פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שבוע טוב...
אני סובלת מהפרעת אכילה בולמיה נרבוזה מגיל 12 היום אני בת 28
כרגע לא מטופלת בשום מקום...
הייתי מאושפזת לפני שנה וחצי בבית חולים שיבא תל השומר וזה עזר רק ל-3 חודשים,לפני האישפוז הייתי בטיפול אמבולטורי ואובחן אצלי גם OCD-במשך האישפוז וחודשיים אחריו טופלתי בפלוטין,מינון של 40 מ"ג לא השפיע עליי ומינון של 60 מ"ג הכניס אותי ל"היי" מוגזם-הפסקתי על דעת עצמי וגם את המעקבים בתל השומר!!!
התחלתי מעקבים בקופ"ח מאוחדת-יש מחלקה להפרעות אכילה
מאז האישפוז שזה בעצם היה הטיפול הראשון שלי כל השנים-התחלתי לסבול גם מחרדות ודיכאון.
אני מטופלת בקלונקס...שאני מרגישה צורך-אני לא במעקב.
אני מחפשת מטפלת/מטפל CBT ובקופ"ח לא יכולים להגיד לי אם יש מטפל כזה ומי- וכרגע אין לי את היכולת לשלם לטיפול פרטי.
רציתי לדעת אם מישהו יכול להפנות אותי-אני ממש צריכה עזרה דחוףףףףףףף
אני כבר ממש חיה על קלונקס וישנה רוב הזמןןןןן


שיהיה שבוע מקסיםםםםם :-)

אני חושדת מזה זמן מה שאחי מצוי בדיכאון, נראה רזה מתמיד, לא מאושר, מאוד מסוגר
אני הצלחתי סוף סוף לתאם עימו שנצא רק שנינו לבית קפה לדבר קצת.
איך אני מדובבת אותו לפתוח מסגור ליבו ולהבין שמצבו אינו טוב???
הוא בהכחשה לגבי הכל, לדבריו "הכל בסדר" ואין מה לדאוג לו, למרות שמהצד,
הדברים ממ ש לא ניראים כך.
מה אומרים לו על מנת לשיבין כי הוא צריך ולהפסיק לטמון הראש בחול??

אני משתמשת כבר מעל לשנה בציפרלקס כטיפול בחרדות והתקפי חרדה שגרמו לי לסחרחורות.
אני מעוניינת להפסיק את הטיפול בהדרגה גם בגלל העלייה במשקל וגם כי אני מעדיפה משהן טבעי.

שמעתי על דיפרסון. איך ניתן לבצע את המעבר בין ציפרלקס לדיפרסון?

שלום
אני 5 חודשים אחרי טיפול בכדור. אסארו 20 .המצב הרבה יותר טוב.יש למידי פעם חוסר מצב רוח.וכאב ראש. אבל מה שמפריע הוא עיפות נפשית.אין אנרגיה .האם זה מצב נורמלי.

שלום רב,
במידה וחרדה היא סיבה לדיכאון , מה הטיפול המתאים?
תרופות נגד דיכאון או נגד חרדה ?
וולבוטרין- אחרי טיפול של חודש וחצי , גרם ליותר בעיות.
האם צריך לטפל בסיבה -חרדה ?
תודה מראש

שלום
אני בן 41 התחלתי טיפול תרופתי לפני 3 חודשים בגלל התקפי חרדה ודיכאון
בהמלצת פסיכיאטר

יש לציין שאני עובד ומבקר בחדר כושר מתוך רצון לא בלחץ של שום גורם
הדבר היחיד שלא הצלחתי להתגבר אין לי את הדרייב ליזום קשר חברתי
גם לא בטלפון
אני לא נפגש עם חברים לא יוצא מן הבית רב הזמן אני נמצא מול המחשב
הייתי שמח לשמוע ממי שהיה במצבי
יש סיכויים לצאת מזה?

אני בת 16 סבלתי לפני כשנה וחצי מדיכאון כבד.אך בתקופה מסויימת התחלתי להתגבר עליו והצלחתי לצאת ממנו מכיוון שכמעט כל בעיותי נפתרו.
אבל עכשיו כבר מתחילת שנה אני לא מצליחה להרדם אני כל הזמן עייפה וגם קמה מוקדם מדיי,
יש לי כל הזמן מחשבות על מוות(אני לא רוצה למות).
וזה מפריע לי מאוד בתפקוד במיוחדת העייפות. זה מן דיכאון כזה שחוזר שוב אבל אני לא יודעת מה הסיבה...
הרופאה שלי קבעה לי תור לפסיכאטר והוא נתן לי מרשם של תרופה נגד דיכאון(פריזמה).
אבל אני לא יודעת אם לקחת אותה או שפשוט צריך טיפול פסיכולוגי ויהיה יותר טוב כי הפעם זה דכאון בינוני לא כמו בעבר.
מה אתם מציעים לי? מה יהיה יותר טוב בשבילי?אניי לא יוודעת מה לעשות צריכה תשובה דחווף..

ערב טוב וחג שמח! לא בטוחה שהגעתי מתאים אך אשאל בכל מקרה... אני בת 29. בריאה בדכ , מטבעי אני מקבלת דברים יותר מדי קרוב ללב ואחרי לידה (שהיתה מאוד טראוומטית נפשית ופיזית)נהיתי עוד יותר פגיעה מכל דבר קטן, בעבודה חדשה בתפקיד אחראי אני פשוט ממוטטת כי אני רגילה לתת מעצמי את המקסימום ואז שמתי לב שבחצי שנה אחרונה אנני פשוט כל הזמן חושבת אל העובדה עד כדי שיש לי לפני שינה דפיקות לב, ולא רק בדבר העבודה - כל דבר קטן שלא כשורה אני פשוט מקבלת התקפי חרדה התחלתי כבר לרדת במשקל בצורה דרסטית- האם אני צריכה לשתות כדורי הרגעה או לפנות לטיפול פסיכולוגי?

שלום,
האם ציפרלקס ואסטו הן אותן תרופות - האם הן משפיעות באותו אופן?.מי מהן מומלצת יותר? אם אני לוקחת 20 מ"ג ציפרלקס, ואני מחליטה להחליף לאסטו עלי לקחת גם 20 מ"ג? כיוון שבקופ"ח חסר הציפרלקס, האם אפשר לקחת לסירוגין את שתי התרופות עפ"י הנמצא בקופה? או שאם אני לוקחת אחת מהן עלי להמשיך כל הזמן את אותה תרופה?
הרבה תודות

שלום.
הנני בן 23 וחצי, אדם בריא מאוד, ללא בעיות חברתיות כלשהן, שירתתי ביחידה קרבית מובחרת בצה"ל.

כל הסיפור החל לפניי כשנתיים, קצת לאחר השחרור מהצבא, כשבמהלך אימון בחדר כושר הרגשתי מן חולשה כללית בכל הגוף זרמים
בכל מיני אזורים בגוף, מהלחץ שהיה במקום פוניתי באמבולנס לבית החולים והשתחררתי יום לאחר מכן, בטענה שהכל בסדר.
לאחר התקרית המשכתי מדי יום לסבול מלחץ בחזה , כאבי בלב, כאבי ראש, חולשות,קשיי נשימה ועוד.. אז התחלתי לבצע עוד בדיקות
ביצעתי בדיקות סיטי-מח, אקו -לב, מבחני מאמץ .. לאחר שתוצאות כל הבדיקות חזרו חיוביות לפני כשנה ו 11 חודש, החלטתי לבקש לבצע
את הבדיקות שוב, כי עדיין לא הרגשתי טוב, התייעצתי עם כמה רופאים, וכבר אז היו כמה שהחלו לחשוב באמת כבר לכיוון הפסיכולוגי/חרדתי.
מהתקרית עצמה במשך חודשיים הרגשתי דיי רע, והתקפים כאלה של כאבי בלב, לחץ בחזה, וכאבי ראש חזרו באופן דיי מוגזם (תקופה בה הרגשתי
כאילו הולך לקרות לי משהו, כאילו הנני מפחד מההתעלפות או התמוטטות ושלא יהיה מישהו באזור שיעזור לי חחח).
אך עם הזמן זה דיי נרגע, וחוזר פעם ב.. במקרים דיי צפויים.
עם הזמן גם למדתי להתמודד עם ההתקפים האלה, וכיום ההתקפים הם לא מפחידים מדי ודיי חלשים, אבל בכל זאת פעם ב.. הם שם, ומלחיצים הרבה פחות
היום אני מוצא את עצמי מתמודד עם התקף כזה חלש בהרבה פעם בשבוע זה גם בהתאם לאורך חיים כי אני דיי צופה את המקרים האלה מראש.

לפני כשנה וחודשיים טסתי עם חבר לטיול של 3 וחצי חודשיים , טיול לאחר הצבא בחו"ל, עבר דיי יפה- היו כמה תקריות אבל אני מתמודד איתן אפילו שהחבר
שלי לטיסה לא ידע מזה - ידע שהרגשתי לא טוב מדי פעם אך לא יותר מדי.
והיום אני לומד באוניברסיטה הנדסת חשמל, ולא מרגיש איזשהי הפרעת ריכוז כזו הפוגעת במהלך הלימודים שלי, אולי רק בימיים עמוסים ממש אני מרגיש
חולשה מוזרה, אך הציונים מעולים.
ההתקפים היום באים בעיקר בעומס, אם זה עומס פיזי (אימונים בעיקר), או עומס בראש בתקופת מבחנים, יש גם השפעה קטנה במועדונים עמוסי עשן.

התייעצתי עם פסיכאטר - ואני שוקל אם להתחיל טיפול משולב עם ציפרלקס/וויפאקס , אני קצת חושש מתופעות הלוואי השונות שקראתי על התרופות בפורום
כמו חוסר ריכוז, הפרעות שינה, בעיות מין, משך הטיפול הארוך, בעייה בהתחלת והפסקת הטיפול, השמנה.
כלומר אני דיי מפחד להיכנס לצרות ללא צורך, התגובות פה בפורומים דיי מלחיצות.
למרות שאני יודע שאני צריך טיפול- אמנם לא טיפול רציני מדיי (כלומר אני מנהל חיים כמעט רגילים כעט) אני פוחד להסתבך בצרות רציניות בהרבה.

מקווה שתעזרו לי להחליט. אני דיי תקוע וצריך להחליט באיזה אופן להמשיך.

שלום רב
רציתי לדעת אילו תרופות לדכאון יעילות גם במצבי קשב וריכוז
?
ואיזה טיפול טבעי יש בתחום הזה של קשב וריכוז
כדורים וטיפול אחר (ביו פידבק , מחשב ..?)

אני כבר אמא בת 44 .. וסוחבת איתי
בעיות רציניות של ניהול זמן . אי יציבות בעבודה . לקיחת סיכונים מיותרים לצערי
ולצערי חוסר תקשורת סביבתית ..

המחשבות טסות עם רעיונות בלתי פוסקים ותמונות

פעם חשבתי זה נורמלי . היום אני מבינה שלא
והאמת זה בסדר מבחינתי ..
יש לי רעיונות נפלאים ועיסוקי הוא יצירה בלתי פוסקת
אבל הייתי גם רוצה להיות בנאדם יותר שמח
אני אדם עצוב מאד לצערי

אני כבר בערך 5 שנים בדכאון עקב שינוי גדול בחיי ילדתי ,אני חד הורית היום בת 51 ,חזרתי לגור ליד משפחתי ובגדול עשו לי רצח אופי המשפחה לא מדברת איתי כועסים עלי, הדחיה קשה לי ואני לא מצליחה להתרומם.
אני מגייסת את כל האנרגיות כדי לגדל את בתי היחידה, אבל אני בקושי מחייכת. אני בודדה ולא מצליחה לצאת מהמצב הזה.
ניסיתי הכל טיפול בכדורים שלא סבלתי את התופעות שלהם גם רמוטיב שהרגשתי שלא מועיל לי .
גם שיחות עם עוס של קופח במשך שנתיים בערך. הפסקתי כי הרגשתי שזה לא מתקדם. תוך כדי שיחות היו הרבה עליות וירידות. גם בעברי טופלתי אצל פסיכולוגים.
מה עוד אני יכולה לעשות כדי לחזור לחיים נורמלים?

מהו ההבדל בין דיכאון רגיל לדיכאון מזורי?
אני טופלתי בעבר בתרופת ציפרלקס כמו כן אני מחזיק ברישיון לנשק?
כיום אני מרגיש טוב וכבר תקופה ארוכה לא נוטל יותר כדורים.
השאלה שלי האם ני יבקש לחדש את הרישון ע"י הצהרת בריאות,
האם ביגלל שבעבר טופלתי בציפרלקס למשך כ 3 חודשים זה יפגע בהצהרת בריאות שלי ולא אכל לחדש את הרישיון יותר או שיש דרך והכל יהיה בסדר?

שלום לכם ,
אני בחורה בת 42 וחצי,רווקה ללא ילדים .
לפני כחודשיים נפתרה אימי שטיפלתי בה במסירות נפש. גם לפני המחלה עשינו הכול ביחד,
נסענו לכל מיני מקומות וכו" , כאשר הגיע המחלה החלתי להילחם על בריאותה .

אני בת יחידה , אז עכשיו נישארתי לבד בעולם הזה .
וזה גורם לי כמובן לחרדה מאוד עמוקה , שאני השאר לבד ,
ואין לי עם מי לדבר אפילו .

כמובן מאוד מאוד קשה לי עכשיו,ואני לא יוצאת מזה פשוט .
(כבר הייתי בפגישה 5 של טיפול אצל איזה יועצת פסיכיאטרית) - כאילו רק דיברים .
ומה שיוצא זה שאני רק מדברת ומדברת והיא בקושי אומרת כמה מילים במהלך הפגישה .
לא עוזר לי כלום הפגישות האלה , ואני יוצאת משם באותו מצה שאני נכנסת .

אני בוכה בעבודה , בבית, בשבת בדרך כלל כשאני קמה - יש לי לחץ מאוד חזק בחזה צד שמאל,
וכבר פעם שניה ככה . מודדת חום ולחץ דם - נראים תקינים .
אומרים לי שזה כאב של נפש .
בעבודה אני מסתובבת כמו זומבי , לא מדברת , לא מחיכת . לא איכפת לי משום דבר .
רק עושה דברים שהם הכרח לעשות .
אפילו אוכל שאני מכינה בערב - חצי נשאר על הצלחת .
בזמן האחרון אני מצאתי את עצמי מבטה כעס - צועקת על אנשים .
אבל בעיקר זה הכאב הזה , של צד שמאל בחזה שנובע מזה שאני בבוקר קמה לדירה ריקה
ואני מתחילה לחשוב על כל מה שהיה ועל חרדה שאני השאר לבד .
ההרגשה מאוד קשה , ואני פשוט לא יוצאת מזה .
האם אני אחזור הי פעם שוב להיות אותה אישה עם שימחת חיים וחוש הומר שהייתי ?

אני לא יודעת פשוט איך אני ייצא מזה ?
איך לצאת מהמצב הזה ?

הרי כל אחד עובר את זה בחיים , מוות הורים וכו" , אז איך הם מתגברים ?
לי אין אף אחד שיתמוך , שידבר איתי , שיהיה איתי בדירה וכו" .

אני במערבולת של מחשבות , מה יהיה \ מה לעשות , וגם אני אל צעירה שכל החיים לפני .
ואנ גם בחורה שמנה , ולא כל הגברים כמובן רוצים אותי .

אפילו היו מחשבות , למה אם כך אני חיה .
בינתיים מה שמחזיק אותי ברוך השם זה עובדה וחתולים שלי .

איך אני ייוצאת מזה ?
איך קמים ?
איך ממשיכים ?

תודה רבה לכם מראש .

האם כדורים נגד דכאון וחרדה יכולים להזיק למוח לטווח הארוך ?
האם מבריאים מדכאון וחרדה או שנשארים תלויים בתרופות לכל החיים?