא נפגשו. כמובן בעלי עלה על זה (הפסיכולוג נתן תשובות לא כל כך טובות ובעלי עלה על זה) ומאוד לא שמח. ביקש שיותר אני לא אתערב (רק ביקשתי שיפגש איתו). כבר הרבה זמן ה לא נפגשים.
בנתיים הוא לא מרגיש טוב. זה נמשך כל כך הרבה זמן. כבר אין לי כוח אליי. הוא לא מתפקד טוב ולא נותן לי לעשות דברים במקומו. הרבה פעמים בא לי להתגרש ממנו אבל אז הוא הופך להיות משהו ממש מפחיד (מתוך היאוש שלו). הוא כל כך תלוי בי שהוא יודע מה יהיה איתו בלעדי. הוא גורם לי לשקוע אבל תמיד מוצא להאשים את כל העולם ואישתו. כשאני עייפה כל כך ומותשת הוא מראה לי איך הוא מוכשר ופותר קשיים (הוא אלוף...).
לעומתו אני האופטימית והמאושרת . הרבה פעמים הוא פשוט הורס לי את שמחת החיים. אני מוצאת את עצמי מתרחקת ממנו על מנת למצוא את האושר שלי.
איך מתנהלים מול אדם כזה ????

האם דיקור סייני יכול לעזור נגד דיכאון וחרדה?

שלום, אני בן 18, ואני כבר סובל מדיכאונות שבאים והולכים כבר מגיל צעיר יותר (15~16)..

יש בי שנאה עצמית מאוד גדולה, אני נכנס לדיכאון הזה פשוט כל הזמן וזה מוציא את החשק לעבוד, לצאת מהבית, וכו'.
אני הומו לא גאה בכלל, לא מקבל את זה על עצמי כל כך, ועם כל זה, יש גם תבעיות שסובבות את כל הנושאים האלה.
אני כל הזמן עצבני ורב הרבה עם חברים ואנשים..

מה לעשות? אני כבר מתחרפן...

שלום ובוקר טוב לכולם. אני בתהליך יציאה מדיכאון ודי התגברתי עליו. אני מצליח להילחם יפה ומצליח להנות מחיי היום יום שלי. אבל הבעיה היא יותר סביבתית, יותר נכון היא אבא שלי.
אני גר עם ההורים והמצב הכלכלי דווקא בסדר, אנחנו מסתדרים וחוסכים במה שאפשר. אבל אבא שלי, מחזיק רכב ישן עם נפח מנוע של 4300, ולא, הוא לא עובד עם הרכב ומתעקש לא למכור אותו. אבא לי מבקש מאיתנו כסף לדלק והוא גם מעשן בכמויות. אציין שאבי חולה ריאות בנוסף לכל.
אני סטודנט לפסיכולוגיה ולשמחתי יש לי קצת ידע בעניין של עזרה עצמית. אבל בכל הנוגע לאבי אני די מיואש. הוא גומר לי את הכסף, הוא גומר לאמא שלי את הכסף וגם מאחים אחרים הוא מבקש מימון לסיגריות ולדלק, ואני די אובד עצות.
המצב כזה שהוא לא דואג לכסף בכלל לבית ורק מבקש מאיתנו. הוא מפריע לי בזמן העבודה בבקשות לכסף וברחמים עצמיים שלו ואני מתקשה לעבוד בגלל שאני חוזר למחשבות. עקב כך אני גם טועה בעבודה.
הבעיות עם אבא שלי מחזירות אותי לדיכוטומיות לחוסר תקווה, לדיכאון.
אודה על עצות ותמיכה.

שלום קוראים לי צח בן יאיר ולאחורנה עברתי הרבה כלומר בשנתיים האחרונות ואני בן 21 היו לי מקרים שרבתי עם האחיות שלי ועם אמא שלי ועם אבא שלי וגם היה לי מקרה ממש כואב כלפני כשנה וחצי המקרה שקרה לי לפני שנה וחצי היה שחבר טוב שלי ניסה לגרום לי ללכת למשטרה להגיש תלונה על אמא שלי ואבא שלי ומאז ניתקתי איתו קשר ומאז אני סובל מדיכאון ואני גם מתקשה לתפקד בחיי היום היום שלי וגם בעובדה אני מתקשה לתפקד וקשה לי לקום בבוקר ואני גם לא נהנה מפעליות שהיתי עושה בעבר כמו למשל ללכת לקניון לקנות בגדים וגם אני לפעמיים שאני יושב לבד בחדר אני מתחיל לבכות וזה נמשך כבר הרבה זמן.אני ישמח לקבל תשובה .

אני לוקחת כדורי רסיטל. אני התחלתי לקחת , כי סבלתי מחרדות
וברגע שאני מרגישה הכי טוב בשיא שלי אני תמיד אומרת למה אני צריכה את הכדורים האלה וישר מפסיקה..
איך שאני מפסיקה לאחר כמה זמן בערך כשבוע אני מתחילה להרגיש כאילו יש לי בעיות במערכת העצביים זאת אומרת משהו בתוך הגוף שלי עצבני כמו כןאני גם יותר עצבנית על הכל כולל חברים ומשפחה מרגישה מאין חוסר שקט כזה בתוך הגוף של עצביים..
יש מצב שפשוט מערכת העצביים שלי לא תקינה? האם יש דבר כזה?
אני לא חושבת שזה קשור לחרדות, כי אני לא ממש חרדה מכלום אני פשוט יותר במצב של עצבים כאלה בתוך הגוף..
אשמח לתגובה
דנה.

לפני כמה ימים בסוף הארוחה בעלי הקיא פעמיים הרגיש חולשה וישב על יד השירותים.
הגשתי לו תה הוא בא לחדר ושאל איפה הבן הגדול שלו ( הוא עצמו לקח אותו להתארח אצל חבר כשעתיים לפני כן) בקיצור הוא שכח איזה יום היום מה עשה לפני כמה דקות ולמה השולחן ערוך. אני נבהלתי מאד והזמנתי אמבולנס. הייתי בטוחה שזה אירוע מוח , כיוון שאף פעם דבר זה לא קרה לו. ההקאות אחרי הארוחה ותחושת מחנק ורצון לאוויר התרחשו בעבר , אבל איבוד זיכרון אף פעם. נהג האמבולנס אמר שחייבים לקחת אותו לחדר מיון באמבולנס . הוא לא התנגד מה כיוון שהיה אפטי לגמרי. הגענו לחדר מיון ביצעו לו CT שיצא תקין. ואמרו שזה כנראה התקף חרדה. איני יודעת מה לעשות האם תופעות כאלו ימשיכו להתרחש . ? במקרה זה שלחתי את הילדים כדי לא להביך אותו והם לא ראו אותו במצב זה.

אני בלחץ כי אין לי מושג מתי זה יחזור ומה לעשות ?? אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי

לד"ר שלום רב,
מזה שבוע אני מרגיש חולשה עייפות והעיינים נעצמות לבד,אני עובד 8 ולפעמים 9 שעות על הרגליים .ויושן בין ל 6 - 7 שעות בממוצע .בזמן עבודה אני מרגיש שאני עומד להתעלף ולחצים בראש כולל סחרורות והרגשה של ערפול טשטוש בעיינים,בבית.
יש לי זרמים בקודקוד הראש,לחצים ברכות,לחצים באזור המצח.בנגיעה בגבות
האזור כואב,יש גם כאבים במצח,מאחורי הראש ובצדדי הראש.
ולעיתים גם הרגשה כמו של אחרי מכה בראש.לא קיבלתי מכה בראש.
האם זה יכול להיות משהו נפשי ? בגלל מחשבות או פחדים?
בתודה
אריאל

אני סובל בזמן האחרון מהפרעת חרדה

האם תחושת ה"כבדות" ברגליים שאני מרגיש יכולה להיות קשורה לכך?
(אני בן 27 ספורטאי)
תודה

אני חווה המון מתח במשך היום בשביל כלום , זאת אומרת שאני לא מנהל עסק גדול שיש בשביל מה להיות במתח , זה מתח מפני אנשים , כל מי שאני פוגש פנים בפנים במסגרת העבודה שלי או בטלפון או במיילים , אני במתח שמא אני לא פונה לבן אדם כמו שצריך , אני מפחד להפחיד או לשגע או לנדנד או לא להגיד שום מילה או לעשות פרצוף ,בקיצור אני לא רגוע , ממש לא, אני במתח לפני כל משימה ובאמצע כל דבר שאני עושה , אני גם במתח ממה יקרה מחר מחרתיים ובעוד שנה , אני רץ ורץ במירוץ החיים בלי לדעת מדוע , אני עושה ספורט אבל קשה לי כי אין לי חשק לספורט , דהיינו אני רוצה לעשות ועושה , אבל זה מדכא אותי כשאני חושב על זה כי צריך להתאמץ הרבה , בכל אופן היום פרצתי בבכי כי אני לא יכול לסבול את זה יותר , אין לי מושג למה אני חי בכלל , עם הפסיכיאטר אני לא בקשר כי הוא לוקח הרבה כסף וחמישים השיחות של איתו לא הועילו , אני לא סובל אותו , אגב אני גם לוקח תרופות אנפרניל וקלנזופם , חוץ מזה רציתי לשאול , יעזור לי הדיפרסון? והמאסטר מיינד?
תודה על ההתייחסות

שלום רב,

בת 38 , בריאה בדרך כלל ללא עבר של סחרחורות.

לפני כחמישה שבעות הפסקתי את השימוש בסימבלטה 30 מ"ג בצורה הדרגתית .שלושה שבועות סבלתי מסחרחורת חזקה במהלך כל היום והבנתי שזה קשור לתהליך הגמילה .

כיום ,כחמישה שבועות לאחר הפסקת השימוש ,אני ממשיכה לחוש בסחרחורת ,בעוצמה פחות חזקה אבל מורגשת כל הזמן (במיוחד בעת הזזת הראש) . בנוסף אני חשה בעייפות , ראיה מעט מעורפלת , כאבי ראש ,הרגשה כללית לא טובה .

ברצוני לציין שהתופעה של סחרחורת איננה קשורה לסימפטום של חרדה .

האם היגיוני שלאחר תקופה יחסית ערוכה מאז הפסקת השימוש בתרופה ,טרם עברתי את תהליך הגמילה ?!

אשמח להתייחסות ולהמלצות

תודה רבה !

ד"ר שלום

בחודשיים האחרונים התחלתי להרגיש לא טוב בהדרגה, ערפול מוחי (הרגשה שהמוח "נמס"), חוסר אנרגיה, חולשה, תחושת "חום" כל הזמן.
בזמן האחרון דבר זה היה מלווה במספר התקפי חרדה.
כרגע התחושה שלי היא כאילו אני נמצא במצב חרדה כל הזמן. המוח שלי מרגיש מעורפל כל הזמן, ויש לי קוצר נשימה רוב הזמן. אני מרגיש שאני לא יכול לבצע פעילות ספורטיבית וכאילו אני "חולה", אך אין לי תסמינים פיזיים (חום, בדיקות דם תקינות).

יש לציין שהתיעצתי עם פסיכולוגית.
האם תסמינים אלו נראים לך כהפערעת חרדה? או שאולי יש משהו אחר?
התייעצתי גם עם קרוב משפחה פסיכיאטר והוא המליץ לי על "רסיטל", אולם אני מפחד מתופעות הלוואי של התרופה.

תודה