פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

אני בת 34.5 אין לידות,בחורה בריאה ,אין תרופות קבועות שאני נוטלת, מחזור יחסית סדיר עם איחור של שבועיים לפעמים, הבעיה העיקרית היא "הפרומו" שעושה לי הגוף שבו או שבועיים לפני, המחזור מאד קשה מלווה בכאבי תופת והקאות ובחילות,התופעות של קדם וסתי והווסת מחמיר עם השנים, בשנה האחרונה זה מתבטא במצבי רוח מוזרים שפתאם אני מוצאת את עצמי בסרטים ובוכה מסיבות שטויות,נפגעת מדברים עד עומק נשמתי בניגוד לתקופה הלא סמוכה למחזור, שבה לא היתי מקדישה תשומת לב ונפגעת, השקיפות של המציאות נראת לי עכורה באותה תקופה הסמוכה למחזור,תסמינים של דכאון, כשמחזור חולף אני חוזרת למצב מאוזן ואני מביטה לאחור ובהלם שמדברים שטויים נפגעתי ובכתי, דיברתי עם חברות שבטווח גיל שלי אמרו שגם להן יש כאלה תופעות וגם אמא שלי סיפרה שיש תופעות דומות,. מצב זה מפריע כי זה מסווג אלי תדמית של חולשה במקום העבודה, בצירוף סבל נפשי שכלל לא נעים שבו אינני מצליחה להשתחרר ממנו, פניתי לרופאת משפחה המליצה שאפנה לרופא נשים אולי אקח גלולות מסרתי לה שגלולות רק מחמירות את התופעות ,היא רשמה לי מרשם של ציטאלופראם ובקשה שאתיעץ עם רופא הנשים, אמרה שאקח את הכדורים באופן קבוע ואנסה לראות אם זה משפר את ההרגשה סמוך לאותה תקופה של טרום וסתי. קראתי על הכדורים האלה וגילתי שאלה כדורים פסכוטיים לדכאון וחרדה. ומפריעה לי הרגשה שאני יודעת שאני אדם נורמטיבי שפתאם זקוק לכדור ששייך כנראה לקבוצה שיש לה הפרעה כנראה פסכוטית.עולה השאלה האם הכדורים יתייגו אותי כאחת שיש לה בעיה נפשית? אני בחורה בריאה רק המחזור משבש לי את איזון, אני מרגישה שהכדורים משייכים אותי לקבוצה שלא היתי רוצה להיות בה האם מחשבות נכונות?

שלום הפסיכולוג שלי המליץ לי על תרופת הציפרלקס נגד דיכאון
אני נוטה לקחת גם כן רטלין אבל לא באופן קבוע, בסביבות ה7-10 כדורים בחודש
האם זה מסוכן ביחד?
תודה

שלום רב,
אני בן 26 וזה זמן רב סובל מדיכאון ורק לאחרונה מצאתי כדור שאליו ואיתו אני מגיב טוב (מירו/מרטזפין) וללא תופעות לוואי קשות - כגון חוסר שינה, בעיות מין וכאבים שמהם סבלתי ממגוון כדורים אחרים נוגדי דיכאון, כגון: פריזמה (פורזק), ויאפקס, איקסל, רסיטל ועוד...

מלבד הדיכאון, אני סובל במשך כל חיי מבעיות ריכוז מאד מאד קשות - יש לי דוגמאות קיצוניות מהעבודה ובחיי האישים.
קראתי איפשהו שזה לא מומלץ לקחת כדור כמו ריטלין יחד עם כדור נוגד דיכאון - רציתי לדעת האם יש איזשהו שילוב שכן עשוי לעבוד או לפחות ששווה לנסות אותו???
בעיות הריכוז פוגעות בי בצורה מאד רצינית מבחינה מקצועית ובעבודה וכמו כן בחיי האישיים.

אודה לעזרה כלשהי.
תודה.

אניבת37 מזה כמה חודשים אני מרגישה תחושת מחנק בגרון עם קשיים בהכנסת אוויר עד שאני מתאמצת לקחת את האוויר הדבר הולך מתגבר לקראת אחרי צהריים ומלווה בקושי אפילו לדבר (אני התחלתי להעדיף לא לדבר )עברתי סדרת בדיקות מקיפות בעבר (לפני שנה)בדיקות מאמץ מיפוי לב , בדיקת גסטרו שהעידה על קימו של החידק ההילוקפטר וקבלתי טיפול מתאים בבדיקת C.Tבטן נתגלו אבנים בכיס מרה. עברתי בדיקת M.R.Iראש והיתה תקינה .א.א.ג בדיקה תקינה .
מזה שנה אני מקבלת קרדיולוג עקב דופק מהיר .
מה שמטריד אותי היום ההרגשה הזאת של החנק והקושי בהכנסת אוויר עד שאני הולכת להתעלף

אני מבקשת מכבודכם עזרה בתקווה שאצא מהמצב

אני לוקחת שנתיים רסיטל במינון של 20 מ"ג.
לאחרונה אני קצת מזייפת ושוכחת לקחת, עד שבשלושה ארבעה ימים אחרונים לא לקחתי בכלל.
כעת יש לי נדודי שינה - האם יכוליהיות שזו תופעה של הפסקת הכדורים?
האם אני יכולה להמשיך לקחת אותם אחרי הפסקה של כמה ימים,
ושוב להפסיקם אבל יותר בהדרגה?

תודה

שלום,

אני בשנות העשרים לחיי, רווק, עובד היי-טק.
תמיד רודפות אותי מחשבות שלפעמים זה נמשך לאורך כל היום, עד כדי כך שזה לפעמים עושה לי קשיים בנשימה או כאלה דקירות בלב וסוג של דיכאון פנימי...
לפעמים המחשבות הם על נוהל היום יום שלי, לפעמים אני חושב/מרגיש שאני צריך שינוי בחיים שלי, כאילו שאני אבוד לא יודע מה עוד אני צריך בחיים שלי..
ולפעמים מחשבות שהם בכלל לא קשורות אלי, זאת אומרת אם אני רואה משהו לא נכון או משהו לא מסתדר לי מבחינת השקפתי לעולם זה הורג אותי ותמיד רודף אותי במחשבות איך הוא עשה/ה את זה!! אני תמיד מנסה להתעלם מהדברים האלה אבל זה לא בשליטתי..

אני מאוד נהנה בעבודה, תמיד מקיפים אותי חברים, והגעתי למקומות שתמיד חלמתי להגיע אלהם (מקומות עבודה) בגיל כל-כך צעיר, אבל עדיין חסר לי משהו בחיים שמציק לי.

לפעמים המחשבות משפיעות על ההתנהגות החיצונית שלי, אני נראה מדוכא מדי פעם כלפי חוץ ולא רק ביני לבין עצמי, למרות שאני סוג של היפראקטיבי, תמיד עושה שמח לסביבה וכאשר זה נתקע לי ישירות מרגישים שעובר עליי משהו, אף פעם לא שיתפתי חברים או קרובים על מה שאני מרגיש באותו רגע ואני תמיד זורק תירוצים כדי לצאת מהמצב שבו הם שואלים אותי מה עובר עליך..

איך אני יכול לצאת מהמחשבות האלה שלא ישפיעו עליי, או כאשר אראה משהו שלא לא תקין מבחינתי לא אמשיך לחשוב עליו ??

תודה לעוזרים

יש לי כבר מספר שנים תחושה של העלמות.
אני מרגישה שמשהו הורס לי את המוח ומערפל אותי .
פעם הייתי נכנסת לפאניקה מהמצב אך לאחרונה השלמתי עם העובדה שאני לא קיימת.
יש לציין שאני לעולם לא מחסירה ימי עבודה ואני משקיעה בכל החובות שלי כלפי משפחתי .
אני כל הזמן אומרת לעצמי שזה המדד שלי לכך שאני מתפקדת ולכן אסור להפסיק או לוותר.
אני חוששת להפגש עם אנשים כי אין לי שום מחשבה בראש ואני מפחדת שידעו עלי.
אין לי זמן או כסף ללכת לפסיכולוג או פסיכיטר ואני לא מועניינת לפתוח דברים על עצמי.
אז נא לא לתת תגובות כמו תלכי לפסיכיטר כי אז לא הייתי פונה לפורום.
1.רציתי לדעת האם יש מחלה נוירולוגית שיכולה לגרום לי להעלם ,האם יש אפשרות להחזיר אותי? אם כן כיצד?
2.האם יש עוד אנשים שנעלמו ? אני מחפשת אותם באינטרנט אבל לא מוצאת . האם אני היחידה?

אימי,בת 78 עברה דיכאון אחרי לידה לפני חמישים שנה(לאחר לידת ביתה השניה) ואינה מטופלת.הדבר נודע לנו לאחרונה מאבי שכנראה לא אכפת לו לגלות הכל עקב הזוגיות הנוראית שמתדרדרת בשנים האחרונות.בנוסף לכך ראייתה של אימי מתדרדרת והמצב בלתי נסבל.האם קיים קשר וכיצד אפשר לעזור להם.התחושה שלנו שלושת ילדיהם כ"כ כבדה עד שאנו חוששים שישימו קץ לחייהם.

אני בת 38 אמא ל3 ילדים בשנה שעברה עברתי מצב קשה עם הבת שלי (כתה א אשר סבה לבקר בבית הספר עקב אירוע של אלימות ) עקב האירוע אשר הזדמן עם התמוטטות החברה אשר עבד בה בעלי והתחלת עידן של מצב כלכלי קשה אושפזתי בבית החולים פעמיים כתוצאה של דופק מהיר ולחץ דם גבוה בבית החולים עברתי כל הבדיקות הנדרשות והכל היה תקין שוחררתי עם טיפול של חצי כדור של קרדיולוג אבל המצב היה קשה יותר לכן הופניתי לפסיכיאטר אשר המליץ על ציפרולקס ושני כדורי וואפין ואכן המצב השתפר ואחרי 3 חודשים הפסקתי את הסיפרלקס(על דעת עצמי) והמשכתי בוואפין .
בתחילת ספטמפר הרגשתי סחרחורת פתאומית בעקבותיה עברתי בדיקות מקיפות אצל רופאים מומחים :א.א.ג. תקין
נוירולוג תקין
אורתופד בדיקה תקינה חוץ ממתח אדיר בצוואר
u.s. בטן תקין גילוי אבנים בכיס מרה
M.R.I ראש תקין
בדיקות דם תקינות
אבל למרות זאת אני עדיין מרגישה בחנק בגרון סחרחורת לפעמים אני מתעורת בלילה לפעמים כאילו הייתי מתה רועדת מתקשה לנשום ואחרי צהריים הרגשת החנק וכאילו אני לא יכולה להכניס אוויר או לדבר.

המצב התחיל להשפיע על הילדים הבן שלי אומר לי עדיף לחיות בבית חולים ובעלי התחיל להתלונן מהמצב אשר לא נגמר
היום אני מטופלת בוואפין ובקרדיולוג
אנא עזרתכם

שלום רב מכובדי.אני מטופל מיזה 10 שנים בערך בתרופות כנגד דיכאון+חרדה.הרופאים המטפלים ניסו במשך השנים לתת לי את כמעט כל התרופות המוכרות ברפואה המודרנית ללא הצלחה לתקופה ממושכת.לפני 5 חודשים אושפזתי למשך חודש וחצי לצורך ריביזיה עם התרופות .במהלך אותה תקופה נעזרתי בתרופות חדשות עד שהוחלט לשחרר אותי לאחר הטבה בולטת במצבי הרפואי.הטיפול שאותו המשכחתי לקבל לאחר השיחרור כלל את:סימבאלתה 60+30 אחד בוקר והשני צהריים+ווליום בבוקר+גילקס 2 כדורים שלוש פעמים ביום+תרוקטיל 1 בוקר+1 צהרים+2 בערב+מירו 30 לפני השינה.הבעיה המרכזית שאליה אני חותר ואשר משפיעה עלי לרעה זה קושי רב להירדם עם התעורריות לעיתים קרובות ניסינו לשנות את זמני לקיחת התרופות ללא שינוי.ניסיתי להעזר בבונדורמין וזה עזר לי קלות במשך מספר ימים עד להפסקה כליל ביעילותו.ניסיתי תרופות טבע ללא הועיל אני פשוט לא מצליח להירדם ואם כן למשך זמן קצר ביותר ואני למחרת מיסתובב כמו שיכור עם עליה במיפלס הדיכאון והחרדה כתוצאה מיכך ואני שואל אתכם מכובדי מה עוד ניתן לעשות? אני לא רוצה לחזור אחורה לתקופות אפלות וחשוכות מהעבר הלא רחוק ולכן הדאגה הנובעת מיכך למה זה קורה ומה עושים בנידון ?

שלום רב, לדעתי (ולדעת שאר בני משפחתי / מקרים) אבי סובל מדכאון קליני מזה זמן רב, שהולך ומחמיר בהדרגה. אבי הולך ומסתגר בתוך עצמו, מתקשר פחות ופחות עם הסביבה, חסר אנרגיות, ישן / שוכב במיטה שעות רבות, חסר תיאבון ולא מגלה עניין (כמעט) בשום דבר. בנוסף, זה דכאון "שקט" אבל יש לו התפרצויות זעם לעיתים, בד"כ כתוצאה מאירוע מסוים.

אני ומשפחתי חוששים מאוד להציע לו ללכת לפסיכיאטר בעצמנו וכו' פן זה רק יחמיר את המצב ויעורר אנטגוניזם, לכן קיווינו שרופאת המשפחה תוכל לסייע, בתור דמות סמכותית ואובייקטיבית. עדכנתי את רופאת המשפחה שלו ב"דיאגנוזה" / חשש שלי וביקשתי ממנה לשוחח עימו. היא נצלה את אחד מביקוריו השגרתיים במרפאה כדי להתרשם (שאלה שאלות בסגנון מה אתה עושה בשעות הפנאי וכו') אבל לא "הקשתה" עליו וספציפית לא המליצה לו על שום טיפול או הפנייה לפסיכיאטר, למשל. בקיצור, אין לי מושג איך אפשר לגרום לאבי ללכת להיבדק ו/או לסייע לו ולסייע לנו לטפל בו.

אשמח לכל עצה / טיפ / רעיון יצירתי ...

תודה מראש!

איך הכדורים האלה?
יעילים במצב של מתח?
תודה!!!
להרגעה מיידית?

אני בת 29, ילדתי לידה ראשונה לפני 5 חודשים. כחודש לאחר הלידה התחילו לי כאבי שרירים ורקמות בגוף בעיקר בשכמות ובידיים, כאבי גרון ואוזניים, חולשה, צמרמורות, סחרחורת, הקאות, קשיי נשימה, נדודי שינה, חלומות סיוט וכו'. הרופאים חשבו שאולי הכאבים נובעים מפיברומיאלגיה. הרופאת משפחה העלתה חשד לדיכאון לאחר לידה ורצתה שאני אקח כדורים נגד הדיכאון. אני לא רציתי לקחת את הכדורים כי באמת לא הרגשתי בדיכאון רק הרגשתי כאבים בגוף וחולשה גדולה.
היום המצב השתפר, אני ישנה יותר טוב, ואני סובלת הרבה פחות מכאבים בגוף. הדבר היחיד שמפריע לי הוא שיש לי דפיקות לב מהירות ובטן מכווצת. כמו שמרגישים בשעת לחץ. אני מרגישה את זה המון (כמעט כל היום). בהתחלה חשבתי שאני לחוצה בגלל הלימודים אבל אז שמתי לב שגם כשאין לי ממה להיות לחוצה (למשל בזמני חופש) הבטן שלי מכווצת ויש לי דפיקות לב מהירות.
האם זו חרדה?? מה ניתן לעשות? ממש אין לי סיבה להיות לחוצה ונמאס לי מההרגשה הזו. אני פשוט רוצה לחזור למצב נורמלי כמו לפני הלידה. (עד כמה שאפשר)

שלום!
אני חווה בזמן האחרון, כבר סיבוב שני (מלפני כמעט שנה) דיכאון וחרדות קשות שפוקדות אותי כמה פעמים ביום. אני כל כך נבהלת באותם הרגעים ולא מסוגלת לדבר ולחשוב על שום דבר למעט איזה טרגדיה אני חווה,אני חשה צורך בלתי נשלט להתחיל לשתף( כדי להקל על עצמי ואז ניכנסת לסרטים מזה שלא חכם לשתף אנשים) כי הם עצמם מאוד מתבלבלים אחר כך ולא יודעים באיזו רגישות לנהוג איתי (שאולי מישהו יינצל זאת לרעה, אני בחורה צעירה ודי מושכת) ודברים שאני מנסה לומר יוצאים מהקשרם, לא מצליחה להעביר רעיונות, מה שבעבר הצלחתי לעשות



שאלה לי:
אשמח לקבל טיפים בהתמודדות עם החרדה ולדעת מהאנשים שפה,איך לומדים לחיות עם זה והאם זה משתפר עם הזמן?

שלום,
התחלתי לשתות ציפרמיל בעקבות בעיות שינה (כנראה מחרדות).
ישנה ירידה דרסטית בחשק המיני ובהנאה מסגקס אם בכלל.
האם ישנו כדור שאינו גורם לתופעות לוואי אלה ועוזר לחרדות?
האם קיים משהו שניתן לקחת במקביל לעלייה בחשק המיני?
תודה רבה
אביתר