פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום רב,

אח שלי בן 32 סובל מדיכאון עמוק קרוב לעשר שנים ולמיטב הבנתי מוגדר כלא מגיב לטיפול תרופתי. במהלך השנתיים האחרונות אף היה מאושפז שלוש פעמים ואני חוששת שישים קץ לחייו.

לאחרונה ראיתי מספר פרסומים על קוצב וגאלי לטיפול בדיכאון עמיד (VNS ) ורציתי לדעת האם אחי מתאים לטיפול זה? והאם יש סיכוי שהקוצב יעזור לו?

מודה על תשובתכם,

אחות מודאגת.

אני נטלתי SEROXAT במשך שנתיים אך לא מנע או הקל על הדיכאון והחרדה. ניסיתי CIPRALEX אך זה גרם להחמרה. נטלתי LUSTRAL במשך חצי שנה שגרם לי לתחושת ניתוק וללא השפעה על הדיכאון. נשארתי ואך הוחמר האפיסת כוחות והפסקתי לתפקד. הציעו לי CYMBALTA אך אני מהססת להתחיל. אני זקוקה לפיתרון ולא לפלסטר. התחושה שלי בתרופות עד היום זה היה חוסר יכולת לחוש באמת לא את העצב איפה שצריך ולא את השמחה. אני ממשיכה להיות בדיכאון בלי התרופות,אך לפעמים אני יכולה גם לחייך. אני במבוי סתום. אנא, תעזרו לי.

לדר' שלום
לפני כשנה הופיעו אצלי כאבי גב קשים. טופלתי בתרופות מאד חזקות שגרמו לי לבעיות בקיבה ובשלב הבא הופיע גם מצב של בריחת מלחים בדם. אושפזתי בבי"ח. מאחר והמצב נמשך תקופה של קרוב לחודשיים(כאבי גב בינתיים פסקו) התברר שאני נמצאת בעצם בדכאון מז'ורי לפי הגדרת הפסיכיאטר. התחלתי לקבל ציפרלקס וראיתי הטבה לאחר כשבועיים. קבלתי את הכדור במשך 10 חודשים. מאחר והרגשתי בסדר גמור, הומלץ לי על ידי הפסיכיטאר להפסיק את הכדור בהדרגה. היום כעבור שלושה חודשים חזרתי למצבי הראשוני. לפני כשבוע לילה אחד הקאתי בצורה קשה מאד. למחרת הופיע כאב גב, אך לא באותה עוצמה כמו לפני שנה. נעזרתי בדיקור סיני, אשר הקל עלי. אולם במקביל התחלתי לחוש את אותן התופעות כמו לפני שנה: מיחושים מוזרים בקיבה, חוסר שינה, בבקר מלא גרפסים ולפעמים מלווה בבחילה. יש ימים שמצב משתפר אחרי כמה שעות ויש ימים שמצב זה נמשך כל היום כמעט. פניתי שוב לרופאת משפחה ולפסיכיאטור אשר המליץ להתחיל ולא להמתין בכדור ציפרלקס. תופעה נוספת שיש במצב זה, חוסר תאבון.
שאלתי היא, מה הסיבה שמצב זה חוזר? מה ניתן לעשות כדי למנוע? האם ניתן לקחת ציפרלקס תקופה ארוכה ומה יכולים להיות ההשפעות עלי לטווח ארוך?

מוטרדת מאד ומרגישה רע מאד
טובה

אני אספר קצת על הרקע שלי לפני שאשאל את השאלות שמענינות אותי על מנת שתוכלו להבין את
מצבי יותר טוב.
אני לוקח זה 4 שנים ציפרלקס 20 מ"ג פעם ביום.הכדורים ניתנו לי בשל חרדות עמוקות שהרגשתי וכן דיכאון עמוק.באופן משולב הלכתי לטיפול פסיכולוגי שעזר לי המון ולאחר כשנה בחו"ל החלטתי לנסות ולהפסיק עם השימוש בכדורים.חשוב לציין שאת הניסיון להפסיק עם הכדורים ניסיתי בעבר אך לאחר חודש-חודשיים הרגשות העזים של חרדה ודיכאון הציבו בפניי את העובדה הפשוטה שבאותה תקופה (לפני כשנתיים)איןמ אני יכול להתמודד עם מצבי ללא כדורים.
כפי שציינתי הפסקתי לאחרונה עם הכדורים ולמרות שכרגע הדיכאון והחרדה נמצאים במצב נשלט
החלו להופיע כמה תופעות גופניות שמשפיעות עליי מאוד ואין אני יודע מהו הפתרון הרצוי שכן בזמן
תקופתי בחו"ל הפסיכיאטר שלי עזב את הארץ גם כן.
השינה שלי הושפעה מאוד מאז התחלת הורדת המינון.קשה לי מאוד להירדם ואני פשוט שוכב שעות במיטה,מתוסכל מאוד וחסר מנוחה.גם לאחר שהצלחתי להירדם נדמה שאיכות השינה היא ירודה מאוד,אני קם עייף מאוד עם תשישות נוראית וכמובן שההשפעה על המצב הנפשי שלי היא שלילית מאוד.שמתי לב שאני חולם המון ואני גם זוכר את החלומות שלי וזמן השינה ירד מכ9-10 שעות ממוצע ללילה ל5-6 שעות ממוצע בלילה.
במהלך היום אני מרגיש רמת אנרגיה ירודה מאוד בגוף,חולשה פיזית וסחרחורות.
הזמן שעבר מאז שהפסקתי לגמרי עם הכדורים הוא 10 ימים וחשוב לציין עוד פעם שמבחינת גורמי
החרדה והדיכאון כרגע אני לא מרגיש שום שינוי מהתקופה אשתקד.
האם עליי לחכות עוד זמן מה ולקוות שהגוף שלי יסתגל למצב או שאולי מומלץ לקחת כדורי שינה?
האם התגובות הפיזיות שלי הו דבר שכיח לאחר הפסקה של ציפרלקס או שמא עליי לבדוק זאת עם
רופא משפחה,פסיכיאטר אחר?
כמה זמן למעשה מרגע הפסקת לקיחת התרופה נפסקת ההשפעה של הכדורים על הגוף?
אשמח לשמוע חוות דעת אישית על מצבי בנוסף לתשובה על שאלותיי..
תודה רבה

שלום,

1. גיל : 52. עברתי התקף לב ב- 10/8/07 , התקף זה הגיע 13 שנה לאחר ניתוח מעקפים שעברתי.
אני סובל מסוכרת מבוגרים ומטופל בכדורים.
כשבוע לאחר ההתקף החלתי לסבול מהתקפי הזעה בלתי מוסברים, וכתוצאה מכך עליה במתח העצבי הגורם לחוסר שקט פנימי , התקפים אלו חוזרים ונשנים הם חזקים בשעות היום וחלשים בשעות הערב. עם העליה לשינה במידה ואני נתקף בגל הזעה בלתי מוסבר אין ביכולתי לישון, וישנם לילות שאיני ישן כלל.
המצב דלעיל גורם לי לדכדוך כללי, ולפגיעה בחיי המשפחה.

2. לפני כ- 8 שנים עברתי ארוע דומה לאחר קריסה כלכלית, לאחר מספר חודשים התאוששתי והתופעות חלפו.

3. עם הישנות התופעות אני מעט לחוץ יותר ואיני מבין סיבת הופעתן.
האם תופעות אלו יכולות לנבוע מהטיפול הכדורי שאני מקבל
(gluben,metformin,cartia,simvastain,tritace) או סיבה אחרת.

בכל מקרה אשמח לתגובתכם ולהמלצותיכם.

יוסי

שלום רב ,
אני סובלת מדיכאון עמוק ומומשך – כבר שנים ( מהילדות) , נסיתי כמה פעמים להתאבד אבל לא הצלחתי , ומפעם לפעם אני מזיקה לעצמי כי כך אני נרגעת !
לפני כעשרה ימים החלטתי ללכת לפסיכיאטר – שלא חשבתי שיהיה כך . מהפגישה הראשונה הוא נתן לי שני כדורים אחד בבוקר ( סירוקוול 100 )וכדור בערב ( מירו 30 ) שלא מסוגלת לקחת אותם , כן אני ממש מפחדת מהתרופות .
פגישה אחרי פגישה הוא נסה לשכנע אותי בלקיחת הכדורים ללא שום אוזן קשבת לו ...
אתמאול בפגישה הוא הבחין שחתכתי את ידי ( חתך די עמוק ) הוא טפל בזה – תפר - ... ונתן לי " זריקת הרגעה או ..." שקיבלתי אותה רק מתוך חולשה , ונתן לי להחליט , כן נתן שלושה אופציות ובקש לבחור : או שאקבל את הכדורים שנתן לי או שיחליף אותם לכדורים אחרים , טיפות , זריקות או לאשפז אותי ...
שאלותי הן האם כן הוא יכול להכריח אותי לטיפול או אפילו לאשפז אותי בכוח ( רוב הגוף שלי מלא צלקות ) ?
ושאלה שנייה האם נתן לטפל בדיכאון עמוק ומומשך (כבר מהילדות) בפגישות ובשיחות ללא הסמים האלא ?
תודה מראש

שלום אני נער בן 16 ולאחרונה יש לי פחד רציני ממוות זה תמיד היה לי אבל תמיד זה עבר לי זה קרה לי בדרך כלל שהייתי לבד בלילב או שהיה משהו שקשור למוות,אני מאוד מפחד מהמחשבה שאני "לא אהיה",ו"אנחנו פה תקופה זמנית שלא איכפת לזמן שהוא נצחי" והעולם מאוד מבלבל אותי ואני שואל "מה אני פה" בסופו של דבר כולנו נמות" ,וגם לחיות חיי נצח זה כזה אני שואל "עד מתי ועכשיו זה ממש התחיל לפגוע לי בתפקוד יש לי כל היום מחשבות אובדניות וקשה לי ליהיות שמח אני מנסה להתגבר אני קצת מדבר עם אנשים,שומע מוזיקה שאני אוהב מנסה לצאת ולהשתחרר אבל די קשה אני לא יכול אני בדרך שללא מוצא",האם יש טיפול כשלהו מה דעתך להגיד על הנושא המסובך הזה?

לפני מספר שבועות שונה לי הטיפול התרופתי וכרגע אני מטופל ב20 מג ציפרלקסו0.5 רספירדל. בעבר( כאשר טופלתי בסרוקסט) לקחתי את התרופה בונסרין כתוספת לטיפול התרופתי בשביל התופעות לוואי המיניות של התרופות. שאלתי היא האם מותר להוסיף גם רבע כדור בונסרין לטיפול הנוכחי?

האם ישנם נוגדי דיכאון מקבוצת ה SSRI שאינם גורמים להשמנה ב 100% ??
אם לא, האם ישנם כדורים כאלו מקבוצה אחרת?
תודה

רוצה למות

אני בן 20 ולפני כמה שנים עברתי תקיפה פיזית שבעקבות כך אושפזתי בבית חולים בשל חבלות.
מאז יש לי חרדות כאשר אני רואה או שומע על אלימות אני ממש חוטף התקף חרדה.
אני מטופל בשיחות אצל פסיכולוג אבל זה לא הכי עוזר.ביום יום אין חרדות רק מהדבר הזה.
מה יותר מתאים תרופתית ונקודתית האם XANAX או קלונקס? מהו המינונים המומלצים למניעה מוחלטת של התחושות(גלי חום,רעד,פחד אימים,דפיקות לב חזקות)?

שלום.האם נטילת קלונקס 0.5 מ"ג פעם עד פעמיים בשבוע לאורך זמן גורמת להתמכרות או שנטילה זו בטוחה? מדובר רק על כדור אחד(הכתום) פעם עד פעמיים מקסימום בשבוע.

אני סובל מזה 6 שנים מדיכאון וחרדה עקב כך שלא מצליח למצוא חברה שתתאים ל"סריטות" שלי. במשך 6 שנים אלה פעמיים כן הצלחתי לצאת מין המצב הזה כשהייתי בעבודות שהסתדרתי שם ובניתי את עצמי , הרגשתי שמח ופול אנרגיה. עד שהייתי מגיע למצב שעלי להתקדם בקריירה וכשהחלפתי עבודה אז הכל הדרדר - שוב חזרו הפחדים , החוסר בהערכה ותשום לב כלפיי. כל זה גורם לי להכנס לדיכאון עמוק ושום דבר שאני עושה לא עוזר(אני פשוט נטו תלוי בסביבה). ניסיתי כדורים שונים, רפואה אלטרנטיוית , כעת אני נמצא בטיפול פסיכולוגי כחודשיים - ללא שיפור.
אני מרגיש כ"כ עייף מכל המלחמות האלה, הכל מתרסק.
אני כרגע בעבודה מאד טובה בHITECH שיכולה להוציא אותי לעתיד בהיר , אבל אני מרגיש שעוד מאט אני אכרוס, אני מרגיש טיפוש , לחוץ , עייף , לא ישן בלילות...
האם יש משהו שיכול להציל אותי?
קראתי באיזה פורום על שתי תרופות שעזרו להרבה אנשים במצב שלי . התרופות הן - פנוזפאם וליטיום - האם כדאי ללכת לפסיכיאטר ולבקש ממנו מרשם? כל הכדורים שניסיתי לפניכן פשוט היו מחמירים את המצב שלי ברמה בלתי מתוארת.

אני סובל מזה 6 שנים מדיכאון וחרדה עקב כך שלא מצליח למצוא חברה שתתאים ל"סריטות" שלי. במשך 6 שנים אלה פעמיים כן הצלחתי לצאת מין המצב הזה כשהייתי בעבודות שהסתדרתי שם ובניתי את עצמי , הרגשתי שמח ופול אנרגיה. עד שהייתי מגיע למצב שעלי להתקדם בקריירה וכשהחלפתי עבודה אז הכל הדרדר - שוב חזרו הפחדים , החוסר בהערכה ותשום לב כלפיי. כל זה גורם לי להכנס לדיכאון עמוק ושום דבר שאני עושה לא עוזר(אני פשוט נטו תלוי בסביבה). ניסיתי כדורים שונים, רפואה אלטרנטיוית , כעת אני נמצא בטיפול פסיכולוגי כחודשיים - ללא שיפור.
אני מרגיש כ"כ עייף מכל המלחמות האלה, הכל מתרסק.
אני כרגע בעבודה מאד טובה בHITECH שיכולה להוציא אותי לעתיד בהיר , אבל אני מרגיש שעוד מאט אני אכרוס, אני מרגיש טיפוש , לחוץ , עייף , לא ישן בלילות...
האם יש משהו שיכול להציל אותי?
קראתי באיזה פורום על שתי תרופות שעזרו להרבה אנשים במצב שלי . התרופות הן - פנוזפאם וליטיום - האם כדאי ללכת לפסיכיאטר ולבקש ממנו מרשם? כל הכדורים שניסיתי לפניכן פשוט היו מחמירים את המצב שלי ברמה בלתי מתוארת.

שלום פרופסור.אני בן 24 ואני סובל מחוסר נוחות בחברה - אך עם בעיה זו אני מסתדר.
הבעיה העיקרית בנוסף לזו היא שאני מגיע לאירוע זר לי (כמו כניסה לחדר מלא אנשים בסיטואציות מפגש משפחתי,ניחום אבלים,מפגשים חברתיים לא מקירבה ראשונית)אני מרגיש רעד בלתי נשלט ברגליים מה שגורם לי להרגשה עוד יותר לא טובה היא שאני חושש שהסביבה שמה לב לכך.. בנוסף באותם הרגעים אני מרגיש שהגוף שלי נורא חם כאילו גלי חום כאלו למרות שהחדר ממוזג.
מספר שאלות לי ברשותך:
בהיבט התרופתי - 1. האם זה מה שמכונה התקף-חרדה?
2. האם קלונקס נקודתי לפני אירוע כזה יעלים לגמרי את התחושות? מהו המינון?
3. האם טיפול בתרופה שנקראת סורבון 15MG יעילה ויכולה לחסל את הבעיה
בשימוש ממושך של כחצי שנה להבדיל מהקלונקס שעוזר רק נקודתית?

בהיבט הפסיכולוגי - 4. יש טעם בכלל ללכת לשיחות עם פסיכולוג כי הרי זה משהו ביולוגי...
אציין כי הייתי במספר שיחות בעבר שלא שינו כלום!