פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום דוקטור,

יש לי תחושה של כאב חזק / מחנק / כמו משהו תקוע לי בגרון כבר 5 חודשים , זה מאוד מפריע לי לתיפקוד יום יומי .

עשיתי בדיקות הבאות:

בדיקת א.א.ג - הכל תקין
בדיקת גסטרו- בקע קצר בסערפת
בדיקת CT - הכל תקין
בדיקת אולטרסאונד - הכל תקין
רנטגן - הכל תקין
בדיקות דם - הכל תקין
משטח גרון - תקין

מה זה יכול להיות ואיזה בדיקות לעשות עוד כדי לדעת איך לפתור את הביעה ?

זה מאוד מפחיד אותי כי כל הבדיקות שעשיתי הם תקינות חוץ מבקע סערפתי .

יכול להיות שזה ביעה נפשית? כי אני בכלל לא בלחץ....

תודה מראש על התשובה .
דנה

12 שנה שאני נוטלת תרופות. עדיין יש חרדה. עדיין קשה לי. יש שיפור ממש גדול אבל לפעמים ישנם תקופות קשות (בעיקר שיש שינויים או דברים חדשים בחיי) טופלתי בכל כבר: cbt, biofeedback
החלפנו כדורים והבנו שפריזמה הכי טוב לי. הוצע לי לנסות ציפרלקס. מה דעתך? אני כל הזמן מחפשת דברים חדשים תחת השמש והפסיכיאטר אומר שאין! ושאני בסדר.. אבל קשה לי לישון? יש לי מחשבות על הרס עצמי. אני כאילו מפחדת להבריא. היית מאמין?
מה היית ממליץ והאם אתה מכיר קבוצות תמיכה בחיפה? זה עוד לא ניסיתי.
זה נורא לחיות בפחד כל הזמן. אשמח לתשובה ולעזרה
ד

שמעתי על מקרים בהם תרופות פסיכאטריות יכולות לגרום לתופעות כמו עצבנות, נטייה לאלימות, אדישות וכו', האם זה נכון? ואם כן מה הטעם שאני יקח תרופות כאלה? :- (

צוהריים טובים ,
באמת לא יודעת מאיפה להתחיל או אפילו האם כדאי להתחיל ?
החיים קשיים , מסובכים , אין להם טעם , ללא ערך , ...
אז בו אתחיל כך , אני סובלת מכמה בעיות בחיי כמו :
- אם אני בבית , אז אני בחדרי החשוך והקטן ורוב הזמן שוכבת על המטה חושבת , על מה ?! אולהים יודע !!! ( החדר שלי די גדול מבחינת הגודל 6:6מ' , יש בו הכל כמו מחשב , טלוויזיה , מערכת , ספרייה שמלאה בספרים ואגודות שמעולם ולעולם לא אחשוב לשים קריאתם ,יותר ממאה בובה שתלויות על הקיר וחלק מונח על השטח ...
- חוסר תיאבון , לפעמים יעבור עלי יומיים או שלושה בלי להכניס משהו לפה חוץ משתיה מעטה . ( גובה 158ס"מ ומשקל 42ק"ג ) .
- אם מתעניינת במשהו , אז זה זמני – לא לתקופה ארוכה .
- פסימית רוב הזמן .
- עייפות רוב הזמן .
- מרגישה בנוח כשמזיקה לעצמי !!!
זה חלק קטן מהבעיות שלי שבחיי לא חשבתי להוציא אותם , אבל ... !!! זה התחיל אחרי שסיימתי תיכון , למרות שאני לומדת באונ' ההההה... מה לא תאמין לי כבר חמשה שנים לומדת באונ' , מצליחה בלימודים ועוברת לשנה הבאה , אבל קורה משהו שעוצר אותי מלהמשיך , מה ולמה ? אין לי מושג !!! למדתי שנה מדעי המוח , ושנה ריפוי בעיסוק , ושנה אחרת מדעי המחשב והשנה הזאתי הפרעה בתקשורת שסיימתי אותה בממוצע טוב מאוד אבל אתמול שניתי את המסלול לחינוך מיוחד . זאת הבעיה הכי גדולה שמפריעה לי שגוררת אחריה את שאר הבעיות למרות שלפעמים חושבת אחרת ! לא מעניין אותי לשים את הלימודים עם תואר או לא .
וגם כן יש בעיה נוספת שאולי היא הבעיה המרכזית , כשהייתי תינוקת נכוויתי מאש גלויה כש- 70% מגופי דרגה 3 . ועד עכשיו אני סובלת כמובן מצלקות ועוברת מפעם לפעם ניתוחים פלסטים .
מה ... יש עוד בעיות ותסכולים בחיי יום יום ? !!! בטח שכן ומלא מלא מלא ...
יש דבר אחד שנותן לי לפעמים קצת אופטימיות , זה המשפחה שלי , שתמיד אוהבים אותי ותומכים בי , מעריכים אותי , גאים בי , נותנים לי כל הזדמנות בחיים ...
שכחתי לציין שאני בת 23 שנים , גרה עם הוריי , אני הבת הכי קטנה במשפחה , יש לי 3 אחיום ו- 3 אחיות כולם נישואים , מצב כללי טוב , ...
אוקי זה הסיפור שלי בקצרה , ומקווה שיש משהו שכן יכול לעזור ! מבלי להגיד שצריך לייעץ עם פסיכולוג או אפילו פסיכיאטר , או לקחת תרופות נגד דיכאון או ... !!! אני ממש שונאת מפגשים וחוץ מזה אני מודעת לבעייתי ומקווה יעוץ , תמיכה , ...

מאז הלידה השניה שלי (כבר 4 חודשים) שיש לי התפרצויות דיכאון.
אני כל הזמן עצבנית, בחודשיים הראשונים לא הפסקתי לבכות
ולהרהר לעצמי בשביל מה הייתי צריכה את ההריון הזה...
זה נעלם לתקופה מסויימת ועכשיו שוב צץ לי מדי פעם.
אני לא מתפקדת. לא רוצה בכלל לחשוב על מה יהיה כשאצא לעבוד
ואז יחכה לי כל הבלאגן בבית.
אין לי כח לכלום!
מה עושים?
איך מתמודדים?
אין לי אומץ לדבר פנים מול פנים עם אף אחד ולא רוצה תרופות.
אני גם חייבת כבר לצאת לעבוד אני על זמן שאול מבחינה כלכלית :-(
אבל אני לא מסוגלת אין לי חשק להזיז את עצמי בכלל.

קודם כל אני בחורה שכמעט מגיל שנתיים חטפה מכות מההורים, זה לא היה מכות רצח כמו שתמיד מתוארים מקרים כאלה, אבל אני מרגישה שמגיל מאוד צעיר אני לא מצליחה לסמוך על אף אחד, רוב החברים הטובים שהיו לי ניתקתי איתם את הקשר מהר מאוד, תמיד היו לי בעיות שינה וחוסר תיאבון,
ואני מאוד חסרת ביטחון. לא היה לי אף פעם חבר רציני.
לי זה נראה שאני שנים בדיכאון ואפילו לא הבנתי את זה. כי אני נראת כלפי חוץ בן אדם שמח, וגם היו לי רגעים שמחים בחיים.
בשנתיים האחרונות המצב שלי התדרדר, אני עוזבת כל עבודה שאני מתחילה. לא פוגשת אף אחד. בוכה יותר מבעבר.
אני לא מאמינה שאני יסתדר עם טיפול פסיכולוגי כי אני לא יהיה מסוגלת לסמוך על הפסיכולוג, ואני לא יכול לספר לו על הבעיות שלי.
2 שאלות: האם אני בדיכאון או שזה משהו אחר?
והאם יש אפשרות ללכת לפסיכאטר פרטי ושהוא יתן לי תרופות? בלי יותר מידי שיחות, כי זה ממש לא בשבילי.
תודה מראש טל (שם בדוי) בת 22.

שלום לכולם.

אתמול שנסעתי עם בני בן ה14 ברכב חשבתי על "מה יקרה אם יקרה לי משהו בדרך.....וכיצד בני ייחולץ....ועוד כהנה דברים שליליים". כי הרי תלותו בי היא מוחלטת בזמן הנסיעה.

הרגשתי שליבי דופק בחוזקה, כפות ידי ורגלי מזיעות וערפול וסחרחורת עוטפת אותי תוך כדי נסיעה.

איכשהו וממש בקושי, הצלחתי להמשיך בנסיעה וכאב ראש חד התלווה לכל התחושות הנ"ל.

רק לאחר שהורדתי את בני בביתו (אצל גרושתי) הרגשתי הקלה גדולה.

ובלי קשר לכל...כל ידיעה חדשותית שלא תהיה שהינה שלילית, אני מרגיש כאילו היא משפיעה עליי אישית....

ללא קשר, אני בתקופת לחץ מתח וחרדה מזה שנתיים עקב בעיות כלכליות וזוגיות שלא צלחה, חוסר ביטחון שמלווה לכל זה ודימוי עצמי נמוך עקב כל המאורעות ואיבוד כל רכושי. במהלך תקופה זו שלוש פעמים התמוטטתי ואושפזתי בבית חולים עקב לחצים בחזה, דפיקות לב חזקות מאד, הרגשה של מחנק, זיעה קרה ועוד כהנה תופעות.... להבדיל משני האישפוזים האחרונים, בפעם האחרונה החליטו לעשות לי צינתור, אך שוב, כמו בפעמים הקודמים לא מצאו דבר פתולוגי בבדיקות והכל...הכל תקין!

רק בשבוע האחרון התחלתי לקחת כדור סרוקסט 20מ"ג פעם ביום וכן שני כדורי אלפרליד 0.5מ"ג ביום.

אשמח לשמוע תגובה מקצועית מהרופאים או מחברי הפורום.

אני חש שאני זקוק לעידוד רב. רב מאד בתקופה זו....

שלום לדר אירנה נתנאל........
שלום לד"ר ברצוני לדעת האם שילוב של רמרון (מירטאפזין) ואדורל (אפמטמין) יכולים ללכת יחד?
עוד ברצוני לדעת על תופעת לואי קשה ברמרון שזו העייפות . ישן כמעט רוב היום . ברצוני להוסיף שהתחלתי עם הרמרון לפני שלושה ימים. האם זו תופעה חולפת?
האם רמרון היא תרופה טובה?
עד כמה עלי להמתין אם בכלל עד שהתפועה תחלוף או שהיא לא תחלוף?
המהן ההשפעות ארוכות הטווח של שתי התרופות?
שכחתי לציין שאני שיש לי הפרעת קשב וריכוז פלוס דכאון פלוס חרדה
ואם אפשר לקבל יותר פרטים על התרופה אדורל תופעות לואי וכולי......
אדורל דרך אגב אני לוקח כבר שבוע ימים..
ודבר נוסף אילו מאכלים אני צריך לאכול או לא לאכול בזמן טיפול תרופתי זה.
והאם אפשר לעשות משו לגביי העייפות .
קראתי שרמרון פועלת כחודש ימים ואז מפסיקה האם זה נכון?
בתודה ממתין לתשובה גל

מאחר ובעייתי המרכזית היא שאיני מצליחה להירדם וכשאני לוקחת משהו אלטרנטיבי ללילה סונטה נייט -ולריאן- כהמלצתך ,אני ישנה לכל היותר שעתיים שלוש במהלך 24 שעות , אני מפתחת סימני דיכאון וחוסר שקט שיעברו אם אירדם לפחות שש שעות ברצף משהו שלא חוויתי שנים האם אני צריכה להיעזר בפסיכיאטר אחר הייתי השבוע אצל האחת שרוצה שאקח רמורן אני לא מצליחה להפנים אני משערת שיתאים לי טיפול תרופתי אני ממש מתקשה לשכנע עצמי שטיפול כזה יענה על בעייתי אני פוחדת בתלות אני משוכנעת שבעיית חרדה ודיכאון יפתרו כשיאשן אנא הסבר לי מה עליי לעשות כך שאיכנס לשיגרת שינה בהקדם

שלום לד"ר גרינהואס...............
ברצוני לדעת האם שילוב של רמרון (מירטאפזין) ואדורל (אפמטמין) יכולים ללכת יחד?
עוד ברצוני לדעת על תופעת לואי קשה ברמרון שזו העייפות . ישן כמעט רוב היום . ברצוני להוסיף שהתחלתי עם הרמרון לפני שלושה ימים. האם זו תופעה חולפת?
האם רמרון היא תרופה טובה?
עד כמה עלי להמתין אם בכלל עד שהתפועה תחלוף או שהיא לא תחלוף?
המהן ההשפעות ארוכות הטווח של שתי התרופות?
שכחתי לציין שאני שיש לי הפרעת קשב וריכוז פלוס דכאון פלוס חרדה
ואם אפשר לקבל יותר פרטים על התרופה אדורל תופעות לואי וכולי......
אדורל דרך אגב אני לוקח כבר שבוע ימים..
ודבר נוסף אילו מאכלים אני צריך לאכול או לא לאכול בזמן טיפול תרופתי זה.
והאם אפשר לעשות משו לגביי העייפות .
קראתי שרמרון פועלת כחודש ימים ואז מפסיקה האם זה נכון?
בתודה ממתין לתשובה גל

לפני כשנתיים ילדתי את בני והיה לי דכאון אחרי לידה, טופלתי תרופתית ומאז המצב היה נהדר. כבר יותר משנה שאיני נוטלת תרופות. ופתאום לפני כשבוע בהתחילו לי התקפי חרדה בהם אני מרגישה קושי לנשום, מחנק והזעה וכמו כן יש לי תחושה שאני מתנותקת מהמציאות. התחושות הללו מאוד דומות למה שהרגשתי לאחר הלידה. האם יתכן שהדכאון חזר? מדוע? האם יש צורך בטיפול תרופתי או שיש סיכוי שזה יחלוף כמו שהגיע? יש לציין שהתקופה האחרונה היתה מאוד לחוצה אצלי.

שלום.אני בן 25 ובגיל 15 בערך עברתי תקיפה אלימה.אירוע זה גרם לי לפחד עצום והתסגרות שהיתפתחה עם השנים לסוג של חרדה חברתית.
היום,כשאני שומע צעקות,סירנות,שומע על אלימות אפילו שזה לא קשור אליי אני חש פחד,רגליים רועדות,תחושת חוסר שקט,בחילה וחוסר שלווה ודפיקות לב.זה הורס לי את החיים.
הייתי במספר שיחות עם פסיכולוגית וזה לא ממש הועיל.לא רוצה תרופות SSRI בגלל תופעות לוואי.
ניסיתי רמוטיב ולא עזר. האם שימוש קבוע בתכשירים המכילים וולריאן יכול לחסל את החרדה הזו?
האם בנזודיאזפינים במינון נמוך יעזרו או ימכרו בשימוש ארוך?

התחתנתי מזה כשנתיים ואני אמא לילד בן שנה. ובתקופה האחרונה אני חוששת כי התחתנתי עם אדם דיכאוני וחרדתי, המצב הולך ומחמיר, לא כפי שהיה בתחילת יחסיינו, על אף שתמיד היו עליות ומורדות . אינני חשה ביטחון אישי , כלכלי, ומרגישה כי אין אני יכולה לסמוך עליו, ועלי להיות כל הזמן החזקה והמתמידה. בעיקר אני מרגישה כי חיי תקועים בשל ההתמודדות עם היום יום, כגון קשייו בעבודה, ביחסים עם אנשים וכד'. אני מתוסכלת ולא יודעת מה לעשות ואיך להתמודד עם זה.
מצפה לתגובה

שלום, אני בשנות העשרים לחיי. כל חיי אני נוטה לדכדוך, למראית עין, יש לי הכל- חבר מדהים, תומך ומבין, משפחה שעומדת לצידי, עבודה טובה ובריאות כמובן. לפני כמעט שנה עברתי התקף חרדה. בעקבותיו התחלתי טיפול אצל פסיכאטרית ופסיכולוגית ואני עדיין לוקחת ציפרלקס. הפסיכאטרית מעוניינת שבהדרגה אפסיק את הטיפול בכדורים. אני מפחדת שללא הכדורים אגיע שוב למצב של חרדה. כמו כן, אני מחפשת כבר הרבה זמן איזשהי דרך לצאת מהדכדוך שמלווה אותי כל הזמן ולהתחיל להנות ממה שיש לי.
אשמח לקבל המלצות לדרכים טבעיות לטיפול במצבי.
דבר נוסף-קראתי שדיקור יכול לעזור-האם זה נכון?

תודה רבה!

שלום ,
אבי עבר ניתוח מעקפים לפני כשבוע וחצי , הניתוח עבר בשלום ומצבו הפיזי של אבי יציב וטוב .
יום לאחר הניתוח אבי התעורר ותקשר איתנו באופן נורמלי אך בלילה שאחרי הוא התעורר במצב של חוסר רוגע וניסה להשיל מעליו את כל הצינורות שהיו מחוברים לגופו .
הוא טופל בהלידול (במינון גבוהה) על מנת שלא יפגע בעצמו . לאחר יומיים הוא שוב התייצב והתחיל כבר ללכת ולתפקד מלבד הדיבור שלו שלא חזר לעצמו לגמרי .
שלשום בלילה הוא שוב נכנס לאותו התקף וחוסר שקט וכרגע הוא שוב מטופל בהלידול במינון נמוך יותר וכמו כן בתרופות הרדמה על מנת שירגע כיוון שבזמן שהוא מתעורר הוא מייד נכנס לאי שקט ומתפרע. כמו כן אציין כי אחיו של אבי מאובחן כחולה סכיזופרני ומאושפז בבית חולים כבר שנים וכמו כן אחי מאובחן כחולה סכיזופרני (סכיזופרניה פראנואידית ) אך מצבו כיום יציב והוא גר עם הורי .
האם יש קשר בן ההסטוריה המשפחתית לבין מה שקורה לאבי ? האם זהו התקף פסיכוטי ?
כמו כן אציין כי נעשתה לו בדיקת CT והתוצאות היו שליליות .
לתשובתך אודה
מירי