פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום רב,
ברצוני לדעת האם יכול להיות קשר בין מצב נפשי לבחילות? אני בתקופה האחרונה מטופלת בפרוזאק מקורי (לאחר החלפה מפלוטין) בעקבות מספר התקפי חרדה שחוויתי לפני כחודשיים.
אך עם זאת לאורך כל התקופה אני סובלת מבחילות נוראיות שעל פי בדיקות כלליות לא העלו דבר.
רציתי לדעת האם ייתכן קשר בין הדברים?
תודה!

שלום וברכה,
משנת 1995 , כהבחנה רפואית מובהקת, אני סובל מ-PSTD, עקב תקיפה אלימה ופציעה בשוד מזוין.

מאז, אני נוטה באופן קבועה תרופות שונות:
סרוקסת, אסיול, קלונקס, ואבן, טגריטול, בונדרמין ,
התרופות הנ"ל אינם תורמות למהלך השיקום, לאחרונה עברתי בהנחיית הרופאה המטפל ל
סימלתה במינון 30מ"ג בבוקר, 60 מ"ג ערב, אסיבל ע"פ הצורך, 8 שנים אמובן,

יציין שאני לא מסוגל להרדם ימים שלמים, התרופה היחידה אשר תורמת אי אימובן, בעזרה כמובן כפי שרשמתי לעיל. כל בוקר ובמשך היום סובל מכאבי ראש בלתי נסבלים, שוללים מגרנה, יש לי קושה הסתגלות במקום עבודה שאני נמצא כ 9 שנים, אך קיים פחד להפסיק לעבוד, כי חשש לפרנס, שכחתי לציין שאני סובל חוסר עצם בגולגול עקב הפציעה הנ"ל.
מלל קבעה לי 20 אחוז נכות בגין PSTD, וחוסר עצם בגולגולת 5 אחוז,
כמו כן אני מטופל באופן פרטי כ 8 שנים בטיפול זוגי . איך אני יכול להתקיים, בצורה זו, בקשתי נוספת, אלו תרופות ישנם לשיפור חיי יום יומים כנראה האימובן ואסיבל אינם תורמים לשיקומי,

אודה לך, מראש.

שלום,
אין לי ואף פעם לא הייתה לי שום בעיה של חרדה חברתית .
אין לי בעיה לשוחח עם אנשים זרים או מוכרים . אני דווקא יכולה להיות מאוד דברנית....

הבעיה שלי "מצחיקה" - אני מאוד מאוד מתקשה לפתוח בשיחה עם ...בעלי בנושאים שמפריעים לי.
אני חושבת ומתלבטת ימים רבים לפני שאדבר עימו על נושא מסוים שמאוד מטריד אותי .
לפעמים אני מוותרת ובכלל לא מדברת איתו על מה שרציתי .
בעלי לא אדם אלים או משהו כזה....אבל לאורך השנים נוצרה מעין תחושה שהוא תמיד צודק בצורה זו או אחרת....או שתמיד מגיע לו יותר כי ...( לא משנה הסיבה ) .
ברור לי שאני צריכה טיפול פסיכולוגי (מעדיפה קוגניטיבי התנהגותי ) שייתן לי את הכלים המתאימים להתמודד עם זה ולפתוח בשיחה בנושאים שמפריעים לי מבלי לחשוש . אבל , רציתי לדעת אם כדאי לי ,במקרה זה , גם לקחת לפני השיחה כדור אחד של וואבן שיעזור לי להתמודד עם החששות שלי ביתר קלות ?
או אולי כדאי בכלל לקבל טיפול תרופתי יום -יומי כגון ציפרמיל /ציפרלקס....שיעזור לי להתמודד עם החרדה המאוד ספיציפית הזו .

אני סובלת מסיזופרניה (שומעת קולות ) וחרדות מסר שנים , טופלתי בהמון סוגי כדורים
שלא עזרו לי.

שאלתי היא מדוע יש אנשים שלא מגיבים לכדורים ומה עושים !

בני בן 4.6 במשך השמונה חודשים האחרונים סובל מחרדה מעשיית קקי. כאשר יש לו קקי הוא נעמד ומתאפק שהקקי לא יצא לו. מכיוון שזה כבר הרבה זמן אז לאחרונה הוא מנסה להסתיר את זה וכאשר הוא מתאפק הוא מסתגר בחדר או בשרותים עצמם ומתאפק. כאשר אני רואה אותו מתאפק אני לוקחת אותו לשרותים ואז הוא עושה קצת, אבל ממש לא הכל. כל יום התחתונים שלו מתלכלכים ולאחרונה בכמות רבה של קקי.
אני כבר מיואשת וכל יום מדברת איתו על זה והוא מבין את הבעיה ומבטיח שמחר יעשה בשרותים. רופא ילדים אמר לנו לגשת לפסיכיאטר.
באיזה דרך מטפלים במקרים כאלו?

שלום, אני בת 20
סיימתי לא מזמן את השירות הצבאית, וכרגע אני גרה אצל ההורים
אני כל הזמן עצובה
אני לא ממש יודעת למה, לפעמים בצדק,
אבל מה שמדאיג הוא, שגם בתקופות שהכל רגוע אני מרגישה רע
תמיד לא טוב לי
אני מאוד בודדה, ושונאת את עצמי
אני לא מסוגלת להסתכל במראה, אפילו כשאני במעלית אני מסובבת את הראש
כל פעם כשאני מדברת עם אנשים, אני מרגישה שדיברתי שטויות, ומתחילה ל"העניש"
במחשבות טורדניות על השיחה

לפעמים אני מרגישה שאני לא יכולה יותר
לא בא לי לעשות כלום
ולא בא לי בכלום להיות

מה לעשות?

אני סובל מזה כשנה מחוסר יציבה, נפילות מתח של הגוף, לחץ ועוד הבריאות שלי ברמה הכי נמוכה שהייתה לי עד היום - יש לציין כי לפני כן הייתי בכושר מדהים והיום אינני מסוגל לעשות כלום האם ייתכן כי אלו הפרעות חרדה? האם כדאי לקחת טיפול תרופתי לפי המלצת רופאת המשפחה או לפי פסיכ'?
יש לציין כי עברתי המון בדיקות מהדמיה וצילומים דרך בדיקות דם ועוד.....
האם ייתכן כי עייפות ברמה כרונית מפריעה לתפקוד עוד יותר?

אני מחפשת תרופה לדיכוי יצר המין תתן לי כמה אפשריות

שלום,
חבר טוב שלי נהרג בתאונת דרכים, לפני 4 שנים
אני מרגישה שביומיום הצלחתי ללמוד להתגבר על הכאב, בהתחלה היה לי מאוד קשה
לחשוב או לדבר עליו. זה תמיד היה מלווה בדמעות ותחושה קשה
הזמן והטיפול הפסיכולוגי שהייתי הולכת אליו, עזרו לי
היום אני כבר מצליחה לחשוב עליו בחיוך
ואני מוטרדת מהמחשבות (שפעם היו אובססיביות) של מה היה קורה אם הוא היה חי היום...
ואיך אפשר היה למנוע את התאונה..

אבל- למרות שאני מרגישה שהתגברתי, פתאום בלי שום הזהרה מוקדמת
אני חולמת עליו בלילה סיוטים ומתעוררת מזיעה כולי

האם זה אומר שביומיום אני מדחיקה ועל כן המראות האלו חוזרים אליי בלילה?

ומה אפשר לעשות כדי למנוע זאת

תודה רבה

התחלתי לקחת זייבאן בשביל להפסיק עישון וגם כי יש לי דיכאון כבר הרבה שנים ולקחת תרופות פסיכיאטריות זאת סטיגמה שהזייבאן עוקף. הבעיה שזה לא עושה לי כלום, לא לעישון ולא לדיכאון, מה לעשות?

שלום למטפלים.
לכל מי שיכול לעזור לי אני בחורה בת 26 וחצי , מאז הפרידה האחרונה מחבר (לפני 4 שנים) אני חשה כי חיי עומדים מלכת , אני קמה בבוקר לומדת לתואר ראשון ועובדת למחייתי , אך בפנים אני חשה מועקה עצומה , ריקנות , חוסר הצלחה מוחלט בנושא הזוגיות.
אני בחורה תקשורתית אך בתוך תוכי אני עצובה ולא רואה תקווה לתחושה זו, אני צעירה אך מרגישה תחושת עייפות וריקנות , מה עושים , איך ממלאים חלל ריק ? אינני רוצה שהשנים יחלפו ללא אושר ?
אשמח לקבל ייעוץ, כי לעיתים אני חשה שאין לי למה לקום ליום שאחרי והכי עצוב לי שאין לי שליטה על תחושה זו.
בתודה שירה.

עד לא מזמן לא הייתי בטוח שמה שאני סובל ממנו זה דיכאון..הייתי מנסה תמיד להתגבר על אותה "תקופה רעה" שלי לבד ומנסה לחפש לעצמי סיבות למה זה קרה לי והראש שלי היה מתפוצץ ממחשבות וכל דבר שרציתי לעשות ועשיתי בעבר היה נראה לי קשה וכו'..אותן "תקופות רעות" היו בעבר מעטות תקופה של 4 ימים עד שבוע וזה היה עובר והייתי חוזר להיות שמח ומצחיק ופעיל וכו' אבל עם הזמן זה התחיל לחזור בזמנים יותר קרובים וזה ממש לא עוזב אותי ז"א אני לא מסוגל להחזיק שבוע שבו אני יהיה רגיל ושמח לחלוטין..ולכן שיתפתי את הורים שלי וחבר טוב שלי במה שעבר עליי..והתחלנו לטפל בזה אבל לא ע"י פסיכולוג...אלא בלקיחת כל מיני תמציות וכו'..הדבר עזר אבל ממש קצת..אותן תקופות רעות הולכות ובאות בקצב לא נורמלי יכולים להיות לי איזה 6 מעברים במצבי הרוח ואפילו יותר..אין דבר שאני רוצה יותר מלהיות שמח תמיד ולא לחוות את הסבל הזה של הדיכאון..
ההתלבטות שלי זה אם כדאי לי להיפגש עם פסיכולוג?(דבר שההורים הציעו-לשיחות בלבד)
אם זה דבר נפוץ בגילאי 17-18?
אם בכלל הפסיכולוג יכול להוציא אותי מזה לגמריי? וממש לשנות את מצבי הרוח שלי?
אם זה מוכח שאכן ייעוץ ופגישות עם פסיכולוג עוזר לצאת מזה?
אם דבר זה ישפיע על הגיוס הצבאי שלי שהוא עוד כחצי שנה?
והדבר הכי חשוב באמת יש תקווה באותו דיכאון שהסברתי?

אשמח לקבל תשובות..תודה רבה!

אני נוטל 400 מ"ג לפונקס כחודש וחצי , אני מרגיש עייפות נוראית , כל הזמן אני עייף ורוצה
לישון אין לי כח לעשות כלום.
האם העייפות חולפת !
תודה רמי

האם יש תקווה? אני סובל מזה כשנה מהפרעת פאניקה,ובעקבות זה גם דכאון. נטלתי רסיטל,פבוקסיל(עד מינון 100),לאחר מכן פאקסט(40 מ"ג שאני נוטל עד היום)אחר כך במקביל התחלתי לקחת דפרקסאן(150מ"ג) שהוחלף אחר כך לרסיטל(גם 150 מ"ג)ואחרי שגם לא עזר הרבה הוחלף לפני מספר ימים לאדרונקס בינתיים ללא הואיל.בנוסף מהתחלה אני לוקח 2 -3 כדורי לוריוון ליום . חוץ ההטיפול התרופתי היתי מספר חודשים בטיפול דינמי ללא שום שיפור. ולאחר מכן בטיפול בCBT האם אתה חושב שיש עוד תקווה לצאת מזה? (אני מיואש מהאפשרות לחזור לחיים נורמלים)

אני בן 30 סובל מהפרעת קשב, טיקים וחרדות. האם זייבן יכול להיות טיפול מתאים או תרופה אחרת?