פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

יש לי שאלה מעט מוזרה: לפני כיומיים רבתי מריבה מאד מאד מאד קשה, ברחוב, עם אבי, אנשים ממש הפסיקו לדבר כדי להסתכל. במהלכה הרגשתי ממש תחושה עצומה של נסיון לצאת מעורי מרוב עצבים על אבי, כי הוא פשוט לא קולט כלום מלבד: כסף, ניצול זמן לרווח ושאר ירקות. יש לציין שהוא לא ממש אדם רגיש ולמרות שאני בנו, אומר לי כל מה שהוא חושב(דברים לא טובים) בפנים. הדבר מלווה אותי על עכשיו ואני לא מסוגל לזוז כמעט. מיותר יהיה לדבר איתו, ברגע הדיבור הוא כאילו מאד מבין ואחרי חדשיים הסיפור חוזר. בנוגע לפסיכולוגיה\פסיכיאטריה אני "מכוסה" והשאלה שלי לא קשורה אליהם: השאלה היא האם מאורע שכזה גורם בהכרח לנזק מוחי, ולו קטן, שהרי ברור לי שהגוף שרוי במצב הרסני ביותר בעת הצעקות והעצבים הללו.. תודה מראש

אני סובלת כבר תקופה מדיכאון קל , הרופא המליץ להשתמש ברמוטיב , קראתי על תופעות הלוואי של התרופה ובין הייתר מצויין רגישות לשמש . אני סובלת מפיגמנטציה בעור ומשתמשת באופן קבוע במשחה עם הידרוקינון במינון מאד גבוה .שאלתי , האם השמוש ברמוטיב יכול להרע את מצב העור שלי שגם ככה מאד רגיש , האם ניתן בכלל להשתמש ברמוטיב כאשר משתמשים בהידרוקינון ? , אני נמנעת לחלוטין מחשיפה לשמש .

בתודה מראש ,

שלום רב,
אני בת 27 ומה שקורה לי זה פשוט סיוט שאני לא יודעת איך לצאת ממנו.
זה התחיל לפני חודשיים מכאב ראש וטשטוש בעין אחת. פחדתי נורא שיש לי גידול במח. פניתי לרופא משפ' ולניורולוג ובסוף ביצעתי סי טי מוח שהיה תקין. במקביל התחלתי להרגיש נימולים בגפיים. כמו תמיד התחלתי לחפש באינטרנט ומצאתי טרשת נפוצה. תוך מס' ימים כבר הייתי בטוחה שיש לי את המחלה. אין ספור רופאים שביקרתי אצלם בתקופה האחרונה. בעקבות התלונות שלי ביצעתי MRI מוח שגם כן היה תקין. במקביל בוצע בדיקת דם עם עליה בליקוציטים, הרופא אמר שזוהי השפעה של לחץ נפשי ונתן לי לשתות קלונקס לכמה ימים.
בעקבות בדיקת דם לא תקינה התחלתי לחפש שוב באינטרנט ומצאתי שליקוציטים עולים כאשר יש סרטן.
מאז התחלתי להרגיש כאבים בבית החזה וחשדתי שיש לי סרטן ריאות- בוצע רנטגן חזה ועמוד שדרה- תקין.
לפני כמה ימים קראתי כתבה ל מחלת לימפומה ושלשום מצאתי אצלי בלוטת לימפה בגודל של אפונה בבית השחי. פניתי לרופא משפ' שאמר שבלוטה מאוד קטנה ולא מדאיגה אך צריך לעקוב. ואני לא מאמינה לשום דבר ממה שהרופאים אומרים לי ובטוחה בשלי. כבר כמה ימים אין לי תאבון אני לא אוכלת כלום. בחילות וחולשה נוראית. אני בוכה מכל דבר. כל הגוף שלי כואב, אני כל הזמן מחפשת בלוטות נוספות ולא משנה איפה אני נוגעת - כואב לי.
תעזרו לי בבקשה. האם באמת יש לי סיבה אורגנית לחשוד שאני חולה או שאני פשוט צריכה פסיכולוג?
תודה רבה,

רופאת המשפחה בקופת חולים כללית יכולה לאבחן ולתת תרופות ללחץ וחרדה.
איזה תרופות ללחץ וחרדה היא רשאית לתת?

שלום .אני בת34 מזה שנים אני סובלת מעייפות במיוחד בשעות הבוקר לפעמים זה מלווה בכאבים בכל הגוף ,ויש ימים שאני מתעוררת עם הרגשה של חרדה שאין לה כל סיבה,עובר עלי ימים קשים שאין חשק וכוח לעשות אפילו הדברים הפשוטים ביותר ,אני מאוד איטית בכל דבר גם בקליטת דברים ניתוחם והסקת מסקנות לפעמים לנהל שיחה פשוטה מבקש ממני מאמץ,במיוחד שיש לי בעיה רצינית של ריכוז וזכרון ,לפעמים קשה לי לחבר משפט או להשתמש במלים הנכונות וזה מגיע עד גמגום ,התופעות הללו מחמירות כשאני נמצאת תחת לחץ ואחרי לידה, והם באים בגלים .עשיתי בדיקות דם והיו תקרינות .

האם החרדה יכולה להעלם או לפחות לקטון במידה משמעותית רק ע"י טיפול התנהגותי קוגנטיבי? כבר תקופה שאני נמצאת בטיפול פסיכולוגי ואני לא מרגישה שינוי במצב החרדה. הומלץ לי מספר פעמים ללכת לאבחון פסיכיאטרי אך אני לא מעוניינת להתחיל לקחת כדורים. בינתיים אני לא רואה קצה חוט והחרדה רק גוברת. שמעתי שהכדורים יכולים הרבה פעמים, לפחות בהתחלה להחמיר את המצב.אני מאוד מפחדת מכל התהליך למרות שאני מתחילה לחשוב שזה כבר בלתי נמנע.
אבודה.

פרופ' שלום,
תודה על תשובתך המהירה.
בהמשך לכך: האם יש תרופות שזמן ההשפעה שלהם לא חולף לאחר תקופה ארוכה? ז"א שאפשר לקחת לכל החיים?

תודה מראש

היי.


אני צעירה בת 21. בזמן האחרון התחלתי להרגיש לא במיטבי מבחינה נפשית..וזאת לא הפעם הראשונה שזה קורה לי, זה קורה בתקופות מסויימות, לא יודעת בידיוק. מרגישה חרדה עמוקה כמעט על כל שטות.

אז נכנסתי לאחד האתרים והתחלתי לברר על דכאונות ולצערי גיליתי שיש לי את כל הסימנים לדיכאון הדיסטמי. ומאז זה עוד יותר מלחיץ אותי, כי אף פעם לא חשבתי שאני חולה בדיכאון כי זה תמיד עבר באיזשהו שלב..אבל גם תמיד חזר, וכל פעם ברמה יותר קשה.

אני כבר כמה ימים מסתובבת עם הדבר הזה ולא טוב לי בכלל, אני מרגישה על הפנים, מרגישה כאילו אני צריכה להתנצל על המצב רוח שלי. אני גם לא מצליחה לישון, הראש מפוצץ מחשבות.

השאלה שלי היא: האם אפשר לטפל בזה באופן עצמאי, כאילו שאני יוכל לטפל בזה איכשהו לבד, מבלי פסיכולוגים,פסכיאטרים וכו..?

מחכה לתשובה, דחוף.

שלום פרופ',
חשוב לי לקבל חוות דעתך מכיוון שאני יודעת שאתה מהמומחים בתחום, ופגישה פרטית עמך עולה לא מעט. לכן בתקווה שתוכל לפחות לכוון אותי ולתת לי קצת תקווה שאוכל בסוף לראות את האור.
הנני בת 44.5 נטלתי סרוקסט/פאקסט במינון של 40 מ"ג במשך 15 שנים בגלל אירוע של חרדה ודיכאון. רוב השנים הרגשתי מצויין עם הכדורים מלבד מספר אירועים קטנים של תחילת הריון ולידה שהיו לי בהן קצת נפילות רגשיות, אך אח"כ זה הסתדר. באוקטובר 2009 פניתי לפסיכיאטרית לשאול דעתה לגבי כדור חלופי עם פחות תופעות לוואי של השמנה ועייפות יתר, והיא הציעה את הציפרלקס, התחלתי לקחת אותו במינון של 10 מ"ג עד לפברואר 2010, עד אז הרגשתי יחסית טוב מלבד הרגשה כללית של חוסר שמחת חים ורייקנות. בפברואר 2010 חל שינוי במצבי נכנסתי לחרדה ודיכאון עקב משבר כלכלי שעברנו. עד היום אינני יודעת אם זה בגלל המשבר ו/או בגלל החלפת הכדור סרוקסט שאיתו עברתי משברים כספיים בעבר ביתר קלות. בעקבות כך הפסיכיאטרית העלתה לי את מינון הציפרלקס ל- 25 מ"ג, כאשר השינוי לטובה החל רק כעבור חודשיים. היו כ- שבועיים שהרגשתי מצויין וחזרתי לעצמי, אך שוב בשבועיים האחרונים היתה רגרסיה ואני שוב במין חרדות ומצוקה נפשית של אי שקט ועצבנות, אמנם הרבה פחות מהתחלת המשבר, אך עדיין עם קושי לתפקד כרגיל, וקשיי שינה. פניתי שוב לפסיכיאטרית בעקבות כך, ואז הוחלט לחזור לכדור הראשון שהוא פאקסט (יש לציין שעברו 3 חודשים מאז התחלתי את הציפרלקס) שאני לוקחת כרגע במינון של 20 מ"ג ל- 5 ימים וביום החמישי אני אמורה להעלותו ל- 40 מ"ג.
שאלתי: כרגע אני עדיין לא במיטבי, אך האם זה אמור להשתפר? האם הכדור שלקחתי בעבר יחזור להשפיע ולעזור לי כמו שהיה במשך 15 שנים? אני כולי תקווה. וכן, האם ייתכן שהציפרלקס לא עוזר לי? הייתכן שבמהלך התקופה יש רגרסיות עד שמגיעים לאיזון מלא? האם יתר פעילות של בלוטת התריס שכרגע מאוזנת, יכולה גם להשפיע על רגרסיות? והאם תקופה של טרום וסת יכולה גם להשפיע עלרגרסיות?
סליחה על הפנייה המפורטת והארוכה, אך אתה כמומחה יודע מהם ייסורי נפש הגדולים מייסורי גוף.
אני פשוט רוצה לחזור ולתפקד כרגיל וששמחת החיים תחזור לחיי.

תודה מראש על תשובתך המהירה

כרגע אני נוטלת לוריבאן וזה עושה לי טוב שאלתי אם ההש-פעה של התרופה תחלש מה לעשות

שלום,

אני בת 38, התחלתי לקחת ציפרלקס לפני קצת יותר משנה. בהתחלה 10 מ"ג, כעבור שבועיים 15, ולפני כ-4 חודשים עליתי ל-20 מ"ג.

עד שלקחתי ציפרלקס היה משקל גופי 40 קילו. כיום אני שוקלת 49.
בנוסף, מעולם לא סבלתי מבעיות כולסטרול, ובבדיקות דם שערכתי אתמול מופיע כי הכולסטרול שלי גבוה מאוד, ודאי לגילי.

האם ידוע על קשר בין עלייה גדולה מאוד במשקל (רבע ממשקל הגוף), ועל עלייה קיצונית בכולסטרול כשלוקחים ציפרלקס?

תודה מראש

אני בטוח שכבר דיברו על זה לא מעט בפורום הזה, אבל אני בכל זאת אשאל...
אני נוטל תרופה נגד דיכאון שגורמת לי לירידה בחשק המיני, עד כדי כך שיכולים לעבור חודשים מבלי שארצה לקיים יחסי מין, דבר שמאוד מתסכל אותי וכמובן גם את אישתי.
עכשיו אני בהתלבטות אם להפסיק את הטיפול (מה שבטח יחזיר אותי אחורה מבחינת הדיכאון).
האם קיימות תרופות שלא גורמות לירידה בחשק המיני?
אשמח לשמוע חוות דעתכם.

אני חווה תחושת קשה של אובדן משמעות, נמצא בטיפול אצל פסיכולוג אך הדרך עוד ארוכה.
האם מנסיונכם כאשר אין דיכאון קלאסי אלא תחושת חוסר משמעות מצמיתה, תרופות יכולת לעזור ?
תודה

שלום,

היום הייתי בבדיקה פסיכאטרית שקבעה שיש לי OCD.

הומלץ לי לקחת לוסטראל - בשבוע הראשון רבע כדור ליום, אחרי עוד כשבוע לעבור לחצי כדור ומשבוע שלישי לכדור. אחרי שבוע רביעי לבוא לביקורת.

בנוסף קבלתי קלונקס , הפסיכיאטרית אמרה לי לקחת את הכדור רק במצבי חרדה קשים ולא בקביעות.

השאלה שלי-

האם טיפול בלוסטראל ובכלל תרופות פסיכאטריות אמורות בסופו של דבר לגרום לריפוי, כלומר לגרום לי לייצור סרטונין תקין (במקרה של הלוסטראל) כך שלא אצטרך לקחת יותר את הכדורים, או שהאם הפסקת הכדורים אחרי תקופה מסוימת שיש הקלה שוב תחזיר אותי למצב הקודםשל החרדות (מה גם שרק להפסיק את הכדור יכול לגרום לי לחרדה ולמחשבה שהנה שוב יחזרו החרדות בגלל זה ואולי זה מה שעלול לעורר אצלי מחדש את החרדות).

תודה.

ליאת.

אני חולה בדיכאון עמיד יותר משנתיים הכדורים שאני לוקחת עכשיו הם 100 מ"ג סורמונטיל ו120
מ"ג אנטומין התחלתי את המינון המלא מ-10 לאפריל אין שיפור במצב שלי אפילו ההפך אני סובלת נורא. השאלה שלי האם להמשיך בטיפול הזה או שלא?
תודה